מכון גל עיני
נכתב עלידי
במאמר הראשון בסדרה הצגנו את השאלה מדוע כל כך ברור לנו ההבדל בין עבר ועתיד, שכן פשוט לנו שאפשר להתקדם בזמן אבל אי אפשר ללכת בו אחורה, וזאת לעומת הממדים האחרים של המרחב, שם נראה שאנו חופשיים לחלוטין להתקדם לכל כיוון שנחפוץ. ההבדל בין עבר ועתיד בממד הזמן ידוע כ”חץ הזמן” והוא מראה שכביכול הזמן אינו סימטרי. במאמר זה נבחן הסבר שני לתופעה המסתורית של “חץ הזמן” הקושר את הזמן עם שני צירי סימטריה: שמאל-ימין ומטען חשמלי חיובי-שלילי. הסבר זה נקרא בקצרה סימטרית CPT ראשי התבות של Charge (מטען חשמלי) Parity (שקילות שמאל-ימין) ו-Time (זמן).
איך אומרים סימטריה בעברית?
בלשון הקדש הסימטריה נקראת “חן”. לשון חכמים ש”הכל הולך אחר הפתיחה”, ועל כן על מהות המלה “חן” מעידה הופעתה הראשונה בתורה (בגמרא מבואר שהאות ט מסמלת “טוב” שכן הופעתה הראשונה בתורה היא במלה “טוב”; בבא קמא נה, א). ובכן, ההופעה הראשונה של “חן” היא בפסוק “ונח מצא חן בעיני הוי'”. למעשה המלים “נח” ו”חן” הנן תמונת הראי זו של זו, דוגמא לשונית לסימטריה בין ימין לשמאל הידועה באנגלית כ-parity (או שקילות לפי האקדמיה ללשון העברית). נשתמש בדוגמא של שעון כדי להבין מה פירוש שימין ושמאל סימטריים, או בלשון התורה, שלנח וחן יש חן. אם קיים ציר חן (ציר סימטריה) של ימין-שמאל הדבר אומר שאם נהפוך את השעון מימין לשמאל הוא ימשיך להתקדם בדיוק כפי שעשה קודם, רק הפוך: אם עד עכשיו תנועת המחוגים היתה משמאל לימין (כיוון השעון), אחרי המהפך יהיה הכיוון מימין לשמאל (נגד כיוון השעון). אבל כל שאר הפרטים בשעון ישארו זהים. בדומה, אם אכן קיים ציר חן במטען חשמלי, אזי אם נהפוך את כל המטען השלילי ביקום לחיובי, אנחנו נצפה שהכל ימשיך לפעול כרגיל, אלא שהמטען ביקום יהיה חיובי במקום שלילי.
שבירת צירי החן
אולם, עם התקדמות הפיזיקה במאה הקודמת, החלו לחשוד שאולי צירי הסימטריה אינם קיימים בתנאים מסוימים. ואכן לפי כ-60 שנה הוכח סופית שאכן ציר החן של ימין-שמאל ומטען חשמלי נשברים בתנאים מסוימים. תוצאה זו הוכיחה שלמעשה היקום מבדיל בין ימין ושמאל ובין (מטען) חיובי ושלילי. אבל בזה לא נגמר הענין. היתה השערה (שאכן אוששה) שאם נהפוך את שני הצירים (שמאל-ימין ומטען חשמלי) העולם “יתהפך”, אבל על ידי הפיכת גם ציר הזמן, העולם “יתהפך” חזרה ותופעות הטבע ימשיכו לעבוד כצפוי. המסקנה המתבקשת היתה שבבסיס היקום יש גם הבחנה (קלושה, אבל קיימת) בין זמן עבר ועתיד והיא לכאורה הגורם לחץ הזמן.
חן אש ושלשת האבות
כפי שהסברנו בפעם הקודמת, כל הסבר לחץ הזמן מקביל לאחד ה”יסודות” בהם נברא העולם על פי ספר יצירה. הסבר החן שהצגנו זה עתה בקיצור נמרץ מקביל ליסוד האש וספירת הגבורה. חן (סימטריה) בכלל מקבילה לספירת הגבורה הנקבית, שכן היא אחד משמונה המלים בעברית עבור יופי, כשחן היא הנקבית ביותר ביניהן. אפשר להבין זאת בהתבוננות על היחס בין עם ישראל לקב”ה. ככל שאנו מיטיבים לשקף (למצוא חן – סימטריה) בעיני ה’ כך אנו דומים לו יותר, על משקל “ונח מצא חן בעיני ה'”. כדי למצוא חן, כדי להיות עלמת חן בעיני ה’, עלינו לאמץ לעצמינו את התפקיד הנקבי, המושפע. וכן “נקבה” לשון נקב וכלי אליו יוצק הזכר (הקב”ה במקרה זה) את בבואתו. הדמיון בינינו ובין ה’ מושג על ידי החן הנקבי.
והנה, שתי האותיות של “אש” א ו-ש נחשבות לזוג האותיות להן החן המורכב ביותר מבין כל אותיות הא”ב. אכן את המלה הראשונה של התורה בראשית אפשר לקרוא כצירוף המלים שברתי א – כלומר שבבריאה שבר הקב”ה את החן של האות א. אם כן האות א מציינת את החן (הסימטריה) המקורית והפשוטה שהיתה במציאות לפני בריאת העולם. אמנם, למרות הקיצוניות שבשבירת הסימטריה ברגע הבריאה, היקום מתקדם למצב בו יש סימטריה חדשה המושגת על ידי הרכבת שלשת הצירים של ה-CPT. שלשת הצירים רמוזים בצורת האות ש, לה שלשה ראשים. והרמז לכך בצירוף בראתי ש. האות ש, היא גם עיקר שרש המלה “אש” ובזהר מכונה “אתא דאבהן” – האות של האבות, שכן שלש ראשיה מסמלים את אברהם יצחק ויעקב. ומכאן יש לרמז שהשפעתם של שלשת האבות ביחד אצל כל יהודי הם שרש החיבור שבין שלשת צירי הסימטריה CPT כשאברהם מסמל את קו הימין וציר החן של ימין-שמאל, יצחק את קו השמאל וציר החן של המטען החשמלי ואילו יעקב את קו האמצע וציר החן של הזמן.
