מֵרֹב כֹּל

בְּפָרָשַׁת כִּי תָּבוֹא מְתֹאָרִים בַּאֲרִיכוּת הַסֵּבֶל וְהַצָּרוֹת הָעֲלוּלִים לְהִתְמַמֵּשׁ בְּאִם לֹא נֵלֵךְ בִּדְרָכָיו שֶׁל ה'. בְּאֶמְצָעָהּ שֶׁל סִדְרַת הַתּוֹכֵחָה מוֹפִיעַ פָּסוּק מַפְתִּיעַ, שֶׁמַּסְבִּיר כֵּיצַד הִדַּרְדַּרְנוּ לַמַּצָּב הֶחָמוּר הַזֶּה. לֹא כָּתוּב בּוֹ שֶׁהָעֳנָשִׁים בָּאִים עָלֵינוּ בִּגְלַל עֲבֵרוֹת שֶׁעָשִׂינוּ וַאֲפִלּוּ לֹא בִּגְלַל שֶׁהִתְרַשַּׁלְנוּ בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת. הַגּוֹרֵם הָעִקָּרִי הוּא "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל".

מְעַנְיֵן, כִּי תֵּכֶף אֲנַחְנוּ כְּבָר מְסַיְּמִים אֶת חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וְלֹא נִתְקַלְנוּ עַד עַכְשָׁו בַּמִּצְוָה לִשְׂמֹחַ. בַּחַגִּים יֵשׁ מִצְוָה מְפֹרֶשֶׁת לִשְׂמֹחַ – "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", אֲבָל אֵין מִצְוָה מְיֻחֶדֶת לִשְׂמֹחַ תָּמִיד. הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ מִפְּשִׁיסְחָא הָיָה אוֹמֵר, כִּי שִׂמְחָה אָמְנָם אֵינָהּ אַחַת מִתַּרְיָ״ג מִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֲבָל בִּלְעָדֶיהָ לֹא הָיִינוּ מְקַיְּמִים אַף אַחַת מֵהֶן… הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ הֵעִיד עַל עַצְמוֹ, שֶׁכָּל הַהַשָּׂגוֹת הַשְּׁמֵימִיּוֹת אֲלֵיהֶן זָכָה וְזִכָּה אֶת הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו בָּאוּ לוֹ בִּזְכוּת ״שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה".

אָז עַל הַשִּׂמְחָה וְעַל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁלָּהּ אֶשְׂמַח שֶׁנְּדַבֵּר הַיּוֹם…

אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה

מָתַי בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי שָׂמֵחַ? כַּאֲשֶׁר אֲנִי מְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ לִי מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ שֶׁעָבַר לִרְשׁוּתִי, שֶׁהִשַּׂגְתִּי אוֹתוֹ. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה זֶה קָרָה לִי כְּשֶׁסַּבָּא הִגִּיעַ וְהֵבִיא לִי אֶת הַמַּצְלֵמָה הַחֲדִישָׁה שֶׁחָלַמְתִּי עָלֶיהָ. תָּמִיד חָלַמְתִּי, אֲבָל לֹא מַמָּשׁ הֶאֱמַנְתִּי שֶׁזֶּה יִקְרֶה, וְהִנֵּה יֵשׁ לִי! זֶה קוֹרֶה לִי גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁיּוֹשֵׁב לִי עַל הַלֵּב וַאֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ אוֹ מְפַחֵד לְדַבֵּר עָלָיו, וְאָז, כַּאֲשֶׁר אֲנִי מַצְלִיחַ סוֹף-סוֹף לְהַסְבִּיר אֶת עַצְמִי, אֲנִי נַעֲשֶׂה מְשֻׁחְרָר וְשָׂמֵחַ. לֹא בָּרוּר לִי לָמָּה, אֲבָל הַהַרְגָּשָׁה הִיא שֶׁיֵּשׁ לִי.

אֲבָל הַדָּבָר הַמְּעַנְיֵן הוּא בַּשִּׂמְחָה שֶׁמִּתְגַּלָּה אֶצְלִי בָּרֹאשׁ, כְּשֶׁאֲנִי תּוֹפֵס וּמַשִּׂיג מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ בַּשֵּׂכֶל שֶׁלִּי. לְדֻגְמָה, אַחֲרֵי שֶׁהִתְאַמַּצְתִּי בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים דַּקּוֹת לִפְתֹּר תַּרְגִּיל מְסֻבָּךְ בְּחֶשְׁבּוֹן. כָּל זְמַן שֶׁהָיִיתִי טָרוּד בִּמְצִיאַת הַדֶּרֶךְ לַפִּתְרוֹן, וַאֲפִלּוּ בָּרֶגַע שֶׁעָלִיתִי עַל הָרַעְיוֹן לַתְּשׁוּבָה, עֲדַיִן לֹא הָיָה לִי פְּנַאי לִשְׂמֹחַ. לָמָּה? כִּי עוֹד הָיִיתִי עָסוּק בַּמַּחֲשָׁבָה עַל הַתַּרְגִּיל. אֲבָל כְּשֶׁהֵבַנְתִּי אֶת הַדֶּרֶךְ וְהִשְׁלַמְתִּי אֶת הַפִּתְרוֹן כְּבָר הָיִיתִי מְאֻשָּׁר מִשִּׂמְחָה. עַל מָה וְלָמָּה? כִּי הַפִּתְרוֹן נִמְצָא כְּבָר אֶצְלִי בַּיָּד, יֵשׁ לִי אוֹתוֹ.

בַּחֲסִידוּת מֻסְבָּר, כִּי הַשִּׂמְחָה שֶׁבַּלֵּב קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר הָדוּק עִם סְפִירַת הַבִּינָה. לִפְעָמִים הַשִּׂמְחָה הִיא תּוֹצָאָה שֶׁל הַהֲבָנָה, מִכָּךְ שֶׁעָמַדְתִּי בַּמְּשִׂימָה הַמְּאַתְגֶּרֶת וְצָבַרְתִּי לִי יֶדַע חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיָה לִי קֹדֶם; וְלִפְעָמִים הַשִּׂמְחָה הִיא זוֹ שֶׁגּוֹרֶמֶת וְעוֹזֶרֶת לִי לְהָבִין דְּבָרִים חֲדָשִׁים. אַתֶּם יוֹדְעִים, כְּשֶׁאָדָם עָצוּב הוּא בָּטוּחַ שֶׁכָּל הָעוֹלָם תָּקוּעַ כְּמוֹתוֹ, וְאָז הוּא מִתְיָאֵשׁ מִלְּנַסּוֹת לְהָבִין דְּבָרִים חֲדָשִׁים. "אֲנִי לֹא מֵבִין וְזֶהוּ", חוֹשֵׁב לוֹ הֶעָצוּב בְּלִבּוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה פּוֹרֶצֶת אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאֶפְשָׁר הַכֹּל, וְהַ"שִׂמְחָה פּוֹרֶצֶת גָּדֵר". זוֹ שִׁמְחָה שֶׁמְּבִיאָה הֲבָנָה.

הַשִּׂמְחָה הַתְּמִידִית

אָז מִמָּה עָלַי לִהְיוֹת שָׂמֵחַ?

אוֹמְרִים שֶׁיְּהוּדִי טוֹב עוֹנֶה בִּשְׁאֵלָה, אָז אֶעֱנֶה כָּךְ – מִמָּה לֹא?… קֹדֶם כָּל, אַתָּה חַי וְנוֹשֵׁם. חֲשַׁבְתֶּם לְעַצְמְכֶם כַּמָּה פְּעָמִים חֲזַרְתֶּם עַל פְּעֻלַּת הַנְּשִׁימָה בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה? אָדָם מְבֻגָּר עוֹשֶׂה זֹאת בְּעֵרֶךְ 20 פְּעָמִים בְּדַקָּה, יֶלֶד קְצָת יוֹתֵר. וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן? בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה? פַּעַם אַחַת בְּמַעֲלִית שֶׁנִּתְקְעָה מַסְפִּיקָה לִי כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אֶת הַלַּחַץ כְּשֶׁרַק נִדְמֶה לִי שֶׁחָסֵר אֲוִיר לִנְשִׁימָה. אֶת הָאֲוִיר, אַגַּב, אָנוּ מְקַבְּלִים חִנָּם, לְלֹא תַּשְׁלוּם. אָז דָּבָר רִאשׁוֹן תּוֹדָה לַה' עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה, עַל הָאֹכֶל וְהַבְּגָדִים, וּבְעִקָּר עַל תְּשׂוּמַת הַלֵּב שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. סִבָּה מַסְפִּיק טוֹבָה לִשְׂמֹחַ, לֹא?

אֲבָל יֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עוֹד יוֹתֵר, וְגַם הִיא עַל דָּבָר שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִים אוֹתוֹ לְלֹא הַפְסָקָה – לִהְיוֹת יְהוּדִי! ה' בָּחַר בִּי לִהְיוֹת חֵלֶק מִמֶּנּוּ, "חֵלֶק אֱ-לוֹהַּ מִמָּעַל מַמָּשׁ"! זֶה דָּבָר פָּשׁוּט? מַמָּשׁ לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי יְהוּדִי מֵאָז שֶׁנּוֹלַדְתִּי. אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם הָיִיתִי בּוֹדֵק אֶת עַצְמִי הֵיטֵב אֲנִי לֹא בָּטוּחַ שֶׁהָיִיתִי מְרֻצֶּה מֵהַתּוֹצָאָה. יוֹתֵר נָכוֹן, לֹא בָּטוּחַ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הָיָה מְרֻצֶּה תָּמִיד מֵהִתְנַהֲגוּת שֶׁלִּי, וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי עֲדַיִן יְהוּדִי. ה' מַאֲמִין בִּי וְלֹא מִתְיָאֵשׁ מִמֶּנִּי. בְּמִפְעָלִים מַצְלִיחִים מִי שֶׁלֹּא עוֹבֵד בַּחֲרִיצוּת גּוֹרֵם נֶזֶק לַמִּפְעָל וְדֵי מַהֵר מְקַבֵּל לְיָדָיו מִכְתַּב פִּטּוּרִין. עָלָיו לַעֲזֹב אֶת מְקוֹם הָעֲבוֹדָה. מִישֶׁהוּ פַּעַם קִבֵּל מֵה' – מְנַהֵל הָעוֹלָם – מִכְתָּב כָּזֶה? לְהֵפֶךְ, ה' יִתְבָּרַךְ מַעֲנִיק לָנוּ כֹּחוֹת מְיֻחָדִים וְהִזְדַּמְּנוּיוֹת רַבּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו – "רַבָּה אֱמוּנָתְךָ"!

שִׂמְחָה מֵרֹב כָּל

נַחֲזֹר אֶל הַפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ. אֶת הַפָּסוּק לְסִבַּת הַגָּלוּת וְהַצָּרוֹת אֶפְשָׁר – וְיֵשׁ פַּרְשָׁנִים שֶׁכָּךְ מְבָאֲרִים – לְהַסְבִּיר כָּךְ: לָמָּה נִגְזַר עָלֶיךָ כָּל הַסֵּבֶל? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה. וְלָמָּה לֹא עָבַדְתָּ בְּשִׂמְחָה אֶת ה'? כִּי הָיִיתָ שָׁקוּעַ בְּמִרְדָּף אַחֲרֵי הַנָּאוֹת גַּשְׁמִיּוֹת, הִסְתַּחְרַרְתָּ מֵרֹב הַצְלָחָה, "מֵרֹב כֹּל", וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ.

זוֹ דֻּגְמָה לְשִׂמְחָה לֹא-טוֹבָה, שִׂמְחָה שֶׁבָּאָה מֵהַרְגָּשָׁה שֶׁ'יֵשׁ לִי', בְּלִי לִזְכֹּר שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע וְהַהַצְלָחָה בָּאִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. הַשִּׂמְחָה בִּקְדֻשָּׁה בָּאָה גַּם הִיא מִתְּחוּשָׁה שֶׁ'יֵשׁ לִי', אֶלָּא הַדָּבָר שֶׁיֵּשׁ לִי הוּא אַחֵר לְגַמְרֵי – "יֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ". הַמִּרְדָּף שֶׁלָּנוּ הוּא אַחַר ה' יִתְבָּרַךְ, אַחַר מִצְווֹתָיו, אַחַר הֲבָאַת הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה לָעוֹלָם.

כַּאֲשֶׁר נִפְגַּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ עִם אָחִיו הָרָשָׁע, עֵשָׂו, נִשְׁמַע בֵּינֵיהֶם חִלּוּף דְּבָרִים מְעַנְיֵן. עֵשָׂו מַצְהִיר עַל רְכוּשׁוֹ הָרָב וְאוֹמֵר בְּגַאֲוָתוֹ "יֶשׁ לִי רָב". כְּלוֹמַר, יֵשׁ לִי הַרְבֵּה מְאֹד, אֲבָל תָּמִיד לֹא יַזִּיק יוֹתֵר… לְעֻמָּתוֹ, יַעֲקֹב בְּעַנְוְתָנוּתוֹ מַכְרִיז "יֶשׁ לִי כֹל". מִצַּד עַצְמִי אֵין לִי כְּלוּם, אֲבָל יֵשׁ לִי הִתְקַשְּׁרוּת אַמִּיצָה עִם ה', הַמַּעֲנִיק לִי שֶׁפַע בְּלִי סוֹף, וְלָכֵן לֹא חָסֵר לִי כְּלוּם. שִׂמְחַת הַיְּהוּדִי, שֶׁתְּבַטֵּל אֶת סֵבֶל הַגָּלוּת וְתַחֲזִיר אוֹתָנוּ לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, הִיא תָּמִיד "מֵרֹב כֹּל"!

שֶׁנִּזְכֶּה לְבִיאַת מָשִׁיחַ, הַיְּהוּדִי הֲכִי שָׂמֵחַ, שֶׁיָּבוֹא וִישַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי