נסיון נשיאת ההפכים

בפרשת העקדה מגיעים לשיאם עשרת הנסיונות של אברהם אבינו. מוסבר בחסידות שנסיון אמתי הוא נסיון באמונה. מאמץ גדול לעשות את רצון ה' עדיין אינו נסיון – הנסיון הוא בתחושה שהדבר לא מובן בשכל ולא מתיישב עם מערכת האמונות שלנו. כך, עבור אברהם הנסיון הגדול בעקדה לא היה לכבוש את אהבתו לבנו יחידו, אלא חווית הסתירה מיניה וביה בדברי הקב"ה – התחושה שהציווי "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק… והעלהו שם לעֹלה" מבטל את הבטחת "כי ביצחק יקרא לך זרע". התחושה שהקב"ה אומר דבר אחד ואחר כך את היפוכו מופיעה כבר בנסיון הראשון – הירידה למצרים בעקבות הרעב בארץ, שתכליתה "לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה".

בסופו של דבר, תכלית הנסיון היא לרומם ולהעלות על נס – הנסיון באמונה נועד להעלות את האמונה למדרגה גבוהה ואמתית יותר. שרש האמונה בנפש גבוה בהרבה מהשכל, בקומה הגבוהה ביותר של העל-מודע. בלשון הקבלה, שרש האמונה בראש העליון של הכתר, שנקרא "רישא דלא ידע ולא אתידע" (הראש שאינו יודע את עצמו ולא נודע לזולתו). בעוד השכל בנוי על הגיון ועקביות, האמונה האמתית היא שהקב"ה הוא "נושא הפכים" (ורמז: ראשי וסופי תיבות "נושא הפכים" הם אמונה, והאותיות שבאמצע הן שפכי – ביטוי האמונה הוא בתפלה, "שפכי כמים לבך נכח פני ה'"). העמידה בנסיון, הדורשת התמודדות עם הסתירה-לכאורה, מביאה את האדם לאמונה תמימה בה' יתברך כ"נושא הפכים" ולכריתת ברית שלמה עמו.

נשיאת ההפכים הזו מופיעה, מזוית שונה, בנסיון נוסף בפרשתנו – גירוש ישמעאל והגר: כאשר שרה אומרת לאברהם לקחת את הגר כדי ללדת ממנה בן הוא שומע "לקול רוח הקדש שבה" ועושה זאת בפשטות, אך כאשר היא דורשת ממנו את הפעולה ההפוכה, "גרש האמה הזאת ואת בנה", היא כבר נזקק להוראה ברורה מה' לציית לה – "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקֹלה" (כי רוח הקדש שלה גדולה משלך). בעצם, ההוראה הברורה הזו מה', שיש לציית לאשתו גם כאשר רוח הקדש שבה אומרת דברים הפוכים – והשכל והלב מתמרדים – מכינה את אברהם לעמידה בנסיון העקדה, עם הסתירה-לכאורה בדברי ה'.

מכאן נלמד שאת אמנות נשיאת ההפכים לומדים יותר מכל בחיי הנישואין. מעבר לכך שכל אחד מבני הזוג צריך 'להסתדר' עם זולתו, ההפוך ממנו בדברים רבים, במפגש של האיש עם האשה הוא נדרש לנשיאת הפכים. שרשה של האשה הוא במדרגת האמונה, שנקראת בזהר גם "צניעותא" – האשה יכולה לומר דבר והיפוכו, בזמנים שונים (וישוב הסתירה נותר צנוע, בבחינת "כבוד אלהים הסתר דבר") – ועל האיש לעמוד בנסיון הזה, וכך ללמוד כיצד להאמין בה' נושא ההפכים.