שָׁלוֹם יְלָדִים!
בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל תַּפְנִית חַדָּה שֶׁבִּצְּעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עֲשֶׂרֶת הַמְּרַגְּלִים הִצְלִיחוּ לְהָמֵס אֶת לֵב הָעָם, לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם שֶׁהַכְּנִיסָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא מַעֲשֶׂה מְסֻכָּן וּבִלְתִּי הֶגְיוֹנִי וְלִגְרֹם לָהֶם לְסָרֵב וְלִדְרֹשׁ מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ לָסֶגֶת לְאָחוֹר. וְהִנֵּה, כְּבָר לְמָחֳרָת אֲנַחְנוּ רוֹאִים קְבוּצָה לֹא מְבֻטֶּלֶת שֶׁקָּמָה וּמַכְרִיזָה "הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ", אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְהַעְפִּיל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהַתְחִיל כְּבָר הַיּוֹם אֶת מִלְחֶמֶת כִּבּוּשָׁהּ, זֹאת לַמְרוֹת שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ מַבְהִיר לָהֶם שֶׁה' יִתְבָּרַךְ לֹא מְעֻנְיָן בְּמַהֲלָךְ זֶה.
שִׂימוּ לֵב, לֹא מְדֻבָּר עַל שִׁנּוּי דֵּעָה קָטָן, כְּמוֹ אָדָם שֶׁנָּסַע יָשָׁר וְכָעֵת הֶחְלִיט לִפְנוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה. מְדֻבָּר עַל תַּפְנִית חַדָּה, מַהְפָּךְ מַמָּשׁ מָלֵא, כְּמוֹ מִי שֶׁסּוֹבֵב אֶת רִכְבּוֹ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת וְהִתְחִיל לִנְסֹעַ לַכִּוּוּן הַנֶּגְדִּי מִמֶּנּוּ יָצָא!
מָה גּוֹרֵם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבַצֵּעַ אֶת הַתַּפְנִית הַחַדָּה הַזּוֹ?
וְלָךְ אָסוּר!
לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ תַּרְגִּיל מֻכָּר, לְפָחוֹת לִי, וְתַגִּידוּ לִי אִם הוּא מֻכָּר גַּם לָכֶם. אֲבָל לִפְנֵי כֵן אַתֶּם חַיָּבִים לְהַכִּיר אֶת חֲנִי, אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה. חֲנִי הִיא יַלְדָּה מְלֵאַת מֶרֶץ, תְּכוּנָה שֶׁנִּתָּן לְהַבְחִין בָּהּ מִיָּד כַּאֲשֶׁר אַתָּה נִכְנָס לְסָלוֹן הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ לִקְרַאת אֲרוּחַת עֶרֶב. בָּלָגָן, זוֹ לֹא מִלָּה… הָרִצְפָּה זְרוּעָה בְּבֻבּוֹת, חֶלְקֵי לֵגוֹ, צְבָעִים מִכָּל הַסּוּגִים וּמָה לֹא… הַחֶדֶר נִרְאָה כְּמוֹ אַחֲרֵי מַהְפֵּכָה. אֶלֶף פְּעָמִים כְּבָר הִסְבִּירוּ לָהּ שֶׁלֹּא מוֹצִיאִים מִשְׂחָק חָדָשׁ לִפְנֵי שֶׁמְּסַדְּרִים אֶת הַקּוֹדֵם וּמַחְזִירִים אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא עוֹזֵר. לֹא מִתּוֹךְ רֹעַ לֵב, חָלִילָה. פָּשׁוּט כָּזוֹ הִיא, חֲנִי בָּלָגַנִי…
בְּדֶרֶךְ כְּלָל אִמָּא מִשְׁתַּלֶּטֶת עַל הָאֵרוּעַ וְיַחַד עִם חֲנִי הֵן מְסַדְּרוֹת אֶת הַמְּהוּמָה. לִפְעָמִים חֲנִי פָּחוֹת מִתְלַהֶבֶת, ("אוּף, לֹא בָּא לִי"), וְאָז עַל אִמָּא לְהַפְעִיל כָּל מִינֵי שִׁיטוֹת מְגֻוָּנוֹת. אֲבָל לִפְעָמִים נִתְפֶּסֶת חֲנִי לְמִן עַקְשָׁנוּת לֹא בְּרוּרָה. הִיא נִשְׁכֶּבֶת עַל הָרִצְפָּה וְלֹא רוֹצָה לִשְׁמֹעַ כְּלוּם – לֹא פְּרָסִים, לֹא עֳנָשִׁים, לֹא "נִרְאֶה-נִרְאֶה מִי אוֹסֵף יָפֶה". כְּלוּם!
זֶה הַשָּׁלָב בּוֹ אִמָּא שׁוֹלֶפֶת אֶת הַקְּלָף הָאַחֲרוֹן: "חֲנִי, שֶׁאֲנִי אֶקְרָא לְאַבָּא?". טוֹב, עִם אַבָּא חֲנִי בְּדֶרֶךְ כְּלָל פָּחוֹת רוֹצָה לְהִסְתַּבֵּךְ, וְלָכֵן בְּרֹב הַמִּקְרִים הַנֶּשֶׁק הַזֶּה פּוֹעֵל אֶת פְּעֻלָּתוֹ וַחֲנִי מִתְרַצָּה. אֲבָל לִפְעָמִים גַּם הָאִיּוּם הַזֶּה לֹא פּוֹעֵל וְאָז אַבָּא נִקְרָא לְהִכָּנֵס לַתְּמוּנָה וּלְסַיֵּעַ עִם הַשִּׁיטוֹת הַמְּיֻחָדוֹת שֶׁלּוֹ.
אָז עַל הַ'תַּרְגִּיל' שֶׁל אַבָּא הִתְכַּוַּנְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם. אַבָּא נֶעֱמָד בְּפֶתַח הַחֶדֶר וּמַכְרִיז: "יְלָדִים בּוֹאוּ כֻּלָּם לְכָאן". וְאָז, כְּשֶׁכֻּלָּנוּ מִתְקַבְּצִים סְבִיבוֹ הוּא מְחַיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב וּמוֹדִיעַ: "כֻּלָּם, אֲבָל כֻּלָּם, יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּתֵּף בְּסִדּוּר הַחֶדֶר, חוּץ מֵחַנִּי. לָךְ אָסוּר!" זֶהוּ, אַבָּא מְשַׁחְרֵר אֶת הַהוֹרָאָה לָאֲוִיר וְחוֹזֵר לַחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ. וַחֲנִי? בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִיא מְבַצַּעַת תַּפְנִית חַדָּה: "לָמָּה כֻּלָּם וַאֲנִי לֹא?!…"
שַׁיָּךְ אוֹ לֹא שַׁיָּךְ?
מָה לְדַעְתְּכֶם גּוֹרֵם לְחַנִּי אֶת הַמַּהְפָּךְ? הֲרֵי לִפְנֵי שְׁנִיָּה הִיא לֹא הָיְתָה מוּכָנָה לִשְׁמֹעַ בְּשׁוּם אֹפֶן עַל סִדּוּר הַחֶדֶר. פִּתְאוֹם כְּבָר לֹא קָשֶׁה לָהּ? הֲרֵי אַבָּא לֹא הִבְטִיחַ לָהּ פְּרָס מְיֻחָד וְגַם לֹא אִיֵּם עָלֶיהָ בְּשׁוּם עֹנֶשׁ! לְלֹא מִלִּים, אַבָּא פָּשׁוּט אָמַר לְחַנִּי: "אֵין בְּעָיָה, אִם הֶחְלַטְתְּ שֶׁאַתְּ שׁוֹנָה וְעוֹשָׂה מָה שֶׁבָּא לָךְ, שֶׁאַתְּ לֹא שַׁיֶּכֶת לְכֻלָּם, אָז פָּשׁוּט אַל תַּעֲשִׂי אֶת מָה שֶׁכֻּלָּם עוֹשִׂים, וְאָז גַּם לֹא תִּהְיִי שַׁיֶּכֶת לְכֻלָּם! בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁרָצִית, לֹא?…".
וּמָה בֶּאֱמֶת רָצְתָה חֲנִי? הַאִם הִיא בֶּאֱמֶת רָצְתָה לֹא לִהְיוֹת שַׁיֶּכֶת? מָה פִּתְאוֹם! חֲנִי הֲרֵי נִמְצֵאת תָּמִיד בְּמֶרְכַּז הָעִנְיָנִים, כְּבָר הִזְכַּרְתִּי שֶׁהִיא יַלְדָּה תּוֹסֶסֶת. הַאִם הִיא לֹא אוֹהֶבֶת סֵדֶר וְנִקָּיוֹן? בֵּינֵינוּ, בְּעֶרֶב פֶּסַח הִיא מֵהַמּוֹבִילוֹת בַּנִּקְיוֹנוֹת לִקְרַאת הַחַג, אָז לֹא שֶׁהָעִנְיָן מִחוּץ לִתְחוּם הַהַשָּׂגָה שֶׁלָּהּ. אֶלָּא, שֶׁבָּרֶגַע שֶׁהִיא הֵבִינָה שֶׁהַסַּרְבָנוּת הָעִקֶּשֶׁת שֶׁלָּהּ הוֹפֶכֶת אוֹתָהּ לְלֹא שַׁיֶּכֶת, הִיא מִיָּד מִתְקוֹמֶמֶת, מַמָּשׁ נֶעֱלֶבֶת – "כָּכָה? אֲנִי כָּזוֹ?! מָה פִּתְאוֹם! אֲנִי שַׁיֶּכֶת וְעוֹד אֵיךְ". כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, הִיא נֶעֱמֶדֶת עַל הָרַגְלַיִם הָאֲחוֹרִיּוֹת, וּמְגַלָּה לָנוּ, וּבְעִקָּר לְעַצְמָהּ, מָה הִיא רוֹצָה בֶּאֱמֶת.
מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְשְׁלוּ בְּחֵטְא הַמְּרַגְּלִים בְּחֹסֶר אֱמוּנָה. הַדִּבָּה הָרָעָה שֶׁשָּׁמְעוּ עַל הָאָרֶץ גָּרְמָה לָהֶם לְפַקְפֵּק בִּיכֹלֶת ה' לְהוֹרִישׁ אֶת הָאָרֶץ מִפְּנֵיהֶם וּלְפַחֵד לָקוּם וְלָצֵאת לְמִלְחָמָה בְּיוֹשְׁבֶיהָ. "כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ", טָעֲנוּ הַמְּרַגְּלִים. אֱמוּנָה בַּה' הִיא לֹא עוֹד פְּרָט, אֵיזוֹ מִצְוָה צְדָדִית, הִיא יְסוֹד הַקֶּשֶׁר עִמּוֹ. אִם אֵין לְךָ אֱמוּנָה – אֵין לְךָ כְּלוּם!
מָה עוֹנֶה לָהֶם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ? בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁעָנָה אַבָּא לְחַנִּי. לֹא רוֹצִים? אַתֶּם בֶּאֱמֶת לֹא מַאֲמִינִים? טוֹב, לֹא תִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ, "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם"! אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שְׁמוּרָה לָעָם שֶׁקָּשׁוּר לַה' יִתְבָּרַךְ. מִי שֶׁלֹּא בָּעֵסֶק הַזֶּה שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּחוּץ.
וּמָה בֶּאֱמֶת רוֹצֶה עַם יִשְׂרָאֵל? בָּרוּר, אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים! בָּנִים שֶׁל מֶלֶךְ! הָעַקְשָׁנוּת אוֹ הָרִפְיוֹן שֶׁלָּנוּ הֵם רַק קְלִפָּה דַּקָּה. בָּרֶגַע שֶׁאָנוּ נִזְכָּרִים מִי אֲנַחְנוּ מִתְקַלֶּפֶת הַקְּלִפָּה וְנֶעֱלֶמֶת לָהּ מִיָּד.
אָז מֶה עָשָׂה לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ? בְּעִבְרִית שֶׁל מְבֻגָּרִים קוֹרְאִים לָזֶה 'לְשַׁקֵּף'. הוּא הִצִּיב לָנוּ מַרְאָה מוּל הַפָּנִים וְהֶרְאָה לָנוּ אֵיךְ אֲנַחְנוּ נִרְאִים וְנִשְׁמָעִים לְמִי שֶׁמַּשְׁקִיף עָלֵינוּ מִבַּחוּץ. בָּרֶגַע שֶׁאֲנַחְנוּ קוֹלְטִים זֹאת אֲנַחְנוּ מִתְעַשְּׁתִים מִיָּד וּמִתְקוֹמְמִים – אֲנַחְנוּ שַׁיָּכִים לַה'! זוֹ הָיְתָה רַק רוּחַ רָעָה שֶׁהִשְׁתַּלְּטָה עָלֵינוּ. כְּדֵי לְהוֹכִיחַ זֹאת אֲנַחְנוּ אֲפִלּוּ מְסֻגָּלִים לִנְקֹט בִּפְזִיזוּת וּלְהַעְפִּיל לָאָרֶץ כְּבָר הַיּוֹם!
שֶׁנִּזְכֶּה לִזְכֹּר תָּמִיד מִי אֲנַחְנוּ!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי