הַקְּרָב הַמְּקָרֵב

עם ישראל רוצה גרים? מחד, "קשים גרים לישראל כספחת". מאידך, אבינו הראשון הוא גם הגר הראשון ואביהם של כל הגרים, רבים מחכמי ישראל היו גרים ובני גרים, דוד המלך והמשיח שמזרעו נולדו מגרות-צדק ואף כתוב שביאת המשיח תלויה בכך שכל הגרים הפוטנציאליים יצטרפו לעם ישראל.

אכן, יש גרים ויש גרים. בדומה לעם ישראל, המתחלק לצדיקים-בינונים-רשעים, גם הגרים מתחלקים כך:

ישנם גרים 'רשעים', שהצטרפותם לעם ישראל היא דיעבדית, מתוך אינטרס גשמי או לחץ אחר (בהנחה שהגיור יהיה "הרע במיעוטו", או מתוך טעות). חשוב לדעת שגם לגרים כאלה יש זיקה לעם ישראל וקיים בקרבם ניצוץ השייך לנו, אך זהו ניצוץ 'חלש' שלא מצליח לחולל שינוי ותיקון אמתי במכלול האישיות (ודוגמה ראשונה לכך, גרי הערב-רב שקבל משה רבינו).

לעומת ישנם גרים 'צדיקים' – גרי-צדק כפשוטם – המתעוררים מתוך השראה רוחנית של ישראל להצטרף לעם ה' וללכת בדרכו בלב שלם ובנפש חפצה.

החידוש העולה מפרשת אשת יפת תאר הוא שישנם גם גרים 'בינונים'. תחלת התקרבות אותה אשה היתה בכפיה, בעת מלחמה – כאשר לוחם יהודי, צדיק ובעל מסירות נפש, זיהה אותה בטביעת עינו כ"אשת יפת תאר" שיש לה זיקה לעם ישראל. אחר כך נדרש תהליך שלם כדי לברר האם היא באמת תצטרף לעם ישראל או שתוותר בגויותה. בסופו של דבר, אם תהליך הבירור הסתיים בהצלחה – על אף שלא ניתן להשוותו לגיור-צדק שההתעוררות אליו היתה מתוך רצון חפשי – היא נעשית חלק מעם ישראל עד שיתכן שמצאצאיה יבוא המשיח (אכן, כממוצע, כולל הגר 'בינוני' את כל האפשרויות – כפי שמונה הרמב"ם שלשה שלבים אפשריים של גיור ה"אשת יפת תאר", מיד, אחרי חדש ואחרי שנה – ויתכן שיוולד מאותו שידוך גם "בן סורר ומורה").

שלשת סוגי הגרים, עם סוגי היחס הנכון אליהם, מכוונים לתהליך התיקון שמלמד מורנו הבעל שם טוב – הכנעה-הבדלה-המתקה: את הגרים ה'רשעים' מקבל עם ישראל בהכנעה, כגזרת גורל מתוך לחץ הסביבה והשפעת הגלות (עד שלעתים אפילו דרך אונס ר"ל מצטרף ניצוץ מסוים לעם ישראל). ביחס לגרים ה'בינונים' נוקט עם ישראל בהבדלה, בנסיון להגיע לבירור אמתי  (וניתן לצייר מקרים דומים של התקרבות שלא התחילה ברצון שלם, אלא במעין כורח הנסיבות, גם שלא בעת מלחמה). הגרים ה'צדיקים' מחוללים המתקה שלמה, כשכל אישיותם מתהפכת ונכללת בקדושה ואף תורמת לעם ישראל ומרוממת אותו.

החידוש העיקרי העולה מהדברים הוא שדווקא ההבדלה – המדגישה את הניגוד בין ישראל לאויביו, כבזמן מלחמה – נותנת כח לזהות ניצוצות השבויים בקליפה, למשוך אותם ולבררם. מגמתה האמתית של ההבדלה אינה הפרדות לא-אכפתית מאומות העולם, אלא נשיאה טהורה ושלמה של דבר ה' בעולם – כזו שמפתה להצטרף אליה וגם נותנת לנושאיה את התוקף והגבורה הנדרשים לשם קירוב האומות לחזון האלקי.