סיפורי צדיקים

רבי אהרן רֹקח מבעלז, האדמו"ר הרביעי בשושלת בעלז, נולד באלול תר"מ בבעלז לאביו רבי ישכר-דוב,  האדמו"ר השלישי בשושלת ולאמו בתיה-רוחמה, נכדת רבי  אהרן מטשערנוביל, על שמו נקרא. גדל ולמד אצל אביו ואצל אבי אביו, רבי יהושע. לפני שמלאו לו 18 שנים התחתן עם מלכה, בת דודו. (לימים נרצחו אשתו וכל ילדיו בשואה). לאחר פטירת אביו, בשנת תרפ"ז, מונה לממלא מקומו באדמו"רות וברבנות העיר. רבי אהרן נודע מצעירותו בקדושתו הגדולה, עד שאחד מצדיקי הדור התבטא עליו "כנראה שיצר הרע שכח ממנו". כמו כן נודע באהבת ישראל הרבה שלו ובכך שלא יכל לשמוע רע על אף יהודי, 'דתי' או 'חילוני' כאחד. העיד על עצמו שנולד עם מידת הרחמנות. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט מפולין מאימת הנאצים, שרדפו אחריו באופן אישי, תחילה להונגריה ומשם לא"י. אחרי מגורים זמניים בירושלים קבע את משכנו בתל אביב. בארץ נישא רבי אהרן עוד שתי פעמים, אך לא נולדו לו ילדים מנישואים אלה. בנה את חסידות בעלז מחדש בארץ. במוצאי שבת כ"א מנחם-אב תרי"ז הסתלק, ומנוחתו כבוד בהר המנוחות.

 ידוע שאצל הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע, היה ענין זה – למצוא תמיד זכות על כל בר ישראל – באופן נעלה מאוד, שלא היה יכול לדבר או לשמוע שום רע על יהודי. מסופר שפעם אחת בא אחד מראשי הציונים לבעלזא ונכנס להרה"ק, ולאחר שיצא חשש הרה"ק פן עכשיו יכנס לביהמ"ד ויפיץ שם את דעותיו הכוזבות, אך לעומת זה לא רצה להוציא מפיו תיבת "רשע" על יהודי, על כן שלח להודיע בבית המדרש שיש כאן צדיק המדבר כמו רשע ואסור לעמוד בד' אמותיו.

[זכרונם לברכה]

רבי אהרון מבעלז היה שילוב נדיר של קנאי חסר פשרות, אוהב ישראל ללא גבול ומנהיג ציבור זהיר ומפוכח. הוא אמנם חשש מהשפעות זרות על חסידיו, אך מצא דרך לשמור על הגבולות בלי להוביל לשנאה ולפסילה אישיות של האדם עמו נפגש. כצדיק אמיתי, הוא ידע להפריד בין האדם לבין הדעה שאחז בה, בין הצדיק שבפנים לדיבורי הרשע שבחוץ. ומעניין – אמנם לא נמסר לנו דבר על מה שהתרחש בחדרו של הצדיק, אך נראה כי הוא עצמו הקשיב לדברי הפעיל הציוני שבא אליו, ולא חשש לשמוע את דעתו. מדוע אם כן אסר זאת על חסידיו?

בקבלה נאמר, כי אדם הראשון הציץ בהיכלות הקליפה ונפגע מכך – ולכן הזהיר הרבי את חסידיו שלא להיכנס בשיחה עם אורחו – אך רבי אמיתי מסוגל גם להציץ בלי להיפגע. בדרך מליצה, נזכיר את מאמר הגמרא כי "חוסן – זה סדר נשים": רבי השומר את בריתו בשלמות, מחוסן מפני הכפירה ומסוגל לשוחח באהבת ישראל גם עם כופר שאסור לעמוד בד' אמותיו.

בכך שהרבי מתעניין בדברים הטובים שעושה ה"צדיק המדבר כרשע", רוצה לקרב אותו ולהכניס אותו תחת כנפי השכינה, הוא יכול גם להשפיע עליו לבסוף. במקום "להשיב לאפיקורוס" באופן חריף ומתנצח, הוא בוחר להסתכל עליו כצדיק ואהוב ובכך 'משיב לאפיקורס' בתשובה.

בתו של ר' אליעזר בראנד, מחסידי בעלז, סרה בנערותה מהדרך הישרה. היא התחתנה עם עו"ד יהודי ממשפחה מתבוללת, שגם הוא לא שמר תורה ומצוות, ונישואיה נערכו בלעמבערג, ללא ידיעת הוריה.

באותה עת נתבע האב למשפט אצל השלטונות, בגין עלילת שווא שהלשין עליו גוי אחד ממתחריו. האב החליט לנסוע לבעלז – לבקש ברכה להצלחה במשפט, וכאשר נודע לבתו על כך, פנתה אליו ובקשה להצטרף לנסיעה לבעלזא, כדי לשמוע את חוות דעתו של מרן אודות נישואיה…

כאשר הגיע תור החסיד וביתו להיכנס אל הרבי, נפעמה הבת מן המחזה: "לא אשכח זאת לעולם". אמרה לימים.  "הצדיק מבעלזא ישב בקצה השולחן הארוך, ראשו כפוף למטה, גופו הקדוש צנום ורזה ועטוף במעיל פרווה הגדול פי כמה ממידותיו, ובקצה השולחן אל מול פניו דלקו שני נרות. המחזה היה שמימי והאווירה קדושה". החסיד סיפר למרן בקול נשבר על המשפט הקשה הצפוי לו. מרן סגר את עיניו והרהר מעט, ואחר שאלו האם הוא יודע מי הלשין עליו. נענה החסיד, כי זהו גוי ממתחריו. ייעץ לו מרן להציע לאותו גוי לעשות עמו שותפות במסחר ובכך לבטל את התלונה. "הלא בכך אפסיד מחצית הרווחים!" מחה החסיד, וענה מרן: "חצי ריוח הוא יותר טוב מכלום"… ופסק לו לעשות השותפות.

אחר כך סיפר החסיד בצער רב אודות בתו ומעשיה, וציין כי היא נמצאת כאן בחדר ובדעתו להרחיק אותה מביתו. כששמע הצדיק את הדברים הכאובים, הניח את ראשו לכעשר דקות. אחר כך שהרים ראשו ושאל: "האם התחתנה בחופה וקידושין כדת?" ענה האב: "אכן".

אמר מרן במפתיע: "אם כן, תקרב את החתן ותכבד אותו כשאר חתניך, ואף תיתן לו נדוניה ככולם…". חזר האב וניסה לומר למרן: "הלא הוא אפילו אינו יכול לדבר באידיש", נענה מרן ופסק: "אפילו הכי!"

ואכן ר'  אליעזר שב לביתו וקיים את עצות הרבי. ראשית הציע למתחרהו שותפות. הגוי הסכים וביטל את התלונה, וברכת ה' שרתה על החסיד: הוא הצליח בכפל כפליים, ומחצית הרווחים הגיעה לסכום עצום. בנוסף לכך, בתו שמעה מפורשות את דברי הקירוב של הרבי, והדבר השפיע על מעשיה והיא התחזקה ביותר. גם החסיד קיים את חלקו והחל לקרב את חתנו, למרות שעדיין גרם לו עוגמת נפש.

בשנות הזעם נרצחו בעלה ובנה של הבת, והיא ניצלה והגיעה בגפה לאמריקה. שם התחתנה שוב עם עו"ד יהודי שרחוק היה מדרך המצוות, וכעבור שנים הגיעה לבקר בארץ ישראל. כששמעה כי הרבי הקדוש מבעלזא ניצל, הלכה לקבל את ברכתו הקדושה. כשסיפרו  לכ"ק מרן זי"ע אודותיה, נענה ואמר: "אה, ר'  אליעזר בראנד'ס טאכטער", וחיזק אותה מאוד.

מוסיף ומספר הרב אליהו זילברשטיין שליט"א – שליח חב"ד באית'קה:

נודע לי על אשה מבוגרת מאוד, ניצולת שואה, התורמת ספרי תורה למוסדות העוסקים בקירוב רחוקים. החלטתי לפנות אליה, ולהפתעתי ענתה לי האישה באידיש רהוטה, במבטא גליציאני… היא סיפרה עד כמה היא מתחרטת על שגרמה לאביה צער ועוגמת נפש בנערותה. לכן החליטה לתרום מכספה ספרי תורה – לזכות אביה, וכדי לקרב יהודים ליהדות, ולכפר על עזיבתה את דרך התורה.

פעם ביקרתי אצלה ודיברתי אל ליבה, שאמנם זכתה לתרום סכומים עצומים לקירוב רחוקים, אך מתי תעשה למען יהדותה שלה? שאלה אותי האשה, שכבר היתה אז בת תשעים ושש, במה תוכל להתחזק, וייעצתי לה, שתקפיד על נטילת ידים של שחרית וקריאת שמע מדי יום, והסברתי לה שבקריאת שמע היא מקבלת על עצמה עול מלכות שמים. היא החלה להקפיד על כך, וכעבור שבועיים נפטרה מתוך תשובה ותיקון המעשים".