התורה היא המח של הבריאה כולה – השכל האלקי שמאיר לעולם. עם ישראל הוא הלב החי של הבריאה, שמקבל את רוח-החיים האלוקית ומזרים אותה בתוך כל המציאות. אומות העולם הן הכבד של הבריאה – המקום בו שורה הנפש הטבעית-החיונית (המצליל את "הדם הוא הנפש", ופועל במקביל לכליות המסלקות פסולת מהדם).
במושגי הקבלה והחסידות, סדר השליטה המלכותי של מח-לב-כבד כולל שלש קומות בנפש – מושכל-מורגש-מוטבע (שכל, רגש והרגלים מוטבעים) – שכל אחת מהן מתחלקת לשלש ספירות: המושכל – חכמה-בינה-דעת; המורגש – חסד-גבורה-תפארת; המוטבע – נצח-הוד-יסוד. במושגים המקובלים היום, למושכל שייכת האינטליגנציה השכלית (IQ), למורגש האינטליגנציה הרגשית ולמוטבע האינטליגנציה האינסטינקטיבית המופיעה כ"עצת כליות" (קיימת גם אינטליגנציה אינטואיטיבית, שמופיעה גם כמקור השכל וגם כחלק מהזרימה של המוטבע).
אכן, בשרש, החכמה, הבינה והדעת – קומת המושכל – היא המנהיגה את כל שלש הקומות ומאירה בתוכן: החכמה את כללות המושכל ("חכמה מוחא"), הבינה את כללות המורגש ("בינה לבא") והדעת את כללות המוטבע (כאשר הדעת עצמה מתחלקת לימין ושמאל, מנהיגה את הכליות והכבד). והרמז: סופי התיבות של מח-לב-כבד הם ראשי התיבות של חכמה-בינה-דעת.
וכך, התורה, השכל של הבריאה, כוללת חכמה, בינה ודעת שבעצמן מאירות בתורה (המח-המושכל), בישראל (הלב-המורגש) ובאומות העולם (הכבד-המוטבע). החלוקה היסודית של התורה לשלשה חלקים, שלשת כוחות השכל, היא החלוקה לתורה-נביאים-כתובים. התורה היא החכמה האלקית לה זכינו מן השמים – "אורייתא מחכמה נפקת". הנביאים הם הקריאה האלקית שנקיים בעצמנו "ולבבו יבין ושב ורפא לו". הכתובים הם הדעת-המודעות האלקית כפי שהיא מוטמעת בתוכנו וצומחת מאתנו אל ה' (בתפלות של תהלים ובעצות של משלי, וכמותם בשאר ספרי הכתובים).
לימוד התורה דורש מאמץ אינטלקטואלי כביר של האינטליגנציה השכלית, עד שיודעים כיצד בדיוק לקיים את רצון ה'. לימוד הנביאים דורש בעיקר אינטליגנציה רגשית, להפנים-להרגיש את המסר של הנביאים, בנבואות-החורבן המעוררות ובנבואות-הנחמה המעודדות. לימוד הכתובים מדריך את האינטליגנציה האינסטינקטיבית שלנו, מתרגל אותנו כיצד לפעול ולהגיב נכון בכל מה שעובר עלינו בחיינו (כאשר האינטליגנציה האינטואיטיבית התאורטית נדרשת בנביעה המקורית של לימוד התורה שבכתב והאינטליגנציה האיטואיטיבית היישומית בלימוד הכתובים).
ובחזרה להקבלה בה פתחנו: לימוד חמשה חומשי תורה, עם כל תריג המצוות שבהם, יסודות הלמדנות והחקירה ואין-ספור פרטי ודקדוקי ההלכות, הוא עצם התורה – תיקון השכל של כל הבריאה. לימוד הנביאים באופן הנכון הוא עיקר התיקון של עם ישראל – תיקון הרגש של כל הבריאה בהתעוררות תשובה. בלימוד הכתובים, עם כל התפלות הספונטאניות שבהם וחכמת החיים שהם מנחילים, יש כח מיוחד לתקן את אומות העולם – תיקון המוטבע של כל הבריאה (החלק ה'כבד' של העולם). התורה וישראל פועלים את תיקון העולם מלמעלה למטה, אבל דווקא תיקון האומות משפיע מלמטה למעלה, על הטבע של העולם כולו, כולל הטבע של ישראל ואפילו של לימוד התורה.