לא לפחד כלל!

ראש חודש תמוז לפני יותר משלשת-אלפים שנה. משה רבינו שולח מן המדבר שנים-עשר אנשים לתור את הארץ המובטחת. המרגלים חוזרים ועשרה מהם מספרים: הארץ הזו מפחידה! פירות משונים בגודלם, ענקים וחומות בצורות. זה פשוט גדול עלינו… מה באמת עושים עם הפחד?

ילד קטן ביער

רבי ישראל, הבעל שם טוב, נולד להוריו בעת זקנותם, ובהיותו ילד הם נפטרו. לפני מותו, קרא האב רבי אליעזר לבנו הקטן ואמר לו “ישראלי’ק! אל תפחד משום דבר מעולם, רק מהשם יתברך”. ישראל קיים את הצוואה, ומסופר שהיה הולך ביערות לבדו ללא כל פחד. הוא גדל, והיה למנהיג ישראל המחדיר בנו אמונה ובטחון עד עצם היום הזה.

בצוואת האב הזקן לבנו הקטן נמצא הסוד הגדול, איך להתגבר על פחדים, חששות וחרדות. לא אומרים לנו “אין דבר כזה הנקרא פחד”. יש פחד טוב וחיובי, לפחד מה’ יתברך. ומי שמפחד מה’, איננו מפחד משום דבר אחר בעולם. יער חשוך, חומה גבוהה ובני-ענקים – הכל מגוחך לעומת גדולתו של ה’. כל הפחד מתפוגג.

זהו תהליך נפשי-פנימי הנקרא בשפת החסידות העלאת מידת הפחד. ראית משהו מפחיד, עומדת בפניך משימה מאיימת, אתה מלא חששות… עצור רגע וחשוב: יש אי-שם פחד טוב מאד. כל הפחד שאני חווה, גלים של ספקות וחששות, הכל ‘נפל’ והגיע לכאן ממקום אחר. אם אתמקד בפחד הנכון, הפחדים הקיימים ייעלמו, הם יתעלו ויחזרו למקור שלהם.

איזה פחד!

רגע, למה בכלל לפחד מה’? הרי ה’ הוא טוב ומיטיב לכל, הוא ברא אותנו ומפרנס אותנו. נכון מאד, ובדיוק בגלל זה אנו מפחדים לקלקל את היחסים הטובים אתו. כמו שנזהרים לא להרוס מכשיר עדין ויקר, וכמו שבני זוג אוהבים נזהרים מלפגוע זה בזה. זו המשמעות החיובית האמתית של הביטוי “חרדים”, חרדים לקיים את מצוות הבורא ולפגוע בקשר אתו. זהו הפחד עליו נאמר “אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד”.

אבל יש הסבר נוסף, רובד עמוק של הפחד. פחד הוא חוויה ראשונית של מפגש עם משהו אחר. האדם לא מפחד מדברים מוכרים. הוא מפחד מדבר חדש, ולכן נוטה להסתגר בתוך הקונכייה שלו. כל מפגש של ה’אני’ עם ה’אחר’ הוא מפחיד. והנה הדבר הכי לא מוכר, הכי מפתיע ולא ידוע, הוא המפגש עם אלוקים. האדם הקטן נפגש עם האין-סופי והבלתי-מוגבל. זה באמת פחד. אבל הפחד הזה הוא ‘כיף חיים’, כמו לפחד במתקן לונה-פארק – כאשר אתה בידיים טובות ויודע שהכל לטובתך. פחד כזה מסתיים בצחוק גדול, כמו הביטוי הנפלא המתייחס ליצחק אבינו “פַּחַד יִצְחָק” הפחד צוחק ואנו צוחקים אתו.

ובחזרה לחטא המרגלים, ולחששות המלווים אותנו בכל עת – התרופה לפחד היא אמונה, אמונה בה’ הטוב שרק ממנו יש לפחד, פחד מתוק שממתיק את כל הפחדים בעולם.