מכון גל עיני
נכתב עלידי
שָׁלוֹם יְלָדִים!
אֶתְמוֹל חָגַגְנוּ אֶת הִלּוּלַת רַבִּי שִׁמְעוֹן וּבְעֶצֶם אָנוּ כְּבָר עוֹמְדִים לִקְרַאת סִיּוּם הַשָּׁבוּעַ הַחֲמִישִׁי שֶׁל הַסְּפִירָה. יוֹם אַחֲרֵי יוֹם אָנוּ סוֹפְרִים וּמִתְקַדְּמִים – "הַיּוֹם יוֹם אֶחָד… הַיּוֹם שְׁנֵים עָשָׂר יוֹם שֶׁהֵם… לָעֹמֶר…" – וְכָעֵת נוֹתְרוּ לָנוּ שְׁבוּעַיִם בִּלְבַד לַהַגָּעָה אֶל הַיַּעַד – מַתַּן תּוֹרָה!
הַדֶּרֶךְ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים בְּיָמִים אֵלּוּ, בֵּין פֶּסַח לְשָׁבוּעוֹת, הִיא בְּעֶצֶם מַסְלוּל הִתְבַּגְּרוּת מָהִיר. בְּמַסָּע מְזֹרָז שֶׁל חֲמִישִׁים יוֹם אָנוּ הוֹפְכִים מִתִּינוֹק, הַנִּזְקָק לְטִפּוּלָהּ הַמָּסוּר שֶׁל אִמּוֹ, לְאָדָם בּוֹגֵר וְעַצְמָאִי שֶׁמְּסֻגָּל לָקַחַת אַחְרָיוּת לְמַעֲשָׂיו.
לְמָה הַכַּוָּנָה?
לְהָרִים עֵינַיִם לַשָּׁמַיִם
תִּשְׁמְעוּ סִפּוּר, שֶׁלִי הוּא נָּתַן הַרְבֵּה חֹמֶר לְמַחֲשָׁבָה: בְּעִצּוּמָם שֶׁל רִקּוּדֵי שִׂמְחַת תּוֹרָה הַסּוֹעֲרִים נֶעֱמַד הַגַּבַּאי הַזָּקֵן עַל בִּימַת בֵּית הַכְּנֶסֶת, מִלֵּא אֶת חָפְנָיו בְּכַמּוּת נִכְבָּדָה שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת וְזָרַק אוֹתָן לַאֲוִיר. לָמָּה לֹא? שֶׁשִּׂמְחַת הַתּוֹרָה וְהַמְּתִיקוּת שֶׁלָּהּ יַגִּיעוּ גַּם לַיְּלָדִים. הַגַּבַּאי חָזַר עַל מַעֲשָׂיו שׁוּב וָשׁוּב, וְהַשְּׁמוּעָה פָּשְׁטָה לָהּ אֵצֶל הַיְּלָדִים בִּמְהִירוּת. מִכָּל רַחֲבֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִדְחֲפוּ יְלָדִים בְּלַהַט כְּדֵי לֶאֱסֹף מִן הַשָּׁלָל. מַכִּירִים אֶת הַתּוֹפָעָה? כָּל אֵזוֹר בּוֹ נוֹחֵת הַמַּטָּח הוֹפֵךְ מִיָּד לִשְׂדֵה קְרָב, מִמֶּנּוּ יוֹצְאִים הַ'מְנַצְּחִים' הַצּוֹהֲלִים בְּיָדַיִם עֲמוּסוֹת וְהַ'מַפְסִידִים' בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, וְלִפְעָמִים גַּם בִּבְכִי. "שַׂמְתִּי לֵב", מְסַפֵּר לִי אוֹתוֹ אָדָם, "שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהַמַּעֲשֶׂה נִשְׁנָה שׁוּב וָשׁוּב – מַשֶּׁהוּ אֶחָד לֹא רָאִיתִי שֶׁקָּרָה. עֵינֵיהֶם שֶׁל הַיְּלָדִים מְמֻקָּדוֹת בָּרִצְפָּה בְּמַאֲמָץ לִבְלֹשׁ וּלְאַתֵּר עוֹד מַמְתָּק נִדָּח, אֲבָל מִשּׁוּם-מָה אַף אֶחָד לֹא מֵרִים אוֹתָן לְמַעְלָה, לְכִוּוּנוֹ שֶׁל הַזָּקֵן, כְּדֵי לוֹמַר תּוֹדָה…".
מָה לָמַדְתִּי מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה? שֶׁהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּנוּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת לִפְעָמִים מְאוֹד אָנוֹכִית. לְמַעַן הָאֱמֶת כָּךְ הוּא הַטֶּבַע הָרִאשׁוֹנִי שֶׁלָּנוּ. כְּלוֹמַר, כָּךְ נֵרָאֶה אִם לֹא נַעֲשֶׂה מַאֲמָץ מִצִּדֵּנוּ לְהִשְׁתַּנּוֹת. אָנוּ מְסֻגָּלִים לִהְיוֹת מְרֻכָּזִים מְאוֹד בְּמָה שֶׁאָנוּ רוֹצִים, לִהְיוֹת בְּטוּחִים שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לְהַשִּׂיג אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁחָשׁוּב לָנוּ, אֲבָל שׁוֹכְחִים לְהָרִים אֶת הָעֵינַיִם אֶל הַשָּׁמַיִם. הֲרֵי מִישֶׁהוּ שָׁם מִלְּמַעְלָה זוֹרֵק אֵלֵינוּ אֶת הַסֻּכָּרִיּוֹת… אַגַּב, אֲגַלֶּה לָכֶם סוֹד: זוֹ לֹא תּוֹפָעָה שֶׁשַּׁיֶּכֶת רַק לִילָדִים…
מוֹתָר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה
אֶל תִּבָּהֲלוּ מֵהַהַשְׁוָאָה, אֲבָל אֲנִי הוֹלֵךְ לָתֵת דֻּגְמָה קְצָת יוֹתֵר חֲרִיפָה. מַכִּירִים מִי עוֹד מִסְתַּכֵּל בְּעִקָּר לְכִוּוּן הַקַּרְקַע בְּמַטָּרָה לְאַתֵּר וּלְחַפֵּשׂ דְבַר-מָה לֶאֱכֹל? בְּהֵמָה… הַפָּרָה רוֹעָה בַּשָּׂדֶה כְּשֶׁרֹאשָׁהּ שָׁמוּט כְּלַפֵּי מַטָּה, וּטְוַח הַהִתְעַנְיְנוּת שֶׁלָּהּ מִסְתַּכֵּם בְּאִתּוּר מְנַת הָעֵשֶׂב הַבָּאָה בַּתּוֹר לִלְעִיסָה. לֹא לְחִנָּם בָּרָא ה' אֶת מִבְנֵה גּוּפָהּ כָּךְ שֶׁהָרֹאשׁ, הַבֶּטֶן וְהַזָּנָב שֶׁלָּהּ נִמְצָאִים בְּדִיּוּק עַל אוֹתוֹ קַו גֹּבַהּ. הַאִם זֶה אוֹמֵר שֶׁלְבַעֲלֵי חַיִּים אֵין שֵׂכֶל? לֹא בָּטוּחַ שֶׁזּוֹ הַהַגְדָּרָה. אֶפְשָׁר לִרְאוֹת הַרְבֵּה חָכְמָה אֵצֶל בַּעֲלֵי חַיִּים, אֲבָל זֶהוּ שֵׂכֶל שֶׁל בְּהֵמָה, שֵׂכֶל בְּגֹבַהּ הָאֹכֶל…
גַּם לְמוֹיְשִׁי, אָחִי הַקָּטָן, יֵשׁ הַרְבֵּה שֵׂכֶל. כְּמוֹ כָּל יֶלֶד גַּם הוּא 'מָכוּר' לְמַמְתַּקִּים, וְאִמָּא מַמָּשׁ לֹא אוֹהֶבֶת אֶת זֶה. לֹא בָּרִיא, הוֹרֵס אֶת הַשִּׁנַּיִם, אַתֶּם מַכִּירִים… זוֹ הַסִּבָּה שֶׁאִמָּא מַחְבִּיאָה אוֹתָם הֵיטֵב בַּאֲרוֹן הַמִּטְבָּח לְמַעְלָה, הַרְחֵק מֵעֵינָיו הַמְּסֻקְרָנוֹת וּמִיָּדָיו הָאֲרֻכּוֹת. וּמָה לְדַעְתְּכֶם קָרָה כְּשֶׁאִמָּא יָצְאָה לִקְנִיּוֹת? הַמִּמְצָאִים הַבָּאִים יָעִידוּ: דֶּלֶת הָאָרוֹן נִמְצְאָה פְּתוּחָה, לְיַד הַשַּׁיִשׁ נִצָּב שֻׁלְחַן הַמִּשְׂחָקִים הַנָּמוּךְ שֶׁנִּגְרָר מֵחֲדַר הַיְּלָדִים, מֵעָלָיו מֻנָּח כִּסֵּא הַיְּשִׁיבָה שֶׁנִּלְקַח מֵהַסָּלוֹן, מֵעָלָיו הַשְּׁרַפְרַף שֶׁל בֶּרֶז הַנְּטִילָה, וּמוֹיְשִׁי הַקָּטָן יוֹשֵׁב לוֹ עַל הָרִצְפָּה וּמְלַקֵּק לַהֲנָאָתוֹ מֵהַשָּׁלָל… נוּ, אָז לְדַעְתְּכֶם יֵשׁ לוֹ שֵׂכֶל לַקָטַנְצִ'יק אוֹ לֹא? אָכֵן, יֵשׁ פֹּה הַרְבֵּה תִּחְכּוּם, אֲבָל בְּגֹבַהּ שֶׁל מַמְתָּק…
לְהִתְבּוֹנֵן מִלְּמַעְלָה
אָז מָה אֲנִי מְנַסֶּה לוֹמַר לָכֶם? שֶׁיְּלָדִים דּוֹמִים לִבְהֵמוֹת? לֹא בְּדִיּוּק. אָדָם, וְלֹא מְשַׁנֶּה בְּאֵיזֶה גִּיל הוּא, בּוֹלֵט בַּשֹּׁנִי שֶׁלּוֹ מִבְּהֵמָה. אָדָם מְסֻגָּל לְהַפְסִיק לִהְיוֹת שָׁקוּעַ וּלְהָרִים עֵינַיִם לְמַעְלָה! רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם עוֹמֵד מֵעַל לִשְׁאָר הָאֵבָרִים שֶׁלּוֹ וּמַבִּיט בָּהֶם מִגָּבֹהַּ. אָז נָכוֹן, הַיְּלָדִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה הָיוּ רְכוּנִים כְּלַפֵּי מַטָּה, אֲבָל אוֹתוֹ אִישׁ, מִמֶּנּוּ שָׁמַעְתִּי אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, עָמַד מִלְּמַעְלָה. הוּא הִתְבּוֹנֵן בַּהִתְרַחֲשׁוּת וְצָפָה בָּהּ מֵהַצַּד, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא יָכוֹל הָיָה לְהַרְגִּישׁ בְּחֹסֶר הַהִגָּיוֹן שֶׁיֵּשׁ בְּהִתְנַהֲגוּת הַיְּלָדִים. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁגַּם אַתֶּם מִזְדַּהִים אִתּוֹ, וְזֶה סִימָן שֶׁלְּכֻלָּנוּ יֵשׁ רֹאשׁ מֵעַל הַכְּתֵפַיִם.
אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת – נֶפֶשׁ אֱלֹקִית וְנֶפֶשׁ בַּהֲמִית. בְּהֵמָה הִיא בְּהֵמָה, עִם שֵׂכֶל שֶׁל בְּהֵמָה, בְּגֹבַהּ הַדֶּשֶׁא, וְכָךְ בְּדִיּוּק מִתְנַהֶגֶת הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁלָּנוּ. אַתֶּם יוֹדְעִים מַהוּ שְׁמָהּ הַנּוֹסָף שֶׁל אוֹתָהּ נֶפֶשׁ בַּהֲמִית? נֶפֶשׁ הַטִּבְעִית. זֶהוּ פָּשׁוּט הַטֶּבַע עִמּוֹ נוֹלַדְנוּ – לַחֲשֹׁב עַל עַצְמֵנוּ וְלִדְאֹג לְעַצְמֵנוּ. עַל מָה חוֹשֵׁב לְדַעְתְּכֶם הַתִּינוֹק שֶׁהָרֶגַע נוֹלַד? הוּא לֹא מַכִּיר אַף אֶחָד וְגַם לֹא מְעַנְיֵן אוֹתוֹ שׁוּם דָּבָר. הוּא מְכֻנָּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ בַּעֲצִימַת עֵינַיִם, אוֹתָן יִפְתַּח רַק לְמַטָּרוֹת מְיֻחָדוֹת כְּמוֹ אֹכֶל…
מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל אָדָם
עוֹד זוֹכְרִים אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם? הַמַּצּוֹת שֶׁאָכַלְנוּ בְּחַג הַפֶּסַח מְבַטְּאוֹת אֶת הָאֱמוּנָה הַחֲזָקָה שֶׁלָּנוּ בַּה'. אֱמוּנָה הִיא הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי עִם ה' גַּם לְלֹא שֵׂכֶל וּלְלֹא הֲבָנָה, וְזֶה בְּהֶחְלֵט מָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּמִצְרַיִם. זוֹ גַּם הַסִּבָּה שֶׁלֹּא נָתַנּוּ לַמַּצּוֹת לְהִתְנַפֵּחַ וּלְקַבֵּל טַעַם. הָלַכְנוּ אַחֲרֵי ה' "בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה.
מַהוּ הַקָּרְבָּן שֶׁאָנוּ מַקְרִיבִים מִיָּד לְאַחַר הַחַג הָרִאשׁוֹן? קָרְבַּן הָעֹמֶר. אֶת הַמִּנְחָה הַנִּלְוֵית לַקָּרְבָּן אָנוּ מְבִיאִים מִשְּׂעוֹרִים. שְׂעוֹרָה הִיא מַאֲכָלָהּ שֶׁל הַבְּהֵמָה, שֶׁכֵּן הָאָדָם מַעֲדִיף אֶת טַעְמוֹ הַמְּעֻדָּן שֶׁל מַאֲפֶה הַחִטָּה. מָתַי אָנוּ מְבִיאִים קָרְבָּן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּוְקָא מַאֲפֶה חִטָּה? הָאֱמֶת הִיא שֶׁרֹב הַמְּנָחוֹת שֶׁמְּבִיאִים לַמִּקְדָּשׁ עֲשׂוּיוֹת מִקֶּמַח חִטָּה, אֲבָל בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ מַשֶּׁהוּ יוֹצֵא מֵהַכְּלָל: מְבִיאִים אֶת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁאֲפוּיוֹת חָמֵץ. הֶחָמֵץ הַנָּפוּחַ וְהַטָּעִים הוּא מַאֲכַל אָדָם, וְהוּא מְבַטֵּא אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁלִּי עִם ה' כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׂכֶל וַהֲבָנָה, טַעַם וְדַעַת.
מֵהֵיכָן 'צָמַח' אֶצְלֵנוּ הַשֵּׂכֶל? מָה מְאַפְשֵׁר לָנוּ לַעֲבֹר מֵהַקְרָבַת מַאֲכַל בְּהֵמָה לְהַקְרָבַת מַאֲכַל אָדָם? כַּנִּרְאֶה שֶׁסְּפִירַת הָעֹמֶר וְהַיָּמִים שֶׁבֵּין פֶּסַח לַעֲצֶרֶת גָּרְמוּ לָנוּ לְהִתְבַּגֵּר, לְקַבֵּל שֵׂכֶל. בְּשִׁבְעַת הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁל הַסְּפִירָה אָנוּ עֲסוּקִים בְּתִקּוּן הַמִּדּוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁנִּהְיֶה בְּנֵי אָדָם. כָּעֵת, עַל גַּבֵּי הָאֱמוּנָה הַחֲזָקָה שֶׁלָּנוּ בַּה' וְעִם מִדּוֹת עֲדִינוֹת יוֹתֵר, מַתְחִיל לִצְמֹחַ לוֹ הָ'אָדָם' שֶׁבְּתוֹכֵנוּ.
נוּ, אָז אִם כְּבָר הִתְבַּגַּרְנוּ וְיֵשׁ לָנוּ שֵׂכֶל – מָה אֶפְשָׁר לְלַמֵּד אוֹתָנוּ? בָּרוּר, תּוֹרַת ה' תְּמִימָה!
שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְבַּגֵּר וּלְהִתְכּוֹנֵן כָּרָאוּי לְמַתַּן תּוֹרָה!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
