כולם צדיקים

כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

לפני אמירת פרקי אבות נוהגים להקדים ולומר משנה זו, הלקוחה ממסכת סנהדרין –  “מנהג ישראל תורה” שניתנו לו כמה טעמים[א]. המושג “העולם הבא” מתגלה בעיקר בתורה שבעל פה, בעוד שבתורה שבכתב הוא לא מופיע בגילוי, והתכלית היא לחבר בין העולם הזה לעולם הבא. לכן מתאים לפתוח את מסכת אבות, שהיא ה’שער’ לתורה שבעל פה, עם משנה זו.

בכתבי האר”י מבואר ש”עולם הבא” הוא ספירת הבינה. ובעבודת ה’, זו עבודת ההתבוננות עליה נאמר “דע את אלהי אביך ועבדהו”[ב] דהיינו “להעמיק דעתו בגדולת ה’ ולתקוע מחשבתו בה’ בחוזק ואומץ הלב והמח” כמבואר בספר התניא[ג]. אפשר לחשוב שעבודת ההתבוננות אינה שייכת לכולם, אך האמת היא ש”כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא” – לכל אחד ואחת מישראל יש שייכות להתבוננות, כהמשך דברי אדה”ז “וכח זה ומדה זו לקשר דעתו בה’ יש בכל נפש מבית ישראל ביניקתה מנשמת משה רבינו עליו השלום”. כלומר, כל אחד הוא צדיק מצד הנפש האלוקית שבו, זו נקודת הצדיק שבו – “ועמך כלם צדיקים” – אלא שצריך להאיר בגילוי את הנקודה הנעלמת הזו, וזאת עושים על ידי “יניקתה מנשמת משה רבינו”. משה הוא הדעת של כללות ישראל, ובכל דור ודור יש ניצוצות מנשמת משה – בכל אחד מישראל יש ניצוץ נעלם מנשמת משה (וכדברי הבעש”ט שבכל יהודי יש ניצוץ משיח), וניצוצות גדולים וגלויים מנשמת משה יש בחכמי הדור, “עיני העדה” שבכוחם ללמד את העם דעת ה’. כדי לעורר את ניצוץ-משה שבאדם, עליו לעבוד בעצמו את עבודת ההתבוננות (“ביגיעת נפש ויגיעת בשר”), ולהיות מקושר באֹמץ לצדיקי אמת באמונת צדיקים (נוטריקון אמץ), וכן להאמין בנקודת הצדיק שיש בו עצמו, “ועמך כלם צדיקים”. כאשר האדם מתקשר בלב ונפש לצדיקי האמת, אזי הניצוץ שבקרבו מתעורר ומתחזק להאיר בגילוי (והרמז נצוץ = לב צדיק).

ועוד, ווארט חסידי אומר: “איזהו עשיר השמח בחלקו”, השמח בתודעה שהוא רק חלק. כך יש לפרש גם “כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא” – העולם הבא שלו הוא בהיותו מאושר בזה שהוא חלק.

ברמז, הביטוי “חלק לעולם הבא”[ד] מתחלק (חלק) בצורה יפה: חלק לעולם הבא = 7 פעמים 46. חלק = 3 פעמים 46. לעולם הבא = 4 פעמים 46. ובחלוקה נוספת: ראשי וסופי התבות = 4 פעמים 46 (לעולם הבא), אמצעי התבות = 3 פעמים 46 (חלק). החלוקה של 7 ל-3 ו-4 היא בסוד גד (קשור ל”לא תתגדדו”). אם כן, מספר המפתח הוא 46 = לוי – הלוי הוא סוד הבינה (“ועבד הלוי הוא”), עולם הבא.

[א] ראה דרך חיים ופרקי משה.

[ב] דברי הימים-א כח, ט.

[ג] תניא פרק מב. וראה שם פ”ב.

[ד] חלק לעולם הבא ר”ת חלה וסופי תבות קמא (מסכתות חלה ובבא קמא). בדלוג אותיות חלק לעולם הבא = רוח (חי עולמים), והדלוג השני חלק לעולם הבא = חק של חלק (“חק לישראל”).