לבחור באהבה

אדמו"ר הזקן אמר שרצה לקרוא לעדת החסידים בעלי-תשובה, משום שמהות החסידות היא תנועה נפשית מתמדת של תשובה פורצת-גבולות. זאת בניגוד לדרך הישנה, עליה שומרים אלו המכונים 'מתנגדים', שהיא דרך מסודרת, מדודה ומוגבלת המאפיינת צדיקים. אכן, מתוך החשש להבנה שגויה – כאילו המתנגדים הם רשעים, ח"ו – החסידים לא נקראים באופן רשמי בעלי-תשובה.

בעומק יותר, החסידים לא 'המציאו' את התשובה, אלא שהתשובה שלפני אור החסידות היא בעיקר תשובה מיראה, ואילו החסידות תובעת תשובה מאהבה. כך, המגידים שקדמו לחסידות שפכו אש וגפרית על שומעי לקחם, היהודים הפשוטים, בנסיון לעוררם לתשובה מתוך פחד הדין, בעולם הזה ובעולם הבא. הבעל שם טוב התקומם בכל מאדו נגד דרך זו, והפיץ לכל שכבות הצבור דרך של תשובה והתקרבות לה' מתוך אהבה. כשהקב"ה מצטייר כשופט נוקשה ועבודת ה' נתפסת כ'מסלול מכשולים' הלב מלא חשש ש'מלחיץ' לתשובה, אבל תורת הבעל שם טוב היא תורת הבטחון בה' ובהשגחתו המיטיבה, ומי שבטוח בטוּב ה' יכול לשוב אליו מאהבה, בלי לחץ חיצוני.

"אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין". תשובה מיראה תהפוך את כל ישראל ממזידים לשוגגים (והרי ממילא היום רוב החוטאים הם בגדר "תנוקות שנשבו", שוגגים ואולי אפילו אנוסים), אבל בשביל גאולה שבאה מתוך תשובה, "זכו 'אחישנה'", נדרשת תשובה מאהבה, ההופכת זדונות לזכויות. גאולה שמחה, ש'כיף' לה' להביא אותה ו'כיף' לנו לחשוב עליה, מצטיירת כמלאת אהבה – אהבת ה', אהבת ישראל, אהבת תורה ואהבת ארץ ישראל.

אפשר לחשוב שיש כאן הרמה של הרף הנדרש, שמרחיקה חלילה את הגאולה, אבל האמת הפוכה: חייבים לעשות תשובה, אבל בידינו הבחירה האם היא תהיה תשובה מאולצת ולא-טבעית, מתוך פחד ויראה, או תשובה נעימה ושמחה, מתוך אהבה בתענוגים. ברור שלעם ישראל היום קל יותר לשוב מאהבה.

ובעומק יותר: כל אחד עושה תשובה בכל רגע בחיים, כי תשובה היא בעצם בחירה חפשית  (ולכן עוסק הרמב"ם ביסוד הבחירה דווקא בהלכות תשובה). כל בחירה שלנו היא תנועת תשובה – לעתים תנועה גלויה של עליה ותשובה אל ה', ולעתים תנועה שתתברר בהמשך כ"ירידה צורך עליה", הכנה הכרחית למסלול התשובה העתידי שלנו. בכל שלב בחיים עומדת בפנינו בחירה – בחירה בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה.

כך נדרשים, בחריפות, פסוקי הבחירה: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע… הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. לְאַהֲבָה אֶת הוי' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ…" – אפשר לעשות תשובה מתוך החשש מהמות, הרע והקללה, ואפשר לעשות תשובה מתוך דבקות ובטחון בחיים, בטוב ובברכה. והתורה מצוה עלינו לבחור בתשובה מאהבה – "ובחרת בחיים"!