בִּצְלוֹתִי וּבְבָעוּתִי

שָׁלוֹם יְלָדִים!

"וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי". בְּמִלִּים אֵלּוּ מְבָרֵךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת יוֹסֵף הַצַּדִּיק וּמַעֲנִיק לוֹ בְּמַתָּנָה אֶת הָעִיר שְׁכֶם, בָּהּ עָתִיד יוֹסֵף לְהִקָּבֵר.

עַל אֵיזוֹ חֶרֶב וְקֶשֶׁת מְדַבֵּר יַעֲקֹב? הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא חֶרֶב וְקֶשֶׁת שֶׁל מִלְחָמָה. מָתַי חָגַר יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה הַלָּלוּ? בַּמִּדְרָשִׁים מוּבָא, כִּי לְאַחַר שֶׁהָרְגוּ בָּנָיו אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר שְׁכֶם, הִתְאַרְגְּנוּ עַמֵּי הָאֵזוֹר לָצֵאת לְמִּלְחָמָה כְּנֶגְדּוֹ וְיַעֲקֹב אָבִינוּ נָטַל אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה וְיָצָא כְּנֶגְדָּם לַקְּרָב.

הַחֶרֶב וְהַקֶּשֶׁת

מָתַי מִשְׁתַּמְּשִׁים הַלּוֹחֲמִים בְּחֶרֶב וּמָתַי בְּקֶשֶׁת? הַדָּבָר תָּלוּי בַּמֶּרְחָק. בִּקְרַב פָּנִים אֶל פָּנִים, כַּאֲשֶׁר הָאוֹיֵב עוֹמֵד מַמָּשׁ מוּלִי וְרוֹצֶה לְחַסֵּל אוֹתִי, אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּחֶרֶב. הַכְּלָל הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בַּקְּרָב הוּא "הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ", וְלָכֵן הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁאֶעֱשֶׂה הוּא לִשְׁלֹף אֶת הַחֶרֶב וּלְהַקְדִּים אוֹתוֹ. מַדּוּעַ שֶׁלֹּא אֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתוֹ רֶגַע בִּירִיַּת חֵץ בְּאֶמְצָעוּת הַקֶּשֶׁת? הַתְּשׁוּבָה בְּרוּרָה. הַקֶּשֶׁת נוֹעֲדָה לְיֶרִי מְרֻחָק, כַּאֲשֶׁר הָאוֹיֵב אֵינוֹ נִצָּב מוּלִי וְאֵין לִי יְכֹלֶת לִפְגֹּעַ בּוֹ מִקָּרוֹב, וְאִלּוּ בְּמִקְרֶה שֶׁהָאוֹיֵב כְּבָר הִתְקַדֵּם וְהִגִּיעַ אֵלַי אֵין לִי זְמַן מְיֻתָּר. עַד שֶׁאֶמְתַּח אֶת הַמֵּיתָר לְאָחוֹר וְאֶדְרֹךְ אֶת הַקֶּשֶׁת – אֶמְצָא אֶת עַצְמִי מֻתְקָף בְּחַרְבּוֹ שֶׁל הַיָּרִיב. הַשִּׁמּוּשׁ בְּקֶשֶׁת בְּמַצָּב כָּזֶה הוֹפֵךְ לְאִטִּי וּמְסֻרְבָּל, וּמִמֵּילָא אֵינוֹ יָעִיל.

אֲבָל לִפְעָמִים מִתְנַהֵל הַקְּרָב בְּצוּרָה שׁוֹנָה. מְדֻבָּר כַּאֲשֶׁר הָאוֹיֵב אֵינוֹ חוֹתֵר לְמַגַּע עִמִּי, אֶלָּא מַעֲדִיף לְהִלָּחֵם בִּי מֵרָחוֹק. בִּקְרָבוֹת כָּאֵלּוּ מִתְחַפֵּר הָאוֹיֵב בְּעֶמְדוֹתָיו וּמִתְחַבֵּא בְּעֶמְדוֹת הַסְוָאָה, שָׁם הוּא מַמְתִּין לְהִזְדַּמְּנוּת בָּהּ יוּכַל לִתְקֹף אוֹתִי. בְּמִקְרִים אֵלּוּ, אֵינִי מְזַהֶה אֶת מִקּוּמוֹ הַמְּדֻיָּק שֶׁל הָאוֹיֵב אֶלָּא רַק אֶת הָאֵזוֹר הַכְּלָלִי בּוֹ הוּא מְמֻקָּם. בְּמַצָּב זֶה אַעֲדִיף לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקֶשֶׁת. יֶרִי שֶׁל חִצִּים לְעֵבֶר הָאֵזוֹר הַמְּשֹׁעָר, יִגְרֹם לָאוֹיֵב אַחַת מִשְּׁתֵּי הָאֶפְשָׁרוּיוֹת: לְהִתְחַפֵּר עָמֹק יוֹתֵר בְּעֶמְדוֹתָיו אוֹ לִבְרֹחַ לְאָחוֹר. כָּךְ אוֹ כָּךְ, יִתְקַשֶּׁה הָאוֹיֵב לְהִתְקַדֵּם לְעֶבְרִי, כָּךְ שֶׁיֶּרִי הַחִצִּים יְסַיֵּעַ בְּיָדִי לַעֲבֹר לִשְׁלַב הַהַתְקָפָה.

אַגַּב, שְׁתֵּי הַשִּׁיטוֹת מְצוּיוֹת גַּם בְּיָמֵינוּ. יֶרִי מִנֶּשֶׁק אִישִׁי – רוֹבֶה אוֹ אֶקְדָּח – מְכֻוָּן כְּנֶגֶד דְּמוּת הָאוֹיֵב שֶׁנִּצָּב מוּלִי, וַאֲפִלּוּ טִילִים מְדֻיָּקִים נִכְלָלִים בְּסוּג לְחִימָה זֶה, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מֻנְחִים בְּאֶמְצָעוּת מַחְשֵׁב לִפְגֹּעַ בְּמַטָּרָה מְדֻיֶּקֶת. אֲבָל לִפְעָמִים הַמַּטָּרָה אֵינָהּ גְּלוּיָה לָעַיִן, כְּמוֹ מְחַבְּלֵי הֶחָמָאס הַמִּסְתַּתְּרִים בַּמִּנְהָרוֹת. בְּמִקְרִים כָּאֵלּוּ מְבֻצָּע לִפְעָמִים רַק יֶרִי מְשֹׁעָר – שֶׁבַּכִּנּוּי הַצְּבָאִי נִקְרָא 'הַרְעָשָׁה' – לְעֵבֶר הָאֵזוֹר בּוֹ מִסְתַּתֵּר הָאוֹיֵב, וְלוּ רַק כְּדֵי לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ וּלְרַתֵּק אוֹתוֹ אֶל מְקוֹמוֹ כְּדֵי שֶׁיִּמְנַע מִלְּהַתְקִיף אוֹתִי בְּאוֹתוֹ זְמַן.

נְסַכֵּם בְּמִלָּה אַחַת אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין הַחֶרֶב לַקֶּשֶׁת: חֶרֶב נִשְׁלֶפֶת כַּאֲשֶׁר הָאוֹיֵב גָּלוּי, וְאִלּוּ הַקֶּשֶׁת נִדְרֶכֶת כַּאֲשֶׁר הָאוֹיֵב נֶעֱלַם וְנִסְתָּר מִפָּנַי.

יֵצֶר הָרַע הַגָּלוּי

נוּ, אַתֶּם בֶּטַח כְּבָר מְנַחֲשִׁים… נָכוֹן, הָאוֹיֵב הַחִיצוֹנִי שֶׁלָּנוּ הוּא רַק מָשָׁל לְאוֹיֵב לֹא פָּחוֹת מְסֻכָּן, וְאוּלַי אַף יוֹתֵר מְסֻכָּן מִמֶּנּוּ. זֶהוּ הָרֹעַ שֶׁמִּסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ כָּל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ – הַיֵּצֶר הָרַע. כְּמוֹ כָּל אוֹיֵב, גַּם לַיֵּצֶר דְּרָכִים שׁוֹנוֹת לְהִלָּחֵם בָּנוּ.

מָתַי קוֹרְאִים לוֹ בִּשְׁמוֹ, 'יֵצֶר הָרַע'? כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מוּלִי. אֶתְמוֹל פָּגַשְׁתִּי בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס אֶת רוֹבֵּרְט הַזָּקֵן, הַשָּׁכֵן שֶׁלָּנוּ מִקּוֹמָה אַרְבַּע, שֶׁבְּחִיּוּךְ מָתוֹק שָׁלַף מִכִּיסוֹ גֶ'לִי צִבְעוֹנִי שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי. "קַח, תֵּהָנֶה חָמוּד". אֲנִי מֵצִיץ בְּזָוִית הָעַיִן בַּחֲבִילָה שֶׁבְּיָדָיו וּמְזַהֶה מִיָּד. זוֹ הַחֶבְרָה מִחוּץ לָאָרֶץ שֶׁאֵין עָלֶיהָ כַּשְׁרוּת. אָז הִנֵּה לָנוּ מִלְחָמָה. מֻנָּח לְפָנַי מַמְתָּק טָעִים וּמְגָרֶה (אוֹמְרִים שֶׁהַטַּעַם שֶׁלּוֹ עוֹלֶה עַל כָּל הַמַּמְתַּקִּים הַמְּיֻצָּרִים בָּאָרֶץ, יָאמִמִי…), הַגֵּרוּי בָּרוּר, אֲבָל גַּם הָאִסּוּר לֶאֱכֹל בָּרוּר. תַּאֲמִינוּ לִי, הַמִּלְחָמָה לֹא הָיְתָה לִי קַלָּה וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְגַיֵּס אֶת כֹּחוֹת הַשִּׁכְנוּעַ שֶׁלִּי כְּדֵי לִדְחוֹת אֶת הַדַּחַף לְלַקֵּק מֵהַמַּמְתָּק, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁחָשַׁבְתִּי בְּקֹר רוּחַ עַל מָה שֶׁקָּרָה פֹּה – הָיָה בָּרוּר לִי מִיָּד מִי פֹּה הָאוֹהֵב וּמִי הָאוֹיֵב. הַמַּסְקָנָה הָיְתָה בְּרוּרָה: עָלַי לִדְחוֹת אֶת הַתַּאֲוָה הָרָעָה בִּשְׁתֵּי יָדַי.

הָרַע הַנֶּעֱלָם

אֲבָל מְעַנְיֵן מָה תַּגִּידוּ עַל הֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר: הִתְגַּבַּרְתִּי. זָרַקְתִּי אֶת הַסֻּכָּרִיָּה לַפַּח הַקָּרוֹב (כַּמּוּבָן, בְּלִי שֶׁרוֹבֵּרְט יִרְאֶה וְיֵעָלֵב) וְיָצָאתִי בְּהַרְגָּשַׁת שִׂמְחָה שֶׁל נִצָּחוֹן. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ הָאוֹטוֹבּוּס אֲנִי רוֹאֶה אֶת מוֹשִׁיקוֹ, מֵהַכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה, מַגִּיעַ לַתַּחֲנָה וְאֶת הַזָּקֵן צוֹהֵל לִקְרָאתוֹ. עָלִיתִי לָאוֹטוֹבּוּס וְהִרְהַרְתִּי לְעַצְמִי. מְעַנְיֵן אִם מוֹשִׁיקוֹ זָכַר לִבְדֹּק. וְאִם זָכַר – הַאִם עָמַד בַּפִּתּוּי?

לְמָחֳרָת פָּגַשְׁתִּי אֶת מוֹשִׁיקוֹ בַּהַפְסָקָה. לִשְׁאֹל אוֹתוֹ אוֹ לֹא? הָיִיתִי מָה-זֶה סַקְרָן. אֲבָל חָשַׁשְׁתִּי לִשְׁאֹל אוֹתוֹ יְשִׁירוֹת. אוּלַי הוּא לֹא עָמַד בַּפִּתּוּי וְיוּבַךְ מִמֶּנִּי? תַּכְלֶ'ס אֲנַחְנוּ לֹא כָּאֵלּוּ חֲבֵרִים קְרוֹבִים, אָז לֹא נָעִים. מָה עוֹשִׂים? רַעְיוֹן! קָרָאתִי לְחַיְמִי, חָבֵר טוֹב מֵהַכִּתָּה הַשְּׁנִיָּה, וּבְפִי בַּקָּשָׁה: "אַתָּה יָכוֹל לִשְׁאֹל אֶת מוֹשִׁיקוֹ אִם הוּא רָאָה אֶת הַזָּקֵן הֶחָמוּד אֶתְמוֹל בַּתַּחֲנָה? תַּחֲזֹר אֵלַי עִם הַמִּמְצָאִים…".

לָמָּה לְדַעְתְּכֶם כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה לִי הַיְּדִיעָה? עַל מָה הִיא מְעִידָה? נָכוֹן. זוֹהִי דְּמוּתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, אֲבָל לֹא זֶה הַגָּלוּי, אֶלָּא הַנִּסְתָּר וְהַנֶּעֱלָם. כֵּן, נוֹרָא חָשׁוּב לִי לָדַעַת שֶׁאֲנִי הִצְלַחְתִּי לְהִתְגַּבֵּר. נוֹרָא מְסַקְרֵן אוֹתִי אִם מוֹשִׁיקוֹ הִצְלִיחַ כָּמוֹנִי אוֹ לֹא. מֵאֲחוֹרֵי הַסַּקְרָנוּת הַזּוֹ מִתְחַבֵּא אוֹיֵב לֹא קַל לְזִהוּי – הַגַּאֲוָה. מִדַּת הַגַּאֲוָה שַׁיֶּכֶת לְמִשְׁפַּחַת הָרַע הַנֶּעֱלָם, זוֹ הָעוֹשָׂה כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּהּ לְהִתְחַפֵּר וּלְהִתְחַבֵּא בְּתוֹךְ תַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל צַדִּיק עָנָו.

בִּצְלוֹתִי וּבְבָעוּתִי

כָּעֵת, לְאַחַר שֶׁהִכַּרְנוּ אֶת שְׁנֵי סוּגֵי הָאוֹיֵב, עָלֵינוּ לְהַכִּיר אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹמְדִים לִרְשׁוּתֵנוּ כְּדֵי לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ. 'אַרְגַּז הַכֵּלִים' הָעוֹמֵד לִרְשׁוּתֵנוּ מֵכִיל אֶת הַחֶרֶב וְאֶת הַקֶּשֶׁת, אוֹתָם חָגַר יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצֵאתוֹ לַקְּרָב.

שְׁמוֹת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה – "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" – בְּתַרְגּוּם לַאֲרָמִית הֵם "בִּצְלוֹתִי וּבְבָעוּתִי". תַּרְגּוּם הַתַּרְגּוּם בַּחֲזָרָה לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא: תְּפִלָּתִי וּבַקָּשָׁתִי. כְּלוֹמַר, הַחֶרֶב הִיא הַתְּפִלָּה וְהַקֶּשֶׁת הִיא הַבַּקָּשָׁה. בְּסִפְרֵי הַחֲסִידוּת מוּבָא, כִּי הַחֶרֶב הִיא קְרִיאַת שְׁמַע הַנֶּאֱמֶרֶת בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וְאִלּוּ הַקֶּשֶׁת הִיא תְּפִלַּת הָעֲמִידָה עַצְמָהּ.

בִּקְרִיאַת שְׁמַע אֲנִי עוֹמֵד וּמַצְהִיר בְּכָל כֹּחִי "ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד"! אֲנִי מוּכָן לִמְסֹר אֶת נַפְשִׁי עַל כָּךְ. זוֹהִי חֶרֶב רְצִינִית. אַף אוֹיֵב לֹא מֵעֵז לְהִתְקָרֵב אֵלַי בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מֵנִיף אוֹתָהּ. אֵין לוֹ סִכּוּי עָלַי. בָּרוּר, אִם אֲנִי מוּכָן לִמְסֹר אֶת חַיַּי עֲבוּרוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא אֲוַתֵּר עַל הַסֻּכָּרִיָּה שֶׁל הַזָּקֵן?!

תְּפִלַּת הָעֲמִידָה שׁוֹנָה. אֲנִי לֹא מַצְהִיר הַצְהָרוֹת, אֶלָּא פּוֹנֶה לַה' עַצְמוֹ, לְקַבֵּל אֶת עֶזְרָתוֹ. לָמָּה? כִּי לְבַד אֲנִי לֹא מִסְתַּדֵּר. אֲנִי חַיָּב אוֹתוֹ. אֲנִי בִּכְלָל לֹא מֵבִין אֵיפֹה נִמְצָא הָאוֹיֵב. הוּא מְתֻחְכָּם וּמְבַלְבֵּל אוֹתִי. אֲנִי דּוֹרֵךְ אֶת הַקֶּשֶׁת (קֶשֶׁת וּבַקָּשָׁה דּוֹמוֹת אַחַת לִשְׁנִיָּה) וְיוֹרֶה אֶת מִלּוֹת הַתְּפִלָּה כְּלַפֵּי מַעְלָה בְּכָל הַכֹּחַ. וְהֵיכָן יִפְגְּעוּ הַחִצִּים? אֶת זֶה אֲנִי כְּבָר מַשְׁאִיר לוֹ. ה' אוֹהֵב אוֹתִי וְיוֹדֵעַ עַד כַּמָּה אֲנִי רוֹצֶה אוֹתוֹ, וְהוּא כְּבָר יְנַהֵל לִי אֶת הֶמְשֵׁךְ הַלְּחִימָה. לְכָל חֵץ תִּהְיֶה מַטָּרָה. בּוּל!

שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אֶת הָרַע הַגָּלוּי וְהַנֶּעֱלָם!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי