מכון גל עיני
נכתב עלידי
משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים, הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה.
המאמר הראשון בפרקי אבות הוא “שלשה דברים”. גם במשנה הבאה, מאמר שמעון הצדיק “על שלשה דברים העולם העומד”. הפרק מסיים בדברי רבן שמעון בן גמליאל “על שלשה דברים העולם קיים”. פרק שני פותח בדברי רבי “הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מה למעלה ממך” וכו’, ובהמשך בחמשת תלמידי רבן יוחנן בן זכאי “הם אמרו שלשה דברים”, כל אחד מהם אמר שלשה דברים. פרק שלישי פותח במאמר עקביא בן מהללאל “הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עבירה” (ונמצא ששלשת הפרקים הראשונים פותחים ב”שלשה דברים”). ובפרק חמישי “כל מי שיש בידו שלשה דברים אלו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע”.
החלוקה לשלשה בולטת במשניות רבות בפרקי אבות (למשל “יוסי בן יועזר אומר [א] יהיה ביתך בית ועד לחכמים [ב] והוי מתאבק בעפר רגליהם [ג] והוי שותה בצמא את דבריהם”). גם שם המסכת אבות קשור לשלשה, “אין קורין אבות אלא לשלשה”[א] (אב = 3). כל מסכת אבות היא “שלשה דברים יחד” (= בראשית), “אוריאן תליתאי לעם תליתאי”[ב] (שייך במיוחד לשנה זו, 3333 שנים למתן תורה). החלוקה לשלש היא סוד עולם התיקון שבו שלשה קוים, ימין שמאל ואמצע, בשיווי משקל יציב (סוד ה’מתקלא’[ג] שאז דווקא יש זיווג פנים בפנים).
פרצוף שלשה דברים
את הופעות “שלשה דברים” באבות יש לכוון בפנימיות כנגד הספירות.
“הם אמרו שלשה דברים” כנגד הכתר שבו שלשה ראשים, אמונה תענוג ורצון. “הוו מתונים בדין” שייך לאמונה: אמונה קשורה למתינות, “המאמין לא יחיש”[ד], וכן כתר לשון המתנה “כתר לי זעיר”[ה]. “והעמידו תלמידים הרבה” שייך לתענוג: ללמד תורה בהרחבה ו’בכיף’, כאשר התלמידים הם כתר-עטרה של הרב. “ועשו סיג לתורה” שייך לרצון: הסיג עוצר את הרצון השלילי, וכן כתר מלשון לכתר סביב כמו סיג-גדר.
הזוג “על שלשה דברים העולם עומד/קיים” כנגד חכמה ובינה. ההתהוות התמידית של העולם היא מיוחד חכמה ובינה (אבא ואמא), “ה’ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה”[ו].
“הם אמרו שלשה דברים” של חמשת תלמידי ריב”ז, כנגד חמש הקצוות במדות הלב, מחסד עד הוד.
הזוג “הסתכל בשלשה דברים” כנגד דעת ויסוד (הדעת היא פנימיות היסוד). דברי רבי, “דע מה למעלה ממך” כנגד הדעת. ודברי עקביא בן מהללאל כנגד היסוד, “מאין באת מטפה סרוחה” נוגע לתיקון היסוד.
“שלשה דברים” בתלמידי אברהם אבינו לעומת תלמידי בלעם הרשע, כנגד המלכות. תיקון המלכות דקדושה הוא להיות מתלמידי אברהם ולהתרחק בתכלית מתלמידי בלעם הרשע, אברהם אברהם = מלכות.
[א] ברכות טז, ב.
[ב] שבת פח, א.
[ג] זהר ח”ב קעו, ב.
[ד] ישעיה כח, טז.
[ה] איוב לו, ב.
[ו] משלי ג, יט.
