מכון גל עיני
נכתב עלידי
שָׁלוֹם יְלָדִים!
מוּכָנִים כְּבָר לְפוּרִים? תַּחְפֹּשֶׂת כְּבָר יֵשׁ? וּמָה עִם אֲבִיזְרֵי מְחִיַּת הָמָן-עֲמָלֵק? אַתֶּם מְצֻיָּדִים?
רַעֲשָׁנִים וּשְׁאַר כְּלֵי הַהַרְעָשָׁה הֵם וַדַּאי צִיּוּד חָשׁוּב, כָּךְ הוּא מִנְהַג יִשְׂרָאֵל הַמָּסוֹרָתִי הֶחָבִיב עָלֵינוּ, הַיְּלָדִים, כַּמּוּבָן. אֲבָל אָסוּר שֶׁנִּשְׁכַּח, הַהַכָּאָה הַמַּכְאִיבָה בְּיוֹתֵר צְרִיכָה לִנְחוֹת בְּעָצְמָה עַל אוֹתוֹ עֲמָלֵק קָטָן שֶׁמִּסְתַּתֵּר בְּתוֹכִי…
לְשֵׁם כָּךְ עָלֵינוּ לְהִצְטַיֵּד בַּכְּלִי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר – חֲסִידוּת! מַדּוּעַ? מִשּׁוּם שֶׁכְּדֵי לְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב עָלַי לַעֲרֹךְ קֹדֶם כֹּל עֲבוֹדַת שֶׁטַח מֻקְדֶּמֶת שֶׁל אִסּוּף מוֹדִיעִינִי עַל מְנַת לְהַכִּיר אוֹתוֹ הֵיטֵב. כַּאֲשֶׁר אַתָּה מַכִּיר אֶת הָאוֹיֵב וְיוֹדֵעַ אֶת הַשִּׁיטוֹת בָּהֶן הוּא נוֹקֵט אַתָּה מַגִּיעַ עָרוּךְ וּמוּכָן לַקְּרָב, וְכָךְ אַתָּה יָכוֹל לִגְבֹּר עָלָיו בְּיֶתֶר קַלּוּת. בַּחֲסִידוּת מֻסְבָּרוֹת שִׁיטוֹת הָעֲבוֹדָה שֶׁל עֲמָלֵק וּבְעִקָּר – הַדְּרָכִים לִגְבֹּר עֲלֵיהֶן.
זוּז מִפֹּה
"הֵי, זוּז מִפֹּה. זֶה הַמָּקוֹם שֶׁלִּי". אֲנִי מְסוֹבֵב אֶת רֹאשִׁי לְכִוּוּן הַקּוֹל הַתַּקִּיף. "מָה פִּתְאוֹם? הִגַּעְתִּי לִפְנֵי כֻּלָּם רַק כְּדֵי לִתְפֹּס אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה", אֲנִי מַחֲזִיר.
מַכִּירִים אֶת הַתּוֹפָעָה? אֶצְלֵנוּ בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה זֶה קוֹרֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּאוּלַם הַכִּנּוּסִים. כָּל אֶחָד רוֹצֶה מָקוֹם טוֹב, קָרוֹב לַבָּמָה, מִמֶּנּוּ יוּכַל לִצְפּוֹת בַּפְּעִילוּת הַמְּתֻכְנֶנֶת. לָכֵן הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעוֹשֶׂה כָּל אֶחָד מֵהַיְּלָדִים הוּא לְהַבְטִיחַ אֶת מְקוֹמוֹ. מַגִּיעִים בְּרִיצָה אֶל הַמָּקוֹם הַנֶּחְשָׁק, וּמִיָּד מִתְיַשְּׁבִים אוֹ מַנִּיחִים עַל הַמּוֹשָׁב אֶת הַסְּוֵדֶר אוֹ כָּל חֵפֶץ אִישִׁי אַחֵר. זֶהוּ, 'תָּפוּס'. גַּם אִם נִצְטָרֵךְ לָקוּם לְרֶגַע – מְקוֹמֵנוּ לֹא יֹאבַד חָלִילָה.
לָמָּה? מָה הַלַּחַץ? הֲרֵי לְמַעֲשֶׂה נִתָּן לִצְפּוֹת בָּאֵרוּעַ מִכָּל מָקוֹם בָּאוּלָם. מַדּוּעַ בְּכָל זֹאת אָנוּ כָּל כָּךְ לְחוּצִים עַל הָעִנְיָן? כָּךְ פּוֹעֶלֶת הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁלָּנוּ. הִיא חוֹשֶׁשֶׁת כָּל הָעֵת שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְלֹשׁ לַתְּחוּם שֶׁלָּהּ וִינַשֵּׁל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ. הַהַרְגָּשָׁה הִיא שֶׁאֲנִי חַיָּב לִדְאֹג לַמָּקוֹם שֶׁלִּי, וּמִי יִדְאַג לוֹ אִם לֹא אֲנִי? וְשֶׁרַק יָעֵז מִישֶׁהוּ לְהִכָּנֵס לַשֶּׁטַח הַפְּרָטִי שֶׁלִּי… זוֹ כְּבָר תִּהְיֶה מַמָּשׁ הַכְרָזַת מִלְחָמָה…
בִּשְׁתֵּי מִלִּים: אֲנִי פֹּה!
מִי אַתָּה בִּכְלָל?
בַּבְּחִירוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת לְוַעַד הַכִּתָּה לִפְנֵי חֹדֶשׁ נִבְחַר רָמִי. זוֹ לֹא הָיְתָה הַפְתָּעָה גְּמוּרָה, כִּי רָמִי בּוֹלֵט בְּכָל עִנְיָן חֶבְרָתִי, וְלָכֵן לֹא פֶּלֶא שֶׁהוּא זָכָה בַּבְּחִירוֹת בְּרֹב גּוֹרֵף. אֲבָל הַהַפְתָּעָה בָּאָה כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁהֵחֵלּוּ הַהֲכָנוֹת לְשׁוּק פּוּרִים. רָמִי הִצִּיג אֶת הַתָּכְנִית, אֶת רְשִׁימַת הַדּוּכָנִים וְאֶת בַּעֲלֵי הַתַּפְקִידִים בְּכָל דּוּכָן. הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַתִּכְנוּן נִשְׁמָע דֵּי מֻצְלָח, אֶלָּא שֶׁדָּבָר אֶחָד הֵעִיב עַל כֻּלָּנוּ – הוּא בִּכְלָל לֹא הִתְחַשֵּׁב בְּדַעְתֵּנוּ. כְּאִלּוּ הָיִינוּ הַבֻּבּוֹת שֶׁלּוֹ. אִם מִישֶׁהוּ רַק הֵעֵז לְהָעִיר הֶעָרָה אוֹ לְהַבִּיעַ דֵּעָה אַחֶרֶת הוּא קִבֵּל מִיָּד 'מִקְלַחַת' עַל הָרֹאשׁ: "סְלִיחָה, אֲנִי נִבְחַרְתִּי", "אֲנִי פֹּה הַקּוֹבֵעַ", "אַתֶּם לֹא רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה פֹּה שׁוּק?". אֵיךְ אוֹמְרִים הַיּוֹם? "הַבָּחוּר לֹא רוֹאֶה אוֹתְךָ מִמֶּטֶר".
הָאֱמֶת הִיא שֶׁלֹּא רַק רָמִי סוֹבֵל מֵהַבְּעָיָה. אֶצְלוֹ הִיא אוּלַי חֲרִיפָה וּמֻחְצֶנֶת (הַכַּוָּנָה שֶׁרוֹאִים אוֹתָהּ גַּם בַּחוּץ), אֲבָל בְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ קוֹל שֶׁלּוֹחֵשׁ לוֹ: "עֲזֹב אוֹתָם, מָה הֵם מְבִינִים?". בְּתוֹכִי אֲנִי עָלוּל לְהַרְגִּישׁ שֶׁכֻּלָּם טוֹעִים, וְלִרְצוֹת שֶׁלֹּא לְהִתְחַשֵּׁב בְּאַף אֶחָד.
בִּשְׁתֵּי מִלִּים: אֲנִי הַכֹּל!
לְמִי יוֹתֵר מִמֶּנִּי?
שְׁנֵי הַסִּפּוּרִים הַקּוֹדְמִים הִמְחִישׁוּ לָנוּ הִתְנַהֲגוּת שְׁלִילִית שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית. הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף בִּשְׁנֵיהֶם הוּא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הָאָדָם עַל עַצְמוֹ בִּלְבַד. וְהַזּוּלָת? הוּא מִבְּחִינָתִי אֵינוֹ קַיָּם. בַּסִּפּוּר הָרִאשׁוֹן אֲנִי גּוֹרֵס: "שֶׁיִּסְתַּדֵּר לוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר", וְאִלּוּ בַּשֵּׁנִי אֲנִי בִּכְלָל לֹא מִתְיַחֵס אֵלָיו.
אֲבָל לַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית יֵשׁ גִּרְסָה שְׁלִישִׁית, גַּם הִיא עֲמָלֵקִית. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הָמָן בְּאִישׁוֹן לַיְלָה עִם הַצָּעַת תְּלִיַּת מָרְדְּכַי עַל הָעֵץ, נִשְׁאַל עַל יְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: "מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?". וּמַהִי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁחָלְפָה בְּרֹאשׁוֹ מִיָּד בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע? "לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי?". בָּרוּר, אֲנִי הֲכִי מִכֻּלָּם!
בֹּאוּ נִהְיֶה כֵּנִים לְרֶגַע: לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ חוֹלֶפֶת לִפְעָמִים מַחְשָׁבָה עֲקֻמָּה מִסּוּג זֶה. אָנוּ מְשֻׁכְנָעִים שֶׁאֲנַחְנוּ הֲכִי – הֲכִי חֲכָמִים, הֲכִי חֲזָקִים, הֲכִי מֻצְלָחִים וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ… הֲכִי עֲנָוִים…
יוֹדֵעַ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד
בַּמַּחֲשָׁבָה הַזּוֹ יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְסֻכָּן מְאוֹד, אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי הַגִּרְסָאוֹת הַקּוֹדְמוֹת. עֲמָלֵק מַכִּיר אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְיוֹדֵעַ אֶת גַּדְלוּתוֹ. עֲמָלֵק גַּם יוֹדֵעַ אֶת רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוּא מוּדָע לְכָךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בָּנָיו הַנִּבְחָרִים, וּבְכָל זֹאת – הוּא מוֹרֵד.
וְאֶצְלֵנוּ? אֲנִי מַכִּיר אֶת הֶחָבֵר שֶׁלִּי הֵיטֵב, אֶת הַתְּכוּנוֹת וְהַמַּעֲלוֹת שֶׁלּוֹ, וּבְכָל זֹאת אֲנִי מַחֲלִיט: בַּתַּחֲרוּת הַזּוֹ אֲנִי מְנַצֵּחַ. נָכוֹן, בְּתוֹךְ תּוֹכִי אֲנִי אוּלַי יוֹדֵעַ שֶׁדַּוְקָא הַפַּעַם אוּלַי הוּא הַמַּתְאִים לַתַּפְקִיד, יוֹתֵר מִמֶּנִּי, וְאַף עַל פִּי כֵן. לַמְרוֹת הַהִגָּיוֹן, מַשֶּׁהוּ עַקְשָׁן בְּתוֹכִי מַחֲלִיט וּמַכְרִיז – אֲנִי יוֹתֵר! לִי מַגִּיעַ!
תֵּן כָּבוֹד!
זֶהוּ. הַתַּחְקִיר הֻשְׁלַם. כָּל הַנְּתוּנִים עַל הָאוֹיֵב מִסְפָּר אֶחָד הִגִּיעוּ לַאֲגַף הַמּוֹדִיעִין שֶׁלָּנוּ. כָּעֵת יֵשׁ לְהָכִין תָּכְנִית לְחִימָה נֶגְדּוֹ. אֵיךְ אוֹמְרִים בַּצָּבָא? הַהֲגָנָה הֲכִי טוֹבָה הִיא הַהַתְקָפָה. תְּקִיפָה יְעִילָה כְּנֶגֶד עֲמָלֵק, זֶה שֶׁקּוֹפֵץ בָּרֹאשׁ עִם הַ'מַגִּיעַ לִי', מִתְאַפְשֶׁרֶת כַּאֲשֶׁר נוֹטְלִים מִמֶּנּוּ אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁלּוֹ וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם לִקְדֻשָּׁה.
אָז בֹּאוּ נִקַּח אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַמֻּטְעֵית הַזּוֹ, שֶׁל "אֲנִי הֲכִי הֲכִי", וְנֵלֵךְ עִמָּהּ צַעַד אֶחָד קָדִימָה. נַנִּיחַ שֶׁהָיִיתִי צוֹדֵק, וְאָכֵן בְּמִקְרֶה זֶה אֲנִי יוֹתֵר מֵהַשֵּׁנִי. הַאִם זוֹ סִבָּה לְהוֹרִיד אֶת הָאַחֵר? הַאִם הַמַּטָּרָה הִיא לְהַבְלִיט אֶת עַצְמִי? לֹא וָלֹא!
הַמַּטָּרָה בִּקְדֻשָּׁה הִיא לְהַבְלִיט מִישֶׁהוּ אַחֵר – אֶת ה' יִתְבָּרַךְ! אֲנִי מַכִּיר אוֹתוֹ וּמְפָאֵר אֶת גְּדֻלָּתוֹ. כָּל יִתְרוֹן שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּעַצְמִי מַגִּיעַ אֵלַי מִמֶּנּוּ, וְכָאן הִיא הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁלִּי. כְּכָל שֶׁיֵּשׁ בִּי יוֹתֵר, כָּךְ גְּדֵלָה הַמְּחֻיָּבוּת שֶׁלִּי לָתֵת וּלְהַעֲנִיק לָאַחֵר יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
שֶׁנִּזְכֶּה לִמְחוֹת אֶת עֲמָלֵק בֶּאֱמֶת!
שַׁבַּת-זָכוֹר שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
