חיים של שליחות

הרבי מליובאוויטש משמש בדוגמה האישית שלו מקור השראה לתכונות העיקריות של שליחות: אמונה, מסירות, דאגה לזולת ואחריות. אימוץ תכונותיו של הרבי יזכה אותנו במימוש המשמעות האמתית של חיינו - חיים של שליחות!

אין מי שלא מכיר לפחות אחד מאלפי שליחיו של הרבי מליובאוויטש, הפזורים בעולם כולו. שאיפתו של הרבי היא שכל יהודי יהיה שליח. כדי לחיות חיים של שליחות כדאי להתבונן בתכונות האופי של הרבי ולהשתדל לאמץ אותן בחיינו שלנו – "שלוחו של אדם כמותו". נתבונן בארבע תכונות עיקריות המאפיינות את הרבי ואת יחסו לשליחות:

התכונה הראשונה היא אמונה. קודם כל, האמונה התמימה והמוחלטת בה', בתורתו ובהשגחתו הפרטית עלינו. מעבר לכך, הרבי ממחיש את דברי הבעל שם טוב שכשם שמאמינים בה' כך יש להאמין בכל יהודי. הרבי משדר לכל אדם שהוא מאמין בכח הטמון בו לעשות את רצון ה' ולהצליח בשליחותו, הרבה יותר ממה שהאדם מאמין בעצמו. ועוד יותר, כדי לצאת לשליחות שמגמתה השפעת טוב לעולם צריך אמונה בכך שהעולם הוא טוב, ושבכל בני-האנושות יש גרעין פנימי של טוב.

התכונה השניה היא מסירות. מרגע קבלת הנשיאות מוקדשים חיי הרבי ללא שיור למימוש שליחותו בעולם, מתוך דבקות מוחלטת במטרה הסופית שהוא הציב – הבאת הגאולה האמתית והשלמה, בלי שאף יהודי ישאר בגלות. על כל אחד לאמץ לעצמו את המסירות ואת הדבקות במטרה כדי להצליח בשליחותו שלו.

התכונה השלישית היא דאגה, הכוללת גם את האכפתיות מלאת האהבה והחמלה כלפי הזולת, וגם את הדאגה לטפל בפועל בכל מה שהוא זקוק לו, בגשמיות וברוחניות. הרבי דואג באמת לכל אחד ואחת, וכל שליח של הרבי לומד להזדהות עם הדאגה הזו ולפעול לאורה.

התכונה הרביעית היא אחריות. שליחות לא מוּנעת רק ממוטיבציה אישית – מאמינה, מסורה ודואגת ככל שתהיה. היא גם מוטלת על האדם כחובה מלמעלה, משימה שהוא עתיד ליתן דין וחשבון על מילויה. יסוד היסודות בהנהגת הרבי הוא קבלת-עול, שהופכת את התפקיד למחייב ומתמיד בכל מצב בחיים – "ותהי המשרה על שכמו".

ההשראה לארבע התכונות הללו מגיעה מארבע דמויות עמן מזדהה הרבי: ההשראה לאמונה נובעת מההזדהות עם אברהם אבינו, שגם כאשר "הוא מהעבר האחד וכל העולם מהעבר השני" הוא קורא בשם ה' א-ל עולם ומאמין שבסופו של דבר כולם יקבלו ממנו את האמונה. ההשראה למסירות מגיעה מהזדהות עם מדמותו של משה רבינו, שאין לו בחייו מאומה חוץ מהטבה לעם ישראל. ההשראה לדאגה מתקבלת מתוך ההזדהות עם מלך המשיח, המקיים בעצמו "כי מרחמם ינהגם" – רחמים בלב, ברגש אכפתי, והנהגה בפועל, בדאגה מעשית לכל צרכי העם ("כי מרחמם" בגימטריא "דאגה בלב איש" ובגימטריא משיח). ההשראה לאחריות – התחושה ששלומו של כל יהודי מוטל על שכמי – באה מההזדהות עם מרדכי הצדיק, עליו האחריות לכל "עם מרדכי".

התקשרות אמתית לנשמה הכללית של הדור, "ראש בני ישראל", גורמת לכל אחד ואחת לנסות להתאים את אופיו המיוחד לאופי של נשיא הדור ולאמץ את תכונותיו בשליחותו האישית, בדרך להבאת הגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו.