נֵס הַנִּסְיוֹנוֹת

שָׁלוֹם יְלָדִים!

בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ מַמְשִׁיךְ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְגוֹלֵל בְּאָזְנֵי הָעָם אֶת כָּל קוֹרוֹתֵיהֶם בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים שְׁנוֹת הַהֲלִיכָה בַּמִּדְבָּר. הַתֵּאוּר כּוֹלֵל כַּמּוּבָן אֶת הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים, הָחֵל מִיְּצִיאַת מִצְרַיִם דֶּרֶךְ נִסֵּי הַמָּן וְהַבְּאֵר וְעַד לְמַעֲמַד הַשִּׂיא – קַבָּלַת הַתּוֹרָה לְמַרְגְּלוֹת הַר סִינַי.

לַמְרוֹת הַכֹּל, אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַהֲלִיכָה וְהַשְּׁהִיָּה בַּמִּדְבָּר הָיְתָה דָּבָר כָּל כָּךְ פָּשׁוּט וְקַל. אָמְנָם הָיְתָה לָהֶם הֲגָנָה שֶׁל עַנְנֵי הַכָּבוֹד, מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמֵּעֲלֵיהֶם אוֹ הַנְּחָשִׁים שֶׁתַּחַת רַגְלֵיהֶם, אֲבָל אַחֲרֵי הַכֹּל מְדֻבָּר בְּמַסָּע אָרֹךְ, מְטַלְטֵל וּמְיַגֵּעַ.

אֵיךְ אֲנִי יוֹדֵעַ? כִּי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּעַצְמוֹ מְתָאֵר לָנוּ כָּךְ אֶת תְּנָאֵי הַמִּדְבָּר. אֶת הַהֲלִיכָה הַמְּמֻשֶּׁכֶת, שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ מָתַי הִיא כְּבָר תִּסְתַּיֵּם, הוּא מְתָאֵר כְּעִנּוּי – "וַיְעַנְּךָ"! יוֹתֵר מִכָּךְ, אֲפִלּוּ הַמָּן הַפִּלְאִי, זֶה שֶׁיָּרַד מִשָּׁמַיִם בְּדֶרֶךְ נֵס וְשֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל הָיָה לִטְעֹם מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַטְּעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם, הוּא מְתָאֵר כְּסוּג שֶׁל הַרְעָבָה – "וַיַּרְעִבֶךָ"!

אֲבָל לֹא סְתָם כָּךְ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ טוֹרֵחַ לְפָרֵט כָּל זֹאת. הוּא רוֹצֶה לְהַסְבִּיר לָנוּ הֵיטֵב מַהִי בְּדִיּוּק הַמַּטָּרָה בְּכָל הַתְּלָאוֹת הַלָּלוּ.

'תָּבִיאוּ לִי'

שְׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל הַמֻּשָּׂג "חִנּוּךְ יְלָדִים"? נוּ, בָּרוּר. זֶה מָה שֶׁהַהוֹרִים וְהַמּוֹרִים שֶׁלָּנוּ עוֹשִׂים כָּל הַזְּמַן. אֲנַחְנוּ רַק יְלָדִים וְהֵם הַמְּבֻגָּרִים, וְלָכֵן הֵם תָּמִיד מַרְאִים לָנוּ וּמַדְרִיכִים אוֹתָנוּ מָה נָכוֹן לַעֲשׂוֹת וּמָה לֹא. אָז לֹא לָזֶה אֲנִי מִתְכַּוֵּן. אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְמָה שֶׁעָשָׂה שִׁימִי, אָחִי הַקָּטָן וְהַשּׁוֹבָב, לַהוֹרִים שֶׁלִּי. הוּא 'חִנֵּךְ' אוֹתָם לִהְיוֹת יוֹתֵר הוֹרִים מֵאֲשֶׁר סְתָם הוֹרִים…

זֶה הָיָה הוֹלֵךְ בְּעֵרֶךְ כָּכָה: בַּצָּהֳרַיִם הוּא נִכְנָס הַבַּיְתָה, זוֹרֵק אֶת הַתִּיק עַל הָרִצְפָּה וְאַחֲרָיו אֶת עַצְמוֹ וּמִיָּד מַתְחִיל בְּסִדְרַת יְלָלוֹת. 'מָה קָרָה?', בִּתְחִלָּה אִמָּא הָיְתָה נִזְעֶקֶת. 'רוֹצֶה מַמְתָּק!', זוֹ הַתְּגוּבָה. 'טוֹב, שִׁימִי, אָמַרְנוּ שֶׁזֶּה לְשַׁבָּת', מְנַסָּה אִמָּא לְהַזְכִּיר לוֹ. בִּמְקוֹם לְהִזָּכֵר וּלְקַבֵּל עָלָיו אֶת גְּזַר הַדִּין בְּאַהֲבָה, הוּא מַגְבִּיר אֶת הָאֵשׁ, וְהַיְּלָלוֹת מַתְחִילוֹת לַהֲפֹךְ לִשְׁאָגוֹת: 'תָּבִיאוּ-וּ-וּ-וּ', 'מַמְתַּ-אַ-אַ-אַ-ק'! אִמָּא מְנַסָּה לְרַכֵּךְ: 'שִׁימִי, אַתָּה כְּבָר לֹא תִּינוֹק, זֶה מָה שֶׁסִּכַּמְנוּ'. וּמָה נִרְאֶה לָכֶם, זֶה עָזַר? מַמָּשׁ לֹא! הַפַּעַם הַגְבָּרַת קֶצֶב הָאֵשׁ מִצִּדּוֹ בָּאָה כְּבָר בְּצוּרָה שֶׁל בְּעִיטוֹת לְכָל עֵבֶר.

הַתּוֹפָעָה הַזּוֹ חָזְרָה עַל עַצְמָהּ יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת, לֹא רַק בַּצָּהֳרַיִם וְלֹא רַק עַל מַמְתָּק. שִׁימִי הִתְחִיל לְפַתֵּחַ סוּג שֶׁל הִתְנַהֲגוּת כָּזוֹ. מָה שֶׁלֹּא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו הָיָה הוֹפֵךְ לְסִבָּה לַהֲפִיכַת הַבַּיִת. אַבָּא וְאִמָּא כְּבָר נִרְאוּ מְיֹאָשִׁים. מִצַּד אֶחָד הֵם לֹא רָצוּ לְוַתֵּר לוֹ וּלְהִכָּנַע לְכָל שִׁגָּעוֹן שֶׁפִּתְאוֹם 'בָּא לוֹ', וּמִצַּד שֵׁנִי אִי אֶפְשָׁר שֶׁכָּל סִפּוּר קָטָן הוֹפֵךְ לְרַעַשׁ כָּל כָּךְ גָּדוֹל. שִׁימִי חַיָּב לְהִתְבַּגֵּר.

'הוּא חַיָּב לְהִתְבַּגֵּר'

נִרְאֶה לִי שֶׁהַהוֹרִים הִתְיַעֲצוּ עִם מִישֶׁהוּ שֶׁמֵּבִין בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ, כִּי בְּיוֹם אֶחָד, הָעֵסֶק הִתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת. אִמָּא הֵכִינָה שֶׁלֶט גָּדוֹל עִם הַכּוֹתֶרֶת 'שִׁימִי נִהְיָה גָּדוֹל!', וְתַחְתֶּיהָ עֶשְׂרוֹת רִבּוּעִים רֵיקִים. בָּרֶגַע שֶׁשִּׁימִי הִתְחִיל לְהַפְעִיל אֶת הַתִּזְמֹרֶת הַקְּבוּעָה שֶׁלּוֹ אִמָּא הָיְתָה לוֹקַחַת טוּשׁ שָׁחֹר וּמְמַלֵּאת אִתּוֹ רִבּוּעַ אֶחָד. אִם הַתִּזְמֹרֶת הָיְתָה מִתְגַּבֶּרֶת הָיָה נוֹסָף אֵלָיו עוֹד רִבּוּעַ. בְּעִיטוֹת הָיוּ כְּבָר מְבִיאוֹת לְתוֹצָאָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה רִבּוּעִים מְלֵאִים. אֵין לִי מֻשָּׂג מָה הָיָה הַ'מְחִיר' שֶׁל כָּל רִבּוּעַ עֲבוּר שִׁימִי, אֲנִי רַק יוֹדֵעַ דָּבָר אֶחָד, וְהוּא בְּבֵרוּר מַשֶּׁהוּ שֶׁהִשְׁתַּנָּה: אַבָּא וְאִמָּא הִפְסִיקוּ לְהִלָּחֵץ מִכָּל צְעָקָה שֶׁל שִׁימִי. אֵיךְ אוֹמְרִים? מַחְסָנִית הַנֶּשֶׁק שֶׁלּוֹ נוֹתְרָה לְלֹא כַּדּוּרִים… מַמָּשׁ פֶּלֶא! כְּכָל שֶׁהֵם פָּחוֹת נִלְחֲצוּ – כָּךְ הָלַךְ שִׁימִי וְהִפְחִית אֶת עָצְמַת הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ. הוּא הִתְחִיל לְהָבִין שֶׁהָעֵסֶק לֹא מַמָּשׁ מִשְׁתַּלֵּם.

לֹא הֶאֱמַנְתִּי עַד שֶׁרָאִיתִי, אֲבָל אֶתְמוֹל כְּשֶׁשִׁימִי חָזַר הַבַּיְתָה מַמָּשׁ שִׁפְשַׁפְתִּי אֶת הָעֵינַיִם. הוּא נִכְנַס, תָּלָה אֶת הַתִּיק עַל הַמִּתְלֶה, וְנִגַּשׁ אֶל אִמָּא בְּחִיּוּךְ שֶׁל נִצָּחוֹן: 'אִמָּא, נָכוֹן מַמְתָּק זֶה רַק לְשַׁבָּת?'…

קְלִילוּת הַדַּעַת

לָמָּה אִמָּא מְתָאֶרֶת אֶת מָה שֶׁקָּרָה לְשִׁימִי בַּמִּלָּה 'הִתְבַּגְּרוּת'? כִּי יֶלֶד חַי אֶת הָרֶגַע. מָה הַכַּוָּנָה? שֶׁאִם שִׁימִי, זֶה שֶׁלִּפְנֵי הַמִּבְצָע, רָצָה לְשַׂחֵק בְּלֶגוֹ – הוּא רָצָה אוֹתוֹ כָּאן וְעַכְשָׁו! אוֹי וַאֲבוֹי אִם מִישֶׁהוּ יְנַסֶּה לָקַחַת אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ. כָּרֶגַע הוּא וְהַלֶּגוֹ הֵם זוּג מִשָּׁמַיִם. אָז נִרְאֶה כְּאִלּוּ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב מָה הוּא רוֹצֶה, נָכוֹן? אֲבָל מָה יִקְרֶה אִם בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַהַרְכָּבָה אַצִּיעַ לוֹ 4 חֲפִיסוֹת שׁוֹקוֹלָד? אֵיךְ שֶׁאֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ, בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה הוּא יִזְנַח לְגַמְרֵי אֶת הַלֶּגוֹ, עֲבוּרוֹ הוּא צָרַח לִפְנֵי רֶגַע בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, וּמִיָּד יִשְׁקַע בַּהֲנָאַת הַלִּקּוּק. אָז מָה זֶה אוֹמֵר – שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מָה הוּא רוֹצֶה אוֹ שֶׁלֹּא?

מֵהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל שִׁימִי אֲנִי מֵבִין שֶׁהַהֶבְדֵּל בֵּין יֶלֶד לִמְבֻגָּר קָשׁוּר לַמִּלָּה דַּעַת – מְבֻגָּר יוֹדֵעַ וְיֶלֶד פָּחוֹת. לֹא שֶׁיֶּלֶד קָטָן לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם, הֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ לוֹמַר מָה הוּא אוֹהֵב וּמָה לֹא, אֶלָּא שֶׁהַדַּעַת שֶׁלּוֹ מְאֹד קְלִילָה, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁבְּקַלּוּת רַבָּה אֶפְשָׁר לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ וְלִגְרֹם לוֹ לַעֲבֹר מִמִּשְׂחָק לְמִשְׂחָק. אוֹתִי לְדֻגְמָה אִי אֶפְשָׁר לְפַתּוֹת עִם שׁוֹקוֹלָד. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַטַּעַם שֶׁלּוֹ נִגְמַר דֵּי מַהֵר, וַאֲפִלּוּ מַשְׁאִיר לִי בַּפֶּה בַּסּוֹף קְצָת טַעַם מַר… אֲבָל מָה יִקְרֶה אִם יַצִּיעוּ לִי אוֹלָר-לֶדֶרְמָן מְקוֹרִי וּמִקְצוֹעִי? פֹּה אֲנִי לֹא כְּבָר לֹא בָּטוּחַ שֶׁאֶעֱמֹד בַּפִּתּוּי…

לְהִתְבַּגֵּר וְלָדַעַת

נַחֲזֹר לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ. לְעַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ אֱמוּנָה חֲזָקָה בַּה'. הִיא נְטוּעָה בָּהֶם וְאָנוּ מַכִּירִים זֹאת עוֹד מִימֵי גָּלוּת מִצְרַיִם, אֲבָל אֱמוּנָה לְחוּד וְהִתְנַהֲגוּת לְחוּד. הֵם יְכוֹלִים לְהַאֲמִין בַּה' וְיַחַד עִם זֶה לְהִתְלוֹנֵן: 'לָמָּה יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם?'. ה' יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁנִּתְבַּגֵּר, וְשֶׁהָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בּוֹ תִּהְיֶה יַצִּיבָה, כְּמוֹ הַדַּעַת שֶׁל מְבֻגָּר.

מָה ה' עוֹשֶׂה? מֵבִיא עָלֵינוּ נִסְיוֹנוֹת. לֹא חָכְמָה לְהַאֲמִין בַּה' כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ שֶׁפַע שֶׁל מַמְתַּקִּים, כָּל מָה שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים. הָאֱמוּנָה בָּאָה לְמִבְחָן דַּוְקָא כְּשֶׁקָּשֶׁה לָנוּ.

אַל דְּאָגָה! ה' יִתְבָּרַךְ לֹא מֵבִיא עַל הָאָדָם נִסָּיוֹן אִם הוּא לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. לְהֵפֶךְ, לֹא רַק שֶׁהוּא יָכוֹל, הוּא מֻכְרָח! הֲרֵי גַּם הוּא רוֹצֶה לְהִתְבַּגֵּר…

בְּאֵלּוּ מִלִּים אוֹמֵר לָנוּ זֹאת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ? "כִּי מְנַסֶּה ה׳ אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם". יוֹדְעִים לְשֵׁם מָה? – "לָדַעַת!". כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת בָּאִים כְּדֵי לְהַגְדִּיל לַיְּהוּדִי אֶת הַדַּעַת וְיַחַד עִמָּהּ אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁלּוֹ לַה'!

שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲמֹד בַּנִּסְיוֹנוֹת וְלָדַעַת!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי