עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה

שָׁלוֹם יְלָדִים!

בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ מִתְגַּלֶּה ה' לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּבְפִיו הַבְּשׂוֹרָה הֲכִי חֲשׁוּבָה שֶׁיְּכוֹלָה לִהְיוֹת – סוֹף לַגָּלוּת! עַם יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד לְהִגָּאֵל מִמִּצְרַיִם! אֶת הַהוֹדָעָה הַזּוֹ מְקַבֵּל מֹשֶׁה בְּמַעֲמָד מְיֻחָד: ה' קוֹרֵא לוֹ וּמִתְגַּלֶּה אֵלָיו מִתּוֹךְ לֶהָבָה שֶׁל אֵשׁ!

הֲפָקָה מַפְתִּיעָה

בְּל"ג בָּעֹמֶר הָאַחֲרוֹן הִשְׁתַּתַּפְתִּי בַּהַדְלָקָה הַמֶּרְכָּזִית בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ. הִגִּיעַ אֵלֶיהָ רֹאשׁ הָעִיר, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְעִמּוֹ כָּל הַפָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ. עֲלִיָּתוֹ אֶל בִּימַת הַכָּבוֹד לֻוְּתָה בְּרִצּוּד מְהַמֵּם שֶׁל אוֹרוֹת צִבְעוֹנִיִּים, פִּטְרִיּוֹת עָשָׁן סָמִיךְ וּמוּזִיקַת רֶקַע רוֹעֶשֶׁת. בְּקִצּוּר, הֲפָקָה מַרְשִׁימָה – אֵשׁ! כֵּיצַד הָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁתֵּרָאֶה הִתְגַּלּוּת ה' לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה? לִבְשׂוֹרָה כָּל כָּךְ חֲשׁוּבָה בֶּטַח מַתְאִימָה הֲפָקָה הֲגוּנָה, לְפָחוֹת כְּמוֹ זוֹ שֶׁתֵּאַרְתִּי לָכֶם הָרֶגַע. הָיִיתִי מְצַפֶּה שֶׁה' יַעֲשֶׂה זֹאת בְּצוּרָה קְצָת יוֹתֵר מַרְשִׁימָה. אִם לֶהָבָה שֶׁל אֵשׁ נִבְחֲרָה לְתַפְאוּרַת הָאֵרוּעַ אָז לְפָחוֹת שֶׁתִּבְעַר בַּעֲנָק, עַל גַּבֵּי עֵצִים מַרְשִׁימִים, כְּמוֹ עַנְפֵי עֵץ הָאֶרֶז.

אֲבָל לֹא. מוֹקֵד הָאֵשׁ בָּעַר דַּוְקָא מִתּוֹךְ שִׂיחַ נָמוּךְ – הַסְּנֶה.

מַדּוּעַ? חֲזַ"ל מַסְבִּירִים לָנוּ כִּי בְּחִירָתוֹ שֶׁל הַסְּנֶה הַנָּמוּךְ לְהִתְגַּלּוּת ה' בָּאָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ מֶסֶר חָשׁוּב: "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה". אָמְנָם בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה הִיא מֶסֶר מְשַׂמֵּחַ, אֲבָל בְּשָׁלָב זֶה נִמְצָאִים יִשְׂרָאֵל בְּשִׂיא הַשִּׁעְבּוּד וּבְעֹמֶק הַצָּרָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָם שֶׁל בָּנָיו, וּכְאוֹת לְהִזְדַּהוּת עִמָּם הוּא מוֹסֵר גַּם אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַמְּשַׂמַּחַת בְּאִפּוּק מְסֻיָּם, מִתּוֹךְ שִׂיחַ נָמוּךְ וְשָׁפֵל.

כָּךְ נִתָּן הָיָה לְפָרֵשׁ אֶת הָאֵרוּעַ, אֲבָל הַפָּסוּק שֶׁהִזְכַּרְנוּ קֹדֶם אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר חָרִיף: ה' יִתְבָּרַךְ לֹא רַק מַרְאֶה הִזְדַּהוּת אִתָּנוּ בַּצָּרָה שֶׁלָּנוּ. הוּא מַמָּשׁ סוֹבֵל מִמֶּנָּה כָּמוֹנוּ, כָּךְ שֶׁהַצָּרָה שֶׁלָּנוּ הִיא לְמַעֲשֶׂה גַּם הַצָּרָה שֶׁלּוֹ!

אִכְפַּת לְךָ מִמֶּנִּי?

אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאֹל אֶתְכֶם שְׁאֵלָה קְצָת דִּמְיוֹנִית: נַנִּיחַ שֶׁהֱיִיתֶם רוֹכְבִים עַל הָאוֹפַנַּיִם בַּחֲנָיָה שֶׁתַּחַת הַבַּיִת וּלְפֶתַע הֱיִיתֶם מְאַבְּדִים אֶת שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל, מִתְהַפְּכִים וְנֶחְבָּלִים בַּקַּרְקַע. עִזְבוּ לְרֶגַע אֶת הַקֶּרַע בַּמִּכְנָסַיִם. הַבֶּהָלָה מֵהַהִתְנַגְּשׁוּת וְהַכְּאֵב בַּבֶּרֶךְ גּוֹרְמִים לָכֶם לְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ שֶׁתּוּכְלוּ לִפְרֹק בְּפָנָיו אֶת מָה שֶׁעֲבַרְתֶּם וּלְשַׁחְרֵר אֶת הַכְּאֵב בִּבְכִי. בְּדֶרֶךְ כְּלָל זוֹ תִּהְיֶה אִמָּא. אַתֶּם נִכְנָסִים בִּסְעָרָה הַבַּיְתָה, אִמָּא עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח וּמְכִינָה אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב וְאַתֶּם פּוֹרְצִים בִּבְכִי. מָה הֱיִיתֶם מַרְגִּישִׁים אִם בִּתְגוּבָה לַבֶּכִי הָיְתָה אִמָּא מוֹשֶׁכֶת בִּכְתֵפֶיהָ, מַפְטִירָה: "נוּ, לֹא נוֹרָא, תֶּכֶף יַעֲבֹר לְךָ…" וּמַמְשִׁיכָה בְּעִסּוּקֶיהָ? כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, זוֹ שְׁאֵלָה דִּמְיוֹנִית, כִּי אִמָּא שֶׁלִּי בְּמִקְרֶה כָּזֶה תַּעֲזֹב מִיָּד הַכֹּל וְתָרוּץ לְחַבֵּק אוֹתִי, וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁכָּל אִמָּא תִּנְהַג כָּךְ. הַבֶּכִי שֶׁל הַיֶּלֶד לֹא נוֹתֵן לְאִמּוֹ מָנוֹחַ, מַמָּשׁ כּוֹאֵב לָהּ יַחַד אִתּוֹ, וְהַחִבּוּק שֶׁלָּהּ מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ. הוּא אֵינוֹ לְבַד!

אֲבָל נַסּוּ לְדַמְיֵן אֶת הַהַרְגָּשָׁה לוּ הַתְּגוּבָה לָהּ הֱיִיתֶם זוֹכִים הָיְתָה אֲדִישָׁה כָּזוֹ. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהֱיִיתֶם מִתְאַכְזְבִים וְנִפְגָּעִים. "מָה זֶה, לֹא אִכְפַּת מִמֶּנִּי? לֹא מַפְרִיעַ לְאַף אֶחָד שֶׁכּוֹאֵב לִי?".

בְּרֹגַע, לֹא לְהַלְחִיץ

תִּתְפַּלְּאוּ לִשְׁמֹעַ, אֲבָל לִפְעָמִים אָנוּ הַיְּלָדִים דַּוְקָא מְצַפִּים לְיַחַס מִסּוּג זֶה. אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן מַמָּשׁ לַאֲדִישׁוּת וּלְחֹסֶר אִכְפַּתִּיּוּת מִצַּד הַהוֹרֶה הַמְּבֻגָּר, אֲבָל יֵשׁ מַצָּבִים בָּהֶם טוֹב לָנוּ שֶׁהַמְּבֻגָּר דַּוְקָא לֹא יִתְפַּעֵל מֵאִתָּנוּ אֶלָּא יִפְעַל בְּקֹר רוּחַ.

לְדֻגְמָא: מָה שֶׁהָיָה בְּהֶתְקֵף הָאַסְטְמָה הָאַחֲרוֹן שֶׁל מוֹיְשִׁי, אָחִי הַצָּעִיר. אַסְטְמָה, לְמִי שֶׁלֹּא מַכִּיר, הִיא מַחֲלָה שֶׁתּוֹקֶפֶת אֶת דַּרְכֵי הַנְּשִׁימָה וְהִיא עֲלוּלָה לְלַוּוֹת אֶת הָאָדָם בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו. בִּזְמַן הַהֶתְקֵף עָלוּל הַחוֹלֶה לָחוּשׁ קֹשִׁי בַּנְּשִׁימָה, וְהַתְּרוּפָה הַמֻּכֶּרֶת וְהַנְּפוֹצָה הִיא נְטִילַת תְּרוּפָה מִתּוֹךְ מַשְׁאֵף יָדַנִי. בְּדֶרֶךְ כְּלָל שְׁאִיפָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם עוֹזְרוֹת לְהִתְגַּבֵּר עַל הַהֶתְקֵף וְלַחֲזֹר לַשִּׁגְרָה, אֲבָל הַהֶתְקֵף הָאַחֲרוֹן שֶׁל מוֹיְשִׁי הָיָה שׁוֹנֶה, כִּי גַּם לְאַחַר נְטִילַת הַתְּרוּפָה מַצָּבוֹ לֹא הִשְׁתַּנָּה, הוּא נוֹתַר חִוֵּר וְקוֹלוֹת צַפְצְפָנִיִּים נִשְׁמְעוּ מִכָּל נְשִׁימָה שֶׁנָּשַׁם. זָוִית הָעַיִן שֶׁלִּי צָדָה אֶת הַמַּבָּטִים הַמְּתוּחִים שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא וְאֶת הַהִתְלַחֲשׁוּיוֹת בֵּינֵיהֶם בְּשָׁעָה שֶׁהִתְלַבְּטוּ אִם לְהַזְמִין אַמְבּוּלַנְס, וְאוֹתִי הַדָּבָר נוֹרָא הִלְחִיץ.

אֲבָל מָה? בְּתוֹךְ כָּל הַלַּחַץ, בְּכָל פַּעַם שֶׁאִמָּא נִגְּשָׁה אֶל מוֹיְשִׁי לָבְשׁוּ פָּנֶיהָ אֲרֶשֶׁת שֶׁל רֹגַע. הִיא הֶחֱזִיקָה בְּיָדוֹ, לִטְּפָה אֶת פָּנָיו וְהִרְגִּיעָה: "מוֹיְשִׁי, אַל דְּאָגָה. הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר, נְטַפֵּל וְתֵכֶף הַכֹּל יַעֲבֹר…". לֹא שֶׁאִמָּא הִפְסִיקָה לִדְאֹג, אֲבָל הָיָה חָשׁוּב לָהּ שֶׁמּוֹיְשִׁי לֹא יַרְגִּישׁ בְּכָךְ. מָה לְדַעְתְּכֶם הָיָה עוֹבֵר עַל מוֹיְשִׁי אִם אִמָּא הָיְתָה מַרְאָה לוֹ סִימָנֵי דְּאָגָה? אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהַדָּבָר לֹא הָיָה מוֹסִיף לְהַרְגָּשָׁתוֹ הַטּוֹבָה…

בְּכָל צָרָתָם

וּבַחֲזָרָה לְמִצְרַיִם: כַּאֲשֶׁר נִמְצָאִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, בְּעֹמֶק הַצָּרָה, הַהִזְדַּהוּת שֶׁל ה' עִמָּנוּ מְעוֹדֶדֶת אוֹתָנוּ וְנוֹתֶנֶת לָנוּ תִּקְוָה. אֲנַחְנוּ לֹא לְבַד בַּצָּרָה, אִכְפַּת לוֹ מֵאִתָּנוּ. לְהַרְגָּשַׁת הַהִזְדַּהוּת שֶׁל ה' קוֹרְאִים בַּחֲסִידוּת "אוֹר הַמְּמַלֵּא כָּל עָלְמִין". זוֹהִי הִתְיַחֲסוּת שֶׁאָנוּ מְסֻגָּלִים לִתְפֹּס וּלְהַרְגִּישׁ בַּלֵּב שֶׁלָּנוּ.

הַאִם ה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת 'נִלְחָץ' מִמַּצָּבֵנוּ בַּגָּלוּת? הֲרֵי הוּא עַצְמוֹ מִי שֶׁמְּבַשֵּׁל אֶת הַגְּאֻלָּה מִמִּצְרַיִם, שָׁנִים רַבּוֹת עוֹד קֹדֶם שֶׁיָּרַדְנוּ אֵלֶיהָ. בִּכְלָל, ה' גָּבוֹהַּ עַד אֵין סוֹף מִכָּל מָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ פֹּה, בָּעוֹלָם הַקָּטָן שֶׁלָּנוּ, וְ"לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר". כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם אֵינָם תּוֹפְסִים מָקוֹם שֶׁל מַמָּשׁ בְּפָנָיו. אָז לַמְרוֹת שֶׁאָנוּ לֹא בְּדִיּוּק מְבִינִים אֶת תָּכְנִיּוֹתָיו – הַיְּדִיעָה שֶׁה' לֹא 'תָּקוּעַ' כָּמוֹנוּ בַּסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ דַּוְקָא מַרְגִּיעָה אוֹתָנוּ. הִיא נוֹסֶכֶת בָּנוּ סוּג שֶׁל בִּטָּחוֹן. אָנוּ אָמְנָם שְׁקוּעִים בַּצָּרָה, אֲבָל ה' יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ כָּבוּל לַצָּרָה הַזּוֹ. "אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים", וְרַק ה' יִתְבָּרַךְ חָפְשִׁי לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ לַחָפְשִׁי. בִּשְׂפַת הַחֲסִידוּת: הַיְּדִיעָה שֶׁה' נִמְצָא מֵעַל וּמֵעֵבֶר לַצָּרוֹת שֶׁלָּנוּ וְשֶׁהֵן אֵינָן תּוֹפְסוֹת מָקוֹם אֶצְלוֹ הִיא גִּלּוּי "אוֹר הַסּוֹבֵב כָּל עָלְמִין", כָּזֶה שֶׁאֵין לָנוּ בּוֹ הַשָּׂגָה שֶׁל מַמָּשׁ.

אֲבָל מָה קוֹרֶה אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ? "אוֹר הַמְּמַלֵּא" שֶׁל ה' מְשַׁדֵּר כְּלַפֵּינוּ הִזְדַּהוּת; "אוֹר הַסּוֹבֵב" שֶׁלוֹ מְשַׁחְרֵר אוֹתָנוּ מִכַּבְלֵי הַגָּלוּת; אֲבָל ה' עַצְמוֹ, בַּחֲדָרָיו הַפְּנִימִיִּים, נִמְצָא כָּל-כֻּלּוֹ עִמָּנוּ בַּצָּרָה. הַצָּרָה שֶׁלָּנוּ הִיא הַצָּרָה שֶׁלּוֹ, וְזֹאת הוּא מְגַלֶּה לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּסְּנֶה – "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה!".

שֶׁנִּזְכֶּה לָצֵאת יַחַד עִם ה' יִתְבָּרַךְ מֵהַגָּלוּת!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי