סיפורי צדיקים

רבי צבי הירש ׳משרת׳ מרימנוב, נולד לרבי יהודה לייב כץ ורעייתו שפרינצא. בגיל עשר התייתם משני הוריו, ונמסר לחייט שיגדלו בתמורה לעזרתו במלאכה. בגיל 15 נמשך לחסידות ונסע לרבי אברהם משה מפשעווארסק, ששלחו לרבי מנחם מענדיל מרימנוב ללמוד ממנו. לבד מרבו לא הכיר בו כמעט איש, והוא נחשב למשרת פשוט. הרימנובער הורה לתלמידיו ללכת אחר פטירתו לרבי צבי הירש, אך רבי צבי הירש עצמו מאן להתנהג באדמו”רות ונסע לחצר ידידו רבי נפתלי מרופשיץ. לאחר פטירת רבי נפתלי בשנת תקפ”ז, עדיין לא מינו חסידי רימנוב ממשיך, והעדה התנהלה על ידי זקני החסידים. כשחזר רבי צבי הירש לרימנוב הכתירוהו כאדמו”ר וחסידים רבים ואף אדמו”רים נסעו אליו. נסתלק ביום ל׳ בחשוון. נקבר ברימנוב, בסמוך לאוהל רבו רבי מנחם מענדיל.

אצל רבי צבי הירש הכהן מרימנוב שירת נער אחד בביתו במשך כמה שנים. יום אחד, בעיצומו של החורף, כשהשלג כיסה הכול והקור היה עז מנשוא, אמר הרב למשרתו: "צא מביתי, כי אין לי עוד חפץ בך".

פרץ הנער בבכי ואמר: "לאן אלך בעת כזו?". גם הגבאים המשמשים את הרב הפצירו בו לרחם על הנער, שהרי לאן ילך ביום סגריר כזה? אך הרב עמד על דעתו: "ילך הנער מביתי ומעירי, ולא יכירנו עוד מקומו. מה לו בביתי, אם איני רוצה בו?". בלית ברירה עזב הנער את בית הרב ויצא לדרך, אל עיר אחרת.

דרכו הביאה אותו אל פונדק בכפר הסמוך. הוא ביקש מבעלת הבית רשות ללון שם לילה אחד, ולמחרת ימשיך בדרכו. נכמרו רחמיה עליו והיא נעתרה לו. טיפס הנער אל מעל התנור, שכב ונרדם. גם בעלת הבית הלכה לישון, ובעלה לא היה אז בבית.

באותו לילה עברו בכפר סוחרים וסרו אל הפונדק. הם העירו את בעלת הבית וביקשו שתכין להם משתה ואוכל. אכלו ושתו והשתכרו. עשירים גדולים היו, והונם רב. כטוב לבם ביין, התחילו לחפש בכל פינות הבית, אולי ימצאו מישהו לשמוח ולהשתעשע עמו. מצאו את הנער ישן בירכתי התנור, העירו אותו משנתו, נתנו לו מהמנות שלפניהם, והוא אכל ושתה עמם. ובעלת הבית הודתה לה' על שזימן לה אנשים שתרוויח מהם כסף רב.

"הגידי נא לנו", שאלו הסוחרים, "היש לך בן או בת?". "יש לי בת צעירה", ענתה, והראתה להם את בתה. פנו הסוחרים אל הילדה ואמרו: "הרוצה את בחתן הזה? אם כן, אנחנו מוכנים לערוך לכם משתה וחתונה".

הנערה כמעט לא הבינה את דבריהם. ואמה, שרצתה שיימשך המשתה וימשיכו לקנות, דיברה על לבה שתסכים להינשא לנער, כאילו אין זה אלא משחק. הסוחרים הוציאו את תוכניתם אל הפועל וערכו חתונה כהלכתה, והנער המשרת קידש את הילדה כדת וכדין. בעיני בעלת הבית לא היה כל זה אלא צחוק. כשסיימו, שילמו את המגיע מהם ונסעו לדרכם.

כעבור כמה שעות שב בעל הפונדק מדרכו. אשתו מיהרה לספר לו על הכסף הרב שהרוויחה מן הסוחרים הנכבדים שבאו בלילה, ועל מעשיהם המוזרים: הם ערכו חתונה לבתם עם נער עני שמצא מחסה תחת קורת גגם.

כששמע זאת נחרד בעל הפונדק וחרה לו מאוד, שמא יש בצחוק הזה קידושין של ממש? הוא קרא לנער ושאל אותו מאין בא, מה מעשיו ומה הביא אותו לכאן. סיפר לו הנער את כל אשר קרה לו עם הרב היושב בעיר הסמוכה: כיצד שירת אותו נאמנה, וכיצד גירש אותו הרב פתאום מביתו ושלח אותו לנפשו.

בבוקר רתם בעל הפונדק את עגלתו ונסע עם הנער אל עיר הרב. כשהגיע אל מפתן הבית, קידם הרב את פניו בברכת שלום וקרא: "מזל טוב! מזל טוב!". ואמר לו הרב: "ראיתי שבתך הילדה היא בת זוגו של הנער הזה, ולא ידעתי כיצד יקרה הדבר. שהרי אתה איש אמיד, ולא במהרה תתרצה לתת את בתך לבן עניים כמוהו. מי יודע? אולי תצטרך גם אתה להיעשות עני? לכן שילחתי אותו מעל פניי, ועתה כבר נעשה הדבר: הוא חתן לבתך, והכול נגמר בכי טוב. אל ירע בעיניך ואל ייפול לבך, כי ה' ציווה, ומי יפר? ומעצמך תוכל לשער מי היו אותם סוחרים שערכו את החתונה…".
(סיפורי אנשי שם)

רבי צבי הירש מתגלה כאן כשדכן מופלא, היודע לזווג זיווגים למשוך בחוטי המציאות ומה שלמעלה ממנה. אך מהו סוד כוחו בכך?

רבי נחמן מברסלב אומר בליקוטי מוהר"ן, כי "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" – ראשי תיבות שידוך. הכח לעשות שידוכים, אם כך, בא מכח הכהונה, ורבי צבי הירש היה בבחינת כהן גדול – הן ביחוסו, הן בהנהגתו המלכותית, ובעיקר בצדקותו.

שייכות הכהן הגדול לשידוכים וחיבורים בין נשמות, מתבטאת היטב בדברי חז"ל על אהרן הכהן: אהרן הוא המנהיג היחיד שכאשר הסתלק בכו האנשים והנשים כולם. זאת מפני שאהרן עשה שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. אהרן, האב-טיפוס של יועץ נישואין, מתגלה על פי דברי רבי נחמן כשדכן – כך שמלבד אהבת השלום יש כאן גם לקיחת אחריות: הוא דאג לשידוך, וכעת גם לשלום הבית שהוקם. גם רבי צבי, דאג בסיפורנו לכל התהליך – מהצעת השידוך וסעודת החתונה, ועד לשלום בין החתן לחותנו.

חיבורים של אהבה

כפי שרמוז בפסוק, חיבור בין נשמות הוא פעולה של דעת. אך לכהן יש כח יסודי יותר, בעזרתו נפעל החיבור הזה: בכח אהבתו לשני בני הזוג, הוא מקרין עליהם אור המביא אותם לאהוב זה את זו. בחז"ל מתואר כי אהרן שינה מן האמת כדי להשלים בין הניצים, ותיאר לכל אחד עד כמה השני אוהב אתו ומתגעגע אליו.

השינוי הזה אינו שקר, אלא גילוי האמת הפנימית שפעלה על האנשים. האהבה שלו היתה כה גדולה, שהוא יכול לגלות את האהבה שיש בכל אחד לאדם שהוא רב איתו. כך גם רבי צבי הירש ושלוחיו השמיימיים – הם העמידו פני שיכורים, אנשים שאי אפשר להבין את מעשיהם, אך בפעל פעל מאכפתיות גדולה שנחשפה לבסוף, והביאה לחיבור ושלום בין איש לאשתו.
(ע"פ שיעור י"ד אב, ע"ז)