סימני ה’תש”פ

השנה אנו ‘מחליפים קידומת’, משנות העי”ן לשנות הפ”א. נדרוש לטובה את שנת ה’תש”פ הבאה עלינו לטובה, בסימנים הראויים ללוות את כל העשור הבא בע”ה.

את ראשי התבות השונים ראוי לצרף לכלל מבנה מתאים לפי פנימיות התורה, מערכת הספירות העליונות המשתקפות גם בנפש האדם. מבנה שלם נקרא בקבלה ‘פרצוף’, וכהקדמה נוכל לומר בדרך צחות, תהא שנת פרצופים… שנזכה להבין ולהשכיל בסודות התורה ולמצוא עוד ועוד מבנים פנימיים המחברים את האלוקות לעולם.

לספירת הכתר נבחר בראשי התבות תהא שנת פלא (או פלאים-פלאות). הכתר הוא פלא עליון, השראה עליונה מעל הדרגות הנתפסות. בפרט, המשיח נקרא “פלא יועץ”[ג], שנזכה לביאת המשיח בשנה הזו.

חכמה: תהא שנת פקוח – במשמעות אחת מלשון “פקח עיניך וראה”[ד], לפקוח את העינים ולראות ש”הנה הנה משיח בא” (כמטבע הלשון של הרבי מליובאוויטש). ובמשמעות נוספת מלשון פקוח נפש, לפקח על כל נפש מישראל (שלא נבוא לידי פיקוח נפש של היפך הטוב ח”ו).

בינה: תהא שנת פנימיות. פנימיות שייכת למוחין (לעומת המדות וכוחות המעשה שהם חיצוניות יחסית). הבינה היא עיקר המוחין, סתם שכל הוא בינה (לעומת החכמה שהיא נקודת ההשכלה הבלתי נתפסת), ופנימיות הבינה עצמה מושרשת בראש העליון של הכתר “פנימיות אמא פנימיות עתיק [רישא דלא ידע ולא אתידע הנקרא צניעותא]”[ה].

דעת: תהא שנת פקידה. פקידה היא זכרון וזיווג, כמו “והוי’ פקד את שרה”[ו] (בקריאת התורה של ראש השנה), וכפקידת האיש את האשה (“חייב אדם לפקוד את אשתו”[ז]), בכח ספירת הדעת, “והאדם ידע את חוה אשתו”[ח] (ביום בריאת האדם, ראש השנה). הפקידה הכללית של כנסת ישראל היא סוד וסיסמת הגאולה, “פקד יפקד אלהים אתכם”[ט].

חסד: תהא שנת פתיחות – “פותח את ידך”[י], פרנסה טובה וכלכלה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה של הקב”ה הזן ומפרנס לכל. אמנם גם עלינו לפתוח את לבנו ואת ידנו, “פתח תפתח את ידך לאחיך וגו'”[יא], ואז “באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא”[יב] להשפעה בלי גבול.

גבורה: תהא שנת פריצה. הפריצה היא בכח וגבורה, “ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה”[יג]. בפרט, הפריצה היא כח המלכות, ו”בניין המלכות מן הגבורות”[יד] – החל מפרץ בן יהודה, “ואלה תולדות פרץ”[טו], שממנו בא המשיח הנקרא פורץ[טז].

תפארת: תהא שנת פאר. “ישראל אשר בך אתפאר”[יז], הקב”ה מתפאר בנו.

נצח: תהא שנת פעילות. פעילות נמרצת באה מתוך בטחון פעיל, פנימיות מדת הנצח, מתוך תודעה מתוקנת “כי הוא הנֹתן לך כח לעשות חיל”[יח].

הוד: תהא שנת פריחה. הפריחה קשורה למדת ההוד, “והנה פרח מטה אהרן”[יט] (אהרן שייך למדת ההוד בשבעת הרועים), וכן בנבואת הגאולה “פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן… המה יראו כבוד הוי’ הדר אלהינו [הדר שייך להוד]”[כ].

יסוד: תהא שנת פוריות. שנזכה לקיים את המצוה הראשונה בתורה, ‘מצוה רבה’[כא], “פרו ורבו ומלאו את הארץ וגו'”[כב], בכח ספירת היסוד המשפיעה.

מלכות: תהא שנת פדות. לפדות את המלכות דקדושה הנמצאת בגלות ובשביה, ואת כל הניצוצות השבויים בעמקי הקליפות, “פדות שלח לעמו וגו'”[כג], “ונפשי אשר פדית”[כד] (פדיון נפש שייך למלכות).

רמז נוסף במלכות: תהא שנת פה. המלכות נקראת פה, “מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה”[כה], שייך לרמז “פי ידבר חכמות“[כו] = תשפ.

נסיים בסימן כללי המהווה אישור והסכמה על כללות הסימנים: פלא פקוח פנימיות פקידה פתיחות פריצה פאר פעילות פריחה פוריות פדות = 4761 = 69 ברבוע (מספר ריבוע מציין שלמות). ואם נחליף פדות ב-פה יעלה הכל 4356 = 66 ברבוע!