נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת

הַמַּגֵּפָה הַזּוֹ הִסְתַּיְּמָה בְּדֶרֶךְ מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִתְלוֹנְנוּ עַל מַחְסוֹר בְּגִוּוּן הָאֹכֶל וְהַשְּׁתִיָּה וּבְעִקְבוֹת זֹאת הֵבִיא ה' עֲלֵיהֶם אֵת הַנְּחָשִׁים-הַשְּׂרָפִים שֶׁנָּשְׁכוּ בָּהֶם. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְבִינִים שֶׁהִגְזִימוּ וּבָאִים אֶל מֹשֶׁה לְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל לַה'. תְּשׁוּבַת ה' לְמֹשֶׁה מַגִּיעָה בְּהוֹרָאָה תְּמוּהָה: עָלֶיךָ לְהָכִין תְּרוּפָה יִחוּדִית – דְּמוּת נָחָשׁ מִנְּחֹשֶׁת שֶׁתּוּנַף עַל גַּבֵּי עַמּוּד גָּבוֹהַּ, כָּךְ שֶׁמִּכָּל מָקוֹם בַּמַּחֲנֶה נִתָּן יִהְיֶה לְהַבִּיט עָלָיו וּלְהִתְרַפֵּא מֵהַכָּשַׁת הַנְּחָשִׁים.

לָמָּה אֲנִי קוֹרֵא לַהוֹרָאָה הַזּוֹ תְּמוּהָה? כִּי הִיא מִיָּד מַקְפִּיצָה אֶצְלִי בָּרֹאשׁ שְׁאֵלָה: מִמָּתַי פֶּסֶל בִּדְמוּת נָחָשׁ מְרַפֵּא? מַדּוּעַ נָחָשׁ מִנְּחֹשֶׁת כֵּן וְעֵגֶל מִזָּהָב לֹא?

לֹא רַק אֶצְלִי קוֹפֶצֶת הַשְּׁאֵלָה אֶלָּא גַּם חֲזַ"ל שׁוֹאֲלִים אוֹתָהּ: "וְכִי נָחָשׁ מֵמִית? וְכִי נָחָשׁ מְחַיֶּה?". אַגַּב, לֹא סוֹד, שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ הָפַךְ אוֹתוֹ נְחַשׁ נְחֹשֶׁת לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מַמָּשׁ!  בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת, הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהֶאֱמִינוּ שֶׁאוֹתָהּ דְּמוּת הִיא זוֹ שֶׁשּׁוֹלַחַת לָהֶם רְפוּאָה, עַד שֶׁקָּם חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ וְהִשְׁמִיד אוֹתוֹ. עַל מַעֲשֶׂה זֶה זָכָה חִזְקִיָּה לְהַסְכָּמָה מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. הָעִקָּר, מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ חֲזַ"ל בַּמִּשְׁנָה, הוּא לְהִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה וּלְשַׁעְבֵּד אֶת הַלֵּב לַה', הָרוֹפֵא הָאֲמִתִּי. הַנָּחָשׁ אֵינוֹ הַמַּרְפֵּא אֶלָּא רַק הָאֶמְצָעִי לְכָךְ.

נוּ, אָז עַכְשָׁו כְּבָר לֹא מוּבָן בִּכְלָל. רוֹצִים שֶׁיְּהוּדִים יָרִימוּ עֵינַיִם לַשָּׁמַיִם, יִקְרְאוּ לַה' וְיִתְפַּלְּלוּ רַק אֵלָיו – אָז לָמָּה בִּכְלָל צָרִיךְ אֶת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת. לֹא פָּשׁוּט יוֹתֵר לוֹמַר לָהֶם לִפְנוֹת יְשִׁירוֹת לְבַעַל הַבַּיִת? לָמָּה לְהַעֲמִיד אוֹתָנוּ בְּנִסְיוֹנוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה?

הַפִּתּוּי הַמְּתֻכְנָן

הָיֹה הָיָה פַּעַם מֶלֶךְ גָּדוֹל. הוּא נִצַּח בְּמַעֲרָכוֹת רַבּוֹת, כָּבַשׁ אֲרָצוֹת וְשָׁלַט בָּהֶן בְּיָד רָמָה. לַמֶּלֶךְ הָיָה בֵּן צָעִיר וּמֻכְשָׁר, שֶׁכֻּלָּם כְּבָר יָדְעוּ – הוּא זֶה שֶׁעָתִיד לָרֶשֶׁת אֶת אָבִיו וּלְהַמְשִׁיךְ לִמְלֹךְ אַחֲרָיו. הַמֶּלֶךְ הִתְחִיל לְהַכְנִיס אֶת בְּנוֹ לְסוֹד הָעִנְיָנִים וְגַם הִפְקִיד בְּיָדָיו סַמְכוּיוֹת רַבּוֹת. "אֵין חָכָם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן" וְאֵין דָּבָר יוֹתֵר טוֹב מֵאֲשֶׁר לִלְמֹד אֶת הַתַּפְקִיד בְּדֶרֶךְ מַעֲשִׂית, 'מֵהַשֶּׁטַח'.

וּבְכָל זֹאת, הַמֶּלֶךְ רָאָה שֶׁהַבֵּן שֶׁלּוֹ צָרִיךְ עוֹד שִׁפְשׁוּף. הוּא רַךְ מִדַּי. נָכוֹן, מֶלֶךְ לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ אַכְזָר, כָּזֶה שֶׁלֹּא מַקְשִׁיב לְמָה שֶׁמַּרְגִּישִׁים הָאֲנָשִׁים. לְהֵפֶךְ, עָלָיו לִהְיוֹת קַשּׁוּב לְצָרְכֵיהֶם. אֲבָל יַחַד עִם זֹאת הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מְסֻגָּל לַעֲמֹד בִּלְחָצִים. לִפְעָמִים צָרִיךְ הַמֶּלֶךְ לִגְזֹר גְּזֵרוֹת שֶׁתִּהְיֶנָּה קָשׁוֹת עֲבוּר חֵלֶק מֵהָאֶזְרָחִים. לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר חָסֵר כֶּסֶף בְּקֻפַּת הַמְּדִינָה, לִפְעָמִים הַדָּבָר הַנָּכוֹן לַעֲשׂוֹת הוּא לְהַטִּיל עַל הָאֶזְרָחִים מַס. אַתֶּם מַכִּירִים מִישֶׁהוּ שֶׁרוֹצֶה לְשַׁלֵּם מִכַּסְפּוֹ לְקֻפַּת הַמְּדִינָה? בָּרוּר שֶׁלֹּא, אַף אֶחָד! בָּרֶגַע שֶׁתִּוָּדַע הַגְּזֵרָה יַתְחִילוּ הַתְּלוּנוֹת. "לָמָּה גּוֹנְבִים אוֹתָנוּ? אֵיזֶה מִין מֶלֶךְ זֶה?". לַמֶּלֶךְ אָסוּר לְהִבָּהֵל מֵהַבִּקֹּרֶת שֶׁיֵּשׁ לַאֲנָשִׁים כְּלַפָּיו אוֹ לְנַסּוֹת לְהִתְחַנֵּף אֲלֵיהֶם. עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ וְלִפְעֹל לְטוֹבָתָם.

הַמֶּלֶךְ הִבְחִין שֶׁהַבֵּן שֶׁלּוֹ עוֹד לֹא קָשׁוּחַ בַּמִּדָּה הָרְצוּיָה וְהוּא הֶחֱלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁיִּגְרֹם לִבְנוֹ לְהִתְבַּגֵּר וְלִהְיוֹת תַּקִּיף, אֵיךְ אוֹמְרִים? "מָה שֶׁלֹּא הוֹרֵג – מְחַשֵּׁל…". הוּא קָרָא לַיּוֹעֵץ שֶׁלּוֹ וּבְפִיו בַּקָּשָׁה מוּזָרָה: "גַּשׁ אֶל בְּנִי הַנָּסִיךְ וְנַסֵּה לְפַתּוֹת אוֹתוֹ. שַׁכְנַע אוֹתוֹ בְּבַקָּשָׁה שֶׁיְּוַתֵּר לַאֲנָשִׁים גַּם אִם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעָלוּל לְהִגָּרֵם מִכָּךְ נֶזֶק. אֱמֹר לוֹ: 'רַק הַפַּעַם, תֵּן לָהֶם. הֵם יֹאהֲבוּ אוֹתְךָ, תִּהְיֶה מֶלֶךְ אָהוּד'".

שִׂמְחַת הַכִּשָּׁלוֹן

כָּעֵת יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ בְּחַדְרוֹ וּמַמְתִּין לַתּוֹצָאוֹת. הַאִם הַמֶּלֶךְ מְעֻנְיָן שֶׁהַיּוֹעֵץ יַצְלִיחַ בִּמְשִׂימָתוֹ? בָּרוּר שֶׁלֹּא. הוּא שָׁלַח אוֹתוֹ רַק כְּדֵי לְנַסּוֹת אֶת הַבֵּן, כְּדֵי לִגְרֹם לוֹ לִהְיוֹת יוֹתֵר חָזָק. אִם יִתְפַּתֶּה הַבֵּן לַדֶּרֶךְ הַנּוֹחָה שֶׁמַּצִּיעַ הַיּוֹעֵץ, יָבִין הַמֶּלֶךְ שֶׁבְּנוֹ אֵינוֹ מֻכְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ אוֹתוֹ.

הַאִם הַיּוֹעֵץ עַצְמוֹ רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ בַּמְּשִׂימָה? זוֹ כְּבָר שְׁאֵלָה יוֹתֵר קָשָׁה. מִצַּד אֶחָד הוּא קִבֵּל מְשִׂימָה בְּרוּרָה: עָלָיו לְהַכְשִׁיל אֶת הַבֵּן. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת זֹאת בַּצּוּרָה הֲכִי טוֹבָה וּלְשַׁכְנֵעַ אֶת הַנָּסִיךְ בְּכָל דֶּרֶךְ שֶׁזּוֹ הָעֵצָה הַטּוֹבָה וְהַנְּכוֹנָה בְּיוֹתֵר, עָלָיו לְשַׂחֵק אֶת הַמִּשְׂחָק הֵיטֵב וּלְהַעֲמִיד פָּנִים. אֲבָל הַיּוֹעֵץ אֵינוֹ טִפֵּשׁ. הוּא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מַהִי בֶּאֱמֶת כַּוָּנַת הַמֶּלֶךְ וּלְשֵׁם אֵיזוֹ מַטָּרָה קִבֵּל לְיָדָיו אֶת הַמְּשִׂימָה. הָאֱמֶת הִיא, שֶׁבְּסֵתֶר לִבּוֹ מְעֻנְיָן הַיּוֹעֵץ לְהִכָּשֵׁל בִּמְשִׂימָתוֹ! הוּא מְעֻנְיָן לִרְאוֹת אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד בְּתֹקֶף מוּל הַלְּחָצִים שֶׁהוּא מַפְעִיל עָלָיו וּמַצְלִיחַ לִדְחוֹת אוֹתָם.

לְהַמְתִּיק אֶת הַמִּלְחָמָה

מָשָׁל דּוֹמֶה לָזֶה מוּבָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר, וְהוּא בָּא לְלַמֵּד אוֹתָנוּ מַהִי מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. אֲנִי לֹא מְדַבֵּר רַק עַל יִסּוּרִים גַּשְׁמִיִּים, כְּמוֹ בְּעָיוֹת בְּרִיאוּת אוֹ פַּרְנָסָה, אֶלָּא גַּם עַל יִסּוּרִים רוּחָנִיִּים. מַדּוּעַ יֵשׁ לָנוּ יֵצֶר רַע? לָמָּה לְלַקֵּק גְּלִידָה בָּא לִי בְּלִי שׁוּם מַאֲמָץ מְיֻחָד וְאִלּוּ לָקוּם בַּבֹּקֶר מֵהַמִּטָּה הַחַמָּה נִדְמֶה לִי כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף? אֵלּוּ שְׁאֵלוֹת שֶׁעֲלוּלוֹת לְיַסֵּר אוֹתָנוּ.

הַיֵּצֶר שֶׁלָּנוּ הוּא בְּדִיּוּק אוֹתוֹ יוֹעֵץ הַמֶּלֶךְ. ה' יִתְבָּרַךְ, הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, שָׁלַח אוֹתוֹ כְּדֵי לְנַסּוֹת אוֹתָנוּ, בָּנָיו הַיְּקָרִים. לְשֵׁם מָה? כְּדֵי לִרְאוֹת אוֹתָנוּ חֲזָקִים, מִתְגַּבְּרִים. הוּא וַדַּאי לֹא רוֹצֶה שֶׁנִּכָּשֵׁל. יוֹתֵר מִכָּךְ, גַּם הַיֵּצֶר עַצְמוֹ כְּלָל אֵינוֹ מְעֻנְיָן בַּתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ וּמְיַחֵל לְכִשְׁלוֹנוֹ.

בָּרֶגַע שֶׁאָנוּ מְבִינִים אֶת הַתַּרְגִּיל נַעֲשֵׂית הַמִּלְחָמָה שֶׁלָּנוּ בַּיֵּצֶר לְקַלָּה יוֹתֵר. אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ קוֹרְאִים לַהֲבָנַת הַתַּרְגִּיל הַזֶּה? הַמְתָּקָה. כָּל עוֹד נִדְמֶה לָנוּ הַיֵּצֶר כִּדְמוּת רָעָה, מַפְחִידָה וּמְאַיֶּמֶת אָנוּ מִתְקַשִּׁים לַעֲמֹד מוּלָהּ. אֲנַחְנוּ לֹא מַצְלִיחִים לִרְאוֹת אֶת הַטּוֹב שֶׁבָּהּ. בָּרֶגַע שֶׁמִּתְגַּלֶּה לָנוּ שֶׁכָּל מַטְּרָתוֹ הִיא שְׁלִיחוּת קֹדֶשׁ, עֲבוּרֵנוּ וּלְמַעֲנֵנוּ – נַעֲשֵׂית הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ מְתוּקָה יוֹתֵר.

הַנָּחָשׁ הַקָּדוֹשׁ

נַחֲזֹר אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת. אַתֶּם וַדַּאי זוֹכְרִים מִי הָיָה הַמַּתְסִיס הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם, זֶה שֶׁגָּרַם לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לִפֹּל בְּחֵטְא הָאֲכִילָה מֵעֵץ הַדַּעַת? הַנָּחָשׁ! הַחֵטְא הַקַּדְמוֹן הֵבִיא לָעוֹלָם אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, אֶת הַמָּוֶת וְאֶת כָּל הָרֹעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ. כָּל הַחֲטָאִים שֶׁאַחֲרָיו הֵם רַק תּוֹצָאָה שֶׁלּוֹ.

מָה אוֹמֵר ה' יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ? קַח אֶת הַנָּחָשׁ הַזֶּה, אֶת הָרֹעַ הַזֶּה, וְתָרִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה, גָּבוֹהַּ, לַמָּקוֹם הֲכִי בּוֹלֵט שֶׁאֶפְשָׁר. לָמָּה? כְּדֵי שֶׁכָּל יְהוּדִי יֵדַע וְיִזְכֹּר הֵיטֵב שֶׁאֵין בֶּאֱמֶת שׁוּם רַע בָּעוֹלָם. ה' טוֹב וּמֵטִיב וְהָעוֹלָם שֶׁבָּרָא גַּם הוּא טוֹב. אֲפִלּוּ הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי מַגִּיעַ בִּשְׁלִיחוּת מִלְּמַעְלָה.

אַגַּב, נַחֲשׁוּ לְמָה רוֹמֶזֶת הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל הַנָּחָשׁ (358)… כְּשֶׁזּוֹכְרִים אֶת הָעֻבְדָּה הַזּוֹ יוֹדְעִים שֶׁכָּל הָרַע הוּא אַךְ וְרַק נִסָּיוֹן, וּבַנִּסָּיוֹן הַזֶּה בְּעֶזְרַת ה' נַצְלִיחַ!

שֶׁנִּזְכֶּה שֶׁהַנִּסְּיוֹנוֹת יָרִימוּ אוֹתָנוּ לַגֹּבַהּ!

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי