לפני ה'

"עלה אריה במזל אריה והחריב אריאל על מנת שיעלה אריה במזל אריה ויבנה אריאל" – בימי האבלות על חורבן הבית אנחנו מתעצמים עם הציפיה לבנינו. מהו גדרו ועניינו של בית המקדש? יש מחלוקת ידועה בין הרמב"ם והרמב"ן: לפי הרמב"ם...

"עלה אריה במזל אריה והחריב אריאל על מנת שיעלה אריה במזל אריה ויבנה אריאל" – בימי האבלות על חורבן הבית אנחנו מתעצמים עם הציפיה לבנינו. מהו גדרו ועניינו של בית המקדש?

יש מחלוקת ידועה בין הרמב"ם והרמב"ן: לפי הרמב"ם גדר המקדש הוא "בית לה' מוכן להקריב בו הקרבנות". כלומר, עיקר המקדש הוא עבודת התחתונים, הקרבת הקרבנות על גבי המזבח החיצון העומד בחצר. לפי הרמב"ן גדר המקדש הוא "מקום מנוחת השכינה שהוא הארון" (כאשר השכינה שורה בין הכרובים, ומשם מדבר ה' עם ישראל). כלומר, עיקר המקדש הוא הגילוי מלמעלה, השראת השכינה בין שני הכרובים (מביניהם מדבר ה') על גבי הארון השוכן בקדש הקדשים, לפני ולפנים.

אך ניתן להציע גדר שלישי: פעמים רבות מוגדר בית המקדש בתורה במלים "לפני הוי'" (למעלה ממאה פעמים!). כלומר, יעודו של בית המקדש הוא תחושת הנוכחים בו שהם עומדים לפני ה' – הפגישה בין העליונים והתחתונים. כך, אנו מצווים לעלות לרגל לראות את פני ה' ולהראות בפניו. המפגש עם ה' מתבטא בתפלה שלנו אליו, "שפכי כמים לבך נוכח פני ה'", וגם בשמיעת דבריו אלינו, "כי מציון תצא תורה ודבר הוי' מירושלם". ההגדרה הזו, של מפגש בין ה' ובינינו, מחברת את שני הכיוונים-ההגדרות – של הרמב"ם, שמדגיש את עבודת המטה, ושל הרמב"ן, שמדגיש את ההתגלות מלמעלה.

כמובן, גם הרמב"ם וגם הרמב"ן דברו על הגדרת המקדש בכלל, מהקמת המשכן ועד לבית המקדש העתידי, שכולם נכללים במצות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ובכל זאת, בבית ראשון, בו היו הארון והכרובים ושרתה שכינה, הורגש בעיקר שהמקדש הוא "מקום מנוחת השכינה שהוא הארון" (כשיטת הרמב"ן), ואילו בבית שני, בו לא שכן הארון בקדש הקדשים וחסרה השראת שכינה גלויה, הודגשה עבודת התחתונים (כשיטת הרמב"ם). לכן בבית ראשון הופיעה בעיקר הנבואה, מלמעלה למטה, ובבית שני התפתחה התורה שבעל פה, מלמטה למעלה. הבית השלישי, לו אנחנו מקווים, ייחד בשלמות את שני הכיוונים, לכן הוא מוגדר דווקא כ"בית תפלה", ובתפלה לבנינו אנחנו מצפים לשמוע בו את דבר ה' – "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך".

המפגש עם ה' בבית המקדש השלישי כולל את כל האנושות – "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי… כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים", "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר הוי' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר הוי' מִירוּשָׁלִָם". בדומה לכך, בית המקדש השלישי מגיע לכל העולם – עתיד בית המקדש להתפשט בכל ירושלים, עתידה ירושלים להתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל להתפשט בכל העולם. חווית העמידה "לפני הוי'" תתפשט מהמקדש לכל העולם, כאשר נחוש ש"לית אתר פנוי מיניה" ותמיד אנו עומדים לפניו יתברך.