כָּל יִשְׂרָאֵל מְלָכִים

שָׁלוֹם יְלָדִים!

הַשָּׁבוּעַ אָנוּ עוֹמְדִים בְּסִיּוּמָהּ שֶׁל תְּקוּפָה. בְּמֶשֶׁךְ שִׁשָּׁה שָׁבוּעוֹת אָנוּ סוֹפְרִים אֶת הַשָּׁבוּעוֹת וְהַיָּמִים לִקְרַאת מַתַּן תּוֹרָה וְכָעֵת הִגַּעְנוּ לַשָּׁבוּעַ הַשְּׁבִיעִי, הָאַחֲרוֹן וְהֶחָבִיב בַּסְּפִירָה. בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה נִקְרָא שָׁבוּעַ זֶה 'שְׁבוּעַ הַמַּלְכוּת', בּוֹ אָנוּ עֲסוּקִים בְּתִקּוּן הַמִּדָּה הָאַחֲרוֹנָה וְהַחֲבִיבָה בַּנֶּפֶשׁ – מִדַּת הַמַּלְכוּת.

מָה הַכַּוָּנָה? אֲנִי מֵבִין שֶׁלַּמֶּלֶךְ יֵשׁ הַרְבֵּה מָה לְתַקֵּן בַּמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ. הֲרֵי הַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ הוּא לִמְלֹךְ, לִדְאֹג לְסַפֵּק לְכָל תּוֹשְׁבֵי מַלְכוּתוֹ אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם, וְאִם מַשֶּׁהוּ לֹא מִתְנַהֵל כַּשּׁוּרָה עָלָיו לְתַקֵּן זֹאת. אֲבָל מָה הַקֶּשֶׁר בֵּינִי לַמֶּלֶךְ? אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל יֶלֶד! בִּכְלָל, לֹא זוֹכֵר שֶׁחָבַשְׁתִּי אֵי-פַּעַם כֶּתֶר לְרֹאשִׁי…

חָזָ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ כִּי "כָּל יִשְׂרָאֵל מְלָכִים הֵם", וְזֶה אוֹמֵר לִי שֶׁבְּכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי קַיֶּמֶת תְּכוּנָה שֶׁל מְלוּכָה. הַאִם כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יוֹשֵׁב לוֹ בְּאַרְמוֹן עִם שַׁרְבִיט זָהָב בְּיָדוֹ? לֹא נִרְאֶה שֶׁזּוֹ דַּוְקָא הַכַּוָּנָה. אֶלָּא שֶׁלְּכָל אָדָם יֵשׁ עוֹלָם קָטָן שֶׁנָּתוּן תַּחַת אַחְרָיוּתוֹ וְאוֹתוֹ עָלָיו לְהַנְהִיג. לְדֻגְמָה: אַבָּא שֶׁלִּי מַנְהִיג אֶת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ, הַמּוֹרֶה מַנְהִיג אֶת הַכִּתָּה וְהַמְּנַהֵל אֶת הַתַּלְמוּד תּוֹרָה כֻּלּוֹ. גַּם לְחַיִּימְקֶ'ה, שֶׁנִּבְחַר בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה לְרֹאשׁ וַעַד הַכִּתָּה, יֵשׁ סוּג שֶׁל הַנְהָגָה – הַשָּׁנָה הוּא זֶה שֶׁמַּחֲלִיט אֵיזוֹ פְּעִילוּיוֹת יִהְיוּ בָּעֶרֶב הַחַבְרוּתִי.

אֲבָל מָה אִתִּי וְעִם כָּל הַיְּלָדִים שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ לַתַּפְקִיד? מִסְתַּבֵּר שֶׁגַּם לָנוּ יֵשׁ מַמְלָכָה מְכֻבֶּדֶת לְהַנְהִיג – אֶת עַצְמֵנוּ!

תַּתְחִילוּ לְהָזִיז עִנְיָנִים!

אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁמֶּלֶךְ הוּא מֶלֶךְ? הָאֱמֶת הִיא שֶׁרֹב הָאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי מַכִּיר אַף פַּעַם לֹא רָאוּ בָּעֵינַיִם שֶׁלָּהֶם מַמָּשׁ אֶת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, הֵם רַק שָׁמְעוּ עָלָיו בִּכְלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת, אֲבָל יֵשׁ סִימָן אֶחָד שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת שֶׁהָאָדָם הַמְּדֻבָּר הוּא אָכֵן הַמַּנְהִיג – מָה שֶׁהוּא מַחֲלִיט מִתְבַּצֵּעַ.

אֲבָל בֹּאוּ נַעֲזֹב רֶגַע אֶת רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה (שָׁמַעְתִּי גַּם שֶׁלֹּא תָּמִיד זֶה עוֹבֵד אֶצְלוֹ כָּךְ…) וּנְדַבֵּר עָלֵינוּ, וַאֲנִי נִזְכָּר בְּהֶקְשֵׁר זֶה בְּמַחֲנֵה הַקַּיִץ הָאַחֲרוֹן שֶׁלָּנוּ. הִגַּעְנוּ אַחַר הַצָּהֳרַיִם לַשֶּׁטַח בּוֹ הָיִינוּ אֲמוּרִים לָלוּן בַּלַּיְלָה, וְעוֹד לִפְנֵי רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה הָיָה עָלֵינוּ לְהַעֲמִיד אֹהֶל גָּדוֹל שֶׁאָמוּר לְאַכְלֵס אֶת כֻּלָּנוּ, וַאֲנִי מִתְכַּוֵּן לְעֶשְׂרִים יְלָדִים, קְבוּצָה לֹא קְטַנָּה וְתוֹסֶסֶת הַרְבֵּה. אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁנַּתְחִיל מִיָּד יַחַד בַּמְּלָאכָה, פָּנָה כָּל אֶחָד לַעֲסָקָיו. חֵלֶק שָׁלְפוּ אֶת מְנַת הַחֲטִיפִים שֶׁהֵבִיאוּ מֵהַבַּיִת, חֵלֶק יָצְאוּ לְסַיֵּר בַּשֶּׁטַח וּלְחַפֵּשׂ דְּבָרִים מְעַנְיְנִים וְחֵלֶק סְתָם תָּפְסוּ לָהֶם תְּנוּמָה בְּצֵל הָעֵצִים. רַק חֲמִשָּׁה יְלָדִים נִקְרְאוּ לַדֶּגֶל וְנִסּוּ לְהָבִין מֵאֵיזֶה כִּוּוּן לְהַתְחִיל אֶת הַבְּנִיָּה, כָּל אֶחָד וְהָרַעֲיוֹן שֶׁלּוֹ.

וְאָז פִּתְאוֹם הִתְגַּלָּה חַיִּימְקֶ׳ה בְּתִפְאַרְתּוֹ – הוּא פָּשׁוּט הִתְחִיל לְחַלֵּק פְּקֻדּוֹת: "יֵשׁ פֹּה חֶבֶל 4 מֶטֶר. מוֹטִי וְשָׁלוֹם, אַתֶּם תּוֹפְסִים אוֹתוֹ בִּשְׁתֵּי הַקְּצָווֹת, אַתָּה קוֹשֵׁר אוֹתוֹ לָעֵץ הַזֶּה וְאַתָּה לָעֵץ הַהוּא. סִיַּמְתֶּם? תַּחְזְרוּ אֵלַי לַמְּשִׂימָה הַבָּאָה. יוֹנָתָן, קַח אִתְּךָ עוֹד שְׁלֹשָׁה יְלָדִים וְתִפְרְסוּ אֶת הַיְּרִיעָה הַגְּדוֹלָה עַל הַקַּרְקַע, כְּשֶׁתְּסַיְּמוּ נִתְקַדֵּם עִם הַמְּתִיחוֹת". הַפֶּלֶא הַגָּדוֹל שֶׁהַטּוֹן הַהֶחְלֵטִי בּוֹ נֶאֶמְרוּ הַדְּבָרִים גָּרְמוּ לְכֻלָּם לָזוּז וּלְהַתְחִיל לִפְעֹל, הִרְגַּשְׁנוּ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר. שֶׁלֹּא תַּחְשְׁבוּ, חַיִּימְקֶ׳ה לֹא הִשְׁתַּלֵּט עָלֵינוּ בְּכֹחַ (וְזֶה דָּבָר שֶׁבְּהֶחְלֵט יָכוֹל לִקְרוֹת), הָרְצִינוּת שֶׁלּוֹ 'קָנְתָה' אוֹתָנוּ וְסָחֲפָה אוֹתָנוּ בְּחֶדְוַת הָעֲשִׂיָּה.

הִתְנַשְּׂאוּת עַל עַם

דֶּרֶךְ הַפְּעֻלָּה הַזּוֹ נִקְרֵאת בִּלְשׁוֹן הַחֲסִידוּת "הִתְנַשְּׂאוּת עַל עַם". חַיִּימְקֶ׳ה כַּנִּרְאֶה הֵבִין שֶׁאֹהֶל לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה, גַּם מָחָר בַּבֹּקֶר, אִם אַף אֶחָד לֹא יִטֹּל לְיָדָיו אֶת הַיָּזְמָה וְיַתְחִיל לְהָזִיז עִנְיָנִים. בַּמִּקְרֶה הַזֶּה הוּא גַּם כַּנִּרְאֶה בַּעַל הַנִּסָּיוֹן הָרַב בְּיוֹתֵר בַּתְּחוּם – הֵם מִשְׁפָּחָה שֶׁל טַיְלָנִים – כָּךְ שֶׁגַּם בַּיֶּדַע הַמִּקְצוֹעִי הָיָה לוֹ יִתְרוֹן בּוֹלֵט. אֲבָל כָּל זֶה יָכוֹל הָיָה לְהִשָּׁאֵר בִּתְחוּם הַהֲבָנָה שֶׁלּוֹ, בָּרֹאשׁ, בְּכָל זֹאת כְּדֵי שֶׁמַּשֶּׁהוּ יָזוּז בַּשֶּׁטַח הָיָה עָלָיו לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו וּלְחַלֵּק הוֹרָאוֹת. כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ הוֹרָאָה מָה לַעֲשׂוֹת וְאַתָּה זֶה שֶׁמַּקְשִׁיב לִי – אֲנִי קְצָת מִתְנַשֵּׂא מֵעָלֶיךָ, כָּךְ שֶׁבַּמִּקְרֶה הַזֶּה הָיִינוּ אֲנַחְנוּ הָ"עַם" וְחַיִּימְקֶ׳ה הָיָה הַ"מֶלֶךְ" שֶׁמִּתְנַשֵּׂא מֵעָלֵינוּ.

כָּךְ הוּא גַּם אֶצְלִי וְאֶצְלְךָ, אֵצֶל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. כְּדֵי לְהַנְהִיג אֶת עַצְמֵנוּ וְלִפְעֹל עָלֵינוּ לְהִתְרוֹמֵם. מִי הֵם הַנְּתִינִים בַּמַּמְלָכָה שֶׁלָּנוּ? הַמַּחְשָׁבוֹת, הַדִּבּוּרִים וְהַמַּעֲשִׂים שֶׁלָּנוּ. כָּל עוֹד אֵינֶנּוּ מַפְעִילִים אֶת תְּכוּנַת הַהַנְהָגָה וְהַמַּלְכוּת שֶׁבָּנוּ, תַּמְשֵׁכְנָה הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ לְשׁוֹטֵט לְכָל כִּוּוּן שֶׁרַק יִרְצוּ, וְכָךְ גַּם הַדִּבּוּרִים וְהַמַּעֲשִׂים. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁמִּישֶׁהוּ יְשַׁדֵּר לָהֶם רְצִינוּת, שֶׁיֵּשׁ מִישֶׁהוּ שֶׁיּוֹדֵעַ לְאָן הוֹלְכִים וְכֵיצַד מִתְקַדְּמִים – כֻּלָּם יֵרָתְמוּ לַמְּשִׂימָה. אָז בַּתְּחוּם הַזֶּה נִרְאֶה לִי שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מָה לְתַקֵּן…

הַשִּׁפְלוּת שֶׁבִּפְנִים

אֲבָל אַתֶּם יוֹדְעִים מָה מְיַחֵד אוֹתָנוּ, יִשְׂרָאֵל, בְּתוֹר מְלָכִים? שֶׁלַּבָּמָה שֶׁל הַהִתְנַשְּׂאוּת יֵשׁ גַּם מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים. דָּוִד הַמֶּלֶךְ הוּא לְלֹא סָפֵק הַדְּמוּת הָעִקָּרִית שֶׁלָּנוּ בְּתוֹר מֶלֶךְ – "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם". בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל אָנוּ קוֹרְאִים עַל גְּבוּרָתוֹ וְאֹמֶץ לִבּוֹ, הָחֵל מִנִּצְחוֹנוֹ עַל גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי וְעַד הַכִּבּוּשִׁים הַגְּדוֹלִים שֶׁלּוֹ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ. אָז בְּהֶחְלֵט נִתָּן לוֹמַר עָלָיו שֶׁהוּא "מִתְנַשֵּׂא עַל עַם".

אֲבָל אַתֶּם יוֹדְעִים מַהִי הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל דָּוִד בְּתוֹכוֹ? הַהֵפֶךְ הַגָּמוּר! הוּא מַרְגִּישׁ הֲכִי נָמוּךְ וַהֲכִי שָׁפֵל מִכֻּלָּם! הִנֵּה כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת: בְּסֵפֶר תְּהִלִּים הוּא כּוֹתֵב עַל עַצְמוֹ "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", לְשָׁאוּל הָרוֹדֵף אַחֲרָיו הוּא קוֹרֵא "אַחֲרֵי מִי אַתָּה רֹדֵף? אַחֲרֵי כֶּלֶב מֵת, אַחֲרֵי פַּרְעֹשׁ אֶחָד?", וּבִפְנֵי מִיכַל אִשְׁתּוֹ הוּא מַצְהִיר – אַדְּרַבָּה, "וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי".

הַאִם דָּוִד לֹא הִכִּיר בִּגְדֻלָּתוֹ? הַאִם הוּא לֹא זָכַר שֶׁמִּכָּל עַם יִשְׂרָאֵל בָּחַר ה' דַּוְקָא בּוֹ לְמֶלֶךְ? וַדַּאי שֶׁכֵּן. אֲבָל דָּוִד מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁב שֶׁבְּחִירַת ה' מַגִּיעָה לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, בִּגְלַל תְּכוּנוֹתָיו אוֹ בִּגְלַל מַעֲשִׂים שֶׁעָשָׂה. הוּא עַצְמוֹ מֻפְתָּע מִכָּךְ, וְהַהַפְתָּעָה הַזּוֹ גּוֹרֶמֶת לוֹ לְהַרְגִּישׁ עַד כַּמָּה גְּדוֹלִים וּמֻפְלָאִים הַחֲסָדִים שֶׁה' גּוֹמֵל עִמּוֹ.

לְהָבִיא אֶת הַיָּדַיִם רֵיקוֹת

הִנֵּה מָשָׁל חֲסִידִי לְהַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל דָּוִד. מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ גָּדוֹל, כּוֹבֵשׁ עַמִּים הַחוֹלֵשׁ בְּמַלְכוּתוֹ עַל מְדִינוֹת רַבּוֹת. יוֹם אֶחָד מַעֲבִיר הַמֶּלֶךְ כָּרוֹז בְּחוּצוֹת הָעִיר: בְּעוֹד שָׁבוּעַ יָמִים תִּנָּתֵן הִזְדַּמְּנוּת לְכָל מִי שֶׁחָפֵץ לְהִכָּנֵס אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּקָּשׁוֹת אִישִׁיּוֹת. כְּבָר בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת הִתְקַבְּצוּ אֶזְרְחֵי הַמְּדִינָה וְנֶעֶמְדוּ בַּתּוֹר, כְּשֶׁבִּידֵי כָּל אֶחָד מַתָּנָה כָּל שֶׁהִיא לַמֶּלֶךְ. הַחַקְלַאי הֵבִיא מִמִּבְחַר פֵּרוֹתָיו, הַשָּׁעָן הֵבִיא שְׁעוֹן זָהָב מְשֻׁכְלָל, וְכָךְ הָלְאָה. בְּסוֹף הַתּוֹר נֶעֱמַד אִישׁ עָנִי קְרוּעַ בְּגָדִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ לְהִכָּנֵס לַמֶּלֶךְ הִבְחִין בַּמַּבָּטִים הַנִּשְׁלָחִים לְעֶבְרוֹ – "בְּמַרְאֶה כָּזֶה מַגִּיעִים אֶל הַמֶּלֶךְ? וְעוֹד בְּיָדַיִם רֵיקוֹת?!".

נַעֲנָה הֶעָנִי וְאָמַר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֵין לִי דָּבָר לְהָבִיא לְךָ. עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי. אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁגַּם לוּ הָיָה לִי מָה לְהָבִיא – וְכִי חָסֵר לַאֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ מַשֶּׁהוּ? מָה כְּבָר אוּכַל לְהוֹסִיף לְאוֹצְרוֹתֶיךָ? דָּבָר אֶחָד כֵּן הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ – אֶת עַצְמִי! אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁאֵינִי מִסְתַּדֵּר בְּכֹחוֹת עַצְמִי. הִנֵּה, רְאֵה כֵּיצַד אֲנִי נִרְאֶה… אֲנִי חַיָּב אוֹתְךָ!".

שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְנַשְּׂאוּת, לְשִׁפְלוּת וְלִמְלוּכָה!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי