מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מְצֻוֶּה לְהָכִין זוּג חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ לְמִסְפַּר תַּפְקִידִים. עַל הַחֲצוֹצְרוֹת לִהְיוֹת זֵהוֹת בְּצוּרָתָן אַחַת לַשְּׁנִיָּה וּלְהֵעָשׂוֹת מִמִּקְשָׁה אַחַת – חֲתִיכַת כֶּסֶף מִמֶּנָּה תְּעֻצַּב הַחֲצוֹצְרָה. בַּחֲצוֹצְרוֹת אֵלּוּ, בֵּין שְׁאָר הַשִּׁמּוּשִׁים, יִתְקְעוּ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה, כְּמוֹ בִּשְׁעַת יְצִיאָה לְמִלְחָמָה, אוֹ לְחִלּוּפִין בְּעִתּוֹת שִׂמְחָה – "בְּיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם… וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרוֹת".
הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ דּוֹרֵשׁ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל כְּלִי הַהַכְרָזָה בְּדֶרֶךְ מְעַנְיֶנֶת: שְׁתֵּי הַחֲצוֹצְרוֹת הֵן שְׁנֵי חֲצָאֵי צוּרוֹת. כְּלוֹמַר, כָּל אַחַת מֵהַחֲצוֹצְרוֹת הִיא חֲצִי צוּרָה, וּשְׁתֵּיהֶן יַחַד מִתְחַבְּרוֹת וּמַשְׁלִימוֹת אֶת הַצּוּרָה הַמְּלֵאָה. וְכָךְ הוּא מַסְבִּיר: חֲצִי צוּרָה אַחַת מְסַמֶּלֶת אֶת הָאָדָם, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁלֵם לְלֹא חִבּוּר לְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי – ה' יִתְבָּרַךְ.
אָז דָּבָר רִאשׁוֹן שֶׁאֲנִי לוֹמֵד מִכָּךְ הוּא, שֶׁמִּי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא מֻשְׁלָם וְדוֹאֵג תָּמִיד לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ וּלְהַסְבִּיר כַּמָּה הוּא בְּסֵדֶר – טוֹעֶה טָעוּת מָרָה. הוּא רַק חֵצִי, וְעָלָיו לְהוֹדוֹת בְּכָךְ. וְהַדָּבָר הַשֵּׁנִי, לֹא פָּחוֹת חָשׁוּב, הוּא שֶׁכְּדֵי לִהְיוֹת שָׁלֵם עָלַי לְהִתְחַבֵּר עִם הַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁלִּי, עִם ה' יִתְבָּרַךְ.
תְּרוּעַת הַחֲצוֹצְרוֹת
מָתַי זֶה קוֹרֶה?
כַּאֲשֶׁר אֲנִי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲצוֹצְרוֹת. יְצִיאָה לְמִלְחָמָה אוֹ כָּל צָרָה אַחֶרֶת שֶׁבָּאָה עַל הַצִּבּוּר הֵם מַצָּבִים שֶׁל מַשְׁבֵּר לְעַם יִשְׂרָאֵל. בִּזְמַנִּים כָּאֵלּוּ אֲנַחְנוּ מְבִינִים הֵיטֵב שֶׁאָנוּ זְקוּקִים לְעֶזְרַת ה' וְשֶׁלֹּא הַכֹּל נָתוּן בְּיָדֵינוּ. גַּם בַּחַיִּים שֶׁלִּי עוֹבְרִים עָלַי נִסְיוֹנוֹת שׁוֹנִים, שֶׁלֹּא תָּמִיד נְעִימִים לִי. לֹא נָעִים לְהִכָּשֵׁל בַּמִּבְחָן הַקּוֹבֵעַ אֶת הַצִּיּוּן הַסּוֹפִי בַּתְּעוּדָה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא נָעִים שֶׁהַחֲבֵרִים מֵהַכִּתָּה לֹא מְצָרְפִים אוֹתְךָ לַמִּשְׂחָק בְּתֵרוּצִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים. הַתְּרוּעָה בַּחֲצוֹצְרָה בִּזְמַנִּים אֵלּוּ מְלַמֶּדֶת אוֹתִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִתַּק הַקֶּשֶׁר עִם ה'. דַּוְקָא בְּעִתּוֹת אֵלּוּ מִתְגַּלֶּה כַּמָּה ה' קָרוֹב אֵלַי וּמְצַפֶּה לִקְרִיאָתִי אֵלָיו.
מִצַּד שֵׁנִי, תְּרוּעַת הַחֲצוֹצְרוֹת נִשְׁמַעַת בַּמִּקְדָּשׁ בִּזְמַנֵּי שִׂמְחָה – רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּמוֹעֲדִים – וְאֵלּוּ כַּמּוּבָן מַזְכִּירִים לִי אֶת הָאֵרוּעִים הַשְּׂמֵחִים שֶׁלִּי, כְּמוֹ לֵדַת הָאָח הַקָּטָן אוֹ הַהַצְלָחָה בַּמִּבְחָן. אֵלּוּ זְמַנִּים בָּהֶם אֲנִי מְמַלֵּא אֶת פִּי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לַה' עַל כָּל הַטּוֹב שֶׁהוּא גּוֹמֵל לִי.
הַחֲצוֹצְרוֹת שֶׁלִּי
טוֹב, אֵלּוּ אֵרוּעִים שֶׁעוֹבְרִים עָלַי, חֶלְקָם שְׂמֵחִים וְחֶלְקָם 'מְאַתְגְּרִים'. שְׁנֵיהֶם נוֹחֲתִים עָלַי מִבַּחוּץ וְדוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי לְהָגִיב בְּהֶתְאֵם. אֲבָל אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ אֶתְגָּר לֹא פָּחוֹת גָּדוֹל מֵאֵלּוּ. הָאֶתְגָּר הוּא לִהְיוֹת גַּם שָׁלֵם וְגַם שָׁבוּר, אֲבָל בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת.
נִשְׁמָע מְסֻבָּךְ? סִפּוּר אִישִׁי בֶּטַח יוֹעִיל לַהֲבָנָה…
אָז כָּכָה, לִפְנֵי שְׁנָתַיִם אֵרַע הַסִּפּוּר הַבָּא. בְּעֵת רָצוֹן נְדִירָה קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי הַחְלָטָה טוֹבָה: מֵהַיּוֹם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְהַקְדִּים לְהַגִּיעַ לַכִּתָּה חָמֵשׁ דַּקּוֹת לִפְנֵי כֻּלָּם וּלְסַדֵּר אוֹתָהּ. כָּךְ גַּם אַגִּיעַ בַּזְּמַן לַלִּמּוּדִים – הֲרֵי אֲנִי מְאַחֵר כְרוֹנִי – וְגַם הַכִּתָּה כֻּלָּהּ תֵּהָנֶה מִמָּקוֹם מְאֻרְגָּן וְנָקִי. בְּלִי רַעַשׁ וְצִלְצוּלִים הִתְחַלְתִּי לִנְהֹג כָּךְ כָּל בֹּקֶר. אֲבָל מָה? בֹּקֶר אֶחָד אֲנִי מַגִּיעַ וּמוֹצֵא אֶת הַכִּתָּה כְּבָר מְסֻדֶּרֶת. סְרִיקָה מְהִירָה מְגַלָּה אֶת שָׁאוּלִי יָשׁוּב לוֹ בְּפִנַּת הַחֶדֶר וּמַבָּט שֶׁל נִצָּחוֹן עַל פָּנָיו, מַבָּט שֶׁאוֹמֵר הַכֹּל. "הִשַּׂגְתִּי אוֹתְךָ, שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁאַתָּה הַצַּדִּיק הַיָּחִיד פֹּה…", אָמְרוּ הַפָּנִים לְלֹא מִלִּים.
לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם, רַק אֲסַפֵּר לָכֶם שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל עִמּוּת מָצָאתִי אֶת עַצְמִי מְאֻכְזָב עַד עֹמֶק הַנְּשָׁמָה. לֹא, לֹא מִשָּׁאוּלִי. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים, הָאַכְזָבָה בָּאָה בְּעִקָּר מֵעַצְמִי…. הֲרֵי הִתְכַּוַּנְתִּי לְטוֹב, אָז לָמָּה הַתּוֹצָאָה הַסּוֹפִית הִיא מְרִיבָה עַל תֹּאַר 'הַצַּדִּיק הַנִּסְתָּר'? הָאַכְזָבָה הָיְתָה עֲמֻקָּה. מָה אִכְפַּת לִי שֶׁשָּׁאוּלִי יִזְכֶּה בַּמִּצְוָה הַזּוֹ? הַאִם יֵשׁ לִי זְכוּת בִּלְעָדִית עָלֶיהָ? בִּכְלָל, הָעִנְיָן הָיָה שֶׁהַכִּתָּה תִּהְיֶה מְסֻדֶּרֶת, אָז מָה זֶה בִּכְלָל מְשַׁנֶּה מִי הָיָה הַמְּבַצֵּעַ? הַמַּסְקָנָה פֹּה בְּרוּרָה. זוֹ סְתָם גַּאֲוָה מִצִּדִּי…
חֲצוֹצְרָה שְׁלֵמָה וּשְׁבוּרָה
זוֹהִי הַחֲצוֹצְרָה הָרִאשׁוֹנָה. כָּעֵת הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי סוּג שֶׁל חֲצִי צוּרָה. כָּל עוֹד דִּמְיַנְתִּי אֶת עַצְמִי וְאֶת רַחֲשֵׁי הַכָּבוֹד שֶׁיַּגִּיעוּ לִי בְּעִקְבוֹת מַעֲשַׂי הַטּוֹבִים – הָיְתָה לִי צוּרָה. אֵיךְ אוֹמְרִים? 'יְהוּדִי שֶׁל צוּרָה'. כָּךְ חָשַׁבְתִּי, אֲבָל בְּעִקְבוֹת הַמַּשְׁבֵּר מִתְגַּלָּה לִי חֲצִי הַצּוּרָה, הַצּוּרָה הַשְּׁבוּרָה שֶׁלִּי.
הַאִם ה' אוֹהֵב אֶת חֲצִי הַצּוּרָה? וַדַּאי, "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב". יוֹתֵר מִכָּךְ, רַק כָּעֵת אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלְּלֹא סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לֹא אוּכַל לִהְיוֹת מְכֻוָּן בֶּאֱמֶת לִרְצוֹנוֹ שֶׁל ה'. הַמְּרִיבָה אֵלֶיהָ נִקְלַעְתִּי עָזְרָה לִי לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמִי הָאֲמִתִּי. כָּעֵת אֶרְצֶה לְקַבֵּל אֶת עֶזְרָתִי מֵה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ.
וּמָה עִם הַחֲצוֹצְרָה הַשְּׁנִיָּה? מָה עִם הָרָצוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁהָיָה לִי לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב, לְקַבֵּל עַל עַצְמִי הַחְלָטָה טוֹבָה? הַחֲצוֹצְרָה הַשְּׁנִיָּה מַשְׁלִימָה אֶת חֲצִי הַצּוּרָה לְצוּרָה שְׁלֵמָה. כַּאֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה טוֹב עָלַי לִשְׂמֹחַ. ה' יִתְבָּרַךְ זִכָּה אוֹתִי לִהְיוֹת שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה מִצְוָה! ה' קָרוֹב אֵלַי!
הַהֲפָכִים שֶׁבַּלֵּב
אָז אֲנִי שָׁלֵם אוֹ שָׁבוּר? אֲנִי שָׂמֵחַ אוֹ עִם לֵב נִשְׁבָּר? אֲנִי קָרוֹב לַה' אוֹ רָחוֹק מִמֶּנּוּ? הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ הִיא מֵהַנּוֹשְׂאִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָא. יְהוּדִי, מַסְבִּיר לָנוּ אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, הוּא יְצוּר מְיֻחָד בְּמִינוֹ. הוּא לֹא זֶה וְלֹא זֶה, אֶלָּא הוּא גַּם זֶה וְגַם זֶה. הוּא 'נוֹשֵׂא הֲפָכִים'. ה' קָרוֹב אֵלָיו עַד אֵין סוֹף, וְיַחַד עִם זֶה הוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ אֵין סוֹף. עַל הַקִּרְבָה הָעֲצוּמָה לַה' הוּא שָׂמֵחַ וְצוֹהֵל, וְיַחַד עִם זֶה, בְּסֵתֶר לִבּוֹ, הוּא בּוֹכֶה עַד כַּמָּה הִרְחִיק אֶת עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים.
"בְּכִיָּא תְּקִיעָא בְּלִבָּאי מִסִּטְרָא דָּא, וְחֶדְוָא תְּקִיעָא בְּלִבָּאי מִסִּטְרָא דָּא" (מֵאֲרַמִּית: בְּכִיָּה תְּקוּעָה בְּלִבִּי מִצַּד אֶחָד, וְשִׂמְחָה תְּקוּעָה בְּלִבִּי בְּצַד שֵׁנִי).
שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁנֵי חֲצָאֵי הַצּוּרָה – שְׁבוּרִים וּשְׁלֵמִים יַחַד!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי