מכון גל עיני
נכתב עלידי
"אֲנִי לֹא מֵבִין אֵיךְ הוּא וִתֵּר לָכֶם עַל הַתַּעֲלוּל, הַמְּחַנֵּךְ שֶׁלָּכֶם".
"מֵילָא וִתֵּר", עָנִיתִי, "נִרְאֶה שֶׁהוּא אֲפִלּוּ הָיָה קְצָת מְרֻצֶּה מֵהַסִּפּוּר".
"מְרֻצֶּה? כְּשֶׁכֻּלָּם מַחֲלִיטִים לַעֲשׂוֹת הָפוּךְ מִמָּה שֶׁאָמַר?"
"לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל שַׂמְתִּי לֵב שֶׁדַּוְקָא אֶת הַמְּאַרְגְּנִים הוּא בָּחַר לְרָאשֵׁי הַוְּעָדוֹת שֶׁל הַכִּתָּה".
שָׁלוֹם יְלָדִים!
בְּפָרָשַׁת נֹחַ מְסֻפָּר עַל שְׁנֵי חֲטָאִים גְּדוֹלִים בָּהֶם חָטְאוּ בְּנֵי הָאָדָם: דּוֹרוֹ שֶׁל נֹחַ חָטָא בִּשְׁחִיתוּת מוּסָרִית בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שֶׁהִגִּיעָה לְשִׂיאָהּ בְּמַעֲשֵׂי גֶּזֶל וְחָמָס. דּוֹר הַפַּלָּגָה חָטָא בִּמְרִידָה בַּה' תּוֹךְ הִתְאַגְּדוּת לִבְנִיַּת מִגְדָּל שֶׁרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם.
עַל שְׁנֵי הַחֲטָאִים בָּאָה תְּגוּבַת עֲנִישָׁה חֲרִיפָה מִצִּדּוֹ שֶׁל ה': אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל נָדוֹנוּ לְהַשְׁמָדָה. כֻּלָּם, לְמַעֵט נֹחַ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, נִמְחוּ כָּלִיל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּמֵי הַמַּבּוּל. לְעֻמָּתָם, אַנְשֵׁי דּוֹר הַפַּלָּגָה לֹא הוּמְתוּ, אֶלָּא הֻפְרְדוּ אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ. ה' בִּלְבֵּל אֶת לְשׁוֹנָם וְיָצַר מִשְּׂפָתָם הָאֲחִידָה, לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שִׁבְעִים שָׂפוֹת שׁוֹנוֹת. בְּעִקְבוֹת כָּךְ הִתְפַּזְּרוּ אַנְשֵׁי הַדּוֹר לְכָל עֵבֶר, וְעִם הַפִּזּוּר נִגְנְזָה גַּם תָּכְנִיתָם לִבְנִיַּת הַמִּגְדָּל.
דּוֹר הַמַּבּוּל – אִבּוּד הָאַחְדוּת
מָה מְשֻׁתָּף לִשְׁנֵי הַחֲטָאִים? כַּמּוּבָן, בִּשְׁנֵיהֶם פָּעֲלוּ בְּנֵי הָאָדָם כְּנֶגֶד רְצוֹן ה'. אֲבָל אִם נִתְבּוֹנֵן בִּפְרָטֵי הַחֲטָאִים הַלָּלוּ נוּכַל לְהַבְחִין בְּעוֹד מְכַנֶּה מְשֻׁתָּף: בִּשְׁנֵיהֶם הָיְתָה פְּגִיעָה בָּאַחְדוּת.
אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל אִבְּדוּ כָּל עִנְיָן בְּאַחְדוּת. פַּעַם, חָשְׁבוּ לְעַצְמָם, הָיָה הָעוֹלָם חָדָשׁ, מְעַנְיֵן וּמְרַתֵּק, אֲבָל הַיּוֹם כְּבָר הִתְרַגַּלְנוּ. עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, וְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִדְאֹג לְעַצְמוֹ – לַחֲשֹׁב עַל טוֹבָתוֹ הָאִישִׁית וְלִדְאֹג לְמַלֵּא אֶת מַחְסוֹרוֹ. כַּאֲשֶׁר מְרֻכָּז כָּל אָדָם בְּעַצְמוֹ וְהַשְּׁאִיפוֹת שֶׁלּוֹ הֵן רַק לְסַפֵּק לְעַצְמוֹ אֶת מְלֹא תַּאֲווֹתָיו, הוּא עָלוּל לְהִדַּרְדֵּר מַטָּה-מַטָּה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְמַעֲשִׂים שֶׁל פְּגִיעָה בַּזּוּלָת, בַּחֲבֵרָיו הַקְּרוֹבִים, וּבְמָמוֹנָם. בְּדֶרֶךְ זוֹ הוֹלֵךְ הָעוֹלָם וּמִתְמַלֵּא בְּסִכְסוּכִים וּמְרִיבוֹת.
תָּאֲרוּ לָכֶם כִּתָּה מְפֻלֶּגֶת שֶׁעֲסוּקָה כָּל הַיּוֹם בִּמְרִיבוֹת. זֶה יָכוֹל לְהַתְחִיל בִּדְבָרִים קְטַנִּים, כְּמוֹ לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמִי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִדֵּי פַּעַם בְּחֵפֶץ שֶׁל הֶחָבֵר לְלֹא רְשׁוּת ("הוּא בֶּטַח מַסְכִּים לִי"); בַּפַּעַם הַבָּאָה אֲנִי כְּבָר עָלוּל לְהָעֵז לַעֲשׂוֹת זֹאת גַּם כְּשֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֶחָבֵר לֹא יַסְכִּים ("שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּזֶה קַמְצָן. מָה אִכְפַּת לוֹ?"); וְאִם לֹא יוֹדְעִים לַעֲצֹר, עֲלוּלִים לְהַגִּיעַ גַּם לִגְנֵבָה שֶׁל מַמָּשׁ ("זֶה בִּכְלָל שֶׁלִּי").
דּוֹר הַפַּלָּגָה – אַחְדוּת שְׁלִילִית
גַּם חֵטְא בְּנִיַּת מִגְדַּל בָּבֶל הָיָה פְּגִיעָה בָּאַחְדוּת, אַךְ בַּמִּקְרֶה הַזֶּה לֹא מְדֻבָּר הָיָה בְּחֹסֶר אַחְדוּת, כְּמוֹ בְּדוֹר הַמַּבּוּל, אֶלָּא בְּאַחְדוּת שְׁלִילִית. בְּנֵי הָאָדָם הִתְאַחֲדוּ לְשֵׁם מַטָּרָה אַחַת, אֶלָּא שֶׁזּוֹ לֹא הָיְתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם. בִּמְקוֹם לְהִתְאַחֵד סְבִיב קִיּוּם רְצוֹנוֹ שֶׁל ה', בָּחֲרוּ הָאֲנָשִׁים בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה. אַנְשֵׁי הַדּוֹר שֶׁלְּאַחַר הַמַּבּוּל רָצוּ לְהִכָּנֵס דַּוְקָא לְחַיִּים שֶׁל שִׁגְרָה, שֶׁיִּהְיֶה לְכֻלָּנוּ נֹחַ, שֶׁלֹּא יָבוֹא עָלֵינוּ עוֹד מַבּוּל. לָכֵן הֲכִי טוֹב שֶׁיִּהְיוּ לָנוּ כְּלָלִים בְּרוּרִים, וְאֶת זֶה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת רַק כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְרֻכָּזִים בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּעִיר אַחַת. הַמִּגְדָּל בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל הָעִיר מְבַטֵּא אֶת הָרָצוֹן שֶׁלָּהֶם לְהִתְאַגֵּד תַּחַת רַעְיוֹן אֶחָד הַמְּשֻׁתָּף לְכֻלָּם. כָּאן הַכִּתָּה אֵינָהּ מְפֻלֶּגֶת וּמְסֻכְסֶכֶת. יַחַד מַחֲלִיטִים הַיְּלָדִים כֻּלָּם לִבְרֹחַ הַבַּיְתָה…
עַל אַף הַמְּשֻׁתָּף לִשְׁנֵי הַמִּקְרִים, הֲפָרַת הָאַחְדוּת שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל וְהַהִתְאַחֲדוּת הַשְּׁלִילִית שֶׁל דּוֹר הַפַּלָּגָה הֵם חֲטָאִים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה, כִּמְעַט הֲפוּכִים, וְזוֹ הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהָעֲנִישָׁה שֶׁבָּאָה בְּעִקְבוֹתֵיהֶם הָיְתָה שׁוֹנָה בְּתַכְלִית. כַּאֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים מְסֻכְסָכִים בֵּינֵיהֶם וּמְפֻלָּגִים, מִתְחָרֵט ה' עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ – 'אִם הָאָדָם כָּל כָּךְ מֻשְׁחָת, לָמָּה שֶׁאַמְשִׁיךְ לְקַיֵּם אוֹתוֹ?' הַמַּסְקָנָה הַמִּתְבַּקֶּשֶׁת הִיא לְהָבִיא אֶת הַמַּבּוּל וּלְהַתְחִיל עִם נֹחַ אֶת הַכֹּל מֵחָדָשׁ. לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר קַיֶּמֶת אַחְדוּת בֵּין הָאֲנָשִׁים, אֶלָּא שֶׁהִיא אֵינָהּ מְכֻוֶּנֶת לַכִּוּוּן הַנָּכוֹן, יֵשׁ לְפַזֵּר אוֹתָהּ וּלְנַתֵּב כָּל אֶחָד מֵהָאֲנָשִׁים לְכִוּוּן אַחֵר, עַל מְנַת שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בַּכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ לִדְבָרִים חִיּוּבִיִּים.
מַבּוּל שֶׁל סוֹדוֹת
בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, בַּקַּבָּלָה וּבַחֲסִידוּת, מֻסְבָּר כִּי לְדוֹר הַמַּבּוּל וּלְדוֹר הַפַּלָּגָה יֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה שֹׁרֶשׁ גָּבוֹהַּ מְאֹד. מְדֻבָּר בִּנְשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁפָּעֲלוּ בְּצוּרָה לֹא נְכוֹנָה וְלָכֵן הִדַּרְדְּרוּ לְאוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת. יוֹתֵר מִכָּךְ, מוּבָא כִּי דּוֹרוֹת אֵלּוּ חוֹזְרִים שׁוּב וָשׁוּב גַּם בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, בִּמְיֻחָד בְּיָמֵינוּ אָנוּ, לִקְרַאת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְכִי עָלֵינוּ מוּטָל לְתַקֵּן אֶת אוֹתָם פְּגָמִים.
אֶת הַדֶּרֶךְ לְתִקּוּן הַחֲטָאִים הַשּׁוֹנִים נִלְמַד, כַּמּוּבָן, מֵה' עַצְמוֹ, מֵהַדֶּרֶךְ בָּהּ בָּחַר לִפְעֹל וּלְהַעֲנִישׁ אֶת הַחוֹטְאִים. נִזְכֹּר: כַּאֲשֶׁר ה' בּוֹחֵר לְהַעֲנִישׁ מִישֶׁהוּ, אֵין מְדֻבָּר בִּפְעֻלָּה שֶׁל נַקְמָנוּת, חָס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בִּפְעֻלָּה שֶׁל רַחֲמִים, כָּזוֹ שֶׁתִּגְרֹם לְתִקּוּנוֹ. כָּךְ גַּם בְּיַחַס לַמַּבּוּל: כְּמוֹ מֵי הַמִּקְוֶה הַמְּטַהֲרִים אֶת הַטָּמֵא מִטֻּמְאָתוֹ, בָּאִים מֵי הַמַּבּוּל לְטַהֵר אֶת הָעוֹלָם וּלְתַקְּנוֹ.
מוּבָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר כִּי בְּיָמֵינוּ אֵלֶּה, סָמוּךְ לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא שׁוּב מַבּוּל לָעוֹלָם. לֹא מַבּוּל כְּמוֹ זֶה שֶׁבַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ, וַדַּאי. ה' הֲרֵי הִבְטִיחַ לְנֹחַ שֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל שֶׁיַּשְׁחִית אֶת הָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ כָּרַת עִמּוֹ בְּרִית עַל כָּךְ. הַמַּבּוּל שֶׁיִּשְׁטֹף אֶת הָעוֹלָם יִהְיֶה גִּלּוּי שֶׁל חִדּוּשֵׁי חָכְמָה אַדִּירִים, חָכְמָה אֱלֹקִית, שֶׁכְּמוֹתָהּ עוֹד לֹא הִכַּרְנוּ. אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם שׁוּב יִפָּתְחוּ מִלְּמַעְלָה וּמַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה יִבָּקְעוּ מִלְּמַטָּה, וּשְׁנֵיהֶם יְמַלְּאוּ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְנִפְלְאוֹתֶיהָ, "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". כַּאֲשֶׁר מַכִּירִים כֻּלָּם כִּי "ה' אֶחָד", חוֹזֶרֶת הָאַחְדוּת לִשְׂרֹר גַּם בֵּין בְּנֵי הָאָדָם.
וַיָּפֶץ ה' אוֹתָם
וּמַהוּ תִּקּוּנוֹ שֶׁל דּוֹר הַפַּלָּגָה? כֵּיצַד עָלֵינוּ לְתַקֵּן אֶת הָאַחְדוּת הַשְּׁלִילִית? גַּם כָּאן, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁה' פָּעַל – לְהָפִיץ וּלְפַזֵּר. ה' רוֹצֶה שֶׁכָּל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ אֶצְלֵנוּ לֹא יִשָּׁאֵר מְרֻכָּז בְּמָקוֹם אֶחָד אֶלָּא יוּפַץ הָלְאָה, לְכָל עֵבֶר – "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה". הַבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בָּהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיְתָה "פְּרוּ וּרְבוּ" – עָלָיו לְהִתְרַבּוֹת וּלְמַלֵּא אֶת הָאָרֶץ. בִּמְקוֹם לְהִצְטוֹפֵף בְּמָקוֹם אֶחָד – צֵא לִהְיוֹת שָׁלִיחַ!
שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְאַחֵד וּלְהָפִיץ אֶת הָאַחְדוּת בְּכָל הָעוֹלָם!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
רָזִי רְמַזִי:
לְמִי רוֹמְזוֹת אַרְבַּע הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת בְּפָרָשַׁת נֹחַ?
רֶמֶז: הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּחִשּׁוּב שֶׁנִּקְרָא 'מְמֻצָּע'.
[פִּתְרוֹן הַחִידָה מֵהַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר: רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֵׁשׁ הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת וְשֵׁשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת הֵם בְּרֵאשִׁית. הַמִּלָּה אַהֲבָה שֶׁבֵּינֵיהֶם עוֹלָה בְּרֵאשִׁית בְּגִימַטְרִיָּא קְטַנָּה]
