אָרוּר הָמָן אוֹ בָּרוּךְ מָרְדְּכַי?

שָׁלוֹם יְלָדִים!

נָכוֹן שֶׁפּוּרִים הוּא הַחַג הֲכִי שָׂמֵחַ? בְּכָל חַג יֵשׁ מִצְוָה לִשְׂמֹחַ וְשִׂמְחָה קְשׁוּרָה תָּמִיד גַּם עִם תּוֹסֶפֶת בִּשְׁתִיָּה. לֹא רַק קוֹלָה, אֶלָּא יַיִן מְשַׂמֵּחַ. חֲזַ"ל קוֹבְעִים שֶׁאֶת שִׂמְחַת הַחַגִּים עָלֵינוּ לְבַטֵּא בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה, וְ"אֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר וְיַיִן", אֲבָל בְּכָל זֹאת פּוּרִים הוּא מַשֶּׁהוּ אַחֵר. בְּפוּרִים, מִלְּבַד הַסְּעוּדָה וּשְׁאָר מִצְווֹת הַיּוֹם יֵשׁ עִנְיָן מְיֻחָד בַּשְּׁתִיָּה. "חַיָּב אִינִישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע"!

מָה הָעִנְיָן הַזֶּה?

בְּדֶרֶךְ כְּלָל מְחַנְּכִים אוֹתָנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּדַּעַת שֶׁלָּנוּ, לֹא לְאַבֵּד אוֹתָהּ. כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹלֵף בְּחִפָּזוֹן מִכְנָסַיִם מֵאֲרוֹן הַבְּגָדִים וְהוֹפֵךְ אֶת כָּל הָעֲרֵמָה אֲנִי סוֹפֵג עַל כָּךְ מְנַת בִּקֹּרֶת: "רָזִי, קְצָת פָּחוֹת פְּזִיזוּת. קְצָת יוֹתֵר יִשּׁוּב דַּעַת בְּבַקָּשָׁה". כַּאֲשֶׁר אֲנִי מִתְפָּרֵץ וְעוֹנֶה תְּשׁוּבָה, רַק כְּדֵי לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁעוֹנֶה וּבְלִי לַחֲשֹׁב טִפָּה הַאִם הִיא מְדֻיֶּקֶת, אֲנִי מְקַבֵּל הֶעָרָה בְּסִגְנוֹן: "רָזִי, אוּלַי קְצָת שִׁקּוּל דַּעַת לִפְנֵי?".

בִּכְלָל, מַטָּרָה שֶׁל יְהוּדִי הִיא לְהוֹסִיף בָּעוֹלָם דַּעַת. אֲנַחְנוּ "עַם חָכָם וְנָבוֹן", וְכָךְ גַּם מֻגְדָּר תַּפְקִידֵנוּ: "לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים". אָז מָה הַכַּוָּנָה שֶׁבַּיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה, בְּחַג הַפּוּרִים, אֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לְאַבֵּד אֶת הַדַּעַת וּלְהַגִּיעַ בַּהִתְבַּסְּמוּת לְמַצָּב שֶׁל "עַד דְּלָא יָדַע"?

בֵּין אָרוּר לְבָרוּךְ

רֶגַע, רֶגַע… שָׁכַחְנוּ שֶׁלַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵשׁ גַּם הֶמְשֵׁךְ. מָה אֲמוּרִים לֹא לָדַעַת מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַשְּׁתִיָּה? "בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי". תִּסְלְחוּ לִי, אֲבָל זֶה כְּבָר בִּכְלָל לֹא מוּבָן. יֵשׁ פֹּה מִישֶׁהוּ שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהָמָן הוּא הַצַּדִּיק אוֹ שֶׁמָּרְדְּכַי הוּא הָרָשָׁע? הַאִם שִׁכּוֹר מְבֻלְבָּל כָּזֶה הוּא פִּסְגַּת הַשְּׁאִיפָה שֶׁל פּוּרִים?!

פַּעַם שָׁמַעְתִּי הֶסְבֵּר מַמָּשׁ חָמוּד. אַתֶּם בֶּטַח מְכוּרִים כָּמוֹנִי לְגִימַטְרִיּוֹת, אָז אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לוֹמַר: אָרוּר הָמָן עוֹלֶה בְּדִיּוּק בָּרוּךְ מָרְדְּכַי (=502). אֲנִי צוֹדֵק? תִּבְדְּקוּ בְּבַקָּשָׁה… אִם יָצְאָה לָכֶם תּוֹצָאָה דּוֹמָה זֶה סִימָן שֶׁאַתֶּם עֲדַיִן בְּדַרְגַּת פִּקְּחוּת שֶׁלֹּא מַגִּיעָה לְ"עַד דְּלָא יָדַע"…

טוֹב, הֶסְבֵּר בְּהֶחְלֵט נֶחְמָד, אֲבָל קְצָת פָּחוֹת 'נוֹסֵעַ' טוֹב בַּפְּשָׁט. נִשְׁמַע שֶׁחֲזַ"ל מִתְכַּוְּנִים לֹא רַק לְרֶמֶז מִסְפָּרִי. אֲבָל לִפְנֵי שֶׁנַּעֲבֹר לַהֶסְבֵּר נוֹסִיף עוֹד גִּימַטְרִיָּה אַחַת שֶׁשָּׁוָה בְּעֶרְכָּהּ לַזּוּג שֶׁלָּנוּ – אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה! מָה זֶה אוֹמֵר לִי? שֶׁהַבִּלְבּוּל שֶׁל פּוּרִים קָשׁוּר דַּוְקָא עִם הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בַּה'!

מִמָּה אַתָּה שָׂמֵחַ?

מֵאָז שִׂמְחַת תּוֹרָה אָנוּ עוֹקְבִים בִּדְרִיכוּת אַחֲרֵי הַלְּחִימָה בַּחֲזִיתוֹת הַשּׁוֹנוֹת – בְּעַזָּה, בִּלְבָנוֹן, בְּאִירָאן וּבְתֵימָן. מַמָּשׁ מִכָּל עֵבֶר "עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם". אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהָאֵרוּעַ שֶׁהֲכִי הִזְכִּיר לִי אֲוִירָה שֶׁל "נַהֲפֹךְ הוּא", כְּמוֹ זוֹ שֶׁל פּוּרִים, הוּא פִּצּוּצֵי מַכְשִׁירֵי הַ'בִּיפֵּרִים' בִּלְבָנוֹן. בְּרֶגַע אֶחָד אַתָּה מַרְגִּישׁ מָה הַכַּוָּנָה "כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם". מֵהַשִּׂיחוֹת בֵּין הַמְּבֻגָּרִים הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה הָיָה הָאֵרוּעַ שֶׁשִּׁנָּה אֶת הַתְּמוּנָה בַּמַּעֲרָכָה הַזּוֹ.

לָמָּה אֲנִי נִזְכָּר כָּעֵת בַּמְּאֹרָע הַמְּיֻחָד הַזֶּה? כִּי כָּל מִלְחָמָה מְלֻוָּה תָּמִיד בְּמֶתַח גָּדוֹל, מִי יְנַצֵּחַ וּמִי יַפְסִיד. כַּאֲשֶׁר הַטּוֹבִים מְנַצְּחִים וְהָרָעִים מַפְסִידִים אָנוּ כַּמּוּבָן חוֹגְגִים וּשְׂמֵחִים.

מִמָּה?

הוֹ, זוֹ בְּדִיּוּק הַנְּקֻדָּה: מָה יוֹתֵר מְשַׂמֵּחַ אוֹתִי – הָעֻבְדָּה שֶׁהַטּוֹבִים מְנַצְּחִים אוֹ שֶׁהָרָעִים מַפְסִידִים? בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנַחְנוּ מַעֲדִיפִים לְהִתְמַקֵּד בַּצַּד הַטּוֹב, וְלָכֵן אָנוּ מַדְגִּישִׁים בַּשִּׂמְחָה אֶת הַצַּד הַטּוֹב שֶׁיָּצָא מְנַצֵּחַ, אֲבָל לֹא תָּמִיד. לִפְעָמִים הַשִּׂמְחָה הָעוֹלָה מִמַּפַּלְתּוֹ שֶׁל הָאוֹיֵב הָרַע חַדָּה יוֹתֵר, וְאָנוּ מַעֲדִיפִים לְהִתְמַקֵּד בָּהּ. כְּשֶׁרָשָׁע נֶעֱנַשׁ אָנוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם צֶדֶק, שֶׁיֵּשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן לָעוֹלָם, שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים! הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ תּוֹפֶסֶת מָקוֹם נִכְבָּד בַּנִּצָּחוֹן.

אָז הִנֵּה פֵּרוּשׁ חָדָשׁ לַהוֹרָאָה שֶׁל פּוּרִים: עָלֵינוּ לִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ "עַד דְּלָא יָדַע", עַד לְמַצָּב בּוֹ לֹא בָּרוּר לָנוּ מָה יוֹתֵר מְשַׂמֵּחַ אוֹתִי – "בָּרוּךְ מָרְדְּכַי" הַצַּדִּיק וַעֲלִיָּתוֹ לִגְדֻלָּה אוֹ "אָרוּר הָמָן" הָרָשָׁע בִּתְלִיָּתוֹ בְּפֻמְבִּי?

שֶׁל מִי אֲנִי?

נֶחְמָד מְאוֹד לְדַבֵּר עַל מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי הָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה וְעַל הָמָן הָרָשָׁע הַנּוֹפֵל. מָרְדְּכַי וַדַּאי צַדִּיק וְהָמָן וַדַּאי רָשָׁע, וְזֶה בָּרוּר. מָה שֶׁפָּחוֹת בָּרוּר לִי הוּא בְּעֶצֶם מִי אֲנִי, לְאֵיזֶה צַד אֲנִי שַׁיָּךְ… נָכוֹן, אֲנִי לֹא הָמָן וְלֹא קָרוֹב אֵלָיו. הַשְׁמָדַת עַם יִשְׂרָאֵל לֹא כְּלוּלָה בְּסֵדֶר הַיּוֹם שֶׁלִּי, וּמָרְדְּכַי עִם כָּל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים הֵם הַדְּמוּיוֹת אוֹתָן אֲנִי מַעֲרִיץ. אֲנִי מְדַבֵּר עַל מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר דַּק וְנִסְתָּר.

בְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ קַיָּמוֹת שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת – הָאֱלֹקִית וְהַבַּהֲמִית – וּמִלְחָמָה נִצְחִית מִתְנַהֶלֶת בֵּינֵיהֶן. לְמִי אֲנִי יוֹתֵר מְחֻבָּר? עִם מִי אֲנִי יוֹתֵר מְזֹהֶה? אֲנִי מֻכְרָח לַעֲרֹךְ לָכֶם הֶכֵּרוּת עִם שְׁנֵי יְדִידִים שֶׁלִּי: לָרִאשׁוֹן קוֹרְאִים 'אָדוֹן רָצוּי' וְלַשֵּׁנִי 'מַר מָצוּי'. 'אָדוֹןרָצוּי' מְיַצֵּג אֶת הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים שֶׁלִּי. הוּא יוֹדֵעַ לְתָאֵר הֵיטֵב אֶת הַיִּחוּס שֶׁלִּי – בֶּן לַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, בֵּן שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים. הוּא מַזְכִּיר לִי תָּמִיד אֶת הַהַחְלָטוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לָאַחֲרוֹנָה, וְטוֹעֵן בְּלַהַט שֶׁיֵּשׁ בִּי אֶת הַכֹּחוֹת לַעֲמֹד בָּהֶן. בִּכְלָל, הוּא מַצְהִיר בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁנּוֹעַדְתִּי לִגְדוֹלוֹת, לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַסְּבִיבָה שֶׁלִּי. "מָשִׁיחַ? זֶה תָּלוּי רַק בְּךָ", הוּא תָּמִיד יְסַכֵּם.

וּמִיהוּ 'מַר מָצוּי'? בְּחִיּוּךְ מָרִיר הוּא שׁוֹלֵף לִי תְּמוּנוֹת מִמַּצְלֵמָתוֹ הַנִּסְתֶּרֶת וּמַרְאֶה לִי בָּהֶן אֶת עַצְמִי. "צַדִּיק?! עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר?", הוּא מַצְלִיף בִּי, "תִּרְאֶה בְּעַצְמְךָ אֵיךְ אַתָּה מִתְנַהֵג, תִּהְיֶה מְצִיאוּתִי". וְאָז הוּא מַעֲבִיר אֶת תְּמוּנוֹת הַהַפְסָקָה הַגְּדוֹלָה אֶתְמוֹל, אֶת הַמְּרִיבָה עִם כִּתָּה ד' עַל הֶחָצֵר, אֶת הַצְּעָקוֹת וְאֶת… עִזְבוּ, לֹא נָעִים.

אַל תַּחְשְׁבוּ. לֹא בָּטוּחַ בִּכְלָל שֶׁ'מַר מָצוּי' מִתְכַּוֵּן דַּוְקָא לְיָאֵשׁ אוֹתִי. מַמָּשׁ לֹא, הוּא פָּשׁוּט רוֹצֶה שֶׁלֹּא אַשְׁלֶה אֶת עַצְמִי, שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מְדֻמְיָן. תַּפְקִידוֹ הוּא לַעֲשׂוֹת אוֹתִי מְכֻוָּן וּמְדֻיָּק, שֶׁאֵדַע בַּמֶּה עָלַי לְהִשְׁתַּפֵּר. "עָדִיף שֶׁתֹּאמַר מְעַט וְתַעֲשֶׂה הַרְבֵּה", הוּא מַסְבִּיר לִי.

'אָדוֹן רָצוּי' מַזְכִּיר לִי שֶׁ"בָּרוּךְ מָרְדְּכַי" הוּא הַדְּמוּת הָאֲמִתִּית שֶׁלִּי לְחִקּוּי, שֶׁאֲנִי מַמָּשׁ קָשׁוּר אֵלָיו; 'מַר מָצוּי' מַזְכִּיר לִי תָּמִיד שֶׁ"אָרוּר הָמָן", שֶׁכְּדַאי לִי לְתַעֵב אֶת הָמָן הַקָּטָן שֶׁבְּתוֹכִי, זֶה שֶׁמְּנַסֶּה לְהִשְׁתַּלֵּט עָלַי, וְלַהֲדֹף אוֹתוֹ.

מִי מֵהַשְּׁנַיִם צוֹדֵק? שְׁנֵיהֶם! וּלְמִי אֲנִי יוֹתֵר שַׁיָּךְ? שְׁאֵלָה טוֹבָה… נִשְׁתֶּה עוֹד קְצָת לְחַיִּים, "עַד דְּלָא יָדַע"!

שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְתַכְלִית הַיְּדִיעָה – שֶׁלֹּא נֵדַע!

פּוּרִים שָׂמֵחַ, שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי