לְהִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ!

שָׁלוֹם יְלָדִים!

חֹדֶשׁ אֱלוּל מִסְתַּיֵּם וְעִמּוֹ נִנְעֶלֶת שְׁנַת תשפ"ו. לְאַחַר חֹדֶשׁ שָׁלֵם בּוֹ יָצָא הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתֵנוּ אֶל הַשָּׂדֶה הוּא שׁוּב נִכְנָס פְּנִימָה, אֶל הָאַרְמוֹן, לִקְרַאת פְּתִיחָתָהּ שֶׁל שְׁנַת תשפ"ז. הַאִם הוּא חוֹזֵר שָׁם לַעֲסָקָיו? הַאִם הוּא מַמְשִׁיךְ מֵאוֹתָהּ נְקֻדָּה בָּהּ עָצַר לִפְנֵי חֹדֶשׁ? וּמָה בִּכְלָל קוֹרֶה אִתָּנוּ מֵאוֹתוֹ רֶגַע? אֲנַחְנוּ נִשְׁאָרִים בַּחוּץ?

מַמָּשׁ לֹא. בָּאַרְמוֹן מַתְחִיל מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. מָה שֶׁהָיָה עַד הַיּוֹם כְּבָר שַׁיָּךְ לֶעָבָר, לַשָּׁנָה שֶׁחָלְפָה. רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם הַכְתָּרַת ה' לְמֶלֶךְ עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאָנוּ מֻזְמָנִים לָקַחַת חֵלֶק פָּעִיל בְּטֶכֶס הַהַכְתָּרָה. תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הִיא רֶגַע הַשִּׂיא, הַמּוֹתֵחַ בְּיוֹתֵר, בְּמַעֲמַד הַהַכְתָּרָה. קוֹלוֹ הַפָּשׁוּט שֶׁל הַשּׁוֹפָר הַמַּרְעִיד אֶת הַשֶּׁקֶט הַמֻּחְלָט יַכְרִיז בְּקוֹל: "ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד"!

כְּמוֹ תְּאוֹמִים

חַיִּים וְשָׁלוֹם הֵם זוּג מִשָּׁמַיִם. תָּמִיד בְּיַחַד. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם הִתְחִיל עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל לָצוּץ הַזִּכָּרוֹן שֶׁלָּהֶם. הַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם חֲבֵרִים טוֹבִים, יַחַד הָיוּ בַּמָּעוֹן, יַחַד צָעֲדוּ לַגַּן וְיַחַד עָלוּ לְכִתָּה א, שָׁם הִתְיַשְּׁבוּ כַּמּוּבָן יַחַד, אֶחָד לְצִדּוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי. גַּם מִחוּץ לְסַפְסַל הַלִּמּוּדִים כֻּלָּם יוֹדְעִים: חַיִּים וְשָׁלוֹם לֹא נִפְרָדִים. בַּלִּמּוּד לַמִּבְחָנִים, בְּמִשְׂחֲקֵי הַמִּגְרָשׁ, בַּמִּבְצָעִים הַשְּׁכוּנָתִיִּים – תָּמִיד יַחַד. אֶצְלֵנוּ בַּכִּתָּה תָּמִיד מִתְבַּדְּחִים: "הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

כָּךְ זָרַם לוֹ בַּנְּעִימִים הַקֶּשֶׁר בֵּין הַשְּׁנַיִם, עַד שֶׁיּוֹם בָּהִיר אֶחָד… הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל חַיִּים עָבְרָה דִּירָה. זֶה קָרָה לִפְנֵי שָׁנָה, כְּשֶׁאַבָּא שֶׁלּוֹ קִבֵּל בְּמִסְגֶּרֶת הַשְּׁלִיחוּת הַחִנּוּכִית שֶׁלּוֹ תַּפְקִיד זְמַנִּי בְּעִיר מְרֻחֶקֶת, וְהֵם נֶאֶלְצוּ לַעֲקֹר וּלְהַעֲבִיר אֶת מוֹשָׁבָם אֵלֶיהָ. "אַל דְּאָגָה, זֶה רַק לְשָׁנָה אַחַת", נִסָּה חַיִּים לְהַרְגִּיעַ אֶת שָׁלוֹם, אֲבָל אֲפִלּוּ אֶת עַצְמוֹ לֹא כָּל כָּךְ הִצְלִיחַ…

הַפְּרֵדָה לֹא הָיְתָה קַלָּה, בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שָׁלוֹם הָיָה נִרְאֶה מְנֻתָּק לְגַמְרֵי, מְסָרֵב לְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדּוֹת, וְכָךְ גַּם חַיִּים, הַרְחֵק אֵי-שָׁם. "אֵיךְ אֲנִי מִסְתַּדֵּר בִּלְעָדָיו?", הִרְהֲרוּ הַשְּׁנַיִם לְעַצְמָם. לְאַחַר תְּקוּפָה שֶׁל בְּדִידוּת הֶחֱלִיטוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. חַיִּים הֵרִים טֵלֵפוֹן לְשָׁלוֹם. אַף פַּעַם הֵם לֹא עָשׂוּ אֶת זֶה. עַד הַיּוֹם פָּשׁוּט הָיוּ בְּיַחַד, בְּלִי הַרְבֵּה דִּבּוּרִים, כָּךְ שֶׁמֵּעֵבֶר לְשִׂיחוֹת קְצָרוֹת וְעִנְיָנִיּוֹת שֶׁל קְבִיעַת זְמַן אוֹ מָקוֹם לֹא עָשׂוּ שִׁמּוּשׁ בַּמַּכְשִׁיר. אֲבָל כָּעֵת נִפְתַּח הֶעָרוּץ הַזֶּה בֵּינֵיהֶם.

מָה אֹמַר לָכֶם? בַּשִּׂיחוֹת בֵּינֵיהֶם הָיָה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. אוּלַי מַפְתִּיעַ, אֲבָל דַּוְקָא הַשִּׂיחוֹת מִמֶּרְחָק גָּרְמוּ לָהֶם לְהַכִּיר יוֹתֵר טוֹב אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי. לְמָשָׁל, עַל הַפְּחָדִים שֶׁלָּהֶם הֵם אַף פַּעַם לֹא דִּבְּרוּ. בֶּטַח שֶׁהָיוּ לָהֶם, לְמִי אֵין? אֶלָּא שֶׁכָּל עוֹד הָיוּ בְּיַחַד הִרְגִּישׁוּ בְּטוּחִים אֶחָד בְּצֵל הַשֵּׁנִי, וְלָכֵן לֹא מָצְאוּ כָּל עִנְיָן לְדַבֵּר עַל הַנּוֹשֵׂא הָאִישִׁי הַזֶּה. אֲבָל כָּעֵת, מֵרָחוֹק, הֵם פִּתְאוֹם מַמָּשׁ נִפְתְּחוּ אֶחָד אֶל הַשֵּׁנִי. כַּעֲבֹר שָׁנָה, כְּשֶׁחָזְרָה הַמִּשְׁפָּחָה לָעִיר וְהַשְּׁנַיִם חָזְרוּ לִהְיוֹת צֶמֶד חֶמֶד, זֶה כְּבָר הָיָה מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי…

דְּבוּקִים אֲבָל רְחוֹקִים

לָמָּה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם עַל פַּרְשִׁיַּת חַיִּים וְשָׁלוֹם? כִּי מָה שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם דּוֹמֶה לַתַּהֲלִיךְ שֶׁאֵרַע בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם, הַיּוֹם בּוֹ נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן. חֲזַ"ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ כִּי אָדָם וְחַוָּה נִבְרְאוּ יַחַד, זוּג מִשָּׁמַיִם, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לַבְּרִיאָה, אֲבָל הַ'יַחַד' הַזֶּה הָיָה קְצָת מְשֻׁנֶּה – הֵם נִבְרְאוּ מְחֻבָּרִים גַּב אֶל גַּב. מַמָּשׁ נִפְלָא, לֹא? בְּצוּרָה זוֹ הֵם תָּמִיד יַחַד, לֹא נִפְרָדִים לְעוֹלָם, כִּי לְכָל מָקוֹם שֶׁהָאֶחָד הוֹלֵךְ הַשֵּׁנִי תָּמִיד יִהְיֶה לְצִדּוֹ. מַמָּשׁ אִישִׁיּוּת אַחַת! אַתֶּם מְבִינִים שֶׁזֶּה לֹא זֶה… מָה שָׁוֶה לִהְיוֹת בְּיַחַד כְּשֶׁלֹּא רוֹאִים אֶחָד אֶת הַפָּנִים שֶׁל הַשֵּׁנִי? אֵיךְ אֶפְשָׁר כָּךְ לָדַעַת מָה הוּא מַרְגִּישׁ?

הַנְּסִירָה

וְאָז הִפִּיל ה' עַל הָאָדָם תַּרְדֵּמָה וְתוֹךְ כְּדֵי הַשֵּׁנָה הָעֲמֻקָּה שֶׁלּוֹ הוּא עָרַךְ נִתּוּחַ מָהִיר וְהִפְרִיד בֵּינֵיהֶם. לַהַפְרָדָה הַזּוֹ קוֹרְאִים 'נְסִירָה'. כְּמוֹ עִם מַסּוֹר… חַוָּה נִנְסְרָה וְהֻפְרְדָה מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְכָעֵת הֵם נִצָּבִים כִּשְׁתֵּי בְּרִיּוֹת נִפְרָדוֹת – אִישׁ וְאִשָּׁה. כָּעֵת הֵם גַּם רְחוֹקִים אֶחָד מֵהַשֵּׁנִי. זֶה עוֹמֵד כָּאן וְהַשֵּׁנִי שָׁם. בַּמַּצָּב הֶחָדָשׁ יָכוֹל כָּל אֶחָד מֵהֶם לַעֲסֹק בְּעִנְיָנָיו הַשּׁוֹנִים, הָאֶחָד לָלֶכֶת לֶאֱכֹל וְהַשֵּׁנִי לָשֶׁבֶת וְלִקְרֹא, וְזֹאת בְּלִי לִהְיוֹת יַחַד. לִכְאוֹרָה קָרָה כָּאן דָּבָר נוֹרָא. הַאִם הֵם כְּבָר אֵינָם קְשׁוּרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי? הַאִם הַמֶּרְחָק הִפְרִיד בֵּינֵיהֶם?

הָאֱמֶת הִיא שֶׁלֹּא. רַק עַכְשָׁו הֵם יְכוֹלִים לְהִתְבּוֹנֵן אֶחָד בְּפָנָיו שֶׁל הַשֵּׁנִי וּלְהִתְרַשֵּׁם מִמָּה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בְּתוֹכוֹ. הַאִם הוּא שָׂמֵחַ? הַאִם הוּא טָרוּד מִמַּשֶּׁהוּ? אוּלַי הוּא כּוֹעֵס עָלַי? אֶת כָּל זֶה אֶפְשָׁר לָדַעַת רַק כַּאֲשֶׁר רוֹאִים אֶת הַפָּנִים שֶׁל הַשֵּׁנִי.

לְמַעֲשֶׂה, כְּמוֹ חַיִּים וְשָׁלוֹם, הַמֶּרְחָק הֵבִיא לְתוֹצָאָה הֲפוּכָה. דַּוְקָא הַמֶּרְחָק גּוֹרֵם לָהֶם לְהַכִּיר יוֹתֵר אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי וְלִהְיוֹת בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר קְשׁוּרִים יוֹתֵר. כָּעֵת הֵם לֹא רַק בְּיַחַד מִבַּחוּץ, הֵם מַכִּירִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי גַּם מִבִּפְנִים. כַּאֲשֶׁר יַחְזְרוּ הַשְּׁנַיִם לְהִפָּגֵשׁ – יִהְיֶה הַמִּפְגָּשׁ בֵּינֵיהֶם גָּדוֹל שִׁבְעָתַיִם!

תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר

וְאֵיךְ כָּל זֶה קָשׁוּר לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה? טוֹב, כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן נִבְרָא בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֲבָל זֶה לֹא הַכֹּל. הַסִּפּוּר לֹא הִסְתַּיֵּם שָׁם. ה' יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא אֶת הָעוֹלָם בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה זֶה קוֹרֶה עִם תְּשׂוּמֶת לֵב מְיֻחֶדֶת.

בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה הִשְׁתַּדַּלְנוּ לַעֲבֹד אֶת ה', לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת וְלָלֶכֶת בִּדְרָכִים טוֹבוֹת. אֲבָל הַשָּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה הוֹלֶכֶת לִהְיוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר, יוֹתֵר קְרוֹבָה לַגְּאֻלָּה! כְּדֵי לַעֲבֹר אֶל הַשָּׁנָה הַבָּאָה, הַחֲדָשָׁה, וְאֶל מָה שֶׁטּוֹמֵן לָנוּ ה' יִתְבָּרֵךְ בְּתוֹכָהּ – אָנוּ צְרִיכִים קְצָת לִשְׁכֹּחַ אֶת מָה שֶׁהָיָה. קְצָת לְהֵרָדֵם…

תְּקִיעַת הַשּׁוֹפָר מְעוֹרֶרֶת אֶת כֻּלָּנוּ. הִיא מְעוֹרֶרֶת אוֹתָנוּ לִתְשׁוּבָה, לְהִסְתּוֹבֵב עִם הַפָּנִים קָדִימָה, לַחֲזֹר וּלְהִזָּכֵר לְשֵׁם אֵיזוֹ מַטָּרָה הִגַּעְנוּ לָעוֹלָם וּלְהִתְקַשֵּׁר שׁוּב מֵחָדָשׁ אֶל ה'. אֲבָל לֹא רַק אוֹתָנוּ מְעוֹרֶרֶת הַתְּקִיעָה. הִיא מְעוֹרֶרֶת כִּבְיָכוֹל אֵצֶל ה' אֶת הַחֵשֶׁק לָשׁוּב וְלִרְצוֹת אוֹתָנוּ מֵחָדָשׁ, לְהִסְתּוֹבֵב עִם הַפָּנִים אֵלֵינוּ. לֹא כְּמוֹ בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ לְגַמְרֵי!

שֶׁנִּזְכֶּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לְהִתְעוֹרְרוּת וּלְהִתְחַדְּשׁוּת!

כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה!

רָזִי