מכון גל עיני
נכתב עלידי
כל יהודי הוא רחמן וגומל-חסדים מטבעו, וממילא “אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרמון” – גם רשע ההולך בדרכו הרעה בלי לשים לב ובלי להתחרט עוסק במצוות בדרך ממילא, אך ללא שיש לכך השפעה ממשית על חייו (רק מעשה גדול ויוצא דופן, הדורש ממנו מאמץ גדול של התמסרות לה’, יסיט אותו מהמסלול בו הוא שקוע).
כאשר אדם לומד תורה הוא כבר מכניס ממד של מודעות אלוקית לחייו, יש לו מבט נכון על המציאות, וממילא הוא כבר יודע במה הוא לא בסדר. עם זאת, אפשר ללמוד תורה כמשהו שה’ נתן בעבר הרחוק, ללא הרגשת הנוכחות האלוקית כאן ועכשיו וללא חוויה של התחדשות, וממילא להתייאש מהאפשרות להשתנות ולשנות את המציאות.
בתפלה, לעומת זאת, פונים אל ה’ כנוכח, “אתה”, ומבקשים ממנו להתערב כעת במציאות. כלומר, בתפלה יש מודעות מלאה לנוכחות ה’, להשגחתו על כל פרט ולכך שהוא מחדש את המציאות ו”נותן התורה” בכל רגע בהוה – לכן, דווקא התפלה פותחת פתח לשינוי אמתי. התפלה מגלה את נקודת הצדיק הקיימת בכל אחד ואחד, גם במי שחי כרשע, וכאשר נקודת הצדיק מתגלה אפשר לקוות לשינוי אמתי.
מי שמיואש – גם לא מתפלל. מי שמתפלל – מגלה שהוא לא מיואש. גם מי ששקוע בדרך לא-טובה, ומרגיש שאין בכוחו לחולל שינוי, יכול להתפלל ולבקש מה’ שיוציא אותו מהדרך בה הוא תקוע. הרבי מליובאוויטש אמר שכבר “נסתיימה עבודת הבירורים”, ואפשר לפרש שבמובן מסוים מיצינו את הבחירות בין טוב לרע שאנו מסוגלים לעשות בכוחנו-שלנו, אבל נדרשת מאתנו “עבודת היחודים” – תפלה שה’ יחולל אצלנו שינוי. בעמידה מול ה’ כחוטא המתחנן שהוא יעזור לי להשתנות יש עזות רבה – אבל “ישראל עזין שבאומות” יודעים לתבוע עזרה!
אך מה ניתן לעשות כאשר התפלה הזו הופכת לשגרה? אני שקוע באותו מסלול לא-טוב, יודע בפרוטרוט את החטאים והחסרונות, מתבודד עליהם בקביעות נוכח פני ה’ – אבל שום דבר לא באמת משתנה! כדי להתחדש בתפלה צריך להתבונן לעומק ולראות שמעולם לא התפללתי באמת. בתפלה עלי לצאת מה’אני’ שלי ולפנות לה’ כ’אתה’. אכן, אם התפללתי לשינוי דרכי כי החטאים שלי מגעילים אותי – אני מרגיש מלוכלך ורוצה שה’ יוציא אותי מהבוץ וינקה אותי מהטנופת שלי – אני עדיין שקוע לגמרי ב’אני’ ובעצם מתפלל על עצמי ואל עצמי… תפלה נוכח פני ה’ צריכה להרגיש אותו, להכיר שהחטאים מכעסים ומצערים את אבי שבשמים ולפנות אליו ולהתחנן על כך – ‘החטאים שלי פוגעים בך, אך איני מצליח להפסיק, ואם אתה לא תעזור לעצמך לא יהיה כאן שינוי…’. אם עד כה לא התפללתי – לא פלא שלא היה שינוי. ואם היום אתפלל באמת, מקרב איש ולב עמוק, אל ה’ ועל ה’ – ‘חזקה’ שהשינוי בוא יבוא!
