לגעת ביכולת

במסגרת מעמד כריתת ברית הערבות ההדדית, עם הכניסה לארץ, נבנה מזבח אבנים, עליהן נכתבים כל דברי התורה "באר היטב", בשבעים לשון. הכתיבה הזו מלמדת כי כל התורה, לה מתחייב כאן עם ישראל, נושאת בשורה לאנושות כולה.

נקודת היהדות – המחויבת לקיום תורת ה', לערבוּת של עם ישראל ולתיקון העולם כולו – קיימת בגלוי רק אצל עם ישראל, בעל הנפש האלוקית שהיא "חלק אלוה ממעל ממש". אמנם, גם בבני שאר האומות יתכן בהעלם, כמקיף, ניצוץ מאותה נקודה. המפגש עם התורה יכול לעורר נקודה זו, להוציאה מההעלם ולהביא את אותו אדם להתגייר כהלכה ולהצטרף לעם היהודי. לכן מי שהתגייר נקרא "גר שהתגייר" (ולא גוי שהתגייר) – הגיור רק גילה את ניצוץ הנשמה שהיה בו עוד קודם.

ליתר דיוק, ניצוץ אלוקי נמצא בכל אדם, ואף בכל נברא. יש מי שהניצוץ נעלם אצלו, אבל נוכחותו הנסתרת מורגשת – הוא פוטנציאל שנמצא על סף התודעה, כח ששואף להתגלות ולהתממש. לעומתו, אצל אחרים הניצוץ נעלם לגמרי, ללא כל נוכחות פעילה או מורגשת, ונכון יותר להגדירו כיכולת נעלמת, שבדרך הטבע לעולם לא תתגלה.

רבי יהודה אומר שאת התורה כתבו על אבני המזבח ומיד סדו על הכתב סיד שהסתיר אותו. לכתב נעלם כזה – שקיים במציאות, אבל בצורה נסתרת מן העין – יש סגולה למשוך אליו נשמות שהניצוץ האלוקי שלהן קרוב לתודעה, פועם מתחת לפני השטח ומחפש את ביטויו. הנקודה הנסתרת שלהם 'מריחה' מה מסתתר מתחת לסיד ומתעוררת להצטרף לעם ישראל, גם בלי שום קריאה מפורשת להתקרב ולשוב למוטב. כך נהג הגיור במשך כל הדורות – לא נעשה שום מאמץ של קירוב האומות, ורק מי שהתקרב בעצמו, ולא נרתע גם מפני האיומים וההרחקות, זכה להכנס לעם ה'.

רבי שמעון, לעומתו, אומר שהתורה נכתבת מעל הסיד, גלויה לעין כל, ובסיום הדברים משפט שמזמין את הגוים ללמוד. כאיש הנסתר, רבי שמעון רגיש גם לניצוץ נעלם כל-כך שאין לו שום מציאות, מאמין שחשיפה לאור התורה הגלוי והמזמין יכולה לעורר גם את היכולת הכמוסה, להביא לגילוי את הניצוץ ולקרב אותו. לדרך הגיור הזו צריכים להגיע לקראת ימות המשיח, שביאתו תלויה בחזרת כל הניצוצות האבודים לעם ישראל.

שרש שתי הדרכים ביהודי הראשון, אברהם אבינו. עוד בהיותו "אברם העברי", העומד מן העבר המנוגד לאנושות, הוא עשה נפשות לאמונה בה' – חיבר אליו כל מי שזיהה בו ניצוץ מחפש ה'. אכן, לאחר ברית המילה ושינוי השם לאברהם, "אב המון גוים", הוא קבל כח לקרוא בשם "הוי' א-ל עולם" – לפרסם לכל את אחדות ה' והעולם ולעורר גם את הניצוצות הרחוקים ביותר, עד לקיום היעוד "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם הוי' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".