בשבת זו נברך את חדש מרחשון הבא עלינו לטובה. אחד האירועים החשובים בחדש זה היה בתחילת מלכות ירבעם בן נבט "וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי [חשון, השמיני מניסן] בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה"[א], וכן פילוג הממלכה בכלל מתייחס לחדש זה[ב]. ובהקשר ל"שנת הקהל" שאנו בה: ירבעם מלך במוצאי שמיטה וחשש ממעמד הקהל בו תודגש מעלת מלכי בית דוד[ג], ולכן מנע את העם מלעלות למקדש והמציא חג כתחליף לסוכות.
מלכות בית דוד היא השושלת שבחר ה', "שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו"[ד], ומלכי בית דוד הם המולכים בירושלים העיר הנבחרת[ה]. אך ירבעם מאס במלכות דוד, "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל"[ו], ולא היה מוכן לקבל ש"בן ישי בראש"[ז]. מלכות בית דוד מייצגת את התלכדות העם סביב דבר ה' וסביב המקדש (וגם כאשר המלך חוטא, הוא נשפט לפי מדת נאמנותו לערכים הנצחיים של "כסא דוד" שבזכותם עלה למלוכה), אך ירבעם רצה 'מלכות מודרנית' משוחררת ממחויבויות כאלה.
החטא הקדום של מאיסה במלכות בית דוד מלווה אותנו עד היום. "בשלשה דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם, במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקדש… אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן, 'אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם' זו מלכות שמים, 'וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם' כמשמעו, וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, זה בית המקדש"[ח].
בשנת הקהל הנוכחית, ובתקופת בחירות במדינה, יש לעורר את הציפיה-הדרישה למלכות בית דוד. ההשתתפות בבחירות אמנם נדרשת מכל אחד ואחת (כפי שהורו רוב גדולי ישראל מאז הקמת המדינה, וכדברי הרבי מליובאוויטש), כדי להביא בע"ה לכך שבשלטון יעמדו ככל הניתן אנשים שטובת העם היהודי מול עיניהם, אך אסור לשכוח שאנו מצפים למשהו אחר לגמרי! מדינת ישראל כיום מזכירה במידה רבה את 'מלכות הצפון' של ירבעם, מדינה שהאופק שלה מסתכם ב'חזון חילוני' מקוצץ של רווחה כלכלית ובטחונית… אך אנו שואפים ופועלים לחידוש מלכות בית דוד, כאשר מלכות הצפון תתכופף בפני מלכות בית דוד אשר תקום ותתכלל בתוכה ("עץ יוסף" תחת "עץ יהודה"). רק כך יהיה "סימן טוב", סימן של גאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
הציבור מוזמן להתוועדות ראש חדש עם תלמידי הרב גינזבורג – קבר דוד המלך, יום שני ערב ראש חדש מרחשון שעה 21:00