המשפחה היהודית

בתיקון המדינה, המאבק בנישואי תערובת והתבוללות צריך להיות משימה לאומית ראשונה במעלה. אפשר להסתגר לגמרי מפני כל מגע כזה, אך כיום יש לפעול בעיקר בדרך של מגע מתוקן-מתקן, להכיר בתפקידנו להשפיע על אומות העולם

לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי… כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק”[1].

הנישואין הם מצוה חשובה ויסודית ביותר, תכלית הבריאה “לא תהו בראה לשבת יצרה”. איש יהודי ואשה יהודיה הנישאים כדת משה וישראל, שכינה שורה ביניהם וביתם הוא כבית המקדש. אך כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי, אין לקשר ביניהם תוקף אמתי של נישואין (הקידושין אינם תופסים) וזהו מעשה האסור לפי התורה כפי שקבע ה’ יוצר האדם “וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם, בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי”.

נישואי תערובת הם אסון לשני בני הזוג, כיון שאין התאמה פנימית בין הנשמות, גם כאשר קיים רגש של אהבה (אדרבה, מתוך האהבה לשני יש לנתק את הקשר הזוגי), ופגיעה קשה בשלמות העם, כאשר הילדים אינם יהודים לפי ההלכה או נטמעים בקרב הגויים! בדורות האחרונים, ובימים אלו ממש, מתרחשת “שואה שקטה” של התבוללות, אברים הנקטעים מגופו של העם היהודי, אובדן גדול מבחינה מספרית הרבה יותר מהמיליונים שנהרגו בשואה! ההתבוללות קיימת בממדים מבהילים בקרב היהודים במדינות העולם, אך גם כאן בארץ היא מפילה חללים רבים (ורוב הציבור איננו מודע להיקף החמור של התופעה).

משימה לאומית

בתיקון המדינה, המאבק בנישואי תערובת והתבוללות צריך להיות משימה לאומית ראשונה במעלה (בניגוד למצב הקיים בו מאבק בהתבוללות עלול להיחשב בלתי-חוקי ב’מדינת היהודים’ כיום). בעיקר יש להשקיע בחינוך, טיפוח ערכי המשפחה ועידוד וסיוע לנישואין. יש לטפל בדחיפות ובתקיפות בתופעה החמורה הנרחבת של בנות ונשים יהודיות המנוצלות ושבויות בידי ערבים וכיו”ב, להצילן ולדאוג לשיקומן (ויבורכו העוסקים במשימת קודש זו!).

כיום, אי אפשר לכפות נגד התבוללות ונישואי תערובת, אך מנהיגות יהודית אמתית יכולה וצריכה להעניק גאוה יהודית לעם ולעורר לתשובה מאהבה המתחילה בחזרה בסיסית לזהות היהודית, זו התרופה האמתית לנגע ההתבוללות.

גיור כהלכה מונע התבוללות

ההתבוללות היא מגע מקולקל בין יהודים וגויים. אפשר להסתגר לגמרי מפני כל מגע כזה, אך כיום יש לפעול בעיקר בדרך של מגע מתוקן-מתקן, להכיר בתפקידנו להשפיע על אומות העולם, ללמד אותם את האמונה בה’ אחד ובתורת משה (“המהפכה הרביעית”), ואף לעורר את נשמות הגרים הפוטנציאלים מתוכם ולקבל אותם אלינו באהבה בגיור כהלכה.

פעמים רבות, המשיכה של הגוי ליהודי נובעת ממשיכה פנימית ליהדות, וכאשר ימצא האפיק הנכון הוא יבוא לתיקונו. גם במצב קיים של נישואי תערובת ח”ו, פעמים רבות הפתרון הנכון הוא גיור כהלכה למי שחפצה נפשו לא רק בבן זוג יהודי אלא בקרבת אלקים כיהודי ממש, עד שבני הזוג יבנו בית יהודי נאמן בנישואי אמת (כמובן, במקרים רבים אחרים יהיה צורך להיפרד, לפרק את הקשר הבלתי ראוי ולבנות בניין חדש לגמרי).  


[1] בראשית כד, ג-ד.

הרשמו עכשיו וקבלו עדכונים מ"גל עיני"

דילוג לתוכן