מכון גל עיני
נכתב עלידי
נשיא ארה"ב הכיר בירושלים כבירת ישראל. באמת יישר כח! אמנם ירושלים שייכת לנו גם בלי הסכמתו, אבל ודאי יש ערך להסכמת אומות העולם. הרי בעשרה בטבת מתענים בגלל שהגויים החלו לצור על ירושלים, וממילא ההכרה בזכותנו בעיר הקודש היא התחלה של תיקון.
אבל מה אתנו בסיפור הזה? "לב מלכים ושרים ביד ה'", וכאשר מנהיג המעצמה העולמית אומר הצהרה כזו – יש כאן מסר לעם ישראל. האם אנחנו נותנים לירושלים את המקום המתאים לה?
מה באמת המיוחד בירושלים שדווקא היא עיר הבירה שלנו? בשיעור תנ"ך למדנו שירושלים לא היתה עיר חשובה עד ימי דוד המלך. יותר נכון, דוד עצמו הוא זה שהחליט 'ללכת' על ירושלים, לכבוש אותה ולבנות אותה ולהפוך אותה לעיר הממלכה. אבל יותר מזה: הבחירה של הקב"ה בירושלים הולכת יחד עם הבחירה בדוד! כך כתוב בספר דברי-הימים: "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וְלֹא בָחַרְתִּי בְאִישׁ לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. וָאֶבְחַר בִּירוּשָׁלִַם לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִיד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל" – שתי בחירות שבאות יחד "ואבחר בירושלים… ואבחר בדוד".
והנה אותם פסוקים כתובים בספר מלכים, אבל קצת אחרת: "לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל" – שימו לב לדילוג המוזר, "לא בחרתי בעיר… ואבחר בדוד", ההקשר נראה ממש לא מובן. גם ספר הזוהר הקדוש שואל מה פירוש הפסוק, והתשובה היא, במלים שלנו: אין משמעות לירושלים בלי דוד המלך, לכן הבחירה בדוד היא שמאפשרת את הבחירה בירושלים.
זה שיעור תנ"ך אקטואלי מאד: אם מה שיש בירושלים אלו מוסדות השלטון הנוכחיים, שרחוקים מאד מרוחו של דוד המלך, זו עדיין לא ירושלים. לכן גם לא ברור שירושלים כולה שלנו, ולא של אף אחד אחר, ואת החלקים הכי חשובים בה מפקירים לידי זרים. כאשר נבין שירושלים היא עיר דוד, ובה אנחנו רוצים לחדש בעזרת ה' את מלכות בית-דוד – אז ירושלים תקבל את המשמעות האמיתית שלה, ולנו יהיה כוח וחשק לעשות אותה לעיר-בירה שהיא עיר-הקודש.
אמריקה מאתגרת אותנו. הנה הגויים כבר מכירים בירושלים, עכשיו היהודים צריכים לומר – לעצמם ולכל העולם: באמת ירושלים היא שלנו, זו העיר של דוד המלך וזו תהיה העיר של משיח בן דוד. כאשר נאמר את זה, בגלוי ובפשטות, עוד ועוד אומות יכירו בזה ויאמרו: הרי לזה אנחנו מחכים, לירושלים עיר דוד, שבה ימלוך לבסוף משיח בן דוד וכולנו נבוא להכתיר אותו, בדיוק כמו שכתוב בתנ"ך.
