אתה הבינוני

באלול אין חגים, אבל כולו הכנה לחגים שיבואו בתשרי. כדי להתכונן היטב, כדאי להיצמד לדמות של מדריך וגם לקחת ביד ספר הדרכה. לשם כך, מומלץ לעצור לרגע באמצע החודש ולנשום עמוק שתי דמויות: רבי ישראל בעל שם טוב, ורבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, הרבי הראשון בחסידות חב"ד. שניהם נולדו בתאריך ח"י אלול (בהפרש של 47 שנים) ועד היום הם מאירים את דרכנו.

היום כולם מחפשים קיצורי דרך, כמו אותו גוי שבא להתגייר על מנת ללמוד את כל התורה על רגל אחת. אבל אותו גוי קיבל בסוף תשובה טובה, מאת הלל הזקן שלימד אותנו ללכת בדרכו של אהרן "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". אם כן מותר גם לנו לבקש: הסבירו לנו בבקשה, על רגל אחת, מה כתוב שם בספר התניא?

בין לבין

ובכן, רבי שניאור זלמן לא קרא לספרו 'תניא' אלא 'ספר של בינונים', ספר הדרכה לבינונים. וזה כל הסיפור על רגל אחת!

האם רוצים לחנך אותנו להיות בינונים? כן. אבל צריך להבין על איזה בינוני מדובר.

יש בינוני כזה שמצד אחד עושה מצוות ומעשים-טובים ומצד שני עבירות וחטאים, גם וגם. לא זו הכוונה. זה ודאי קורה במדה מסוימת (למי לא?), אבל השאיפה היא לצאת מזה. מצוות – אִין. עברות – אאוּט.

יש בינוני כזה שאין לו שאיפות, הכל סתם, עם הזרם בלי לחשוב… לא זו הכוונה, לא זו השאיפה.

הבינוני הוא מבט עומק על הנפש, המתאים לכל אחד ואחת. זה אומר שתמיד אנחנו באמצע, בין היצר הטוב ובין היצר הרע; בין הנשמה האלוקית ובין החלק הנמוך והגס שבנו ("נפש בהמית"); בין החלק המואר ובין החלק האפל.

ומה עושים באמצע הזה? תמיד יכולים, וצריכים, להתגבר על המשיכה השלילית. אם רק נרצה, ה' עוזר להגביר את היצר הטוב, ולנצח! הבינוני הטוב נמצא בשליטה מלאה, "המוח שליט על הלב", השכל שולט על נטיות הגוף והדמיון הפרוע ועושה רק מעשים טובים!

שימו לב: אדם שכל ימיו עושה רק מצוות ומעשים טובים, הכל באמת טוב ויפה (הלוואי עלינו), ובכל זאת נקרא בינוני ולא צדיק. מדוע? כי היצר הרע עדיין נמצא שם, כמו חיה רעה המחכה לשעת כושר. ואת זה חשוב לדעת: לא לחיות באשליות ולא לרמות את עצמך.

לדוגמה: יש הלכות שנועדו לוודא שאיש ואשה שאינם נשואים לא יהיו לבדם במצב שמזמין נפילה. באותה מידה, לא להיחשף לאתרי אינטרנט לא צנועים, וכיוצא בזה. פירושו של דבר שאומרים לאדם: אינך משוחרר מהיצר, היזהר ואל תנסה אותו יותר מדי… גם אם אתה רב גדול עם זקן ארוך, אינך מחוסן מפניו. ובמלחמה כמו במלחמה, אל תתן לו צ'אנס.

בזמן הזה

בשיעור דקדוק לומדים על עבר-הווה-עתיד. אבל פעם היו אומרים עבר-בינוני-עתיד. להווה קוראים בינוני כי הוא באמצע, בין העבר לעתיד. את העבר אפשר 'לתפוס', למדוד ולתאר, גם את העתיד אפשר לדמיין ולנחש. אבל ההווה הוא כמו נקודה בלתי-נתפסת, כהרף-עין בין מה שהיה למה שיהיה.

יש קשר בין זמן הבינוני-ההווה לדמות הבינוני שלנו. הרשע, העבריין, 'תקוע' בעבר, חוזר שוב ושוב על הטעויות, כאילו לא יכול להשתחרר מהעבר, כאילו אין בחירה חופשית. הצדיק לעומתו נמצא כבר בעתיד, העתיד הטוב כאן ועכשיו. אבל הבינוני – אנחנו – נמצא בדיוק באמצע, בהווה, בנקודה הכי קטנה והכי חשובה, ואומר לעצמו: לא להביט לאחור-לעבר. מה שהיה היה ועכשיו הכל פתוח, הבחירה חופשית לעשות טוב! גם לא לדלג לעתיד, העבודה היא כאן ועכשיו. "היום לעשותם".

וזה הכל על רגל אחת.

חיים באלול

נסיים ברמז: התאריך המיוחד של ח"י אלול רמוז בשלשה פסוקים בתורה: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק". "וּמָל הוי' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת הוי' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ". "רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל" – בכל אחד מפסוקים אלו יש חי אותיות ו-אלול מלים.

הפסוק הראשון רומז להולדת הבעל-שם-טוב בח"י אלול, שכן הבעש"ט 'הרעיש' את העולם בגילוי אלוקות. הפסוק השני רומז להולדת אדמו"ר הזקן בעל התניא ביום זה, שכן הוא מלמד במדויק איך למול את הלב ליראת ה'. והפסוק השלישי, "אני אני הוא", רומז ששתי הדמויות הללו שייכות לשלימות אחת.

שיהיה לנו אלול מוצלח. וכבר נאחל: כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!