זֵר זָהָב סָבִיב

בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה בּוֹנִים לַה' מִשְׁכָּן! מִבֵּין כֵּלָיו הַמְּקֻדָּשִׁים אָנוּ מוֹצְאִים מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף לִשְׁלֹשָׁה – אֲרוֹן הַבְּרִית, שֻׁלְחַן לֶחֶם הַפָּנִים וּמִזְבַּח הַזָּהָב. מַהוּ? בִּשְׁלָשְׁתָּם מוֹפִיעַ הַצִּוּוּי לְעַטֵּר אוֹתָם בְּקִשּׁוּט שֶׁנִּקְרָא "זֵר זָהָב סָבִיב". זֵר הוּא שֵׁם נִרְדָּף לְכֶתֶר, וְאָכֵן הַקִּשּׁוּט בְּכֵלִים אֵלּוּ הוּא עִטּוּר הַדּוֹמֶה לְכֶתֶר, הַמַּקִּיף וּמְסוֹבֵב אֶת אוֹתוֹ הַכְּלִי.

רֶגַע, בַּצִּיּוּרִים שֶׁאֲנִי מַכִּיר חוֹבֵשׁ הַמֶּלֶךְ עַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶר אֶחָד. אָז מָה פִּתְאוֹם שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים? כַּנִּרְאֶה שֶׁכֶּתֶר הַמִּקְדָּשׁ מֵכִיל בְּתוֹכוֹ שְׁלֹשָׁה סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל אוֹתוֹ כֶּתֶר, וְלָכֵן מְעַטֵּר כָּל אֶחָד מֵהֶם כְּלִי אַחֵר, אֲבָל בְּעֶצֶם כֻּלָּם שַׁיָּכִים לְכֶתֶר אֶחָד וּמְיֻחָד. מַהוּ?

מָה אַתָּה זוֹכֵר?

אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא לְהִתְקָרֵב לְחַשְׁמַל, בֶּטַח לֹא בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת וְעוֹד יוֹתֵר כְּשֶׁיֵּשׁ רְטִיבוּת בַּסְּבִיבָה. יוֹדְעִים לָמָּה? כִּי פַּעַם אַחַת הִסְפִּיקָה לִי. זֶה קָרָה לִי כְּשֶׁהָיִיתִי בֶּן חָמֵשׁ וּמֵאָז אֲנִי נִזְהָר – הִכְנַסְתִּי חוּט בַּרְזֶל לַפַּרְצוּף שֶׁבַּקִּיר, זֶה עִם שְׁתֵּי הָעֵינַיִם וְהַפֶּה שֶׁבָּאֶמְצַע. הֵבַנְתֶּם? אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְשֶׁקַע הַחַשְׁמַל שֶׁמְּסַקְרֵן כָּל יֶלֶד. בְּקִצּוּר, קִבַּלְתִּי מַכַּת זֶרֶם חַשְׁמַלִּי 'שֶׁל הַחַיִּים'. בָּרוּךְ ה' לֹא קָרָה לִי כְּלוּם, אֲבָל הַצְּרִיבָה הַזּוֹ זְכוּרָה לִי עַד הַיּוֹם.

מָה אֲנִי עוֹד זוֹכֵר מִגִּיל חָמֵשׁ? הָאֱמֶת, כִּמְעַט כְּלוּם. כַּנִּרְאֶה שֶׁמָּה שֶׁקָּרָה לִי בְּאוֹתוֹ גִּיל לֹא הָיָה חָזָק כָּל כָּךְ עַד כְּדֵי שֶׁיֵּחָרֵט אֶצְלִי בַּזִּכָּרוֹן. אַתֶּם בֶּאֱמֶת חוֹשְׁבִים שֶׁלֹּא קָרוּ לִי בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים דְּבָרִים חֲשׁוּבִים? אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁהָיוּ. בְּרִית הַמִּלָּה שֶׁלִּי וַדַּאי הָיְתָה מְאֹרָע חֲגִיגִי גַּם עֲבוּרִי. כְּמוֹ כָּל תִּינוֹק גַּם אֲנִי צָרַחְתִּי מִכְּאֵב, אֲבָל כַּנִּרְאֶה שֶׁאֶת אוֹתָם הָאֵרוּעִים שָׁכַחְתִּי מִיָּד.

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא נִמְחַק לְגַמְרֵי מֵהַזִּכָּרוֹן. כָּל אֵרוּעַ אוֹ מִקְרֶה שֶׁעָבַר עָלַי, מֵהָרֶגַע בּוֹ נוֹלַדְתִּי עַד הַיּוֹם, נִשְׁמַר אֶצְלִי אֵי-שָׁם, בְּמָקוֹם נִסְתָּר. אוֹתוֹ מָקוֹם כָּל כָּךְ נִסְתָּר עַד שֶׁאֲפִלּוּ אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא יוֹדֵעַ עַל קִיּוּמוֹ וּבֶטַח לֹא זוֹכֵר אֶת פְּרָטֵי הָאֵרוּעִים. יוֹתֵר מִכָּךְ, אוֹמְרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם נִסְתָּר נִשְׁמָר גַּם כָּל מָה שֶׁהַנְּשָׁמָה זוֹכֶרֶת, וַאֲפִלּוּ עוֹד לִפְנֵי הַלֵּדָה. לְדֻגְמָא, חֲזַ"ל אוֹמְרִים שֶׁתִּינוֹק לוֹמֵד בְּבֶטֶן אִמּוֹ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּבְרֶגַע הַלֵּדָה בָּא מַלְאָךְ, סוֹתֵר עַל פִּיו וּמַשְׁכִּיחַ מִמֶּנּוּ הַכֹּל. שֶׁיַּעֲבֹד קְצָת בַּחַיִּים…

מְסַפְּרִים שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה מַגִּיעַ יְהוּדִי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ הָיָה שׁוֹאֵל אוֹתוֹ הָרַבִּי בְּאִידִישׁ: "וָואס גֶּעדֶנְקסְטוּ?", "מָה אַתָּה זוֹכֵר?". בִּשְׁאֵלָה זוֹ הָיָה מְעוֹרֵר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לַיְּהוּדִי אֶת הַזִּכָּרוֹן הֲכִי חָשׁוּב שֶׁלִּפְעָמִים נִמְצָא אֶצְלֵנוּ בְּתַרְדֵּמָה – מָה אַתָּה בֶּאֱמֶת? לְמִי אַתָּה שַׁיָּךְ? אַתָּה זוֹכֵר מַהִי הַתַּכְלִית שֶׁלְּךָ בָּעוֹלָם?

לַמָּקוֹם הַנִּסְתָּר הַזֶּה קוֹרְאִים עַל-מוּדָע. כְּלוֹמַר, כָּל מָה שֶׁהָיָה וְנִמְצָא, אֲבָל כָּעֵת הוּא מֵעַל מָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אוֹ זוֹכֵר. בִּשְׂפַת הַקַּבָּלָה מְכֻנֶּה אוֹתוֹ מָקוֹם סוֹדִי בְּשֵׁם סְפִירַת הַכֶּתֶר. בְּתוֹרַת הַחֲסִידוּת מֻסְבָּר, כִּי אוֹתוֹ כֶּתֶר כּוֹלֵל בְּתוֹכוֹ שְׁלֹשָׁה כֹּחוֹת מְיֻחָדִים. אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת סוּגֵי הַכְּתָרִים שֶׁבּוֹ – כֹּחַ הָרָצוֹן, כֹּחַ הַתַּעֲנוּג וְכֹחַ הָאֱמוּנָה.

רִיצַת הָרָצוֹן

לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה מְאוֹד לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ וְלֹא יוֹדֵעַ לְהַסְבִּיר לָמָּה. לָמָּה? 'כָּכָה!'. לֹא רַק לַאֲחֵרִים אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לְהַסְבִּיר אֶלָּא אֲפִלּוּ לְעַצְמִי. אֲנִי פָּשׁוּט נִמְשָׁךְ לָזֶה. זֶהוּ כֹּחַ הָרָצוֹן. כַּאֲשֶׁר אָדָם רוֹצֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁחָשׁוּב לוֹ הוּא יִמְצָא כֹּחוֹת לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים. הוּא יִדְהַר וְיָרוּץ קָדִימָה. רָצוֹן מַזְכִּיר לָנוּ רִיצָה. אֵיךְ קוֹרְאִים לְמִי שֶׁמַּעֲבִיר אֶת רִיצַת הַמַּיִם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם? צִנּוֹר, וְאָכֵן אוֹתִיּוֹת הַמִּלָּה רָצוֹן זֵהוֹת לְאֵלּוּ שֶׁל הַצִּנּוֹר.

הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁלָּנוּ רוֹצָה הַרְבֵּה דְּבָרִים: מַאֲכָלִים טְעִימִים, מִשְׂחָקִים מְהַנִּים, חֲוָיוֹת מְאַתְגְּרוֹת. אִם נְסַכֵּם אֶת כָּל הָרְצוֹנוֹת הָאֵלּוּ נְגַלֶּה שֶׁבְּעֶצֶם כֻּלָּם אוֹמְרִים דָּבָר אֶחָד: תֵּן לִי לִחְיוֹת! כַּאֲשֶׁר אָדָם מַרְגִּישׁ בְּסַכָּנָה מִתְקָרֶבֶת, הוּא נִדְרַךְ כֻּלּוֹ – מִישֶׁהוּ אוֹ מַשֶּׁהוּ מְאַיֵּם עַל חַיָּיו וְהוּא יַעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְהִנָּצֵל, גַּם אִם הַדָּבָר יִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ לְהִתְאַמֵּץ. אַדְּרַבָּה, הוּא בִּכְלָל לֹא יַרְגִּישׁ מַאֲמָץ, הוּא פָּשׁוּט יִקַּח אֶת רַגְלָיו וְיִבְרַח בְּרִיצָה, כָּל עוֹד רוּחוֹ בּוֹ. לָמָּה? כִּי הוּא רוֹצֶה לִחְיוֹת!

וּמָה רוֹצָה הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית שֶׁלָּנוּ? הִיא רוֹצָה רַק אֶת ה'. הִיא רָצָה רַק אֵלָיו, וּלְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ לָהּ תרי"ג צִנּוֹרוֹת. אִם הִיא תַּרְגִּישׁ בְּסַכָּנַת חַיִּים הִיא תַּעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְהִנָּצֵל. לְמָשָׁל, אִם יָבוֹא מִישֶׁהוּ וִינַסֶּה לְהַכְרִיחַ אוֹתָהּ לַעֲבֹד חָלִילָה עֲבוֹדָה זָרָה – הִיא תְּמָאֵן בְּכָל תֹּקֶף. מִצִּדָּהּ אֲפִלּוּ לָמוּת. סְלִיחָה, אֶצְלָהּ זֶה בְּעֶצֶם נִקְרָא לִחְיוֹת! לָמוּת זֶה לְהִשָּׁאֵר עִם הַגּוּף, בִּמְנֻתָּק מֵה'…

לְהִתְעַנֵּג עַל ה'

הָרָצוֹן שֶׁלִּי רָץ בְּכֹחַ גָּדוֹל כְּדֵי לְהַשִּׂיג אֶת הַיַּעַד הַמְּבֻקָּשׁ, אֲבָל בְּעֶצֶם לָמָּה? מִי זֶה שֶׁמַּמְרִיץ אוֹתוֹ לָצֵאת וְלָרוּץ? מִי דּוֹחֵף אוֹתוֹ? מֵאֲחוֹרֵי הָרָצוֹן מִתְחַבֵּא מָנוֹעַ וּשְׁמוֹ תַּעֲנוּג. אֲנִי רָץ כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבָּרֶגַע שֶׁאַשִּׂיג אֶת מְבֻקָּשִׁי אַגִּיעַ אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה, אֶל מָה שֶׁכָּל כָּךְ צִפִּיתִי לוֹ. וְאָז, כַּאֲשֶׁר זֶה יִקְרֶה, אוּכַל לָשֶׁבֶת לִי בְּנַחַת, בְּלִי לְמַהֵר לְשׁוּם מָקוֹם, וְרַק… לְהִתְעַנֵּג!

מַכִּירִים אֶת הַפִּיּוּט "יְדִיד נֶפֶשׁ"? מִיָּד בִּתְחִלָּתוֹ אָנוּ מַצְהִירִים מַהוּ הַיַּעַד שֶׁלָּנוּ: "יָרוּץ עַבְדֶּךָ כְּמוֹ אַיָּל". ה' יִתְבָּרַךְ, הָרִיצָה הַמְּשֻׁגַּעַת שֶׁלָּנוּ אֵלֶיךָ מְהִירָה לֹא פָּחוֹת מִזּוֹ שֶׁל הָאַיָּל הַמְּדַלֵּג עַל הֶהָרִים מֵעַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים. וְאָז? מָה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר יַגִּיעַ הַיְּהוּדִי, עֶבֶד ה', אֶל הַקֹּדֶשׁ? "יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתֶיךָ מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם"! יִהְיֶה תַּעֲנוּג שֶׁל טַעַם…

וְאִם כְּבָר מְדַבְּרִים עַל פִּיּוּטִים וְעַל מְתִיקוּת… קָרָה לָכֶם פַּעַם שֶׁנִּסִּיתֶם לְהִזָּכֵר בְּנִגּוּן שֶׁאַתֶּם מְאוֹד אוֹהֲבִים? לִי זֶה קוֹרֶה דֵּי הַרְבֵּה. אֲנִי מְנַסֶּה לְהַתְחִיל וְ… לֹא, זֶה לֹא זֶה. מְנַסֶּה נִגּוּן שֵׁנִי וְגַם הוּא לֹא מָה שֶׁאֲנִי מְחַפֵּשׂ. וְאָז, בְּדֶרֶךְ כְּלָל אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִתְיָאַשְׁתִּי, זֶה פִּתְאוֹם בָּא. זֶהוּ! זֶה הוּא! אֲנִי עוֹצֵם אֶת הָעֵינַיִם, שׁוֹכֵחַ מֵהָעוֹלָם וְנִסְחַף עִם הַנִּגּוּן. לְאָן? לְאֶרֶץ הַתַּעֲנוּג.

אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה

עַכְשָׁו אֶשְׁאַל אֶתְכֶם שְׁאֵלָה אַחֲרוֹנָה… לָמָּה וּמַדּוּעַ אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת הַתַּעֲנוּג? מָה מֵנִיעַ אוֹתִי? מָה אֲנִי בְּעֶצֶם מְחַפֵּשׂ? הַתְּשׁוּבָה הִיא: כָּכָה! הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי עִם ה' עוֹמֵד לְמַעְלָה מֵעַל טַעַם וְהַשָּׂגָה. אֵין לִי עַל כָּךְ תְּשׁוּבָה, וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁאֲנִי גַּם לֹא מְעֻנְיָן לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה, כִּי הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי עִם ה' הוּא מֵעַל הַכֹּל, גַּם מֵעַל לַתַּעֲנוּג שֶׁלִּי. יְהוּדִי מַאֲמִין בַּה' בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה. יֵשׁ לוֹ בַּה' אֵמוּן מָלֵא.

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מְגַלֶּה לָנוּ שֶׁסּוֹד הַתְּשׁוּבָה 'כָּכָה' הוּא רֵאשִׁית תֵּבוֹת הַבִּטּוּי "כֶּתֶר כָּל הַכְּתָרִים". כֶּתֶר הָאֱמוּנָה שׁוֹרֶה עַל גַּבֵּי כֶּתֶר הָרָצוֹן וְכֶתֶר הַתַּעֲנוּג.

שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְעַטֵּר בְּכָל שְׁלֹשֶׁת הַכְּתָרִים – לִרְצוֹת, לְהִתְעַנֵּג וּלְהַאֲמִין!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי