לֹא בַּתֶּלֶם!

רָזִי יְסַפֵּר לָנוּ מָתַי צָרִיךְ לָלֶכֶת בַּתֶּלֶם וּמָתַי בְּדִיּוּק לְהֶפֶךְ

שָׁלוֹם יְלָדִים וַחֲנֻכָּה שָׂמֵחַ!

חֲנֻכָּה הוּא חַג שֶׁל אוֹר. אֲבָל לֹא סְתָם אוֹר, אֶלָּא שֶׁל אוֹר מְנַצֵּחַ. מָה הַכַּוָּנָה אוֹר מְנַצֵּחַ?

אוֹר מְנַצֵּחַ

בַּקַּיִץ הַקּוֹדֵם טִיַּלְנוּ בְּאֵזוֹר בֵּית שֶׁמֶשׁ, בְּמַסְלוּל שֶׁנִּקְרָא נַחַל הַמְּעָרָה. לָמָּה הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם זֶה? אַתֶּם יְכוֹלִים לְנַחֵשׁ בְּעַצְמְכֶם – בִּתְוַאי הַנַּחַל נִמְצֵאת מְעָרָה גְּדוֹלָה. כְּכָל שֶׁנִּכְנָסִים לְעֹמֶק הַמְּעָרָה וּלְפִתּוּלֶיהָ מְאַבְּדִים קֶשֶׁר עִם מְעַט הָאוֹר הַחוֹדֵר מִפִּתְחָהּ. יָצָא וּבִשְׁעַת הַבִּקּוּר הָיִינוּ הַמְּבַקְּרִים הַיְּחִידִים, כָּךְ שֶׁמְּעַט הָאוֹר מֵהַפָּנָסִים שֶׁבִּרְשׁוּתֵנוּ הָיָה הָאוֹר הַיָּחִיד בַּסִּיּוּר הֶחָשׁוּךְ שֶׁלָּנוּ. בְּרֶגַע מְסֻיָּם הֶחְלַטְנוּ לְכַבּוֹת אֶת כָּל הַפָּנָסִים וּלְהַמְתִּין כָּךְ בְּשֶׁקֶט לְמֶשֶׁךְ דַּקָּה. אֲנִי חַיָּב לוֹמַר שֶׁזּוֹ חֲוָיָה מַמָּשׁ מְיֻחֶדֶת, אֲבָל הִיא הִתְעַצְּמָה פִּי-כַּמָּה כַּאֲשֶׁר בְּתֹם אוֹתָהּ דַּקָּה הִדְלִיק מוֹיְשִׁי אֶת הַפָּנָס שֶׁלּוֹ. בְּבַת אַחַת הֵבַנּוּ מַהִי כַּוָּנַת הַפִּתְגָּם הַמְּפֻרְסָם "מְעַט מִן הָאוֹר דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ".

 מָה יִקְרֶה אִם בְּבַיִת חָשׁוּךְ יַדְלִיקוּ פָּנָס, שֶׁיָּאִיר אֶת אוֹתוֹ חֶדֶר, אֲבָל דֶּלֶת הַכְּנִיסָה תִּהְיֶה סְגוּרָה? הָאוֹר אָמְנָם יָאִיר, אֲבָל לֹא יַעֲבֹר אֶת גְּבוּלוֹת הַחֶדֶר. אוֹר יָכוֹל לְהָאִיר חֹשֶׁךְ, אֲבָל לֹא לַעֲבֹר קִיר. כְּדֵי שֶׁהָאוֹר יִפְרֹץ הַחוּצָה וְיָאִיר גַּם אֶת הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, זֶה שֶׁנִּמְצָא מֵעֵבֶר לַדֶּלֶת, יִהְיֶה עָלַי לָקוּם וְלִפְתֹּחַ אוֹתָהּ. לָזֶה אֲנִי קוֹרֵא אוֹר מְנַצֵּחַ!

כַּמּוּת הַנֵּרוֹת הָעוֹלָה וּמִתְוַסֶּפֶת בְּכָל לַיְלָה, "מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ", מְעִידָה עַל כָּךְ שֶׁאוֹר הַחֲנֻכָּה אֵינוֹ עוֹמֵד בַּמָּקוֹם. מַכִּירִים יְלָדִים בַּיְשָׁנִים שֶׁתָּמִיד יוֹשְׁבִים בְּפִנַּת הַחֶדֶר וּמְכֻנָּסִים בְּעַצְמָם? אָז נֵרוֹת חֲנֻכָּה אֵינָם כָּאֵלּוּ. הֵם מְעִזִּים לָצֵאת הַחוּצָה וּלְהָאִיר דַּוְקָא אֶת הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר.

מַהוּ הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה? עַל הַפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים בַּתּוֹרָה אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ: "'וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם' – זוֹ יָוָן". כֵּן, הַיְּוָנִים נִסּוּ בְּכָל הַכֹּחַ לְהַחְשִׁיךְ אֶת הָעוֹלָם. הֵם רָצוּ "לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ". יוֹדְעִים אֵיךְ? הִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת קָטָן לַמִּלָּה "לְהַשְׁכִּיחָם" וְקָלַטְנוּ אֶת הָעִקָּרוֹן שֶׁלָּהֶם: לְהַחֲשִׁיכָם תּוֹרָתֶךָ! הֵבַנְתֶּם? אֵין לָהֶם בְּעָיָה שֶׁנִּלְמָד תּוֹרָה. לְהֵפֶךְ, תַּמְשִׁיכוּ, יֵשׁ לָכֶם חָכְמָה עֲמֻקָּה וְתַרְבּוּת מַמָּשׁ מַרְשִׁימָה. אֲבָל מָה הַקֶּשֶׁר לִקְדֻשָּׁה? מָה הַקֶּשֶׁר לְמִי שֶׁנּוֹתֵן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה? עִם זֶה כְּבָר יֵשׁ לָהֶם בְּעָיָה. בַּה' הֵם כְּבָר פָּחוֹת מְעֻנְיָנִים. זֶה נִקְרָא לְהַחְשִׁיךְ, פָּשׁוּט לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר שֶׁל הַתּוֹרָה…

תַּרְגּוּם הַשִּׁבְעִים

הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ עִם יָוָן בְּעֶצֶם מַתְחִיל עוֹד לִפְנֵי חֲנֻכָּה, עִם יָוָן הָרִאשׁוֹן, מִי שֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל יֶפֶת. זוֹכְרִים אֶת הַבְּרָכָה שֶׁקִּבֵּל יֶפֶת? לְאַחַר שֶׁנֹּחַ הִשְׁתַּכֵּר וְהִתְגַּלְגֵּל בְּבִזָּיוֹן בָּאֹהֶל, וּלְאַחַר שֶׁשֵּׁם וְיֶפֶת כִּסּוּ אוֹתוֹ, בֵּרֵךְ נֹחַ אֶת יֶפֶת: "יַפְתְּ אֱלֹקִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם". יִהְיֶה לְךָ יֹפִי, מַרְאֶה חִיצוֹנִי טוֹב, אֲבָל כְּדַאי שֶׁאוֹתוֹ יֹפִי יַגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ הָרָאוּי – לְאֹהָלָיו שֶׁל שֵׁם אָחִיךָ.

שָׁנִים רַבּוֹת מְאֻחָר יוֹתֵר, מַגִּיעַ אֶחָד מִצֶּאֱצָאָיו שֶׁל אוֹתוֹ יָוָן – תַּלְמִי הַמֶּלֶךְ. אוֹתוֹ תַּלְמִי מַחֲלִיט שֶׁרָאוּי כִּי תּוֹרַת הַיְּהוּדִים תִּתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם וְתִהְיֶה נַחֲלַת הָרַבִּים, גַּם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. הוּא מְבַקֵּשׁ לְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה לַשָּׂפָה הַבֵּינְלְאֻמִּית שֶׁל אוֹתָם הַיָּמִים – לִיוָנִית.

הֱיוֹת וְתַלְמִי אֵינוֹ שׁוֹלֵט בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא אוֹסֵף שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זְקֵנִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵטִיל עֲלֵיהֶם אֶת מְלֶאכֶת הַתַּרְגּוּם. אֶלָּא מָה? הוּא חוֹשֵׁשׁ שֶׁהַתַּרְגּוּם לֹא יִהְיֶה אָמִין. בֶּטַח הַיְּהוּדִים יִרְצוּ לְהַסְתִּיר מִפָּנַי דְּבָרִים שֶׁכְּתוּבִים בָּהּ. לְשֵׁם כָּךְ נוֹקֵט תַּלְמִי בְּשִׁיטוֹת הַנְּהוּגוֹת בְּבָתֵּי מַעֲצָר לַאֲסִירִים מְסֻכָּנִים. שָׁם, בְּבָתֵּי הַמַּעֲצָר, כַּאֲשֶׁר חוֹשְׁשִׁים שֶׁהָאֲסִירִים יְתָאֲמוּ בֵּינֵיהֶם אֶת הַגִּרְסָאוֹת וְיַמְצִיאוּ יַחַד סִפּוּר שִׁקְרִי, סוֹגְרִים כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּחֶדֶר נִפְרָד. וְכָךְ גַּם תַּלְמִי הַמֶּלֶךְ: הוּא מְזַמֵּן אֶת הַזְּקֵנִים בְּנִפְרָד, מִבְּלִי שֶׁיֵּדְעוּ מֵרֹאשׁ לְשֵׁם אֵיזוֹ מַטָּרָה נִקְרְאוּ, וּמַכְנִיס כָּל אֶחָד מֵהֶם לְחֶדֶר נִפְרָד. בְּכָךְ הוּא מְוַדֵּא שֶׁהַזְּקֵנִים לֹּא יְתָאֲמוּ בֵּינֵיהֶם אֶת דֶּרֶךְ הַתַּרְגּוּם, וְהַתּוֹצָאָה אָכֵן תִּהְיֶה תּוֹאֶמֶת בְּדִיּוּק אֶת הַמָּקוֹר.

לְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם הַזְּקֵנִים הָיְתָה סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא מֻפְלָאָה. כֻּלָּם, אֲבָל לְלֹא יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, תִּרְגְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ לָשׁוֹן, וְגַם הַשִּׁנּוּיִים שֶׁבָּחֲרוּ לְהַכְנִיס בַּתַּרְגּוּם – הָיוּ בְּתֵאוּם מֻפְלָא. מַמָּשׁ מִלָּה בְּמִלָּה. וְעִם כָּל הַמּוֹפֵת הַגָּדוֹל הַזֶּה, חֲזַ"ל קוֹבְעִים כִּי מַעֲשֶׂה תַּרְגּוּם הַתּוֹרָה הָיָה קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל "כְּיוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ הָעֵגֶל". עֵגֶל הַזָּהָב הָיָה נִסָּיוֹן רַע לְהַחֲלִיף אֶת הַקֶּשֶׁר עִם ה' בִּדְמוּת חַסְרַת חַיִּים שֶׁיָּצְרוּ הֵם בְּמוֹ יָדָם, וְכָךְ גַּם נִרְאֵית תּוֹרָה מְתֻרְגֶּמֶת – חַסְרַת חַיִּים. חֲזַ"ל אַף קָבְעוּ לְצַיֵּן אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּיוֹם צוֹם עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת (שֶׁחָל יוֹמַיִם לְאַחַר תַּאֲרִיךְ הַתַּרְגּוּם).

מִי אַתָּה, תַּלְמִי?

מַדּוּעַ? מָה כָּל כָּךְ נוֹרָא בְּתַרְגּוּם הַתּוֹרָה? מִשּׁוּם שֶׁמַּטְּרַת הַיְּוָנִים הָיְתָה לְהַחְשִׁיךְ אֶת הַתּוֹרָה, לַהֲפֹךְ אוֹתָהּ לְחָכְמָה רְגִילָה, כְּמוֹ כָּל חָכְמָה אַחֶרֶת שֶׁל בְּנֵי אָדָם. לִלְמֹד תּוֹרָה? בֶּטַח! לָמָּה לֹא? אֲבָל בִּתְנַאי שֶׁהִיא אֵינָהּ "תּוֹרָתֶךָ", הַתּוֹרָה שֶׁלְּךָ, דַּרְכָּהּ מִתְגַּלֶּה אֵלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ.

הַיֵּצֶר הָרַע הוּא שַׂחְקַן אַלּוּף, שֶׁדּוֹאֵג לְשַׁנּוֹת אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת שֶׁלּוֹ בְּכָל פַּעַם לְפִי הַצֹּרֶךְ. זוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה שֵׁמוֹת. לִפְעָמִים הוּא נִקְרָא 'שָׂטָן', לִפְעָמִים 'בַּעַל דָּבָר'. שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מַעֲנִיק לוֹ אֶת הַתֹּאַר 'מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל' וְאִלּוּ בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא הוּא מְכֻנֶּה 'נֶפֶשׁ בַּהֲמִית'. כָּל דּוֹר לְפִי עִנְיָנוֹ.

הַיְּוָנִים מְאוֹד אָהֲבוּ חֶשְׁבּוֹן, וְלָכֵן מַתְאִים בְּחַג הַחֲנֻכָּה לְתַקֵּן אֶת הַמִּקְצוֹעַ הַזֶּה וּלְהַעֲלוֹת אוֹתוֹ לִקְדֻשָּׁה, אָז בּוֹאוּ וְנַעֲשֶׂה יַחַד תַּרְגִּיל גִּימַטְרְיָא קָטָן: כַּמָּה עוֹלֶה יֵצֶר הָרַע? 575, בְּדִיּוּק כְּמִנְיַן תַּלְמִי הַמֶּלֶךְ!

לֹא הוֹלְכִים בַּתֶּלֶם

מָה זֶה אוֹמֵר לִי? שֶׁאוֹתוֹ תַּלְמִי הַמֶּלֶךְ נִמְצָא אֵצֶל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּתוֹךְ הַלֵּב וּמְנַסֶּה לְהַחְשִׁיךְ לוֹ אֶת אוֹר הַתּוֹרָה. תַּלְמִי מַזְכִּיר לִי אֶת הַתֶּלֶם, הֶחָרִיץ שֶׁעוֹשָׂה הַמַּחְרֵשָׁה בְּקַרְקַע הַשָּׂדֶה. תַּלְמֵי הַמַּחְרֵשָׁה מְתוּחִים לְאֹרֶךְ הַשָּׂדֶה, מִקָּצֶה לְקָצֶה, מִבְּלִי לִסְטוֹת לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל. מִי נִקְרָא 'הוֹלֵךְ בַּתֶּלֶם'? מִי שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָלֶכֶת בְּדִיּוּק בַּמַּסְלוּל שֶׁהִנְחוּ אוֹתוֹ מִבְּלִי רָצוֹן לְשַׁנּוֹת מְאוּמָה.

הַאִם זוֹהִי תְּכוּנָה טוֹבָה? בָּרוּר שֶׁהֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, מִבְּלִי לִסְטוֹת יָמִין אוֹ שְׂמֹאל, הִיא מִדָּה מְעֻלָּה וּמְשֻׁבַּחַת. זוֹ הֲלִיכָה בִּתְמִימוּת בְּדַרְכֵי ה'. אֲבָל יַחַד עִם זֹאת, לִיהוּדִי יֵשׁ גַּם תְּכוּנָה הַפְכִּית. יְהוּדִי מוֹרֵד בְּמֻסְכָּמוֹת הָעוֹלָם. אַבְרָהָם אָבִינוּ שָׁבַר אֶת הַפְּסָלִים שֶׁל בֵּית אָבִיו וּמָרַד בְּשֶׁקֶר הָעֲבוֹדָה הַזָּרָה. לָמָּה? כִּי יְהוּדִי אֵינוֹ הוֹלֵךְ בַּתֶּלֶם.

וְתַלְמִי? זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁהוּא רוֹצֶה. שֶׁנֵּלֵךְ בַּתֶּלֶם וְנִנְהַג אַךְ וְרַק לְפִי הַהִגָּיוֹן, שֶׁלֹּא נַאֲמִין שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת. תַּלְמִי מַעֲדִיף שֶׁנִּשָּׁאֵר בַּגָּלוּת, יֵשׁ לוֹ זְמַן כַּנִּרְאֶה… חַג הַחֲנֻכָּה הוּא בְּדִיּוּק הַזְּמַן לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ וְלִפְרֹץ הַחוּצָה. זוֹכְרִים מִיהוּ חַשְׁמוֹנַאי? מִי שֶׁאֵין לוֹ זְמַן, שֶׁרוֹצֶה גְּאֻלָּה עַכְשָׁו וּמַכְרִיז בְּבֵרוּר: מָשִׁיחַ נָאוּ!

חַג חֲנֻכָּה מֵאִיר וְשָׂמֵחַ!

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי