להביא ימות המשיח

א.    חרות ותורה

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה"[א]. ספירת העמר מלמדת כי תכלית היציאה מעבדות לחרות בפסח "זמן חרותנו" היא להגיע להר סיני ולקבל את התורה בשבועות "זמן מתן תורתנו", "לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה… והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה… והיא תכלית הטובה שלהם, וענין גדול הוא להם יותר מן החירות מעבדות" (דברי ספר החינוך בטעם מצות ספירת העמר[ב]), החרות נשלמת בתורה[ג]. בפנימיות, ספירת העמר היא תהליך גדילה מקטנות לגדלות, על ידי המשכת 'מוחין', עליה ממדרגת בהמה (קרבן העמר משעורים[ד], מאכל בהמה) למדרגת אדם (שתי הלחם בחג השבועות[ה], מחטים מאכל אדם)[ו].

מעמד הר סיני משלים את יציאת מצרים וארבע לשונות הגאולה, "וְהוֹצֵאתִי… וְהִצַּלְתִּי… וְגָאַלְתִּי… וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים [במעמד הר סיני]"[ז]. רק אחרי מעמד הר סיני, ניתן להמשיך אל הארץ המובטחת, בקיום הלשון החמישית של הגאולה "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ"[ח], לייסד בארץ הקדש "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ"[ט] על פי הברית שנכרתה בסיני על מנת לקיים את התורה, תורת אמת[י], תורת חיים[יא] ותורת חסד[יב].

החיבור בין החרות למתן תורה צריך להיות נר לרגלנו בכל הנוגע ל'תיקון המדינה' בימינו אלה[יג]. זו המשמעות של חדש אייר, חדש זיו, שכולו מוקדש למצות ספירת העמר ולהכנה למתן תורה, במיוחד מתאריך ה' אייר ואילך, ממנו עוסקים בהלכות חג השבועות "שלשים יום קודם הרגל"[יד]. הכרזת המדינה נעשתה בהשגחה פרטית בתאריך זה (ה' באייר ה'תש"ח) בו מודגש שעלינו לייסד את המדינה על פי תורתנו הקדושה כדי להגשים בה את היעוד של ממלכת כהנים וגוי קדוש.

התאריך המפורש בתורה בחדש אייר הוא פסח שני (י"ד באייר) שעניינו כי תמיד ניתן לתקן ו"אין דבר אבוד"[טו]. גם בנוגע לתיקון המדינה, אין דבר אבוד – אפשר וצריך להניח מחדש את יסודות המדינה בהתאם למסורת ישראל, מתוך אמונה בה' ובהכרה בשלמות התורה, שלמות העם ושלמות הארץ. זו תהיה בע"ה 'מדינה חדשה' המחוברת ל"יין ישן נושן" של ישראל ותורה, "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך"[טז].     

מתן תורה בהר סיני אינו רק בחירת ישראל מכל העמים, אלא גם היסוד לתיקון העולם כולו[יז]. "'אֲ-דֹנָי יִתֶּן אֹמֶר הַמְבַשְּׂרוֹת צָבָא רָב'[יח], כל דבור ודבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות [לשבעים אומות העולם]" [יט], ולכן ניתנה התורה במדבר כיון שהיא שייכת לכל באי העולם[כ]. בימות המשיח עתידים כל בני האדם להאמין בתורה שקיבל משה רבינו בהר סיני (שבה תרי"ג מצוות לישראל ושבע מצוות לאומות העולם), "לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָֹר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ"[כא], "וְהָיָה הוי' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה הוי' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"[כב] ורבים יצטרפו לישראל כגרי צדק. גם היום, תיקון המדינה צריך להיות בהשראת התכלית הזו של "תקון עולם"[כג], לא רק הקמת 'בית לאומי' לעם היהודי אלא הקמת מכון הצדק והשלום העולמי.

ב.    ציפיה למשיח

ימי ספירת העמר, בין פסח לשבועות, הם ימים מיוחדים של התכוננות וציפיה לביאת המשיח. אנו מצפים בכל יום לביאת המשיח, "אחכה לו בכל יום שיבוא"[כד]. האדם נתבע "ציפית לישועה"?[כה] ושלש פעמים ביום אנו מתפללים "אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ… כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם"[כו]. אך יש זמנים מיוחדים, כימי הספירה, בהם הציפיה גוברת והם מסוגלים לביאת המשיח בפועל ממש[כז].

בימות המשיח יגיע העולם כולו לתכליתו, כאשר דמותו של מלך המשיח במרכז, כדברי הרמב"ם[כח] "באותם הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת, שנאמר 'כי מלאה הארץ דעה את ה"… שאותו המלך… ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים'".

משיח יכול לבוא היום, "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ"[כט], "זכו, אחישנה"[ל] במהרה בימינו. עלינו לקרב את ביאת המשיח, בעצם הציפיה לבואו, בהפצת אור התורה והאמונה בישראל ובעולם, ובכל מעשה טוב שנעשה, "תכלית השלימות של ימות המשיח… תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות"[לא]. המעשים שלנו הם 'אתערותא דלתתא' המביאים 'אתערותא דלעילא' בגילוי אלקי של ביאת המשיח וגאולה שלמה.

אכן, כל עוד איננו נמצאים בימות המשיח ממש, ללא גילוי אלקי מלמעלה, עלינו לפעול בכלים שיש בידינו לתיקון המציאות, תיקון הפרט ותיקון הכלל, "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה"[לב]. כך נהג הרבי מליובאוויטש, אשר הרבה לעורר (יותר מכל אחד אחר) על הציפיה והדרישה לביאת המשיח והגאולה האמתית והשלמה "תיכף ומיד ממש", ומצד שני פעל ללא לאות לתיקון המציאות בכלים שיש בידינו כעת, צעד צעד בהליכה נמרצת (כמו פעילות של אלפי השלוחים בהפצת יהדות וקירוב רחוקים בכל העולם, גם בפעילות לטווח ארוך, למרות הידיעה ש"תיכף ומיד ממש" יעלו כולם לארץ הקדש).

בין המציאות הקיימת עתה ובין ימות המשיח תתכן מציאות-ביניים מתוקנת. כשם שכל אחד ואחת מבני ישראל יכול וצריך לעשות תשובה, כך עלינו לפעול ל'תשובה ציבורית' בכל הנוגע להנהגת כלל הציבור בארץ הקדש, ובכלל זה 'תיקון המדינה' בהתחדשות אמיתית כאמור לעיל. אנו נעשה את שלנו וה' יעשה את שלו לקרב את הגאולה האמתית והשלמה במהרה בימינו.

[א] ויקרא כג, טו.

[ב] מצוה שו.

[ג] "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה" אבות פ"ו מ"ב. המלים חרות תורה הן אותן אותיות מלבד ח-ה המתחלפות זו בזו (באותיות הגרוניות), כמו ההבדל בין חמץ ל-מצה. האות חי"ת של חמץ רומזת ליֵשות והאות ה"א של מצה רומזת לבטול היש, וכן החרות (מצד עצמה) היא העצמת היש ואילו קבלת התורה ולימודה הן מתוך בטול היש (באימה וביראה). נמצא שדוקא החרות של פסח רומזת לחמץ והתורה של שבועות רומזת למצה, בדרך של התכללות.

בחכמת המספר: חרות תורה = 1225 = סכום כל ימי ספירת העמר בספירה מצטברת, אחד ועוד שנים וכו' עד ארבעים ותשע. מספר זה שוה "זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר" (שמות ג, טו), "שמי" שייך לתורה (שהיא שמו של הקב"ה, זח"ב קכד, א) ו"זכרי" רומז לפסח, "זכר ליציאת מצרים". מוסבר (זח"א כד, א) כי "שמי" שייך לאותיות יה בשם הוי' ו"זכרי" שייך לאותיות וה – ונמצא שהעליה מפסח לשבועות, מחרות לתורה, היא מאותיות וה לאותיות יה (ומתקבל הצירוף והיה, "לשון שמחה").

[ד] מנחות סח, ב. הלכות תמידין ומוספין פ"ז הי"א.

[ה] ויקרא כג, טז.

[ו] ראה לקוטי תורה פרשת אמור לה, ב, ועוד.

[ז] שמות ו, ו-ז וראב"ע שם. בעל הטורים שם: "ארבעה לשונות של גאולה".

[ח] שם פס' ח.

[ט] שמות יט, ו.

[י] מלאכי ב, ו.

[יא] ברכת שים שלום.

[יב] משלי לא, כו.

[יג] ראה בהרחבה בספר תיקון המדינה.

[יד] שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תכט, א "חכמים הראשונים תקנו בזמן שבית המקדש היה קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלשים יום לפני הרגל דהיינו שמפורים ואילך ידרשו הלכות פסח ומחמשה באייר ואילך ידרשו הלכות עצרת".

[טו] לוח היום יום י"ד אייר.

[טז] שיר השירים ז, יד.

[יז] ראו בספר המהפכה הרביעית שער שלישי.

[יח] תהלים סח, יב.

[יט] שבת פח, ב.

[כ] "לכך נתנה תורה במדבר באש ובמים, לומר לך מה אלו חנם לכל באי העולם כך דברי תורה חנם לכל באי העולם", מכילתא עה"פ "אנכי ה' אלהיך" (שמות כ, ב), במדבר רבה א, ז. "נתנה תורה במדבר בפרהסיא מקום הפקר, כל הרוצה לקבל יבוא ויקבל", לקח טוב שמות יט, ב.

[כא] תפלת עלינו לשבח.

[כב] זכריה יד, ט.

[כג] ברמז: תקון עולם = שבת, בזכות השבת שלנו יש לנו אור וכח לתקן עולם במלכות שדי. תקון עולם בהכאה פרטית (ת פעמים ע, ק פעמים ו וכו') = 38 פעמים מלכות שדי!

[כד] נוסח 'אני מאמין' (הנדפס בסדורים).

[כה] תפלת שמונה עשרה.

[כו] נוסח 'אני מאמין' (הנדפס בסדורים).

[כז] כמסופר על הכוונות שמסר ר' אברהם המלאך לאדמו"ר הזקן, באורי הזהר לצ"צ ח"ב עמ' תתקמה.  ראה וכמטמונים תחפשנה במאמר 'אור ואש בל"ג בעומר' עמ' קל.

[כח] הלכות תשובה פ"ט ה"ב.

[כט] מלאכי ג, א.

[ל] סנהדרין צח, א.

[לא] תניא פל"ז

[לב] אבות פ"ב מט"ז.