מכון גל עיני
נכתב עלידי
שָׁלוֹם יְלָדִים!
בִּזְכוּת מָה נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם? בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה! בְּתוֹךְ כָּל הַסֵּבֶל וְקֹשִׁי הַשִּׁעְבּוּד הֵם לֹא שָׁכְחוּ אֶת ה' וְאֶת הַהַבְטָחָה שֶׁלּוֹ לִגְאֹל אוֹתָם מִשָּׁם. וּבֶאֱמֶת, בָּרֶגַע שֶׁמֹּשֶׁה מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם וּבְפִיו בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה "פָּקֹד יִפְקֹד" הֵם 'נִדְלָקִים' מִיָּד – "וַיַּאֲמֵן הָעָם".
בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ, לְאַחַר שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, אָנוּ עוֹלִים כִּתָּה! מֵאֱמוּנָה בַּה' אָנוּ עוֹלִים לְבִטָּחוֹן בּוֹ!
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין אֱמוּנָה לְבִטָּחוֹן?
לִסְמֹךְ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
אִם יָבוֹא חָבֵר וְיֹאמַר לִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּבַּיִת כַּדּוּר חָדָשׁ שֶׁקִּבֵּל בְּמַתָּנָה – אֲנִי יָכוֹל לְהַאֲמִין לוֹ וְיָכוֹל גַּם שֶׁלֹּא. הַבְּחִירָה נְתוּנָה בַּיָּדַיִם שֶׁלִּי. לְעֻמַּת זֹאת, אִם הוּא מַחֲזִיק אֶת אוֹתוֹ הַכַּדּוּר בְּיָדָיו – אֵין לִי כָּל צֹרֶךְ לְהַאֲמִין. מָה יֵשׁ לְהַאֲמִין? הִנֵּה, אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ! מָה אֲנִי לוֹמֵד מִזֶּה? שֶׁאֱמוּנָה שַׁיֶּכֶת רַק בְּמָה שֶׁלֹּא רוֹאִים וְיוֹדְעִים, בְּמָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל שֶׁלִּי. אֶת הַכַּדּוּר עָלָיו הוּא מְסַפֵּר אֲנִי לֹא רוֹאֶה, אֲבָל אֶת הֶחָבֵר אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב, סוֹמֵךְ עַל הַיֹּשֶׁר שֶׁלּוֹ וּמַאֲמִין לִדְבָרָיו.
בִּטָּחוֹן הוּא כְּבָר שָׁלָב יוֹתֵר מִתְקַדֵּם שֶׁל אֱמוּנָה. הוּא נוֹגֵעַ לִפְעֻלָּה מַעֲשִׂית שֶׁאֲנִי מְתַכְנֵן לַעֲשׂוֹת, שֶׁכְּדֵי לְהַצְלִיחַ בָּהּ עָלַי לִסְמֹךְ מַמָּשׁ עַל דְּבָרָיו שֶׁל הֶחָבֵר, הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. לְדֻגְמָה: אֶצְלֵנוּ בַּכִּתָּה עוֹנַת הַ'קְלָפִים' בְּעִצּוּמָהּ וְזֶה אוֹמֵר שֶׁהַסַּחַר בָּהֶם בֵּין הַיְּלָדִים עוֹמֵד בְּשִׂיא הַפְּרִיחָה. קְלָף נָדִיר שָׁוֶה חֲמִשָּׁה קְלָפִים רְגִילִים, וְאִלּוּ מְחִירוֹ שֶׁל קְלָף 'נָדִיר עוֹנָה' עוֹמֵד עַל עֲשָׂרָה. נַנִּיחַ שֶׁדּוּדִי מַצִּיעַ לִי לְהַחְלָפָה קְלָף נָדִיר שֶׁחָסֵר לִי, מֵהַסּוּג הַיָּקָר, בְּשָׁעָה שֶׁבְּיָדַי רַק שִׁבְעָה קְלָפִים. מָה אֶעֱשֶׂה? מֵהֵיכָן אַשִּׂיג עוֹד שְׁלֹשָׁה קְלָפִים? אֶבְדֹּק עִם יוֹסִי, אוּלַי יַסְכִּים לָתֵת לִי שְׁלֹשָׁה. יוֹסִי הוּא חֲבֵרִי הַטּוֹב. הוּא בּוֹדֵק בְּכִיסָיו וְלֹא מוֹצֵא. "זֶה בְּסֵדֶר, יֵשׁ לִי בַּבַּיִת, אָבִיא לְךָ מָחָר". אֲנִי חוֹזֵר אֶל דּוּדִי עִם שִׁבְעַת הַקְּלָפִים שֶׁבְּיָדִי וְעִם הַהַבְטָחָה לְהָבִיא לוֹ מָחָר אֶת הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁאֲקַבֵּל מִיּוֹסִי. דּוּדִי מַסְכִּים וְהָעִסְקָה מִתְבַּצַּעַת.
מָה הָיָה פֹּה? דּוּדִי מַאֲמִין לִי שֶׁאָבִיא מָחָר, אֲבָל אֲנִי בְּיוֹסִי – בּוֹטֵחַ. אֲנִי לֹא רַק מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֲנִי לוֹקֵחַ עַל עַצְמִי הִתְחַיְּבוּת עַל סְמַךְ הַהַבְטָחָה שֶׁלּוֹ. זֶה נִקְרָא שֶׁיֵּשׁ לִי בּוֹ בִּטָּחוֹן.
דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ
נִסְיוֹן הַמָּן שֶׁמֵּבִיא עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ נוֹעַד לְהַעֲלוֹת אוֹתָנוּ מִכִּתָּה א, כִּתַּת הָאֱמוּנָה, לְכִתָּה ב, כִּתַּת הַבִּטָּחוֹן. עַם יִשְׂרָאֵל יוֹצֵא מִמִּצְרַיִם לַדֶּרֶךְ, לְמִדְבָּר שְׁמָמָה, כִּמְעַט לְלֹא צִיּוּד וּמָזוֹן, וְלִתְקוּפָה לֹא יְדוּעָה. בָּרֶגַע שֶׁמִּסְתַּיֵּם הָאֹכֶל שֶׁהוֹצֵאנוּ אִתָּנוּ מִמִּצְרַיִם מַתְחִילָה בְּעָיָה אֲמִתִּית – מָה אוֹכְלִים? אֹכֶל הוּא לֹא מִצְרָךְ שֶׁאֶפְשָׁר לְוַתֵּר עָלָיו.
וְאָז מוֹרִיד ה' מֵהַשָּׁמַיִם אֶת הַמָּן. הַמָּן יוֹרֵד יוֹם-יוֹם בְּכַמּוּת נִכְבָּדָה בְּהֶחְלֵט, אֲבָל עַם יִשְׂרָאֵל מִתְבַּקֵּשׁ לְמַלֵּא תְּנַאי בַּל יַעֲבֹר – כָּל אָדָם רַשַּׁאי לִלְקֹט מִמֶּנּוּ כַּמּוּת מְדֻיֶּקֶת שֶׁנִּדְרֶשֶׁת לוֹ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד, "עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת". אֵין דָּבָר כָּזֶה לֶאֱסֹף וְלֶאֱגֹר בַּמַּחְסָנִים לַהֶמְשֵׁךְ. אַגַּב, מִי שֶׁלֹּא עָמַד בַּפִּתּוּי נָחַל אַכְזָבָה קְטַנָּה – כָּל הַמַּאֲגָר שֶׁצָּבַר הִבְאִישׁ וְהִתְקַלְקֵל.
וּמָה יִהְיֶה מָחָר? מָה נֹאכַל? כָּאן מַתְחִיל הַנִּסָּיוֹן. מִי שֶׁהַיּוֹם נָתַן לְךָ מָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ – יִתֵּן לְךָ גַּם מָחָר. נָכוֹן, אַתָּה מַאֲמִין שֶׁה' טוֹב, אֲבָל… מִי אָמַר שֶׁאֲנִי רָאוּי לְקַבֵּל אֶת הַטּוֹב שֶׁלּוֹ? אוּלַי לֹא מַגִּיעַ לִי נֵס? הֲרֵי אֲנִי לֹא כָּזֶה צַדִּיק… כָּאן בָּא תַּפְקִידָהּ שֶׁל מִדַּת הַבִּטָּחוֹן: ה' טוֹב גַּם בַּנִּרְאֶה וְהַנִּגְלֶה אֵלַי! לֹא רַק שֶׁה' טוֹב לַכֹּל וְשֶׁכָּל מָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הוּא לְטוֹבָה, כְּפִי שֶׁתָּמִיד הֶאֱמַנְתִּי. מָחָר בַּבֹּקֶר, בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה בְּדִיּוּק, אֲנִי עוֹמֵד לִרְאוֹת אֶת זֶה בָּעֵינַיִם שֶׁלִּי. אֶתְמוֹל הָיָה נֵס, הַיּוֹם רָאִיתִי נֵס וְגַם מָחָר הוּא שׁוּב יִתְרַחֵשׁ! אֵיךְ אוֹמְרִים? אֲנִי כְּבָר לֹא מַאֲמִין בְּנִסִּים, אֲנִי פָּשׁוּט מִתְחַשֵּׁב בָּהֶם…
מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ?
עִקַּר הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ קָשׁוּר עִם הַגְּאֻלָּה. מִי מֵאִתָּנוּ לֹא מַאֲמִין בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ? כֻּלָּנוּ מַאֲמִינִים, "בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא"! מַאֲמִינִים – כֵּן, אֲבָל הַאִם אָנוּ גַּם בּוֹטְחִים וּבְטוּחִים בְּכָךְ? שִׁמְעוּ סִפּוּר וַעֲנוּ עַל כָּךְ בְּעַצְמְכֶם:
זְכִיתֶם פַּעַם לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ? לוּ הֱיִיתֶם זוֹכִים – מָה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁהֱיִיתֶם שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זָכָה לְכָךְ. הוּא פָּגַשׁ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקָּפְצָה לוֹ הִיא: "אֵימָתַי קְָאָתֵי מַר?", מָתַי כְּבָר יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עָנָה לוֹ: לָמָּה לִשְׁאֹל אוֹתִי? שְׁאַל אֶת הַמָּשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ, הוּא יוֹשֵׁב בֵּין הַקַּבְּצָנִים בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר רוֹמִי. אֵלִיָּהוּ גַּם מְצַיֵּד אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּסִימָן לְזִהוּי – מִבֵּין הַקַּבְּצָנִים חַפֵּשׂ אֶת מִי שֶׁמַּחֲלִיף אֶת תַּחְבּוֹשׁוֹת הַפְּצָעִים שֶׁלְּרַגְלָיו אַחַת אַחֲרֵי הַשְּׁנִיָּה, לֹא בְּבַת אַחַת.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַגִּיעַ לַמָּקוֹם, מְזַהֶה אֶת הַמָּשִׁיחַ וְנִגַּשׁ אֵלָיו. "אֵימָתַי קְָאָתֵי מַר?", הוּא חוֹזֵר עַל אוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה, וְהַמָּשִׁיחַ עוֹנֶה לוֹ בְּפַשְׁטוּת: "הַיּוֹם"! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה עֲצוּמָה – הִנֵּה מָשִׁיחַ בָּא. יוֹרֵד לוֹ הָעֶרֶב וְשׁוּם דָּבָר מְיֻחָד לֹא קוֹרֶה – עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג… רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חוֹזֵר בְּאַכְזָבָה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וּמֵטִיחַ: "הַמָּשִׁיחַ שִׁקֵּר לִי. הִבְטִיחַ שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם וְלֹא בָּא". אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שׁוֹאֵל: "מָה בְּדִיּוּק שָׁאַלְתָּ? וּמָה בְּדִיּוּק עָנָה לְךָ?". כְּשֶׁחָזַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל פְּרָטֵי הַשִּׂיחָה בֵּינֵיהֶם הִסְבִּיר לוֹ אֵלִיָּהוּ: "כְּשֶׁאָמַר לְךָ הַמָּשִׁיחַ 'הַיּוֹם' הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לַנֶּאֱמָר בַּפָּסוּק 'הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ׳…".
הַיּוֹם!
אֵיךְ אַתֶּם מְבִינִים אֶת הֶסְבֵּרוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא? כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הֵבַנְתִּי אֶת הַתְּשׁוּבָה כָּךְ: עַם יִשְׂרָאֵל נִמְצָא בַּגָּלוּת בִּגְלַל חֲטָאָיו. אִם רוֹצִים לָצֵאת מִן הַגָּלוּת עָלֵינוּ לְתַקֵּן אֶת סִבַּת הַגָּלוּת – לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ שֶׁל ה' וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה. בָּרֶגַע שֶׁנָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה – נִגָאֵל! "הַיּוֹם"! זֶהוּ הַתְּנַאי.
אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ מֻסְבֶּרֶת בַּחֲסִידוּת הַתְּשׁוּבָה? שִׂימוּ לֵב: בַּפָּסוּק נֶאֱמַר "אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ", אֲבָל לֹא נֶאֱמַר בִּמְפֹרָשׁ בְּקוֹלוֹ שֶׁל מִי. כַּאֲשֶׁר מְצַטֵּט אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַפָּסוּק הוּא מִתְכַּוֵּן לְ"קוֹלוֹ" שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר – לְקוֹלוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ עַצְמוֹ. עָלֵינוּ לְהַקְשִׁיב בְּקוֹלוֹ. וּמָה אוֹמֵר הַמָּשִׁיחַ? מָה שָׁמַע מִמֶּנּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? רַק מִלָּה אַחַת וִיחִידָה: "הַיּוֹם!".
מָה הַכַּוָּנָה? מָשִׁיחַ עוֹמֵד וּמְצַפֶּה. מִבְּחִינָתוֹ – לָבוֹא הַיּוֹם. אֶלָּא מָה? לְמָה הוּא מַמְתִּין? הוּא מַמְתִּין לָנוּ. הוּא רוֹצֶה שֶׁנִּקְפֹּץ וְנַעֲלֶה כִּתָּה – מֵאֱמוּנָה לְבִטָּחוֹן! הוּא לֹא מִסְתַּפֵּק בַּהַמְתָּנָה שֶׁלָּנוּ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, אֶלָּא מְצַפֶּה לִרְאוֹת מִצִּדֵּנוּ פְּעִילוּת נִמְרֶצֶת לַהֲבָאָתוֹ! הַמָּשִׁיחַ בְּעֶצֶם רוֹצֶה לְהַדְבִּיק אוֹתָנוּ בַּ'שִׁגָּעוֹן' שֶׁלּוֹ – בִּטָּחוֹן גָּמוּר שֶׁהַגְּאֻלָּה צְרִיכָה לָבוֹא "הַיּוֹם", כָּאן וְעַכְשָׁו!
שֶׁנִּזְכֶּה לְבִטָּחוֹן פָּעִיל בַּה' וּלְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ "הַיּוֹם"!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
