אלול: צדקה גדולה

הסודות העמוקים ביותר גנוזים בשם המפורש, י-ה-ו-ה (שם הוי’), המהווה חותמת אלוקית חוזרת וחורזת בכל הממדים של העולם. בממד הזמן, האר”י הקדוש לימד ששנים-עשר חודשי השנה נבראו על ידי שנים-עשר הצירופים השונים של שם הוי’, כאשר כל צירוף רמוז בפסוק מיוחד בתנ”ך. 

צדקה תהיה לנו

בחודש אלול, הצירוף השולט הוא ההוי, הרמוז בסופי תבות בפסוק “וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי“. בואו נקרא את הפסוקים במקורם: “כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֱ-לֹהֵינוּ אֶתְכֶם. וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה… וַיְצַוֵּנוּ ה’ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה’ אֱ-לֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה’ אֱ-לֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ”. אנו מכירים את הפסוקים האלה משאלת הבן החכם בהגדה של פסח, אבל עכשיו נתמקד בסיום התשובה הכתובה כאן לבן החכם. ובכן, בני היקר, דע לך שה’ הוציא אותנו ממצרים וציווה אותנו לשמור את מצוות התורה, ואם נעשה כך אז “צדקה תהיה לנו”. אך מה פירוש הביטוי “צדקה תהיה לנו”?

הפסוק מזכיר את מה שנאמר על אברהם אבינו לאחר שה’ הבטיח לו זרע, “וְהֶאֱמִן בַּה’ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה”, ופירש רש”י “הקדוש ברוך הוא חשבה לאברם לזכות ולצדקה על האמונה שהאמין בו”. האמונה של אברהם אינה רק מילוי חובה, אלא זכות גדולה הנקראת “צדקה”. בהתאם לכך, נפרש אצלנו “וצדקה תהיה לנו” – שמירת המצוות נחשבת לנו לצדקה!

במלים אחרות, כל המצוות שאנו מקיימים נחשבות כמצות צדקה. אפשר לחשוב שצדקה היא אחת מתרי”ג המצוות, אך הרבה יותר מזה: צדקה היא המצוה בה”א הידיעה. למעשה, כשאנו אומרים “אדם עשה מצוה” סתם, הכוונה למצות צדקה. מצות הצדקה נוגעת במיוחד לאלול מפני שבחודש הזה אנו עסוקים בחזרה בתשובה ותיקון הרובד המעשי. זה הזמן להרבות בצדקה, עוד ועוד בלי חשבון.

התכונות היסודיות של היהודי הן אמונה ובטחון, כמו שמתבטא במיוחד בדמותו של אברהם אבינו – והביטוי המעשי היום-יומי של האמונה והבטחון הוא במצות הצדקה. אם אתה מאמין שהכל מה’, אתה נותן עוד ועוד צדקה, בלי לחשוב בכלל על גמול. ואם אתה בוטח בה’, אתה יכול לתת עוד יותר מתוך בטחון שוודאי לא תחסר.

יראה ואהבה

נפרש את הפסוקים בדרך נוספת, בעקבות אור החיים הקדוש. שימו לב שיש כאן שני פסוקים על עשיית המצוות, בראשון מדובר על קיום מתוך יראה, “וַיְצַוֵּנוּ ה’ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה’ אֱ-לֹהֵינוּ”. כיון שה’ הוציא אותנו ממצרים ואנו עבדיו, ברור שחובתנו לעבוד אותו ולקיים את מצוותיו. יש כאן גם מערכת יחסים של עבודה ותגמול, כמו שמסיים הפסוק “לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה” – העבד עושה את שלו והאדון מפרנס אותו. זו עבודה מתוך יראה. כל זה טוב ונכון, אבל לא התכלית! המטרה הנעלית היא בפסוק הבא “וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי ה’ אֱ-לֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ” – זהו קיום מתוך אהבה גדולה, מתוך הזדהות מלאה, מעשה נעלה של “צדקה”, לא כדי לקבל שכר טוב אלא פשוט “כאשר צוונו” מתוך דבקות בה’ והרגשת הטעם הטוב בקיום מצוותיו.

אם כך, התכלית של יציאת מצרים, יצירת עם ישראל ומתן תורה – אינה מסתיימת בכך שכולנו נהיה עבדים נאמנים לה’ המקיימים את כל השולחן-ערוך ומקבלים שכר טוב. דע לך, בני החכם, שהמטרה האמתית היא לעבוד את ה’ מאהבה. יש דברים שלוקח זמן ‘לעלות’ עליהם. אבל סוף כל סוף, אנו מגלים היום שכל ההיסטוריה המיוחדת שלנו נועדה להגיע לקיום מצוות מאהבה.

נתבל ברמזים: ארבע המלים (בהם רמוז שם הוי’) “וצדקה תהיה לנו כי” = אל הוי’ פעמים אהבה (כאשר “אל הוי'” היינו מדות חסד ורחמים). ובלי סופי התבות (הוי’) = הכל פעמים אהבה, הכל קשור לעבודה מאהבה. שלשת המושגים העיקריים כאן, אהבה מצוה צדקה = שמחה, לתת צדקה מתוך שמחה של מצוה.

שתי צדקות

עד כאן פירשנו “וצדקה תהיה לנו” כמתייחס למעשה שלנו הנחשב לצדקה וזכות. אבל ישנו פירוש נוסף, לפי הפשט: בעקבות המעשים שלנו ה’ נותן לנו צדקה, שכר גדול. שני הפירושים משלימים כיון שהצדקה היא באמת כפולה, אנו מצדנו עושים צדקה-זכות והקב”ה מצדו נותן לנו צדקה-שכר. וכיון שמדובר על יחס של אהבה, הרי לנו אהבה הדדית, אהבה שלנו את ה’ ואהבת ה’ אותנו. כך אומר גם הפסוק “אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי”, הידוע כראשי-תבות של אלול, מתוך שיר-השירים, שיר האהבה הגדול: הכלה אוהבת את הדוד והדוד אוהב אותה, אנחנו הכלה וה’ הוא הדוד.

הצדקה הכפולה רמוזה במלה “בִּצְדָקָה” – ב פעמים צדקה – מלה החוזרת עשר פעמים בתנ”ך, כמו “וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק” דהיינו בצדקה תכפר על חטאותיך. כעת נחשב את הגימטריא של המלה בצדקה ונגלה שהיא שוה 3 פעמים אלול, ‘חזקה’ של אלול!