מכון גל עיני
נכתב עלידי
בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֶת הַבְּרָכָה הַמְּיֻחֶדֶת לְאַהֲרֹן וּבָנָיו – בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. הַ"בְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּשֶׁת", כְּפִי שֶׁאָנוּ מְכַנִּים אוֹתָהּ בַּתְּפִלָּה, מֻרְכֶּבֶת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים, שֶׁמִּסְפַּר הַמִּלִּים בָּהֶם הוֹלֵךְ וְגָדֵל. זוֹ עֵדוּת לְכָךְ שֶׁהַבְּרָכָה – "יְבָרֶכְךָ", "יָאֵר", "יִשָּׂא" – הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת, מֵחַיִל אֶל חָיִל.
לְתַכְנֵן אוֹ לִזְרֹם
מַכִּירִים אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ, הַמְּתֻכְנָנִים, שֶׁכָּל דָּבָר אֶצְלָם יָדוּעַ מֵרֹאשׁ? יֵשׁ לִי חָבֵר כָּזֶה, גָּדִי. הוּא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָתַי יָקוּם, כַּמָּה זְמַן יִקַּח לוֹ לֶאֱכֹל אֲרוּחַת בֹּקֶר וּמָה יֹאכַל בָּהּ, הַתִּיק שֶׁלּוֹ יִהְיֶה מְאֻרְגָּן מֵאֶתְמוֹל לְפִי רְשִׁימַת הַצִּיּוּד הַמָּלֵא, שְׁעוֹנוֹ יְצַלְצֵל בְּדִיּוּק בַּזְּמַן הַמְּתֻכְנָן לַיְּצִיאָה מֵהַבַּיִת, כָּזֶה שֶׁיַּסְפִּיק לוֹ לְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַתַּחֲנָה. בַּזְּמַן? כַּמּוּבָן, הַמּוֹעֵד הַמְּתֻכְנָן כּוֹלֵל גַּם תּוֹסֶפֶת שֶׁל דַּקַּת הַמְּתָּנָה, כִּי אוּלַי מַשֶּׁהוּ בְּכָל זֹאת יִשְׁתַּבֵּשׁ בַּדֶּרֶךְ, אָז צָרִיךְ לְהֵעָרֵךְ לְכָל תַּרְחִישׁ אֶפְשָׁרִי…
לִפְעָמִים אֲנִי קְצָת מְקַנֵּא בְּגָדִי. הַלְוַאי עָלַי… אֲנִי יָכוֹל לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעוֹן, אֲבָל מָתַי לָקוּם בְּפֹעַל זוֹ כְּבָר שְׁאֵלָה נִפְרֶדֶת… לְהָכִין תִּיק מֵרֹאשׁ? בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ רֹאשׁ מַתְאִים… יֵשׁ הַרְבֵּה יִתְרוֹנוֹת בַּדַּיְקָנוּת הַזּוֹ. אֲבָל זֶה לֹא אֲנִי, מַמָּשׁ לֹא. כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ – אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ עַד הַסּוֹף, לִהְיוֹת שָׁם. שׁוֹתִים שׁוֹקוֹ? בְּנַחַת, עִם כָּל הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם.
פַּעַם בַּקַּיִץ הֶחְלַטְנוּ לָצֵאת שְׁנֵינוּ יַחַד לְטִיּוּל. לְהֵיכָן? מִבְּחִינָתִי לֹא מְשַׁנֶּה, הָעִקָּר שֶׁמַּגִּיעִים לְמָקוֹם עִם מַיִם, שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהִתְרַעֲנֵן בִּרְחִיצָה. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים, גָּדִי לָקַח עַל עַצְמוֹ אֶת מְלֶאכֶת הַתִּכְנוּן. זְמַן יְצִיאָה, מֶרְחַקֵּי הֲלִיכָה, שְׁעַת חֲזָרָה מְשֹׁעֶרֶת, צִיּוּד נִצְרָךְ, בְּדִיקַת הַתְאָמָה לְמֶזֶג הָאֲוִיר. מָה לֹא? תִּכְנוּן מֻשְׁלָם לְפִרְטֵי פְּרָטִים. הָאֱמֶת שֶׁזֶּה מְאוֹד הֵקֵל עָלַי. לֹא חוֹשֵׁב שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת לְבַדִּי, וְעַל כָּךְ פִרְגַּנְתִּי לוֹ מִכָּל הַלֵּב.
עַד שֶׁ… עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לַמַּעְיָן, וְשָׁם זֶה כְּבָר הָיָה נִרְאֶה לִי מֻגְזָם. הַהַתְחָלָה הָיְתָה נֶחְמָדָה: קָפַצְנוּ פְּנִימָה, הִשְׁתַּכְשַׁכְנוּ, שָׂחִינוּ וְנֶהֱנֵנוּ עַד הַגַּג. אַחַר כָּךְ יָשַׁבְנוּ לַאֲרוּחַת בֹּקֶר עַל טוּנָה מְעֻשֶּׁנֶת, אֲבָל אָז מִבְּחִינָתוֹ הִסְתַּיֵּם הָאֵרוּעַ. זֶהוּ, לְפִי הַתִּכְנוּן צָרִיךְ כְּבָר לְהִתְקַפֵּל, יֵשׁ עוֹד דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה לְפָנֵינוּ, כָּךְ גָּרַס גָּדִי. אֲבָל אֲנִי – אֲנִי עוֹד לֹא הִתְחַלְתִּי. "רֶגַע, תַּמְתִּין, עַכְשָׁו זֶה רַק מַתְחִיל", אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, "קַח אֲוִיר צַח וְתִנְשֹׁם אוֹתוֹ, תֵּהָנֶה מֵהָרֶגַע, מָה אַתָּה כְּבָר רָץ הָלְאָה?". "מָה, חֲצִי שָׁעָה לֹא הִסְפִּיקָה לְךָ?", תָּמַהּ גָּדִי בְּאָזְנָי. "אֵיזֶה הִסְפִּיקָה… בָּאנוּ כְּדֵי לְסַמֵּן 'וִי'? אַל תִּדְאַג, תָּכְנִיּוֹת אֶפְשָׁר גַּם לְשַׁנּוֹת. תִּתְגַּמֵּשׁ…".
כֹּחַ הַגְּבוּל
הֶבְדֵּלֵי הַגִּישׁוֹת בֵּינִי לְבֵין גָדִי מְאַפְיְנִים שְׁנֵי סוּגֵי אֲנָשִׁים – אֵלּוּ שֶׁאוֹהֲבִים לִתְחֹם כָּל דָּבָר בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת, וְאֵלּוּ שֶׁאוֹהֲבִים דַּוְקָא לְהַרְחִיב אוֹתָם… לְמַעַן הָאֱמֶת, לֹא רַק סוּגֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים, אֶלָּא שֶׁגַּם בְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ קַיָּמוֹת שְׁתֵּי הַנְּטִיּוֹת הַלָּלוּ. בִּשְׂפַת הַחֲסִידוּת מְכֻנָּה הַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה 'כֹּחַ הַגְּבוּל', וְאִלּוּ הַתְּכוּנָה הַהֶפְכִּית מְכֻנָּה 'כֹּחַ הַבְּלִי-גְּבוּל'.
הַמְּעַנְיֵן הוּא, שֶׁשְּׁנֵי הַכֹּחוֹת הַלָּלוּ בָּאִים לִידֵי בִּטּוּי גַּם בִּתְחוּם הַקְּדֻשָּׁה. בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת אָנוּ שּׁוֹאֲפִים לְהַגִּיעַ לַדִּיּוּק הֲכִי גָּדוֹל, וְכָאן נִמְצָא אֶת תַּפְקִידוֹ שֶׁל כֹּחַ הַגְּבוּל. לַמִּצְווֹת שֶׁנָּתַן לָנוּ ה' יֵשׁ בְּהֶחְלֵט גְּבוּלוֹת, וְהֵן צְרִיכוֹת לְהֵעָשׂוֹת בְּדִיּוּק לְפִי הַצִּוּוּי, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר – "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ". חוּשׁ הַגְּבוּל יִגְרֹם לִי לְהַגְדִּיר הֵיטֵב אֶת גִּדְרֵי הַמִּצְוָה וּגְבוּלוֹתֶיהָ.
לְמָשָׁל: שַׁבָּת נִכְנֶסֶת בְּשָׁעָה יְדוּעָה; אֶת קְרִיאַת שְׁמַע יֵשׁ לוֹמַר עַד זְמַן מְסֻיָּם; בְּפֶסַח אֶמְדֹּד אֶת שִׁעוּרוֹ הַמְּדֻיָּק שֶׁל כַּזַּיִת הַמַּצָּה אוֹתוֹ אָנוּ מְחֻיָּבִים לֶאֱכֹל בְּלֵיל הַסֵּדֶר; לִפְנֵי חַג הַסֻּכּוֹת אֶמְדֹּד בְּאֶמְצָעוּת סֶרֶט מְדִידָה אֶת אָרְכּוֹ שֶׁל הַהֲדַס הַמְּשֻׁלָּשׁ. כָּל זֹאת מִתּוֹךְ מַטָּרָה לָצֵאת יְדֵי חוֹבַת קִיּוּם הַמִּצְוָה.
כֹּחַ הַבְּלִי-גְּבוּל
וְהֵיכָן נִפְגֹּשׁ אֶת כֹּחַ הַבְּלִי-גְּבוּל? לֹא מַפְתִּיעַ, אֲבָל גַּם בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת! נָכוֹן, יֵשׁ זְמַן לִתְפִלָּה וְיֵשׁ לִשְׁמֹר אוֹתוֹ, אֲבָל כַּמָּה זְמַן צָרִיךְ לְהַקְדִּישׁ לַתְּפִלָּה? "וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ". הֲרֵי ה' גָּדוֹל עַד אֵין סוֹף, אָז שַׁיָּךְ לְהַגְבִּיל בִּזְמַן אֶת מֶשֶׁךְ הַמִּפְגָּשׁ בֵּינֵינוּ? בִּכְלָל, חֲסִידִים לֹא כָּל כָּךְ אוֹהֲבִים אֶת הַמֻּשָּׂג "לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה". לָמָּה 'לָצֵאת'? לָמָּה לֹא לְהִכָּנֵס יוֹתֵר פְּנִימָה? לָמָּה לֹא לְהַדֵּר לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין? אֲנַחְנוּ לֹא רַק חַיָּבִים, אֲנַחְנוּ רוֹצִים! עוֹד וְעוֹד, בְּלִי גְּבוּל!
דֻּגְמָה: עַד הֵיכָן הִיא מִצְוַת הַצְּדָקָה? כָּתוּב בַּגְּמָרָא שֶׁגַּם לְמִצְוָה זוֹ יֵשׁ גְּבוּל: "הַמְּבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ". כְּלוֹמַר, מִי שֶׁמְּפַזֵּר מֵהוֹנוֹ לִצְדָקָה שֶׁיַּעֲשֶׂה זֹאת בִּגְבוּלוֹת סְבִירִים, שֶׁיּוֹתִיר אֶת הָרֹב לְעַצְמוֹ וְלֹא יַעֲבֹר אֶת סַךְ עֶשְׂרִים הָאֲחוּזִים מֵרְכוּשׁוֹ. כֵּיצַד מְפָרֵשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַאֲמָר זֶה? הוּא מִתְמַקֵּד בְּמִלָּה אַחַת מִתּוֹכוֹ – "יְבַזְבֵּז". נָכוֹן, מִי שֶׁעֲבוּרוֹ מַתַּן כֶּסֶף לִצְדָקָה הוּא בְּגֶדֶר בִּזְבּוּז – שֶׁלֹּא יַגְזִים. אֲבָל מִי שֶׁעֲבוּרוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים הִיא הַמַּטָּרָה – מֻתָּר לוֹ לְהוֹסִיף כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, לְלֹא הַגְבָּלָה. זֶה לֹא נִקְרָא לְבַזְבֵּז…
בְּלִי גְּבוּל בִּגְבוּל
כֹּחַ הַגְּבוּל בִּקְדֻשָּׁה הוּא דָּבָר נִצְרָךְ. בִּזְכוּתוֹ אָנוּ יְכוֹלִים לִשְׁמֹר הֵיטֵב עַל גְּבוּלוֹת הַהֲלָכָה וּלְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה'. יַחַד עִם זֹאת, עָלֵינוּ לָשִׂים לֵב שֶׁהָרָצוֹן שֶׁלָּנוּ בִּשְׁמִירַת הַגְּבוּלוֹת לֹא יִגְרֹם לָנוּ, חָלִילָה, לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט. אוֹמְרִים שֶׁמִּי שֶׁמְּחַפֵּשׂ רַק אֵיךְ לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה וּמִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט עָלוּל לְהִתְדַּרְדֵּר בַּהֶמְשֵׁךְ וְגַם לְהַטִּיל סָפֵק. הוּא עָלוּל לְהַקְשׁוֹת: "מִי אָמַר בִּכְלָל שֶׁחַיָּבִים? אוּלַי זוֹ רַק חֻמְרָה שֶׁהִמְצִיאוּ?". כֹּחַ הַבְּלִי-גְּבוּל בִּקְדֻשָּׁה דּוֹחֵף אוֹתָנוּ לִשְׁאֹף תָּמִיד לְהוֹסִיף עוֹד וְעוֹד, וְלֹא לַעֲצֹר.
הַאִם כֹּחַ הַבְּלִי-גְּבוּל הוּא הַמַּטָּרָה הַסּוֹפִית? אֵין סָפֵק שֶׁהוּא מְקָרֵב אוֹתָנוּ אֵלֶיהָ, אֲבָל הוּא בְּהֶחְלֵט לֹא הַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית שֶׁלָּנוּ. מַדּוּעַ? כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, ה' בָּרָא עוֹלָם גַּשְׁמִי וּמֻגְבָּל, וְלֹא סְתָם. הַכַּוָּנָה בַּבְּרִיאָה הִיא שֶׁדַּוְקָא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הַמֻּגְבָּל וְהַגַּשְׁמִי נִבְנָה לוֹ יִתְבָּרַךְ דִּירָה. אֵיךְ? דַּוְקָא עַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת. וְזֶה כְּבָר רֶמֶז עָבֶה לְקִיּוּמוֹ שֶׁל כֹּחַ שְׁלִישִׁי, הַמְּאַחֵד אֶת שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו – כֹּחַ שֶׁל בְּלִי-גְּבוּל בְּתוֹךְ גְּבוּל. זֶהוּ הַחוּשׁ הַמְּיֻחָד שֶׁל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת!
כַּאֲשֶׁר נוֹשְׂאִים הַכֹּהֲנִים אֶת כַּפֵּיהֶם הֵם קֹדֶם כֹּל מְבָרְכִים אוֹתָנוּ בִּשְׁמִירַת גְּבוּלוֹת הַקְּדֻשָּׁה – "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ"; בַּשָּׁלָב הַבָּא הֵם מְבָרְכִים אוֹתָנוּ בְּגִלּוּי אוֹר פָּנָיו שֶׁל ה', הַמֵּבִיא אוֹתָנוּ לְהִתְקַדְּמוּת אֵין סוֹפִית, שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ"; וּלְסִיּוּם אָנוּ מִתְבָּרְכִים בַּכֹּחַ לָשֵׂאת אֶת הַהֲפָכִים, אֶת הַ'גְּבוּל' עִם הַ'בְּלִי-גְּבוּל', וּלְהַשְׁכִּין אוֹתָם בְּתוֹכֵנוּ בְּשָׁלוֹם – "יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"!
שֶׁנִּזְכֶּה לְבָרֵךְ וּלְהִתְבָּרֵךְ בְּכָל שְׁלֹשׁ הַבְּרָכוֹת!
שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
