להפוך את כל העולם לשליחים – ג’ תמוז חלק 2

הרבי פעל כמנוע עוצמתי המניע את כל מי שסביבו להתקדם, לעלות עוד שלב ולממש עוד כישרון. הוא לא עצר לרגע ודאג להפיק את המֵרב מכל בן-אדם שבא אתו בקשר.  

הרבי פעל כמנוע עוצמתי המניע את כל מי שסביבו להתקדם, לעלות עוד שלב ולממש עוד כישרון. הוא לא עצר לרגע ודאג להפיק את המֵרב מכל בן-אדם שבא אתו בקשר.

בעצם, הרבי האמין שהטוב תמיד יגבר על הרע, העולם צועד אל תיקונו ולכל אחד ואחת תפקיד חשוב בתהליך. גם מי שהכי רחוק – יכול להתקרב, ולו בצעד קטן; גם מי שהכי גבוה ומוצלח – יכול וצריך להתקדם תמיד. רב חשוב, איש עסקים, ילד בכיתה א’ או עקרת בית – כולם יכולים וצריכים לממש את התפקיד שעבורו נשלחו לכאן. שגור בפי הרבי מאמר חז”ל שנפסק להלכה ברמב”ם – “לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב… עשה מצווה אחת – אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות” – כל אחד צריך להרגיש שהמעשה הבא שלו יכריע את הכף. הרבי האמין בפוטנציאל של כל אחד ואמונה זו גרמה לו לדחוף עוד ועוד, לתבוע מכולם להוסיף טוב ולעולם לא להיות שבע רצון ולהסתפק בקיים. 

ברוחניות, לימד הרבי, ההסתפקות במועט היא המידה הגרועה ביותר. הרבי אמר על עצמו פעם: “אני תמיד שמח, אבל אף פעם לא מרוצה”. אל לנו להסתפק ולהיות שבעי רצון ממה שעשינו היום. גם אם היום היה יותר טוב מאתמול, על המחר להיראות אחרת לגמרי. גם אם הצלחת לרשום מאה ילדים לחינוך כשר, אל תשכח שיש בעיר עוד אלפי ילדים שטרם זכו לכך. הכל חלק מהדחף לתיקון-עולם. 

לסיכום:
הרבי, המאמין בפוטנציאל הקיים בכל אחד ואחת, משמש כמנוע רב-עוצמה שדוחף את כולם להתקדם, להשתנות, להאיר את הסביבה ואף פעם לא לעצור.

 

עכשיו אנחנו!

הרבי דחף את כל העולם קדימה, והחיבור לדמותו בהחלט מעורר חשק להצטרף אליו, אך הרבי איננו מסתפק בכך. 

 

בכ”ח בניסן תשנ”א מסר הרבי שיחה שאותה כינה בעצמו ‘השיחה הידועה’. הרבי הביע את צערו העמוק על כך שלמרות כל הנעשה משיח לא בא, ואמר בכאב שהחסידים לא באמת רוצים שמשיח יבוא, עד כדי כך שאפילו את הזעקות ‘עד מתי?!’ הם זועקים כי הרבי ציווה. בהמשך השיחה אמר הרבי שהוא עשה את שלו, ומכאן והלאה “הדבר היחיד שיכולני לעשות – למסור העניין אליכם: עשו כל אשר ביכולתכם… להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!”.

 

כדי להתעורר בדחף משיחי של גאולה עלינו להתחבר לרבי – להפנים את עולמו הפנימי, ללמוד את תורתו ולהצטרף לפעולותיו. אך החיבור העמוק ביותר אליו אינו רק להצטרף אליו, אלא לקחת אחריות על מה שהיה בדם לבו – ‘מבצע משיח’. בשיחה בכ”ח ניסן הרבי כמו הודיע על ‘פינוי הזירה’ לטובת שחקנים נוספים – אנחנו. כעת, על כל אחד ואחת מאִתנו לא לסמוך על הרבי אלא ‘להגדיל ראש’ ולהביא בעצמנו את המשיח. 

לסיכום:
בשיחה מפורסמת הטיל הרבי פצצה – אני עשיתי את שלי, עכשיו האחריות עוברת אליכם. על כל אחד לחשוב כיצד להביא את המשיח והגאולה ולעשות ככל יכולתו לשם כך.

חלק 1| חלק 3 

הרשמו עכשיו וקבלו עדכונים מ"גל עיני"

דילוג לתוכן