גְּאֻלַּת הַדִּבּוּר

שָׁלוֹם יְלָדִים!

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר הִתְחַלְנוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. שָׁמַעְנוּ אֶת אַרְבָּעָה לְשׁוֹנוֹת הַגְּאֻלָּה וְעַל הַכָּאַת הַמִּצְרִים בְּשֶׁבַע מִתּוֹךְ עֶשֶׂר הַמַּכּוֹת. אֵלּוּ הָיוּ רַק מַכּוֹת הַפְּתִיחָה, אֲבָל הָעִקָּר מַגִּיעַ בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ. הַמַּכּוֹת הַנֶּאֱמָנוֹת עוֹשׂוֹת אֶת שֶׁלָּהֶן וּפַרְעֹה נִכְנַע וּמְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ מִמִּצְרַיִם.

טוֹב, אָז פַּרְעֹה נִשְׁבַּר. אֲבָל יֵשׁ דָּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר מְעַנְיֵן: מָה קָרָה לָנוּ?

מֵעֻבָּר לְתִינוֹק

זוֹכְרִים אֶת הַתִּינוֹק מֵהַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר? אָז בֶּטַח אַתֶּם גַּם זוֹכְרִים מָה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּרֶגַע שֶׁהוּא יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם – הוּא מִיָּד בּוֹכֶה וְצוֹעֵק.

עַד אָז הוּא לֹא מוֹצִיא מִפִּיו הֶגֶה. יוֹדְעִים לָמָּה? קֹדֶם כֹּל, כִּי אֵצֶל אִמּוֹ הוּא מֻקָּף מִכָּל צְדָדָיו בְּמַיִם, וְאִם יִפְתַּח אֶת הַפֶּה הֵם יִכָּנְסוּ פְּנִימָה… סְתָם, זוֹ לֹא הַסִּבָּה. הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית הִיא שֶׁלִּפְנֵי הַלֵּדָה הָעֻבָּר פָּשׁוּט לֹא צָרִיךְ כְּלוּם! יוֹתֵר נָכוֹן: אֶת כָּל מָה שֶׁהוּא צָרִיךְ כְּבָר יֵשׁ לוֹ. הוּא מְקַבֵּל הַכֹּל מֵאִמּוֹ בִּכְלָל בְּלִי לָשִׂים לֵב. לֹא רַק אֹכֶל וּשְׁתִיָּה, אֶלָּא אֲפִלּוּ אֶת הָאֲוִיר הַנִּצְרָךְ לִנְשִׁימָה הוּא מְקַבֵּל דַּרְכָּהּ. בְּגָדִים לְחִמּוּם הֵם מִצְרָךְ מְיֻתָּר עֲבוּרוֹ. אָז אֵיזֶה צֹרֶךְ יֵשׁ לוֹ בְּדִבּוּר?

בָּרֶגַע שֶׁהוּא יוֹצֵא לַאֲוִיר הָעוֹלָם הוּא הוֹפֵךְ מֵעֻבָּר לְתִינוֹק. לָמָּה הוּא נִקְרָא תִּינוֹק? כִּי הַתִּינוֹק מַתְחִיל לִינֹק. כָּעֵת הוּא יְקַבֵּל אֶת הָאֹכֶל מֵאִמּוֹ בְּדֶרֶךְ שׁוֹנָה – הוּא כְּבָר שָׂם לֵב שֶׁחָסֵר לוֹ מַשֶּׁהוּ, וְאָז הוּא פּוֹנֶה אֵלֶיהָ. בִּצְעָקָה. נָכוֹן, צְעָקָה הִיא עוֹד לֹא מַמָּשׁ דִּבּוּר, אֲבָל זוֹ בְּהֶחְלֵט הַהַתְחָלָה.

בְּסִפְרֵי הַקַּבָּלָה וְהַחֲסִידוּת מֻסְבָּר שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת מִצְרַיִם הָיָה כְּמוֹ עֻבָּר בִּמְעִי אִמּוֹ. כְּמוֹ הַתִּינוֹק, שֶׁלֹּא שָׂם לֵב מָה הוּא צָרִיךְ וּמִי נוֹתֵן לוֹ אֶת אוֹתָם הַצְּרָכִים, כָּךְ הָיִינוּ אָנוּ שָׁם, וּכְמוֹ הָעֻבָּר שֶׁלֹּא מְדַבֵּר כָּךְ עַם יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיָה קְצָת אִלֵּם. לָכֵן, יְצִיאַת מִצְרַיִם הִיא לְמַעֲשֶׂה לֵדָתוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, כָּךְ שֶׁמִּמַּצָּב שֶׁל עֻבָּר הוּא הוֹפֵךְ לְתִינוֹק, וְאַחַר כָּךְ גַּם לְיֶלֶד שֶׁיֵּלֵךְ וְיִתְבַּגֵּר.

וּמַהוּ הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן בּוֹ נִכֶּרֶת הַלֵּדָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל? כְּמוֹ הַתִּינוֹק: בִּצְעָקָה. “וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ”. לְמַעֲשֶׂה, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים לִלְמֹד לְדַבֵּר.

מְצָרֵי הַגָּרוֹן

מִצְרַיִם מַזְכִּירָה לָנוּ מְצָרִים. מֵצַר הוּא מַעֲבָר צַר הַדּוֹחֵק אֶת שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹכוֹ, וְכָךְ גַּם הַמִּצְרִים דָּחֲקוּ אוֹתָנוּ בְּשִׁעְבּוּד קָשֶׁה. אֲבָל כָּעֵת אֲנַחְנוּ רוֹאִים שֶׁהַמֵּצַר כְּבַר נִמְצָא בְּתוֹכֵנוּ, אֶצְלֵנוּ בַּגָּרוֹן. בְּגָלוּת מִצְרַיִם הַדִּבּוּר שֶׁלָּנוּ פָּשׁוּט ‘תָּקוּעַ’. אֲנַחְנוּ לֹא מַצְלִיחִים לְדַבֵּר. מַכִּירִים אֶת זֶה שֶׁלִּפְעָמִים אֲנַחְנוּ רוֹצִים מְאֹד לוֹמַר מַשֶּׁהוּ, מַמָּשׁ עוֹמֵד לָנוּ עַל קְצֵה הַלָּשׁוֹן, אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא מַצְלִיחִים לְהַבִּיעַ אוֹתוֹ? זֶה נִקְרָא שֶׁהַדִּבּוּר בְּגָלוּת.

זֶה מַזְכִּיר לִי פַּעַם, כְּשֶׁהָיִיתִי בְּכִתָּה ג וְהִפְרַעְתִּי בַּשִּׁעוּר שֶׁל הַמּוֹרֶה הַמַּחְלִיף. הָעֹנֶשׁ שֶׁקִּבַּלְתִּי הָיָה לְהִכָּנֵס עַד סוֹף הַיּוֹם לְכִתָּה ז. זוֹ הַרְגָּשָׁה נוֹרָאִית שֶׁאֲנִי לֹא מְאַחֵל אוֹתָהּ לְאַף אֶחָד מִכֶּם. אַתָּה מְפַחֵד לִפְתֹּחַ אֶת הַפֶּה. אוּלַי תִּטְעֶה? מָה יַגִּידוּ עָלֶיךָ? מִלָּה אַחַת מְיֻתֶּרֶת מִצִּדְּךָ תִּגְרֹר מִצִּדָּם פֶּרֶץ צְחוֹק לַעֲגָנִי וּמְבַיֵּשׁ. בִּכְלָל, יֵשׁ לָהֶם שָׂפָה אַחֶרֶת, בְּדִיחוֹת אֲחֵרוֹת, מִשְׂחָקִים אֲחֵרִים. אַתָּה מְנַסֶּה לְהִצְטַנֵּף בַּפִּנָּה וּמְקַוֶּה שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ שֶׁאַתָּה קַיָּם. רַק שֶׁיִּגָּמֵר כְּבָר הַיּוֹם…

זֶה נִקְרָא שֶׁפַּרְעֹה יוֹשֵׁב לָנוּ עַל מֵצַר הַגָּרוֹן וְחוֹסֵם לָנוּ אֶת הַדִּבּוּר. הוּא נוֹתֵן לָנוּ הַרְגָּשָׁה שֶׁהָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בַּה’ כְּבָר לֹא שַׁיֶּכֶת לְהַיּוֹם. “אֵלּוּ חֲלוֹמוֹת שֶׁשַּׁיָּכִים לֶעָבָר, לַאֲנָשִׁים מְיֻשָּׁנִים שֶׁעוֹד מַאֲמִינִים בִּדְבָרִים שֶׁאָבַד עֲלֵיהֶם הַכֶּלַח”, אוֹמֵר פַּרְעֹה. “הַיּוֹם כְּבָר ‘הוֹלְכִים’ דְּבָרִים אֲחֵרִים. תִּרְאוּ אֶת הַפִּירָמִידוֹת הַגְּדוֹלוֹת”, הוּא מַצְבִּיעַ וְאוֹמֵר, “אֵלּוּ שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי בָּנִיתִי. זוֹ הַקִּדְמָה, זֶה הָעוֹלָם הָאֲמִתִּי!”.

הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר

אָז מָה כָּל כָּךְ רָצִינוּ לוֹמַר בְּמִצְרַיִם וְלֹא הִצְלַחְנוּ?

רָצִינוּ לְדַבֵּר אֱמוּנָה! רָצִינוּ לוֹמַר, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא סְתָם עַם שֶׁל עֲבָדִים, שֶׁפֹּה נוֹלַד וּפֹה יִשָּׁאֵר לַנֶּצַח, שֶׁאֲנַחְנוּ שַׁיָּכִים לְסִפּוּר אַחֵר. רָצִינוּ לִצְעֹק וּלְסַפֵּר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁיְּהוּדִי הוּא בְּעֶצֶם בֵּן שֶׁל ה’ יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא סְתָם כָּךְ חַי בָּעוֹלָם. לָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ יֵשׁ מַטָּרָה וְלָנוּ יֵשׁ בּוֹ תַּפְקִיד – לְהָבִיא אוֹתוֹ אֶל הַגְּאֻלָּה. אֶת כָּל זֶה רָצִינוּ מְאֹד לְבַטֵּא מִבְּלִי לַחֲשֹׁשׁ, אֲבָל לֹא מָצָאנוּ אֶת הַמִּלִּים לְכָךְ. הַדִּבּוּר שֶׁלָּנוּ נֶעֱצַר בַּגָּרוֹן.

שֶׁלֹּא נִטְעֶה: “בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם”. זֶה אוֹמֵר שֶׁאֱמוּנָה הָיְתָה לָנוּ שָׁם. לֹא חָשַׁבְנוּ לְרֶגַע שֶׁפַּרְעֹה בֶּאֱמֶת צוֹדֵק. בְּסֵתֶר הַלֵּב גַּם אָמַרְנוּ זֹאת. וְאוּלַי אֲפִלּוּ סִפַּרְנוּ עַל כָּךְ לַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים בַּבַּיִת. אֲבָל בַּחוּץ? הַס מִלְּהַזְכִּיר! לֹא הָיָה בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד מוּל פַּרְעֹה וַחֲבוּרַת הַמַּדְּעָנִים שֶׁסְּבִיבוֹ וְלוֹמַר לָהֶם אֶת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ בְּצוּרָה תַּקִּיפָה וּבְהִירָה.

גְּאֻלַּת הַדִּבּוּר שֶׁל פֶּסַח

וְאָז מַגִּיעַ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְגָרַם לָנוּ… לַהִוָּלֵד! הוּא מַכֶּה אֶת פַּרְעֹה בְּעֶשֶׂר הַמַּכּוֹת עַד שֶׁגַּאֲוָתוֹ נִשְׁבֶּרֶת. הַדִּבּוּר הַכָּלוּא שֶׁלָּנוּ מִשְׁתַּחְרֵר וְהָאֱמוּנָה מִתְגַּלָּה גַּם בַּחוּץ. אָנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפֶּסַח “בְּרֵישׁ גְּלֵי” – בְּרֹאשׁ מוּרָם!

יְצִיאַת מִצְרַיִם הִיא בְּעֶצֶם יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּנוּ, יוֹם לֵדַת הָאֱמוּנָה. אֵין זֶה פֶּלֶא שֶׁבְּכָל שָׁנָה אָנוּ מַקְדִּישִׁים אֶת לֵיל הַסֵּדֶר לְ… לְדַבֵּר! “מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם”. נוּ, בֶּטַח כְּבָר שְׁמַעְתֶּם פַּעַם אֶת הָרֶמֶז הַזֶּה, אֲבָל כָּעֵת אַתֶּם גַּם מְבִינִים אוֹתוֹ: פֶּסַח הוּא פֶּה סָח – פֶּה שֶׁיּוֹדֵעַ לְדַבֵּר!

אַגַּב, בְּעוֹד שָׁבוּעַ נִרְאֶה אֶת הַמִּצְרִים גַּם טוֹבְעִים בַּיָּם וְאָז הַדִּבּוּר שֶׁלָּנוּ כְּבָר מַמָּשׁ יִשְׁתַּחְרֵר. הַפֶּה כְּבָר יַהֲפֹךְ לִהְיוֹת פֶּה-שָׁר…

שֶׁנִּזְכֶּה לְדַבֵּר אֱמוּנָה!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי