כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר

שָׁלוֹם יְלָדִים!

"סְלִיחָה, יֶלֶד חָבִיב, מֵאֵיפֹה נִכְנָסִים לָעִיר?". אֶת הַשְּׁאֵלָה הִפְנָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִגְּדוֹלֵי הַתַּנָּאִים, לְיֶלֶד שֶׁיָּשַׁב עַל אֵם הַדֶּרֶךְ בִּמְקוֹם הִתְפַּצְּלוּת הַשְּׁבִילִים. "תָּלוּי", עָנָה הַיֶּלֶד בִּתְבוּנָה, "לַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה וְהָאֲרֻכָּה עָלֶיךָ לִפְנוֹת יָמִינָה, אַךְ לַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַקְּצָרָה פְּנֵה שְׂמֹאלָה".

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חִיֵּךְ לְמִשְׁמַע הַתְּשׁוּבָה הַמְּפֻלְפֶּלֶת וּפָנָה יָמִינָה, אֶל הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה וְהָאֲרֻכָּה. זוֹ הֵבִיאָה אוֹתוֹ תּוֹךְ דַּקּוֹת סְפוּרוֹת אֶל מוּל פְּנֵי הָעִיר, אַךְ הַגִּישָׁה אֶל שְׁעָרֶיהָ הָיְתָה חֲסוּמָה עַל יְדֵי גִּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וּבִלְתִּי נִתֶּנֶת לְמַעֲבָר. סָב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל עֲקֵבָיו וְחָזַר אֶל פִּצּוּל הַדְּרָכִים, שָׁם עוֹד יָשַׁב אוֹתוֹ יֶלֶד.

"מַדּוּעַ הִטְעֵיתָ אוֹתִי?", קָבַל בְּפָנָיו הֶחָכָם, "דֶּרֶךְ זוֹ אֵינָהּ כְּשִׁירָה לְמַעֲבָר".

"הוּא אֲשֶׁר אָמַרְתִּי בִּדְבָרַי", הֵשִׁיב הַיֶּלֶד הַמְּתֻחְכָּם, "זוֹהִי דֶּרֶךְ קְצָרָה בִּתְחִלָּתָהּ, אַךְ אֲרֻכָּה בְּסוֹפָהּ. לוּ בָּחַרְתָּ בָּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה, בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַקְּצָרָה, הָיִיתָ מְגַלֶּה עַד כַּמָּה הִיא קְצָרָה בְּדַרְכָּהּ אֶל הָעִיר…".

* * * * *

מַכִּירִים אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה? אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁכְּבָר שְׁמַעְתֶּם אוֹתוֹ פַּעַם. חָכְמָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַצָּעִיר, שֶׁנִּצְּחָה אֶת זוֹ שֶׁל גְּדוֹל הַחֲכָמִים, מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ עִקָּרוֹן חָשׁוּב. עָלֵינוּ לָשֵׂאת אֶת הָעֵינַיִם וּלְהַבִּיט אֶל מֵעֵבֶר לַטְּוָח הַקָּצָר וְהַקָּרוֹב אֵלֵינוּ – תָּמִיד עָלֵינוּ לַחֲשֹׁב צַעַד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם קָדִימָה.

אֶת הָעִקָּרוֹן הַזֶּה בּוֹחֵר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן לְהַצִּיב בְּשַׁעַר סִפְרוֹ הַגָּדוֹל, סֵפֶר הַתַּנְיָא, בְּתוֹר הֶסְבֵּר לְדֶרֶךְ הַלִּמּוּד וַעֲבוֹדַת ה' אוֹתָהּ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַנְחִיל לָנוּ בְּחִבּוּרוֹ. הַאִם יְדַעְתֶּם? עַל חִבּוּר סֵפֶר הַתַּנְיָא עָמַל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּמֶשֶׁךְ כְּ-20 שָׁנָה! זֶה אוֹמֵר לִי שֶׁכָּל מִלָּה וּמִלָּה בַּסֵּפֶר נִכְתְּבָה מִתּוֹךְ שִׁקּוּל דַּעַת וּמַחֲשָׁבָה רַבָּה, בִּמְיֻחָד כְּשֶׁמְּדֻבָּר עַל שַׁעַר הַסֵּפֶר.

וְכָךְ מְתָאֵר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן אֶת תָּכְנוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר: "'כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ' – לְבָאֵר הֵיטֵב אֵיךְ הוּא קָרוֹב בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וּקְצָרָה!".

מְחִיר הַפְּזִיזוּת

אַבָּא שֶׁלִּי דַּיְּקָן מֵאֶרֶץ הַדַּיְקָנִים. אַתֶּם צְרִיכִים לִרְאוֹת אוֹתוֹ מְטַפֵּל בְּתַקָּלָה בַּחַשְׁמַל אוֹ תּוֹלֶה וִילוֹן חָדָשׁ בַּסָּלוֹן. אַחַת הַהֲנָאוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁלִּי הִיא לַעֲמֹד מֵהַצַּד וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּמְלַאכְתּוֹ הַיְּסוֹדִית, וַאֲנִי לוֹמֵד מִכָּךְ הַרְבֵּה. הוּא עוֹרֵךְ מְדִידוֹת, מְחַשֵּׁב בָּרֹאשׁ, מְשַׂרְטֵט לְעַצְמוֹ עַל דַּף כָּל מִינֵי רִשּׁוּמִים וְאָז נִגַּשׁ לַמְּלָאכָה, צַעַד אַחַר צַעַד. אֲבָל מָה? אֲנִי בְּדִיּוּק הָפוּךְ מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁאֲנִי נִדְרָשׁ לַעֲבוֹדָה בַּיָּדַיִם אֲנִי מַפְעִיל דָּבָר רִאשׁוֹן אֶת… אֶת הַיָּדַיִם!

וְזֶה מָה שֶׁקָּרָה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. אִמָּא הִזְמִינָה בְּ'אִיקֵאָה' עַמּוּדָה חֲדָשָׁה לַאֲרוֹן הַסְּפָרִים שֶׁלָּנוּ. כַּעֲבֹר יוֹמַיִם, בִּשְׁעוֹת אַחַר הַצָּהֳרַיִם, הִגִּיעָה הַסְּחוֹרָה לְבֵיתֵנוּ, אֲרוּזָה בְּקֻפְסַת קַרְטוֹן גְּדוֹלָה. "רָזִי", בִּשְּׂרָה לִי אִמָּא, "אַבָּא מְבַקֵּשׁ שֶׁהַפַּעַם אַתָּה תַּרְכִּיב אֶת הַסִּפְרִיָּה. הוּא יַחֲזֹר מְאֻחָר וְלֹא יַסְפִּיק לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּעַצְמוֹ". "יֵשׁשׁשׁשׁ!", צָהַלְתִּי מִשִּׂמְחָה. לָמָּה? גַּם כִּי אֲנִי אוֹהֵב הַרְכָּבוֹת, בִּמְיֻחָד שֶׁל רָהִיטִים מִ'אִיקֵאָה', וְעוֹד יוֹתֵר מִכָּךְ מֵהַיְּדִיעָה שֶׁאַבָּא סוֹמֵךְ עָלַי.

פָּתַחְתִּי בִּזְהִירוּת אֶת הַמַּאֲרָז וּפָרַשְׂתִּי אֶת הַחֲלָקִים הָרַבִּים. מָה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעוֹשִׂים? כַּמּוּבָן, זֶה מָה שֶׁאַבָּא תָּמִיד מַזְכִּיר לִי: "קֹדֶם כֹּל לִקְרֹא אֶת הַהוֹרָאוֹת, וְהֵיטֵב". אֲבָל 'הֵיטֵב' שֶׁל אַבָּא הוּא כַּנִּרְאֶה לֹא הַ'הֵיטֵב' שֶׁלִּי… עָבַרְתִּי בְּרִפְרוּף עַל צִיּוּרֵי 12 שְׁלַבֵּי הַהַרְכָּבָה, הֵבַנְתִּי אֶת הָעִקָּרוֹן, וְ… קָדִימָה לָעֲבוֹדָה!

מָה לֹא עָשִׂיתִי? אֵצֶל אַבָּא אֵין פִסְפוּסִים כָּאֵלּוּ. הוּא קֹדֶם כֹּל מַשְׁוֶה אֶת הַחֲלָקִים שֶׁבַּמַּאֲרָז לְאֵלּוּ שֶׁבְּחוֹבֶרֶת הַהֶסְבֵּר וְסוֹפֵר אֶת כַּמּוּת הַפְּרִיטִים. רַק לְאַחַר הַטֶּקֶס הוּא מַתְחִיל לְעַיֵּן בִּשְׁלַבֵּי הַהַרְכָּבָה, אֲבָל בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא מַתְחִיל אֶת הַשָּׁלָב הָרִאשׁוֹן לִפְנֵי שֶׁעָבַר בְּדִקְדּוּק עַל כָּל הַחוֹבֶרֶת, עַד סוֹפָהּ.

אָז זֶהוּ, לֹא כָּךְ עָשִׂיתִי. הִתְקַדַּמְתִּי בִּמְהִירוּת. חִבַּרְתִּי אֶת שְׁנֵי הַתּוֹמְכִים הָרָאשִׁיִּים אֶל הַמַּדָּפִים, הִבְרַגְתִּי אֶת הַתּוֹפְסָנִים בְּחָזְקָה, הִצְמַדְתִּי אֶת גַּב הָאֲרוֹנִית מֵאָחוֹר, וְהִנֵּה, הַכֹּל כְּבָר כִּמְעַט מוּכָן! נוֹתַר רַק הַשָּׁלָב הַסּוֹפִי – הַרְכָּבַת דַּלְתוֹת הַזְּכוּכִית – אוֹתוֹ נִתָּן לְבַצֵּעַ כַּאֲשֶׁר הָאָרוֹן מוּרָם וְעוֹמֵד יַצִּיב בִּמְקוֹמוֹ. הֵיי הוֹפּ… בַּהֲרָמָה זְרִיזָה בְּעֶזְרַת הָאַחִים הַחֲבִיבִים שֶׁלִּי בִּצַּעְנוּ גַּם אֶת הַמְּשִׂימָה הַזּוֹ, אֲבָל אָז חָשְׁכוּ עֵינַי. אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁאֶת כָּל אַרְבַּעַת הַמַּדָּפִים הִרְכַּבְתִּי בְּדִיּוּק רַק… הָפוּךְ! בִּמְקוֹם מַרְאֶה עֵץ מְשֻׁיָּף מְעַטֵּר פַּס עֵץ מְכֹעָר אֶת חֲזִיתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהַמַּדָּפִים, וּבִכְלָל תּוֹפְסָן דֶּלֶת הַזְּכוּכִית נִמְצָא מֵאָחוֹר…

לְהִתְלַהֵב בֶּאֱמֶת

כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים, וְגַם אֲנִי הִגַּעְתִּי לַמַּסְקָנָה הַזּוֹ, הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי הָיְתָה מְהִירָה אַךְ פְּזִיזָה. בִּמְהִירוּת רַבָּה הִגַּעְתִּי לְתוֹצָאָה מַרְשִׁימָה, אֶלָּא שֶׁזּוֹ הִתְבָּרְרָה כְּטָעוּת מְבִישָׁה. לְעֻמַּת זֹאת, עֲבוֹדָה יְסוֹדִית כְּמוֹ שֶׁל אַבָּא אוּלַי אוֹרֶכֶת יוֹתֵר זְמַן, אַךְ מְבִיאָה אֶת הַתּוֹצָאָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת בְּצוּרָה מְלֵאָה.

מָה הַהֶבְדֵּל הַיְּסוֹדִי בֵּין שְׁתֵּי הַגִּישׁוֹת? אֲנִי נוֹרָא רוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ גָּדוֹל, לִהְיוֹת כְּמוֹ אַבָּא, וּלְשֵׁם כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה קִצּוּרֵי דֶּרֶךְ, וּמוּכָן לְהִסְתַּפֵּק גַּם עִם 'בְּעֵרֶךְ'. אַבָּא, לְעֻמָּתִי, לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּמוֹ אַבָּא, הוּא כְּבָר אַבָּא! הוּא לֹא מְחַפֵּשׂ לְהַרְגִּישׁ גָּדוֹל, הוּא גָּדוֹל בֶּאֱמֶת.

זֶה הָעִקָּרוֹן שֶׁמְּבַקֵּשׁ אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן לְלַמֵּד אוֹתָנוּ בַּעֲבוֹדַת ה'. מִי שֶׁרוֹצֶה אֶת הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה לְקִרְבַת ה' מְחַפֵּשׂ אֵיךְ לְהִתְרַגֵּשׁ, לְהִתְלַהֵב. רֶגֶשׁ וְהִתְלַהֲבוּת אֵינָם דָּבָר רַע. לְהֵפֶךְ, הַקִּרְבָה אֶל ה' יִתְבָּרַךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת מֻרְגֶּשֶׁת בַּלֵּב וּבַבָּשָׂר הַגַּשְׁמִי שֶׁלָּנוּ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הָרֶגֶשׁ וְהַהִתְלַהֲבוּת הוֹפְכִים לְמַטָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ – הֵם מוֹתִירִים אוֹתָנוּ מֵרָחוֹק, מִחוּץ לָעִיר. הַלֵּב מִתְעוֹרֵר וּמִתְלַהֵב – אַךְ מִיָּד כָּבֶה, וְאָנוּ נוֹתָרִים בְּחִיצוֹנִיּוּת הַלֵּב.

אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו שֶׁל אַבָּא, שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, מֵבִין שֶׁכְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הַלֵּב בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדַת ה' יֵשׁ לְשַׁנּוֹת קֹדֶם אֶת הַחֲשִׁיבָה. לִלְמֹד הַרְבֵּה חֲסִידוּת, בְּעֹמֶק וּבְחַיּוּת, עַד שֶׁלַּלֵּב לֹא תִּשָּׁאֵר בְּרֵרָה אֶלָּא לְהִתְלַהֵב וְלִבְעֹר אֶל ה' בְּכָל כֹּחוֹ.

שֶׁנִּזְכֶּה לְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה וּלְהַגִּיעַ בִּקְצָרָה!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי