קודם כל, ברכה ללידה קלה ושמחה!

דוקא בנוגע לאשה, לא מופיע לשון קללה (בניגוד ל"ארור אתה" בנחש ו"ארורה האדמה בעבורך" אצל אדם). לחוה נאמר "בעצב תלדי בנים" – עצב הוא לאו דוקא כאב גדול מורגש, אלא סך הכל טיפת עצב (עצבות) שלא זכיתי (אני, היינו כנסת ישראל) לתענוג העתידי של "הרה ויולדת יחדו" – כמו שראשית ההריון היתה מתוך טהרה שמחה ותענוג, כך היה ראוי שתכלית ההריון, הלידה, תהיה מתוך שמחה בטהרתה ושעשועים עצמיים, "יחדו" ממש.

עוד יש לדרוש שעצב לשון עיצוב, היינו שצריך ללדת עם כוונה לעצב בצורה הכי יפה ומשוכללת את הולד, ולשם כך צריך ריכוז וכוונה, שגם זה נקרא עצב. יש ג' עצב ב'קללה' – "הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים". רש"י מפרש על פי פשט שעצב היינו צער, סתם "עצבונך" הוא מפרש כ"צער גידול בנים" (מתחיל מהסוף), שצער זה אינו כאב פיזי אלא תחושה נפשית, ופשיטא ש"צער גידול בנים" מתבטל ברוב נחת יהודי-חסידי מהילדים… אח"כ "הרנך" היינו צער ההריון, שבו העיקר להיות בשמחה וצפיה, כבר להרגיש אם הבנים שמחה כנודע. ואז "בעצב תלדי בנים", צער הלידה, ששוב מתפרש כצער הבטל ברוב שמחה, וצער פנימי שעדיין לא זכינו ל"הרה וילדת יחדו" כנ"ל.

שמחתי מאד לקרוא את דו"ח הפעילות שלכם, הכל טוב ובדרך העולה בית אל. ואם טוב זה טוב שיהיה עוד יותר ויותר טוב, ושיתקיים בנו "יפוצו מעינותיך חוצה" שאז קאתי מר דא מלכא משיחא בחסד וברחמים!

בנוגע לדאגה שלכם,

בפסוק "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" יש שתי אותיות גדולות, ה-ע של שמע וה-ד של אחד. הן רומזות לנו שצריך להיות (כאשר יהודי בא לדבוק באחדות הוי' ולקדש שם שמים ברבים) קודם כל עשיה גדולה, אבל יחד עם זה דאגה גדולה (עליה נאמר "אין מוסרים רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו". דאגה = אחד, כל התבה שבה ה-ד רבתי). תפקיד הדאגה הגדולה הוא להגביר את העשיה הגדולה, וכידוע בענין המניעות והעיכובים העומדים בפני מי שבא 'להפוך את העולם היום', שהם בעצם מה שהצד האחר 'פוחד' מאד מהצלחת הקדושה, והשי"ת מזכה את העוסק במצוה רמה ונשאה להעמיד אותו בנסיון כדי שיזכה לגילוי כחות מאֹדיים, שזה עיקר תאות הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים.

הכלל הגדול בזה: "עבדו את ה' בשמחה… ועד דֹר ודֹר [של תלמידים ותלמידות] אמונתו".

מחכה לשמוע מכם עוד ועוד בשורות טובות ומשמחות!

ברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות – לקבל ומיד להשפיע, ואז, בזכות זה לקבל עוד, עד בלי די, וגם את זה מיד להשפיע! בהצלחה רבה ומופלגה!

מענה:

מי שזקוק לפרנסה כשרה, שום מלאכה מותרת אינה בזויה לו, כמו שאמרו חז"ל "פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות". הדוגמה הפשוטה הכי טובה זה אינסטלטור המטפל ומתקן את הביוב, ודאי שצריך להעסיק יהודי ולעודד בזה עבודה עברית.

אין להשוות בין חו"ל לארץ ישראל, כאן יש איסור של "לא תחנם" אלא אם כן הגוי הוא גר תושב (לדעת הרמב"ם, וגם לפי הראב"ד וכו' אין להניח אויבים בינינו), דבר שלא קיים בימינו.

כלל גדול קיבלתי מהרבי מליובאוויטש: צריך ללכת על "מה שרוצה באמת". בהצלחה רבה מתוך בריאות איתנה, נחת מכל בני המשפחה ופרנסה ברווח!

אם ה' חנן אותך בכשרונות בתחום החינוך והפצת המעינות, אזי כדאי לחפש דבר המתאים לך בתחומים אלו.

ברכה להצלחה בכל.

כמובן שלא צריך שהתפקיד החדש יבוא על חשבון הדאגה לישוב שלך בפרט, אלא עליו לכלול גם את הישוב וצרכיו בתוך הכלל של שלמות הארץ וכו'. אם אפשר לעשות זאת, בהחלט ראוי לקבל את ההצעה ולפעול עם כל המרץ למען העם התורה והארץ וקידוש שם שמים ברבים.

בהצלחה רבה!