סיפורי צדיקים

פעם אחת, קודם ראש השנה, נכנס חסיד אחד אל רבי מנחם מענדל מקוצק ורצה לקבל רשות וללכת לביתו. שאל אותו הצדיק: למה אתה רוצה ליסע לביתך על ראש השנה? ואמר לו שהוא בעל תפילה בביתו בשביל מעות.

צעק עליו הרבי: איך אתה רשאי להתפלל בשביל מעות?! והחסיד נתפחד מאד. לבסוף פטר אותו הרבי לביתו, ואמר לו: התפלל… ושהה קצת, ואחר כך אמר לו: מעות – קח.

מה רצה הקוצקער מהחסיד? האם טוב להיות חזן בתשלום, או לא?

הצמח צדק מספר על רבי מענדל מבאר, אחד מתלמידי הבעש"ט, שהיה דורש רק במקום בו משלמים לו כסף עבור הדרשה. עבורו, זה היה הסימן משמים שהוא אכן צריך לדרוש כאן. אכן, פעולה כזו צריכה להעשות בסוד שילוח הקן: " שלח תשלח את האם (הסיבה הגשמית שהובילה לקיום המצוה) ואת הבנים (המצוה עצמה) תקח לך", כך נהפך הצורך הפשוט לסיבה של ה' לעשיית מצוה בקדושה, והדין שבצורך והחיסרון מתמתק.

הרבי מקוצק, הבחין כי בתודעת החסיד נהפכו היוצרות: במקום שהמעות יובילו אל התפילה, התפילה כחזן נעשתה הדרך אל המעות. לכן הוא מזדעק: איך אפשר להתפלל בשביל כסף? אך לאחר שהחסיד נבהל והפנים את המסר, יכול היה הרבי לומר לו: אתה עשה את שלך והתפלל באמת, ואת המעות – קח, אך לא כמטרת התפילה אלא כגורם לה.