הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁית

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נְסַיֵּם אֶת סְפִירַת הַשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר, בּוֹ אָנוּ מְתַקְּנִים אֶת הַסְּפִירָה הַשְּׁלִישִׁית – מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת.

אוּלַי נַעֲשֶׂה קֹדֶם חֲזָרָה קְצָרָה: בַּשָּׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסְּפִירָה עָסַקְנוּ בְּתִקּוּן מִדַּת הַחֶסֶד. חֶסֶד פֵּרוּשׁוֹ נְתִינָה. כַּאֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא חֲטִיף לַכִּתָּה, וּמְחַלֵּק מִמֶּנּוּ בַּהַפְסָקָה לְכָל הַחֲבֵרִים, סְתָם כָּךְ כִּי אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם – זוֹהִי תּוֹפָעָה שֶׁל חֶסֶד. לְתַקֵּן אֶת מִדַּת הַחֶסֶד פֵּרוּשׁוֹ לִפְתֹּחַ אֶת הַלֵּב וְלָתֵת לְכֻלָּם, לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל.

בַּשָּׁבוּעַ הַשֵּׁנִי עָסַקְנוּ בְּתִקּוּן מִדַּת הַגְּבוּרָה. לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַחֵשֶׁק לָתֵת. לְדֻגְמָה, לְמוֹטִי מִכִּתָּה א' יֵשׁ רְגִישׁוּת לִ׳גְלוּטֵן׳, וַחֲטִיפִים אֲפוּיִים הֵם מַמָּשׁ בְּגֶדֶר סַכָּנָה עֲבוּרוֹ. הַאִם אֶתֵּן לוֹ מֵהַבִּיסְלִי שֶׁלִּי? לַמְרוֹת תַּחֲנוּנָיו אֲסָרֵב לְבַקָּשָׁתוֹ. נָכוֹן, לֹא יִהְיֶה לִי נָעִים לְאַכְזֵב אוֹתוֹ, אֲבָל אוֹי וַאֲבוֹי אִם לֹא אֶעֱשֶׂה כָּךְ. הַסֵּרוּב כָּאן הוּא מַמָּשׁ לְטוֹבָתוֹ, וְזוֹהִי בְּעֶצֶם פְּעֻלָּתָהּ שֶׁל הַגְּבוּרָה.

מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת מַגִּיעָה לְאַחַר שְׁנֵיהֶם, לְאַחַר הַחֶסֶד וְהַגְּבוּרָה. מַהִי?

אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלֶיךָ?

לִפְנֵי שְׁנָתַיִם עָבַרְתִּי מַשְׁבֵּר. בִּשְׁבִילִי לְפָחוֹת. אַל תִּצְחֲקוּ, גַּם לִילָדִים יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלּוּ… הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁאֵין לִי שׁוּם סִכּוּי לָדַעַת חֶשְׁבּוֹן. לְעַצְמִי אֲנִי אוֹהֵב לְחַשֵּׁב חִשּׁוּבִים בָּרֹאשׁ, אֲבָל כְּשֶׁהָיִיתִי פּוֹתֵחַ אֶת הַסֵּפֶר וּמְנַסֶּה לְהָבִין אֶת הַתַּרְגִּילִים חָשְׁכוּ עֵינַי. הוּא הָיָה נִרְאֶה לִי כְּמוֹ עֲרֵמַת מִסְפָּרִים מְאַיֶּמֶת. עִם הַזְּמַן יָרְדוּ הַצִּיּוּנִים שֶׁלִּי בְּהַדְרָגָה, וְעִמָּם הַנִּסְיוֹנוֹת לְהַשְׁקָעָה מִצִּדִּי. הַחֵשֶׁק שֶׁלִּי לְהַצְלִיחַ הָלַךְ וְנֶעֱלַם. "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ חֶשְׁבּוֹן. נְקֻדָּה!". לֹא עָזְרוּ הַפְּרָסִים שֶׁהִבְטִיחוּ לִי הַהוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁלֹּא הוֹעִילוּ הָאַזְהָרוֹת מִפְּנֵי הַצִּיּוּן הַנָּמוּךְ בַּתְּעוּדָה.

מִי שֶׁבָּא לְעֶזְרָתִי הָיָה דַּוְקָא אֱלִיעֶזֶר, הַמַּדְרִיךְ שֶׁלִּי. הוּא הִבְחִין בַּתִּסְכּוּל שֶׁהִצְטַבֵּר אֶצְלִי, לַמְרוֹת שֶׁלֹּא דִּבַּרְתִּי אִתּוֹ עַל כָּךְ. יוֹם אֶחָד הוּא פָּנָה אֵלַי בְּבַקָּשָׁה מַפְתִּיעָה: "תַּגִּיד, רָזִי, אֲנִי יָכוֹל לִסְמֹךְ עָלֶיךָ, כֵּן?". הָאֱמֶת, רַק מֵעֶצֶם הַהַצָּעָה הִתְחַלְתִּי לְהַסְמִיק וּלְהִתְכַּוֵּץ. אֲבָל אֱלִיעֶזֶר לֹא אִבֵּד זְמַן: "תִּרְאֶה, סוֹף הַשָּׁנָה מִתְקָרֵב וַאֲנִי צָרִיךְ מִישֶׁהוּ רְצִינִי, עִם רֹאשׁ עַל הַכְּתֵפַיִם, בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִיל תַּרְגִּילִים. בְּקִצּוּר, בְּדִיּוּק אַתָּה!". "אֲנִי?!", הִתְפַּלֵּאתִי, "מָה הַקֶּשֶׁר אֵלַי?". אֲבָל אֱלִיעֶזֶר הִתְעַקֵּשׁ, וּכְשֶׁאֱלִיעֶזֶר מִתְעַקֵּשׁ אֵין הַרְבֵּה בְּרֵרוֹת… הוּא הִפְקִיד בְּיָדִי אֶת הַמְּשִׂימָה. "אֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ בְּמֵאָה אָחוּז", הוֹסִיף תּוֹךְ טְפִיחָה עַל הַשֶּׁכֶם.

הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַמְּשִׂימָה עַצְמָהּ לֹא הָיְתָה כָּל כָּךְ מְסֻבֶּכֶת, אֲבָל אֲנִי מְנַחֵשׁ שֶׁאִם הָיִיתִי פּוֹגֵשׁ אוֹתָהּ בְּתוֹךְ תַּרְגִּיל בְּסֵפֶר הַחֶשְׁבּוֹן לֹא הָיִיתִי מַשְׁקִיעַ בָּהּ יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי דַּקּוֹת שֶׁל נִסָּיוֹן וּמִתְיָאֵשׁ מִיָּד. אֲבָל כָּאן זֶה הָיָה אַחֶרֶת. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי הָמוֹן חֵשֶׁק לְבַצֵּעַ אוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת.

לְהַאֲמִין וּלְפָאֵר

הַאִם אֱלִיעֶזֶר הַמַּדְרִיךְ נָהַג עִמִּי בְּמִדַּת הַחֶסֶד? אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּי בְּסַךְ הַכֹּל הוּא נֶחֱלַץ לְעֶזְרָתִי וְהַיּוֹזְמָהּ שֶׁלּוֹ מְאוֹד עָזְרָה לִי. הוּא לֹא הִתְעַלֵּם מִמֶּנִּי. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי לִקְרֹא לְזֶה חֶסֶד – גַּם לֹא הֲכִי מְדֻיָּק. הָיִיתִי מַרְגִּישׁ כָּךְ אִם אֱלִיעֶזֶר הָיָה עוֹשֶׂה לִי חַיִּים קַלִּים וּמְגַלֶּה לִי אֶת הַדֶּרֶךְ לַפִּתְרוֹן. אֲבָל הוּא בָּחַר בְּדֶרֶךְ שְׁלִישִׁית – לִדְחֹף אוֹתִי לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּשִׂימָה לְבַדִּי, בְּכֹחוֹת עַצְמִי. הַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִישִׁית הִיא מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת.

אֱלִיעֶזֶר הַמַּדְרִיךְ נָתַן בִּי אֵמוּן. לְפָאֵר מִישֶׁהוּ הַכַּוָּנָה לְשַׁבֵּחַ וּלְהַחְמִיא לוֹ, וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁהוּא עָשָׂה. הוּא מַכִּיר אוֹתִי הֵיטֵב וְיוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא גָּאוֹן גָּדוֹל בְּחֶשְׁבּוֹן. לֹא בִּגְלַל זֶה הוּא בָּחַר בִּי לַמְּשִׂימָה, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁהוּא חָשַׁב שֶׁאֲנִי מְסֻגָּל לְהַרְבֵּה יוֹתֵר, בְּוַדַּאי לְיוֹתֵר מִמָּה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל עַצְמִי. הוּא הֶאֱמִין בִּי, וְכָךְ חָזַרְתִּי גַּם אֲנִי לְהַאֲמִין בַּכֹּחוֹת שֶׁה' נָתַן בִּי.

הַשִּׁלּוּב הַמְּפֹאָר

מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין בֶּגֶד יָפֶה לְבֶגֶד מְפֹאָר? גַּם יֹפִי וְגַם פְּאֵר הֵם מַרְאֶה הַמּוֹשֵׁךְ אֶת הָעַיִן שֶׁלִּי. לִפְעָמִים הַצֶּבַע הוּא הַמּוֹשֵׁךְ, לִפְעָמִים הַצּוּרָה אוֹ הַסִּגְנוֹן שֶׁלּוֹ. כַּאֲשֶׁר פְּרָט אֶחָד מְסֻיָּם הוּא זֶה שֶׁגוֹרֵם לִי מְשִׁיכָה אֲנִי מְכַנֶּה אוֹתוֹ יָפֶה, אֲבָל מְפֹאָר זֶה כְּבָר מַשֶּׁהוּ אַחֵר. מָתַי אוֹמְרִים עַל בֶּגֶד שֶׁהוּא מְפֹאָר? כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ יֹפִי שֶׁל יוֹתֵר מִדָּבָר אֶחָד.

נִקַּח לְדֻגְמָה אַרְמוֹן מַלְכוּתִי: עַל רִצְפָּתוֹ פְּרוּשִׂים שְׁטִיחִים סַסְגּוֹנִיִּים, קִירוֹתָיו מְאֻיָּרִים בִּתְמוּנוֹת נוֹף מַרְהִיבוֹת, הַמִּשְׁתַּלְּבוֹת בַּנּוֹף הַנִּשְׁקָף מֵחַלּוֹנוֹת הָעֲנָק לְצַד הַוִּילֹנוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים. נִבְרָשׁוֹת כְּבֵדוֹת הַמִּשְׁתַּלְשְׁלוֹת מִן הַתִּקְרָה מְאִירוֹת אֶת הָאוּלָם בִּשְׁלַל צְבָעִים. לָרִהוּט סִגְנוֹן עַתִּיק בְּעִצּוּב חַדְשָׁנִי-מוֹדֶרְנִי יִחוּדִי. מָה מִכָּל הַפְּרָטִים שֶׁמָּנִינוּ הוֹפֵךְ אֶת הָאוּלָם לִמְפֹאָר? הַתְּשׁוּבָה הִיא: כֻּלָּם יַחַד. הַתְּשׁוּבָה הַמְּדֻיֶּקֶת יוֹתֵר: הַשִּׁלּוּב שֶׁלָּהֶם יַחַד.

הַפְּאֵר הַנִּשְׁקָף מֵהַיֹּפִי הַמְּשֻׁלָּב מְלַמֵּד אוֹתִי עַל מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת. כְּמוֹ הָאַרְמוֹן הַמְּפֹאָר, מְשֻׁלֶּבֶת הַתִּפְאֶרֶת מִגְוָנִים שׁוֹנִים, אֲבָל כָּאן כְּבָר לֹא מְדֻבָּר בְּשִׁלּוּב שֶׁל צְבָעִים, אֶלָּא בְּשִׁלּוּב שֶׁל מִדּוֹת שׁוֹנוֹת. הַתִּפְאֶרֶת מְשַׁלֶּבֶת בֵּין הַחֶסֶד וְהַגְּבוּרָה. הַחֵשֶׁק שֶׁלִּי לָתֵת וְלַעֲזֹר לֶחָבֵר לְלֹא כָּל תְּמוּרָה, סְתָם כִּי אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ, בָּא מִמִּדַּת הַחֶסֶד. הָרָצוֹן שֶׁלִּי לָתֵת רַק לְמִי שֶׁבֶּאֱמֶת מַגִּיעַ לוֹ וּלְדַיֵּק בַּהֲטָבָה, בָּא מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה. אֲבָל הַתִּפְאֶרֶת מְחַבֶּרֶת אֶת שְׁנֵיהֶם יַחַד – אֲנִי נוֹתֵן לֶחָבֵר כֹּחַ לְהִתְרוֹמֵם בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, וְאָז כְּבָר בֶּאֱמֶת יִהְיֶה מַגִּיעַ לוֹ. הוּא יַצְלִיחַ לִהְיוֹת מִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת!

שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁה' יִתְפָּאֵר בָּנוּ!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי