סיפורי צדיקים

נולד בשנת תקמ”ד לאביו הקדוש רבי יעקב יצחק רבינוביץ’, היהודי הקדוש מפשיסחא. היה תלמידם של אביו ושל הסבא קדישא מרדושיץ. נישא לבתו של רבי דוד דוב אב”ד שדה לבן שברוסיה, חתנו של רבי יהושע יחזקאל פייביל פרנקל-תאומים מאוסטרובצה. בימי חייו של אביו התפרנס במסחר שעונים ובתיקונם. לאחר פטירת אביו “היהודי הקדוש” עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא, ואילו רבי ירחמיאל החל להנהיג חצר חסידית בפשיסחא רק ארבע עשרה שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין, ובדברי תורתו משולבים אמרות קצרות וחריפות בדרך אביו, ועממיות-חסידית מבית מדרשו של החוזה מלובלין. הסתלק לבית עולמו בח’ באייר תקצ”ו ומנוחתו כבוד בפשיסחא.

נער יהודי יתום היה משרת אצל דודו, אשר היה דר בכפר סמוך לפשיסחא. והאיש ההוא היה איש קשה: עבד עם הנער בפרך, וצמצם במזונותיו, והפריז לו במכת ידו. פעם אירע שנתקלקל אצל הדוד המורה שעות, ואמר להנער: לך העירה אל אומן המורה שעות, ותן לו המורה שעות לתקן.

ויקום הנער וילך להעיר, וכאשר בא העירה חקר אחר האומן. והראו לו לבית הרב הקדוש רבי ירחמיאל זצוק”ל, כי הוא היה מתחלה עוסק בזה. ויהי כאשר בא הנער לפתח הרב הקדוש, וראה את הרב הקדוש, וכבוד ה’ חופף עליו, נתבהל מאד, והוסג אחור ורצה לברוח – כי חשב שהתעללו בו והטעוהו. אמנם הרב הקדוש קרא אותו, ואמר לו: בני! מה אתה מבקש? ונשאר דום מרוב הבושה, ולא יכול לענות. אמר לו הרב הקדוש: למה אתה בוש? אמור בקשתך! והוכרח להגיד, כי יש לו מורה שעות לתקן, ושאל על אומן, והטעו אותו והראו לו בפה. ואמר לו הרב הקדוש: הראה לי המורה שעות. והראה לו, וראה החסרון אשר יש בו, ואמר להנער: שב פה והמתן עד אשר אתקן אותו.

וישב הנער והרב הקדוש התחיל לעסוק בתיקונו, ובין כך שאל את הנער: מי אתה? והשיב לו הנער, אשר הוא משרת אצל דודו. ושאל לו הרב הקדוש: היאך מצבך אצלו? ואמר לו: מצבי ברע מאד! וסיפר לו היאך מתנהג עמו. אמר לו הרב הקדוש: עזוב אותו ולך מאתו! ושאל הנער: מה אעשה להחיות את נפשי? כי אין לי אף פרוטה! ואמר לו הרב הקדוש: תוכל לשכור מערל אחד ממכיריך גן פירות, והוא יתן לך בהקפה. ושאל הנער: באיזה סבה ואמתלא אלך מאתו? אמר לו הרב הקדוש: תעשה איזה פעמים כנגד רצונו, וממילא ישליך אותך החוצה… ובתוך כך נגמר המורה שעות, ויקח הנער המורה שעות, ויקם וילך.

בדרך פגע בערל אחד ממכיריו, ואמר לו הערל: מושקא, שכור אצלי הפרדס! והשיב הנער: לעת עתה אין לי מעות. ואמר לו הערל: שכור אותו, וכשיהיה לך פדיון תשלם לי. שכר אותו בעד איזה רובל כסף, והלך לדודו, ועשה כאשר ציוהו הרב הקדוש: עשה איזה פעמים היפך מרצון דודו, ונתמלא עליו חמה, והשליכו החוצה ואמר לו: לך לרוח!
בתוך כך התחילו הפירות לצמוח, ונראה ברכה בו, ובא הנער עוד הפעם אל הרב הקדוש, וסיפר לו הכל, ואמר לו הרב הקדוש: שכור איזה תאים ועליות להניח שם הפירות, ושכור עוד פרדס אם ימצא לך. וכך עשה, ויהי ברכת ה’ בכל אשר לו, ומילא כל התאים והעליות פירות, והרויח הרבה. ומאז והלאה עלה מעלה מעלה, עד שבימים מועטים נעשה עושר גדול, והיה לו כפר עם שדות ויערים ובהמה רבה.

רבי ירחמיאל מפשיסחא מתגלה כאן כדמות רבת פנים: מחד, הוא צדיק גדול שקדושתו ניכרת מאוד לעיני הנער. מאידך, הוא בעל מלאכה ידוע ואנשי העיר אינם חשים במשהו מוזר כשהם מכוונים את הנער לביתו של השען. אך מלבד שני אלו, עוסק הצדיק במלאכה נוספת: נתינת עצה טובה לאדם המגיע אליו. משורש נשמתו של כל אדם, ה’מזל’ שלו, נמשכים חייו ופרנסתו. צדיק היודע לראות את השורש הזה יכול לכוון את האדם למימוש נכון של מזלו – לפעמים דרך שינוי מקום עבודה, ולפעמים אפילו דרך התנהגות כזו שמביאה להשלכה שלו מהמקום הקודם ולמציאה של מקור פרנסה חדש לגמרי.

בסיפור שלנו, הדוד היה אדם קשה. אך גם כשמדובר בעסק משפחתי שמתנהל על מי מנוחות, ישנה מעלה בעבודה אישית, ופרנסה המגיעה ישירות מעבודתך שלך. כך גורס פתגם ידוע ביידיש, כי “אז מען טוט אליין, איז די נשמה ריין [כשעושים לבד, הנשמה נקיה]”. מדוע זה כך?

הצלחת האדם בעסק משפחתי באה מן המזל של המקיף הקרוב, רובד ה’חיה’ שבנפש. זהו הרובד השייך לקשרי המשפחה, העם והציבור. אך הצלחה כזו תשאיר לעד את המצליח בגבולות הטבע והעולם המוכר, ולא מעבר לכך. הצלחה אמיתית, למעלה מדרך הטבע לגמרי, באה מן המזל של המקיף הרחוק, היחידה שבנפש. זהו הקשר האישי והפרטי עם בורא העולם, ושם כל אחד הוא יחיד במינו, ויכול להצליח באופן לא צפוי ויוצא דופן.

לא במקרה, פירוש הביטוי “יוצא דופן” במקורו מתיחס לנולד בניתוח קיסרי. המשיח, המכונה בגמרא ‘קיסר’, הוא היחידה הכללית של כל ישראל, והוא גם התגלמות ה’סטארט אפ’ – חידוש עצום הפורץ את כל הגדרים, “ירום ונישא וגבה מאוד”. המלה ‘מאוד’, כמו אהבת “בכל מאֹדך” המתעלה מעל אהבתו הרגילה של האדם, מסמלת כאן את היוזמה האישית. כאשר היא יוזמה אמיתית, הבאה מן השמיים, יש בה כח להצליח יותר מכל – עד ל”חפץ ה’ בידו יצלח” בסטארט אפ המשיחי. במהרה בימינו!