הַיִּחוּד הַנִּפְלָא

יוֹם הַשִּׁשִּׁי הִגִּיעַ!

שִׁשִּׁי בְּסִיוָן, יוֹם מַתַּן הַתּוֹרָה, הוּא הֶמְשֵׁךְ יָשִׁיר לְאוֹתוֹ "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" שֶׁל סִיּוּם בְּרִיאַת הָעוֹלָם. הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ קַיָּמִים, הַכֹּל כְּבָר מוּכָן, אֲבָל בִּשְׁבִיל מָה הַכֹּל?

חֲזַ"ל אוֹמְרִים, שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בַּ"עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת" כְּדֵי לְהָכִין אֶת הַמִּגְרָשׁ לַ"עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת"! הַתּוֹרָה שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הִיא זוֹ שֶׁמְּקַיֶּמֶת אֶת מַטְּרַת הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ. עַם יִשְׂרָאֵל בּוֹנֶה לַה' דִּירָה, כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֵיךְ? עַל יְדֵי הַתּוֹרָה! לֹא פֶּלֶא שֶׁמִּצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת.

לִהְיוֹת דּוֹמֶה מִבִּפְנִים

בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הִגִּיעַ אֵלֵינוּ לַתַּלְמוּד תּוֹרָה הָרַב דָּנִיאֵל, מְלַמֵּד חָדָשׁ מָלֵא מֶרֶץ. לֹא הָיָה קָשֶׁה לָשִׂים לֵב לַשֹּׁנִי שֶׁהָיָה בּוֹ. אָמְנָם, כְּמוֹ כָּל מוֹרֶה, גַּם אֶצְלוֹ הָיוּ דְּרִישׁוֹת כְּמוֹ שִׁעוּרֵי בַּיִת, עֲבוֹדוֹת וּמִבְחָנִים, וְגַם הוּא לֹא וִתֵּר עַל כְּלָלֵי מִשְׁמַעַת בַּכִּתָּה, אֲבָל בְּכָל זֹאת מַשֶּׁהוּ בַּגִּישָׁה שֶׁלּוֹ הָיָה שׁוֹנֶה. אֶפְשָׁר לְהַגְדִּיר אֶת הַיַּחַס שֶׁלּוֹ כֶּאֱנוֹשִׁי. כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר אִתְּךָ אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא מְדַבֵּר אִתְּךָ, שֶׁאִכְפַּת לוֹ מִמְּךָ וְשֶׁהַדָּבָר שֶׁהֲכִי מְעַנְיֵן אוֹתוֹ הוּא שֶׁיִּהְיֶה לְךָ טוֹב, שֶׁתַּצְלִיחַ. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁמַּהֵר מְאוֹד הִתְאַהֲבוּ בּוֹ רֹב הַתַּלְמִידִים.

מָה הַכַּוָּנָה הִתְאַהֲבוּ בּוֹ? זֶהוּ, זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁרָצִיתִי לְהַסְבִּיר. הַרְבֵּה יְלָדִים פָּשׁוּט הִתְחִילוּ לְחַקּוֹת אוֹתוֹ, עִם אוֹ בְּלִי לָשִׂים לְכָךְ לֵב. יֵשׁ יְלָדִים שֶׁהִתְחִילוּ לְסַגֵּל לְעַצְמָם אֶת צוּרַת הָעֲמִידָה הַזְּקוּפָה שֶׁלּוֹ אוֹ אֶת הַהִלּוּךְ הַמָּהִיר שֶׁלּוֹ, יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁנִּסּוּ לְאַמֵּץ אֶת סִגְנוֹן הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁפִּתְאוֹם הִתְחִילוּ לְהַשְׁמִיעַ בִּטּוּיִים שֶׁהִתְרַגְּלוּ לִשְׁמֹעַ אוֹתָם יוֹצְאִים מִפִּיו.

אֲבָל אוֹתִי דַּוְקָא מְעַנְיֵן מַשֶּׁהוּ אַחֵר. יֵשׁ שִׁנּוּי שֶׁעָבַר פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר עַל כֻּלָּנוּ, וְהַשִּׁנּוּי הַזֶּה הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מַשְׁמָעוּתִי – הִתְחַלְנוּ לְאַמֵּץ לְעַצְמֵנוּ אֶת דֶּרֶךְ הַחֲשִׁיבָה שֶׁלּוֹ. לֹא, לֹא הָפַכְנוּ לְקוֹרְאֵי הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלּוֹ, וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא הָפַכְנוּ לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים כְּמוֹתוֹ, אֲבָל צוּרַת הַחֲשִׁיבָה הַמְּקוֹרִית שֶׁלּוֹ, זוֹ שֶׁשּׁוּב וָשׁוּב הִפְתִּיעָה אוֹתָנוּ, הִיא זוֹ שֶׁגָּרְמָה לְחוֹלֵל אֶצְלֵנוּ שִׁנּוּי פְּנִימִי. לְצוּרַת חֲשִׁיבָה כָּזוֹ קוֹרְאִים הַיּוֹם "לַחֲשֹׁב מִחוּץ לַקֻּפְסָה". הַקֻּפְסָה מְרֻבַּעַת וּסְגוּרָה, וְלָכֵן מִי שֶׁ'תָּקוּעַ' בְּתוֹכָהּ לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ לַהֲפֹךְ אֶת הַפִּנּוֹת שֶׁלָּהּ לַעֲגֻלּוֹת, וְזוֹ בְּדִיּוּק הַמֻּמְחִיּוּת שֶׁל הָרַב דָּנִיאֵל. בְּקִצּוּר, לְאַט לְאַט הִתְחַלְנוּ לְהִכָּנֵס לָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ וּלְהִתְרַגֵּל וְלַחֲשֹׁב עַל כָּל נוֹשֵׂא גַּם מִכִּוּוּנִים פָּחוֹת שִׁגְרָתִיִּים.

אָז נָכוֹן, הֲלִיכָה וְסִגְנוֹן לְבוּשׁ הֵם הִתְנַהֲגוּת שֶׁבּוֹלֶטֶת לָעַיִן וְהַדִּמְיוֹן בֵּין מִי שֶׁנּוֹהֵג בָּהֶם לְבֵין מִי שֶׁמְּאַמֵּץ אוֹתָם נִכָּר מְאוֹד, אֲבָל אִמּוּץ שֶׁל דֶּרֶךְ חֲשִׁיבָה הוּא יוֹתֵר מִסְּתָם לִהְיוֹת דּוֹמֶה. זֶה כְּבָר מַמָּשׁ לִהְיוֹת הוּא.

לַחֲשֹׁב מֵהַצַּד הַנָּכוֹן

לָמָּה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם עַל הָרַב דָּנִיאֵל הַיּוֹם, לִקְרַאת חַג הַשָּׁבוּעוֹת? כִּי הַשִּׁנּוּי שֶׁהוּא חוֹלֵל בָּנוּ קָשׁוּר מְאוֹד עִם הַשִּׁנּוּי שֶׁמִּתְחוֹלֵל אֵצֶל כָּל יְהוּדִי בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִגַּשׁ לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת ה'.

נַנִּיחַ שֶׁהָיָה בָּא אֵלַי מִישֶׁהוּ וּמַצִּיג בְּפָנַי אֶת הַשְּׁאֵלָה הַבָּאָה: רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן הוֹלְכִים בָּרְחוֹב וּלְפֶתַע מַבְחִין רְאוּבֵן בְּנַגָּן שֶׁזָּרוּק תַּחַת הַסַּפְסָל. "הִנֵּה נַגָּן!", הוּא קוֹרֵא בְּהַפְתָּעָה וְרוֹכֵן כְּדֵי לְהָרִים אוֹתוֹ. שִׁמְעוֹן הַזָּרִיז, שֶׁמַּבְחִין גַּם הוּא בַּנַּגָּן, מַקְדִּים אֶת רְאוּבֵן בִּשְׁנִיּוֹת סְפוּרוֹת, מְזַנֵּק לְעֶבְרוֹ וּמֵרִים אוֹתוֹ. כָּעֵת עָלֶיךָ לְהַחֲלִיט לְמִי שַׁיֶּכֶת הַמְּצִיאָה – לִרְאוּבֵן שֶׁרָאָה רִאשׁוֹן אֶת הַנַּגָּן אוֹ לְשִׁמְעוֹן שֶׁתָּפַס אוֹתוֹ רִאשׁוֹן בְּיָדָיו?

תַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים שֶׁבֵּינֵיכֶם יֹאמְרוּ מִיָּד: בֶּטַח, זוֹ מִשְׁנָה מְפֹרֶשֶׁת בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא! אֲבָל אֲנִי לֹא מוֹרֶה לְמִשְׁנָה, וּבְכַוָּנָה לֹא הִזְכַּרְתִּי אֶת הַמִּשְׁנָה בְּעֵת הַשְּׁאֵלָה. אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ קֹדֶם אֶת דַּעְתְּכֶם הָאִישִׁית, מָה הֱיִיתֶם אַתֶּם אוֹמְרִים לְפִי מָה שֶׁנִּרְאֶה לָכֶם, בַּשֵּׂכֶל שֶׁלָּכֶם, לִפְנֵי שֶׁלְּמַדְתֶּם אֶת הַמִּשְׁנָה. אֲנִי יָכוֹל לְנַחֵשׁ שֶׁלֹּא כֻּלָּם יֹאמְרוּ אוֹתוֹ דָּבָר, וְהַדֵּעוֹת בָּעִנְיָן יִהְיוּ חֲלוּקוֹת. חֵלֶק יַסְבִּירוּ לִי לָמָּה הָרְאִיָּה הִיא זוֹ שֶׁקּוֹבַעַת לְמִי יִהְיֶה שַׁיָּךְ הַחֵפֶץ, וְחֵלֶק יַסְבִּירוּ מַדּוּעַ דַּוְקָא מִי שֶׁתָּפַס אוֹתוֹ זַכַּאי לוֹ.

בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַסֵּפֶר – הַחֻמָּשׁ, הַמִּשְׁנָה אוֹ הַגְּמָרָא – אֲנִי עוֹבֵר צַד. הַתּוֹרָה הִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ. בִּמְקוֹם לַחֲשֹׁב עַל כָּל נוֹשֵׂא וּמִקְרֶה שֶׁמִּזְדַּמְּנִים בְּפָנַי לְפִי הַחֲשִׁיבָה שֶׁלִּי, אֵיךְ שֶׁנִּרְאֶה לִי, אֲנִי מַתְחִיל לְהַקְשִׁיב. אֲנִי מְנַסֶּה לְהָבִין טוֹב-טוֹב מָה ה' אוֹמֵר עַל אוֹתוֹ מִקְרֶה וּמַהִי הַסִּבָּה לְכָךְ. הֲרֵי אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל בֶּן אָדָם, בָּשָׂר וָדָם, וְלָכֵן הַשֵּׂכֶל שֶׁלִּי יָכוֹל לִטְעוֹת. יִתָּכֵן מְאוֹד וּמָה שֶׁחָשַׁבְתִּי בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן לְנָכוֹן – יִתְבָּרֵר לִי בַּהֶמְשֵׁךְ כְּטָעוּת מֻחְלֶטֶת. גַּם אִם אֲנִי חָכָם מְאוֹד – חָכְמָתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ עֲמֻקָּה וּרְחָבָה מִשֶּׁלִּי עַד אֵין סוֹף!

לָכֵן, כַּאֲשֶׁר אֲנִי לוֹמֵד תּוֹרָה אֲנִי מְנַסֶּה וּמִתְאַמֵּץ לְהָבִין מִתּוֹךְ מָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ מַהוּ הָ'רֹאשׁ' שֶׁל ה', מָה הוּא חוֹשֵׁב עַל הַנּוֹשֵׂא. וְכָךְ, כְּכָל שֶׁאָנוּ מַתְמִידִים בַּלִּמּוּד בָּהּ, הוֹפֵךְ הָרֹאשׁ שֶׁלִּי לִהְיוֹת דּוֹמֶה לָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ. כָּעֵת הַחֲשִׁיבָה שֶׁלִּי פּוֹעֶלֶת לְפִי כְּלָלֵי הַחֲשִׁיבָה שֶׁהוּא קָבַע עֲבוּרִי.

לֶאֱכֹל אֶת הַתּוֹרָה

מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין הַבְּגָדִים שֶׁאֲנִי לוֹבֵשׁ לָאֹכֶל שֶׁאֲנִי אוֹכֵל? כַּאֲשֶׁר אֲנִי לוֹבֵשׁ חֻלְצָה – לֹא אֲנִי מִשְׁתַּנֶּה וְלֹא הַחֻלְצָה מִשְׁתַּנָּה. אֲנִי נִשְׁאָר אֲנִי וְהַחֻלְצָה נִשְׁאֶרֶת חֻלְצָה. מָה בְּכָל זֹאת קוֹרֶה? כָּעֵת כֻּלָּם יוֹדְעִים הֵיכָן אֲנִי לוֹמֵד כִּי עַל הַחֻלְצָה מֻטְבָּע מֵעַל הַכִּיס סֵמֶל הַמּוֹסָד…

לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר אֲנִי אוֹכֵל כָּרִיךְ טָעִים לַאֲרוּחַת בֹּקֶר, הוֹפֵךְ הַמַּאֲכָל לִהְיוֹת חֵלֶק מִגּוּפִי. הָאֹכֶל מִתְפָּרֵק בַּקֵּבָה וְהוֹפֵךְ לֶחֳמָרִים מְזִינִים, שֶׁ'נוֹסְעִים' עַל גַּבֵּי הַדָּם, מַגִּיעִים לְכָל אֶבְרֵי גּוּפֵי וְנִסְפָּגִים בָּהֶם. הַמַּאֲכָל הוֹפֵךְ לִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנִּי. אֲנִי וְהוּא אֶחָד מַמָּשׁ.

זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקּוֹרֶה לִיהוּדִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה. הוּא לֹא רַק 'מִתְלַבֵּשׁ' בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא לוֹמֵד, אֶלָּא מַמָּשׁ 'אוֹכֵל' וּמְעַכֵּל אוֹתָהּ. כַּאֲשֶׁר הוּא מֵבִין אוֹתָהּ הֵיטֵב – הִיא נֶהְפֶּכֶת לִהְיוֹת חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מֵהַמַּחְשָׁבָה שֶׁלּוֹ! עַל הָאִחוּד הַמְּיֻחָד הַזֶּה אוֹמֵר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא: "וְהוּא יִחוּד נִפְלָא שֶׁאֵין יִחוּד כָּמוֹהוּ וְלֹא כְּעֶרְכּוֹ נִמְצָא כְּלָל בְּגַשְׁמִיּוּת!".

שֶׁנִּזְכֶּה לִדְבֹּק בַּתּוֹרָה וּלְהִתְאַחֵד עִם מִי שֶׁנָּתַן לָנוּ אוֹתָהּ!

רָזִי