חֶבֶל נַחֲלָתוֹ

שָׁלוֹם יְלָדִים!

הַשַּׁבָּת – שַׁבַּת תְּשׁוּבָה – נִקְרָא בַּתּוֹרָה אֶת שִׁירַת הַאֲזִינוּ, אַחַת מֵעֶשֶׂר הַשִּׁירוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּתָּנָ"ךְ, שֶׁאוֹתָהּ אוֹמֵר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לִפְנֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְאֶת תָּכְנָהּ הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁנְּשַׁנֵּן עַל פִּינוּ – "וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם"! הָרַמְבָּ"ן בְּפֵרוּשׁוֹ אוֹמֵר שֶׁכָּל דִּבְרֵי יְמֵי עַם יִשְׂרָאֵל וְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי 'מְקֻפָּלִים' כֻּלָּם בְּתוֹךְ דִּבְרֵי הַשִּׁירָה.

אַחַד הַפְּסוּקִים הַמְּיֻחָדִים בְּאוֹתָהּ שִׁירָה מְתָאֵר אֶת הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵינוּ, עַם יִשְׂרָאֵל, לַה' יִתְבָּרַךְ. לְשׁוֹן הַפָּסוּק הִיא: "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ". כְּלוֹמַר, עַם יִשְׂרָאֵל הוּא מַמָּשׁ חֵלֶק מֵה' וְהַנַּחֲלָה שֶׁבָּהּ הוּא בָּחַר לְהִתְגּוֹרֵר. לָמָּה נִקְרֵאת נַחֲלָה זוֹ בְּשֵׁם חֶבֶל? הַתְּשׁוּבָה הַפְּשׁוּטָה הִיא שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה לְסַמֵּן שֶׁטַח מְסֻיָּם בַּקַּרְקַע אֲנִי מוֹדֵד אוֹתוֹ בְּאֶמְצָעוּת חֲבָלִים, וּמִכָּאן מַגִּיעַ הַבִּטּוּי "חֶבֶל נַחֲלָתוֹ".

אֲבָל חוּץ מִלִּמְדִידָה לַחֶבֶל יֵשׁ תַּפְקִיד נוֹסָף – הוּא קוֹשֵׁר בֵּין שְׁנַיִם. הַחֶבֶל שֶׁקּוֹשֵׁר יְהוּדִי עִם ה' יִתְבָּרַךְ נִקְרָא "יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ"!

הַהִתְפָּרְצוּת

אַחֲרֵי הַמְּרִיבָה הַגְּדוֹלָה עִם אֶפְרַיִם לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁדָּבָר כָּזֶה יָכוֹל לִקְרוֹת. אֲבָל קֹדֶם אַכְנִיס אֶתְכֶם לָעִנְיָן. תִּרְאוּ, כְּבָר יוֹתֵר מֵחָדְשַׁיִם שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְדַבְּרִים אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי, וְהַכֹּל בִּגְלַל אוֹתָהּ מְרִיבָה. הָאֱמֶת, 'לֹא מְדַבְּרִים' זוֹ הַגְדָּרָה קַלָּה יַחֲסִית לְמָה שֶׁקּוֹרֶה בַּשֶּׁטַח. הָפַכְנוּ מַמָּשׁ לְאוֹיְבִים. לִפְנֵי אוֹתָהּ מְרִיבָה בְּהֶחְלֵט הָיִינוּ, אֲנִי וְאֶפְרַיִם, חֲבֵרִים. לֹא יוֹדֵעַ אִם הָיִיתִי מַגְדִּיר אוֹתוֹ הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי, כָּזֶה שֶׁבָּא לְךָ לְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בַּסּוֹדוֹת הַכְּמוּסִים שֶׁלְּךָ, אֲבָל הָיָה לָנוּ קֶשֶׁר דֵּי טוֹב. כְּשֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי נָסְעוּ לְכַמָּה יָמִים בָּחַרְתִּי לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ (הָיוּ עוֹד כַּמָּה שֶׁרָצוּ) וְהָיָה לָנוּ בְּהֶחְלֵט נֶחְמָד יַחַד. גַּם הוּא הָיָה מַגִּיעַ אֵלַי בְּכָל מִינֵי הִזְדַּמְּנוּיוֹת כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ הָיָה טוֹב וְנָעִים, עַד שֶׁקָּרָה מָה שֶׁקָּרָה.

זֶה הִתְחִיל מִמַּשֶּׁהוּ קָטָן שֶׁהָלַךְ וְהִתְנַפֵּחַ בְּצוּרָה לֹא הֶגְיוֹנִית. בְּסַךְ הַכֹּל אָמַרְתִּי מַשֶּׁהוּ לֶחָבֵר, שֶׁהֵבִין מִדְּבָרַי מַשֶּׁהוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי. בְּרֹב חָכְמָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ יֶלֶד הוּא רָץ לְסַפֵּר זֹאת לְאֶפְרַיִם. יֵאָמֵר לִזְכוּתוֹ, אֶפְרַיִם נָטָה לֹא לְהַאֲמִין לוֹ, וְלָכֵן נִגַּשׁ לְבָרֵר אִתִּי בַּמֶּה הָעִנְיָן, אֶלָּא שֶׁבְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָרְאוּ לִי מֵהַמִּסְדְּרוֹן לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ. יָצָאתִי בְּרִיצָה, אֲבָל אֶפְרַיִם כְּבָר הִתְחִיל לַחֲשֹׁשׁ שֶׁהָרִיצָה הָיְתָה רַק הַתֵּרוּץ, וּבְעֶצֶם אֵינִי מְעֻנְיָן לְדַבֵּר אִתּוֹ, וְאִם כָּךְ יֵשׁ שֶׁמֶץ שֶׁל אֱמֶת בִּדְבָרִים.

כַּדּוּר הַשֶּׁלֶג

מִכָּאן וָהָלְאָה הַדְּבָרִים הִתְגַּלְגְּלוּ בִּמְהִירוּת. אֶפְרַיִם, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה בָּטוּחַ בְּכָךְ, סִפֵּר זֹאת לְיֶלֶד נוֹסָף בַּכִּתָּה, חָבֵר שֶׁלּוֹ, אֲבָל שֶׁלִּי קְצָת פָּחוֹת, וְהַפַּרְשָׁנוּת שֶׁל אוֹתוֹ יֶלֶד לֹא הוֹתִירָה סָפֵק. אֶפְרַיִם הִשְׁתַּכְנֵעַ מִדְּבָרָיו וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ הִרְגִּישׁ מַמָּשׁ פָּגוּעַ. בְּצַעַד הֶחְלֵטִי הוּא עָבַר צַד. "אֲנִי וְרָזִי כְּבָר לֹא חֲבֵרִים", הִכְרִיז בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. הָאֱמֶת שֶׁהָיִיתִי בְּהֶלֶם, לֹא כָּל כָּךְ הֵבַנְתִּי עַל מָה וְלָמָּה. וּבִכְלָל, לָמָּה לְהַכְרִיז בְּקוֹל לִפְנֵי שֶׁבָּאתָ לְדַבֵּר אִתִּי? נִסִּיתִי לִפְנוֹת אֵלָיו, אֲבָל בְּצוּרָה יְשִׁירָה הוּא פָּשׁוּט סֵרֵב לְהִתְיַחֵס. גַּם כְּשֶׁשָּׁלַחְתִּי חֲבֵרִים לְתַוֵּךְ בֵּינֵינוּ וּלְהָבִין עַל מָה הַכַּעַס נַעֲנֵיתִי בְּזִלְזוּל מֻפְגָּן – "אֵיזֶה 'תָּמִים'… שֶׁלֹּא יַצִּיג הַצָּגוֹת, הוּא יוֹדֵעַ בְּדִיּוּק!", הָיְתָה תְּגוּבָתוֹ.

אֶהְיֶה כֵּן אִתְּכֶם, גַּם אֲנִי לֹא נָהַגְתִּי בְּיֹשֶׁר, וּבֶטַח לֹא בְּחָכְמָה. בָּרֶגַע שֶׁקָּלַטְתִּי שֶׁזֶּהוּ הַיַּחַס, שֶׁאֶפְרַיִם הִפְנָה לִי אֶת גַּבּוֹ לַחֲלוּטִין, הֶחְלַטְתִּי לְהָשִׁיב אֵשׁ וְעִם כָּל הַכֹּחַ. "נִרְאֶה לוֹ?! הוּא לֹא יִבְגֹּד בִּי, אֲנִי כְּבָר אַרְאֶה לוֹ מָה זֶה…". הִפְעַלְתִּי אֶת כָּל הַכִּשּׁוּרִים הַחֶבְרָתִיִּים שֶׁלִּי וּפָשׁוּט הֵקַמְתִּי חֲבוּרָה שֶׁל יְלָדִים נֶגְדּוֹ, שֶׁדָּאֲגָה לְמָרֵר הֵיטֵב אֶת חַיָּיו!

לֹא אַאֲרִיךְ בַּחֵלֶק הַמְּצַעֵר הַזֶּה, שֶׁכָּאָמוּר אָרַךְ מֵעַל חָדְשַׁיִם. אוֹמְרִים שֶׁהַגֶּשֶׁם שֶׁיּוֹרֵד בִּזְמַן מִלְחָמָה וּמַפְרִיעַ לַלְּחִימָה בָּאוֹיֵב מַרְטִיב גַּם אֶת הַצַּד הַנִּלְחָם בּוֹ, אָז גַּם בַּמִּלְחָמָה בֵּינֵינוּ יָצָאנוּ שְׁנֵינוּ עִם צַלָּקוֹת. אֲנִי לֹא מִתְכַּוֵּן לְצַלָּקוֹת בַּגּוּף, בָּרוּךְ ה' לֹא הִדַּרְדַּרְנוּ מַמָּשׁ לִפְגִיעוֹת גּוּפָנִיּוֹת, אֲבָל צַלָּקוֹת בַּנֶּפֶשׁ כּוֹאֲבוֹת לֹא פָּחוֹת. בְּסוֹפָהּ שֶׁל אוֹתָהּ מַעֲרָכָה מָרָה יָצָאנוּ שְׁנֵינוּ חֲבוּלִים, וְהָאֱמֶת, בּוֹדְדִים. בְּיוֹם בָּהִיר אַתָּה מְגַלֶּה שֶׁכָּל הַחֲבֵרוּיוֹת שֶׁלְּךָ עוֹסְקוֹת בְּדָבָר אֶחָד – אֵיךְ לִגְרֹם צַעַר לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. זֶה לֹא מַמָּשׁ נִקְרָא 'בְּיַחַד'…

הַתַּפְנִית

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן הָיְתָה עוֹד נִמְשֶׁכֶת הַמְּרִיבָה, וְאִם נוֹדֶה עַל הָאֱמֶת – לִשְׁנֵינוּ כְּבָר דֵּי נִמְאַס מִמֶּנָּה, אֲבָל מִשָּׁמַיִם הִיא נִקְטְעָה, וְהָאֱמֶת שֶׁזֶּה קָרָה בְּצוּרָה דֵּי מַפְתִּיעָה. אַחַר הַצָּהֳרַיִם יָצָאתִי לַגִּנָּה הַקְּרוֹבָה וּבַקָּצֶה הַמְּרֻחָק אֲנִי מַבְחִין בְּמַשֶּׁהוּ מוּזָר שֶׁמְּבַצְבֵּץ מִתּוֹךְ הַצִּמְחִיָּה. אֲנִי מִתְקָרֵב וּמְזַהֶה מִתּוֹךְ הַסְּבַךְ זוּג אוֹפַנַּיִם מֻטְמָן הֵיטֵב. בְּרֶגַע רִאשׁוֹן נִרְאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ הִסְתִּיר אוֹתָם בְּכַוָּנָה, כָּךְ שֶׁמִּן הַסְּתָם בְּעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת יַחְזְרוּ בַּעֲלֵי הָאוֹפַנַּיִם לְקַחְתָּם, אֲבָל מַשֶּׁהוּ גָּרַם לִי לַחֲשֹׁב אַחֶרֶת. אוּלַי מִישֶׁהוּ חָמַד לָצוֹן? אוּלַי הֶחְבִּיאוּ אוֹתָם כָּאן מִבַּעֲלֵיהֶם? זִנַּקְתִּי אֶל תּוֹךְ הַסְּבַךְ, שָׁלַפְתִּי אוֹתָם מִתּוֹכוֹ וּבְמִבְצָע מְזֹרָז הֵם הֻנְּחוּ עַל שְׁבִיל הַכְּנִיסָה, בְּדִיּוּק בָּרֶגַע שֶׁהִגִּיעַ לַמָּקוֹם הַבְּעָלִים הַמֻּדְאָגִים. וּמִי הֵם הַבְּעָלִים? בֶּטַח נִחַשְׁתֶּם – אֶפְרַיִם!

הַשְּׁנִיָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה מְבִיכָה. הוּא הִבִּיט בִּי וַאֲנִי בּוֹ, אַחַר כָּךְ הִבַּטְנוּ שְׁנֵינוּ עַל הָאוֹפַנַּיִם, וְשׁוּב אֶחָד בַּשֵּׁנִי. "אָה, אָז זֶה לֹא אַתָּה הֶחְבֵּאתָ לִי…", סִנֵּן אֶפְרַיִם. "נָכוֹן", עָנִיתִי בְּשֶׁקֶט, "פָּשׁוּט הֵם הָיוּ פֹּה, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁלָּקְחוּ לְךָ…".

עוֹד מַבָּט מְבֻיָּשׁ, חִיּוּךְ, וּמֵאוֹתוֹ רֶגַע הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל. הַמְּרִיבָה עָבְרָה לְמַחְלֶקֶת הַהִיסְטוֹרְיָה וְחָזַרְנוּ לַחֲבֵרוּת הַיְּשָׁנָה. לְאוֹתָהּ חֲבֵרוּת? הָאֱמֶת שֶׁלֹּא. אוּלַי מוּזָר לִשְׁמֹעַ, אֲבָל הַקֶּשֶׁר בֵּינֵינוּ דַּוְקָא הִתְחַזֵּק, אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִלִּפְנֵי אוֹתָהּ מְרִיבָה. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁדַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁהִתְנַהַגְנוּ זֶה לָזֶה בְּצוּרָה כָּל כָּךְ מְנֻכֶּרֶת הָפַךְ הַקֶּשֶׁר כָּעֵת לִהְיוֹת עָמֹק יוֹתֵר. הַיּוֹם אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לְקַלְקֵל אֶת הַחֲבֵרוּת בֵּינֵינוּ!

קְרִיעָה מְקָרֶבֶת

נַחֲזֹר לַחֶבֶל שֶׁלָּנוּ, שֶׁקּוֹשֵׁר אוֹתָנוּ לַה'. רָשִׁ"י מְפָרֵשׁ בַּתּוֹרָה וְאוֹמֵר שֶׁכָּל חֶבֶל שָׁזוּר מִשְּׁלֹשָׁה חֲבָלִים דַּקִּים, רֶמֶז לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת – אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב – שֶׁקּוֹשְׁרִים אוֹתָנוּ לַה'. בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא מַסְבִּיר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן שֶׁגַּם אוֹתָם שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים עֲשׂוּיִים מִנִּימִים דַּקִּים, כָּךְ שֶׁמִּסְפָּרָם הַכּוֹלֵל הוּא 613, רֶמֶז לְתַרְיָ"ג הַמִּצְווֹת הַקּוֹשְׁרוֹת אוֹתָנוּ לַה'.

אֲבָל אוֹתוֹ חֶבֶל עָלוּל גַּם לְהִפָּרֵם וּלְהִקָּרַע וְזֶה עָלוּל לִקְרוֹת בָּרֶגַע שֶׁיְּהוּדִי עוֹבֵר עֲבֵרָה, חָס וְחָלִילָה – הוּא קוֹרֵעַ אֶת אַחַד הַחוּטִים הַדַּקִּים. וּמָה אִם נִקְרְעוּ כָּל 613 הַחוּטִים? הַאִם הַקֶּשֶׁר נִתַּק? בְּאֹפֶן פָּשׁוּט – כֵּן. אֲבָל מַגִּיעָה הַהַפְתָּעָה: אֶפְשָׁר בְּהֶחְלֵט לְחַבֵּר אֶת קְצוֹת הַחֶבֶל וְלִקְשֹׁר אוֹתָם אֶחָד לַשֵּׁנִי, גַּם לְאַחַר הַנִּתּוּק. חִבּוּר זֶה נִקְרָא תְּשׁוּבָה!

אֲבָל הַהַפְתָּעָה הַגְּדוֹלָה הִיא מָה שֶׁמִּתְגַּלֶּה לְאַחַר חִבּוּר הַקְּצָווֹת: הַמֶּרְחָק שֶׁהָיָה בֵּין הַשְּׁנַיִם שֶׁאוֹחֲזִים בַּקְּצָווֹת הַמְּרֻחָקִים מִתְקַצֵּר! הַנִּתּוּק וְהַקֶּשֶׁר שֶׁנִּקְשָׁר בְּעִקְּבוֹתָיו מְגַלִּים עַד כַּמָּה אָנוּ קְרוֹבִים!

שֶׁנִּזְכֶּה לְגַלּוֹת עַד כַּמָּה ה' יִתְבָּרַךְ קָרוֹב!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי