סוֹתֵר עַל מְנַת לִבְנוֹת

“לָמָּה אַתָּה חַיָּב לַהֲרֹס? עַד שֶׁבָּנִינוּ אֶת זֶה…”

“נִרְאֶה לְךָ? אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ מָה הוֹלֵךְ לִהְיוֹת פֹּה…”

* * * * *

אֵיזֶה מַעֲבָר חַד. כָּל שָׁנָה קָשֶׁה לִי לְעַכֵּל אֶת הַמַּהְפָּךְ שֶׁמִּתְרַחֵשׁ תּוֹךְ יוֹם אֶחָד, מִשִּׂיא הָאֵבֶל שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב לְצַהֲלַת חֻפְשַׁת ‘בֵּין הַזְּמַנִּים’. הָאֱמֶת הִיא, שֶׁלַּמַּהְפָּךְ הַזֶּה יֵשׁ כְּבָר סִימָנִים מֻקְדָּמִים. חֲזַ”ל מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ, כִּי עוֹד בְּצָהֳרֵי יוֹם הַצּוֹם, בְּשָׁעָה שֶׁהַחֻרְבָּן בְּשִׂיאוֹ, בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה בָּהּ נִצְּתָה הָאֵשׁ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ – נוֹלַד הַמָּשִׁיחַ. אָנוּ קָמִים מֵהַיְּשִׁיבָה עַל הָאָרֶץ וְעוֹבְרִים לָשֶׁבֶת עַל גַּבֵּי הַכִּסֵּא, וְזֶה אוֹת לִתְחִלַּת הִתְפּוֹגְגוּת קֹשִׁי הָאֲבֵלוּת.

כֵּיצַד נִתָּן ‘לְעַכֵּל’ אֶת הַמַּעֲבָר הַחַד מֵאֵבֶל לְשִׂמְחָה?

אוּפְּס, שָׁכַחְתִּי…

“יְלָדִים, מִי יוֹדֵעַ לוֹמַר לִי אֵיךְ זֶה שֶׁ…”, שׁוֹאֵל הַמּוֹרֶה אֶת הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה. “אָה, בֶּטַח!”, קוֹפֵץ נַפְתָּלִי בָּרֹאשׁ, תּוֹךְ הַשְׁמָעַת קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים הַמְּעִידִים עַל קֹצֶר רוּחוֹ הַמִּתְקַדֵּם. “כֵּן, בְּבַקָּשָׁה”, מְסַמֵּן לוֹ הַמּוֹרֶה לַעֲנוֹת. “אֶהֶמְממ, שָׁכַחְתִּי….”, עוֹנֶה נַפְתָּלִי בִּמְבוּכָה. מַכִּירִים אֶת הַמַּחֲזֶה הַזֶּה? אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁכֵּן. הַאִם נַפְתָּלִי אָכֵן יָדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה? אִם כֵּן, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד הִיא פָּרְחָה מִמּוֹחוֹ? הַתְּשׁוּבָה הִיא כֵּן וְלֹא. נַפְתָּלִי יָדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל רַק בְּאֹפֶן כְּלָלִי. הוּא עוֹד לֹא הִסְפִּיק לַחֲשֹׁב עָלֶיהָ בְּנַחַת, הַפְּרָטִים עוֹד לֹא הָיוּ מְסֻדָּרִים בְּרֹאשׁוֹ וּמִשּׁוּם כָּךְ הַתְּשׁוּבָה ‘בָּרְחָה’ מִמֶּנּוּ.

בִּלְשׁוֹן הַחֲסִידוּת נִקְרָא מַצָּב זֶה הַבְרָקָה שֶׁל חָכְמָה, אַךְ לְלֹא בִּינָה. מִישֶׁהוּ מִכֶּם הִצְלִיחַ פַּעַם לִתְפֹּס בָּרָק בַּיָּדַיִם? גַּם אִם הַבָּרָק לֹא הָיָה נוֹשֵׂא מִטְעָן חַשְׁמַלִּי מְסַכֵּן – לֹא הָיָה הַדָּבָר מִתְאַפְשֵׁר. מְהִירוּת הָאוֹר הִיא עֲצוּמָה, וְאֵינָהּ מְאַפְשֶׁרֶת לָנוּ לִתְפֹּס אֶת הַהֶבְזֵק הַמַּבְרִיק אֶת הַשָּׁמַיִם. כַּאֲשֶׁר הַמּוֹרֶה שָׁאַל אֶת הַשְּׁאֵלָה, הִבְרִיק רַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה בְּמוֹחוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי וְסָבִיר שֶׁאִם הָיָה מַמְתִּין כַּמָּה שְׁנִיּוֹת שֶׁל מַחְשָׁבָה הָיָה הַהֶסְבֵּר שָׁגוּר בְּפִיו.

הָרַב וְהַתַּלְמִיד

אָז לָמָּה אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם עַל בְּרִיחָה שֶׁל מַחֲשָׁבָה מֵהַמֹּחַ? כִּי דָּבָר כָּזֶה יָכוֹל לִקְרוֹת לֹא רַק לְתַלְמִיד, אֶלָּא גַּם לְרַב, תַּלְמִיד חָכָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְכָאן אָנוּ עוֹבְרִים לְמָשָׁל מְיֻחָד בְּמִינוֹ שֶׁלִּמֵּד רַבִּי הִלֵּל מִפָּארִיטְשׁ. רַבִּי הִלֵּל, שֶׁיּוֹם הִלּוּלָתוֹ יָחוּל הַשָּׁבוּעַ, בְּיוֹם יא מְנַחֵם-אָב, הָיָה מִגְּדוֹלֵי חֲסִידֵי חַבָּ”ד בְּכָל הַדּוֹרוֹת וַחֲסִיד מֻבְהָק שֶׁל אַדְמוֹ”ר הָאֶמְצָעִי וְהַצֶּמַח צֶדֶק. הַמָּשָׁל שֶׁל רַבִּי הִלֵּל מַסְבִּיר לָנוּ כֵּיצַד אַכְזָבָה גְּדוֹלָה וּמַפַּח נֶפֶשׁ עֲשׂוּיִים לְהִתְגַּלּוֹת בְּהֶמְשֵׁךְ כְּשִׂיאָהּ שֶׁל הַצְלָחָה.

הַמָּשָׁל שֶׁל רַבִּי הִלֵּל מֵבִיא אוֹתָנוּ לְשִׁעוּר שֶׁמּוֹסֵר רַב חָשׁוּב וְלוֹ קְהַל תַּלְמִידִים מְגֻוַּן. בֵּין הַתַּלְמִידִים יֵשׁ שֶׁבָּאִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי מוּסָר וְחִזּוּק, יֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁמְּעֻנְיָנִים בְּעִקָּר לִשְׁמֹעַ הַדְרָכָה מַעֲשִׂית, כֵּיצַד עֲלֵיהֶם לְהִתְנַהֵג וְיֵשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁבָּאִים בְּעִקָּר בִּשְׁבִיל הָאֲוִירָה, כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק מֵהִשְׁתַּתְּפוּת בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, גַּם בְּלִי לְהָבִין אֶת כָּל הַנֶּאֱמָר בּוֹ. אֲבָל יֵשׁ תַּלְמִידִים מִסּוּג אַחֵר. לִפְעָמִים מְדֻבָּר בְּתַלְמִיד אֶחָד בִּלְבַד, שֶׁעֲבוּרוֹ הַשִּׁעוּר הוּא מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי. אֶצְלוֹ הַשִּׁעוּר הוּא הַ-כֹּ-ל. דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מֵהָרַב אֵינָם עוֹד תּוֹסֶפֶת שֶׁל מָנָה אַחֲרוֹנָה, צ’וּפָּר, אֶלָּא מַמָּשׁ אֲוִיר לִנְשִׁימָה שֶׁמְּחַיֶּה אוֹתוֹ. תַּלְמִיד כָּזֶה נִקְרָא תַּלְמִיד מֻבְהָק, וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁעֲבוּרוֹ הָרַב הוּא רַב מֻבְהָק. אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בְּכָךְ? אֶפְשָׁר לִרְאוֹת זֹאת עַל הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ. בִּשְׁעַת הַשִּׁעוּר הוּא מְרֻכָּז כָּל-כֻּלּוֹ בַּדְּבָרִים וּבוֹלֵעַ בִּשְׁקִיקָה כָּל דִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי רַבּוֹ. גַּם הַצְּפִיפוּת בַּמָּקוֹם לֹא מַפְרִיעָה לוֹ. מִיָּד לְאַחַר הַשִּׁעוּר הוּא יֵשֵׁב עִם עַצְמוֹ אוֹ עִם חָבֵר וְיַחַד יְנַסּוּ לְשַׁחְזֵר כָּל פְּרָט שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ.

מַשֶּׁהוּ מִתְבַּלְבֵּל פֹּה

יוֹם אֶחָד אֵרַע מִקְרֶה יוֹצֵא דֹּפֶן. לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה שֶׁל שִׁעוּר, בּוֹ הָרַב פּוֹרֵס אֶת מִשְׁנָתוֹ בַּבְּהִירוּת וּבָעַמְקוּת הָאָפְיָנִית לוֹ, מַשֶּׁהוּ מַתְחִיל לְהִשְׁתַּבֵּשׁ. בַּתְּחִלָּה מַבְחִין יְדִידֵנוּ, הַתַּלְמִיד הַמֻּבְהָק, שֶׁהָרַב קְצָת פָּחוֹת מְרֻכָּז בִּדְבָרָיו. הוּא אָמְנָם מַמְשִׁיךְ לְהַסְבִּיר אֶת הָרַעֲיוֹן בּוֹ פָּתַח, אֲבָל לְלֹא הַהִתְלַהֲבוּת הָאָפְיָנִית לוֹ. נִרְאֶה כִּי מַחֲשַׁבְתּוֹ נוֹדֶדֶת כָּעֵת לִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. הַתַּלְמִיד, שֶׁגַּם בְּמַהֲלַךְ שִׁעוּר רָגִיל צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ מַאֲמַצִּים רַבִּים בִּקְלִיטַת תָּכְנוֹ וּבַהֲבָנָתוֹ, מִתְקַשֶּׁה כָּעֵת יוֹתֵר בִּמְלַאכְתּוֹ. כֵּן, אוּלַי נִשְׁמַע מְשֻׁנֶּה, אֲבָל לִמְאוֹר הַפָּנִים שֶׁל הָרַב בְּעֵת הַדִּבּוּר יֵשׁ הַשְׁפָּעָה רַבָּה עַל הֲבָנַת הַתַּלְמִיד, וְכָעֵת הָאֶתְגָּר עֲבוּרוֹ גָּדֵל.

בַּשָּׁלָב הַבָּא שָׂם הַתַּלְמִיד לֵב לַתּוֹפָעָה הַבָּאָה: תּוֹךְ כְּדֵי מִשְׁפְּטֵי הַהֶסְבֵּר שֶׁל רַבּוֹ, נִפְלֶטֶת פִּתְאוֹם מִלָּה שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה כְּלָל לַנּוֹשֵׂא. אִם עוֹד קֹדֶם לָכֵן הָיוּ סְפֵקוֹת, כָּעֵת הַדָּבָר בָּרוּר לוֹ – הָרַב פָּשׁוּט לֹא אִתּוֹ. הוּא מְשַׁדֵּר עַל גַּל אַחֵר. מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי טוֹרֵד אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הָרַב.

וְאָז מַגִּיעָה עֲבוּר הַתַּלְמִיד מַכַּת הַמַּחַץ: הָרַב פָּשׁוּט מִשְׁתַּתֵּק. בָּאוּלָם מִשְׂתָּרֶרֶת דְּמָמָה מְבִיכָה. הָרַב עוֹצֵם אֶת עֵינָיו וְשׁוֹקֵעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת וּלְפֶתַע קָם מִכִּסְּאוֹ, נוֹטֵל אֶת סְפָרָיו וְיוֹצֵא מֵהָאוּלָם. הַתַּלְמִיד קָם בְּבֶהָלָה מִמְּקוֹמוֹ וּמַסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת רַבּוֹ נִכְנַס לְחַדְרוֹ וּמִסְתַּגֵּר בּוֹ.

מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים

מָה לְדַעְתְּכֶם קָרָה לָרַב בְּאוֹתָן דַּקּוֹת? מַדּוּעַ הִשְׁתַּבֵּשׁ מַהֲלַךְ הַשִּׁעוּר? לֹא, לֹא בִּגְלַל שֶׁנִּמְצְאָה טָעוּת. לָרַב אֵרַע בְּדִיּוּק מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ עִם נַפְתָּלִי שֶׁלָּנוּ. זוֹכְרִים? חָכְמָה לְלֹא בִּינָה. לַמְרוֹת שֶׁהָרַב הֵכִין אֶת הַשִּׁעוּר הֵיטֵב בְּבֵיתוֹ – רַעְיוֹן חָדָשׁ וּמַבְרִיק עָלָה בְּמוֹחוֹ, הָרַעֲיוֹן הֶחָדָשׁ מַסְבִּיר אֶת כָּל הַנּוֹשֵׂא בְּדֶרֶךְ חֲדָשָׁה וּבְרוּרָה יוֹתֵר. אֲבָל אַתֶּם זוֹכְרִים מָה קוֹרֶה לְהַבְרָקָה שֶׁל חָכְמָה שֶׁלֹּא מִתְעַכְּבִים לְהָבִין אוֹתָהּ? נוּ, בֶּטַח, הִיא בּוֹרַחַת וְנֶעֱלֶמֶת, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁאִם הָרַב מַמְשִׁיךְ אֶת הַהֶסְבֵּר הַקּוֹדֵם לֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לִתְפֹּס אֶת הָרַעֲיוֹן הֶחָדָשׁ, וְעַל כָּךְ הוּא לֹא מוּכָן לְוַתֵּר. זוֹ הַסִּבָּה שֶׁבְּאֶמְצַע הַהֶסְבֵּר לְתַלְמִידָיו הוּא הִשְׁתַּתֵּק וְעָצַר אֶת הַשִּׁעוּר.

שִׂימוּ לֵב: אֵצֶל הָרַב כְּבָר הוֹלֵךְ וּמִתְרַקֵּם הָרַעֲיוֹן הֶחָדָשׁ וְנִבְנָה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְתִפְאֶרֶת. אֲבָל כֵּיצַד מַרְגִּישׁ הַתַּלְמִיד בְּאוֹתָם רְגָעִים? עֲבוּרוֹ מִתְרַחֵשׁ דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד: חֻרְבַּן הַבַּיִת! כָּל מָה שֶׁהִצְלִיחַ לְהָבִין עַד עַכְשָׁו – מִתְמוֹטֵט. תַּדְהֵמָה, בֶּהָלָה, חֲרָדָה, יֵאוּשׁ – אֵלּוּ מִקְּצָת הַמִּלִּים הַמְּתָאֲרוֹת אֶת הַמִּתְחוֹלֵל בְּקִרְבּוֹ. בְּשָׁלָב זֶה הוּא נוֹתַר קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן, מִשּׁוּם שֶׁאֶת תֹּכֶן הַשִּׁעוּר טֶרֶם הִצְלִיחַ לְהָבִין, וְהַהֶסְבֵּר הֶחָדָשׁ שֶׁמַּמְצִיא כָּעֵת מוֹרוֹ וְרַבּוֹ – עוֹד לֹא קַיָּם.

מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ מַתְחִיל!

הַתַּלְמִיד הַמֻּבְהָק שֶׁלָּנוּ חוֹזֵר לְאוּלַם הַשִּׁעוּרִים בְּפָנִים נְפוּלוֹת, מִתְיַשֵּׁב בְּכִסְאוֹ וּמַמְתִּין. לְפֶתַע נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת וְלָאוּלָם נִכְנַס מוֹרוֹ וְרַבּוֹ, אֲבָל הַפַּעַם הוֹפָעָתוֹ שׁוֹנָה לְגַמְרֵי – פָּנָיו צוֹהֲלוֹת וְקוֹרְנוֹת אוֹר. וְהַתַּלְמִיד שֶׁלָּנוּ? נָכוֹן, הוּא עוֹד לֹא שָׁמַע אַף מִלָּה, אֲבָל הָאֶבֶן כְּבָר נָגֹלָּה מֵעַל לִבּוֹ. הֶאָרַת הַפָּנִים שֶׁל הָרַב מְבַשֶּׂרֶת הַכֹּל – הַשִּׁעוּר מַמְשִׁיךְ. מַמְשִׁיךְ? לֹא בְּדִיּוּק. כָּעֵת עוֹמְדִים לִשְׁמֹעַ רַעְיוֹן חָדָשׁ לְגַמְרֵי!

וּמָה לְדַעְתְּכֶם הַנִּמְשָׁל? אָכֵן, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נֶחֱרַב, וְאָנוּ כְּבָר בְּמֶשֶׁךְ שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת רוֹאִים בְּצַעַר אֶת הָרַב הָאָהוּב שֶׁלָּנוּ – אֶת ה’ יִתְבָּרֵךְ – הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק כִּבְיָכוֹל מֵאִתָּנוּ. שִׂיא הַצַּעַר הוּא כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּתֵּק הָרַב לְגַמְרֵי, כַּאֲשֶׁר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עוֹלֶה בַּלֶּהָבוֹת.

אֲבָל מָה קוֹרֶה בֶּאֱמֶת מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים? אֵיזֶה רַעְיוֹן חָדָשׁ כְּבָר עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל ה’ יִתְבָּרֵךְ? צְדַקְתֶּם: הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה! בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַנֶּחְרָב מְפַנֶּה אֶת מְקוֹמוֹ לָרַעֲיוֹן הַמְּחֻדָּשׁ – בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי וְהַנִּצְחִי!

שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ!

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי