-
שאלה
אני עומדת לפני לידה ב"ה ובכוונתי לעבור לידה טבעית [היינו בלי זירוזים, הרדמות וזריקות]. הגישה הזו טוענת שאם הלידה מתבצעת בצורה טבעית ובריאה, היא לא אמורה להיות מלאת סבל, אלא רק עם כאבי מינימלי ואולי אפילו ללא כאב כלל. בתור נשים יהודיות מאמינות, גדלנו על כך שעקב קללת חוה, הלידה היא חייבת להיות כואבת, השאלה האם אפשר להמתיק את קללת חוה, או שאפשר ליישב את שני הדברים שיסתדרו יחדיו?
תשובה
קודם כל, ברכה ללידה קלה ושמחה!
דוקא בנוגע לאשה, לא מופיע לשון קללה (בניגוד ל"ארור אתה" בנחש ו"ארורה האדמה בעבורך" אצל אדם). לחוה נאמר "בעצב תלדי בנים" – עצב הוא לאו דוקא כאב גדול מורגש, אלא סך הכל טיפת עצב (עצבות) שלא זכיתי (אני, היינו כנסת ישראל) לתענוג העתידי של "הרה ויולדת יחדו" – כמו שראשית ההריון היתה מתוך טהרה שמחה ותענוג, כך היה ראוי שתכלית ההריון, הלידה, תהיה מתוך שמחה בטהרתה ושעשועים עצמיים, "יחדו" ממש.
עוד יש לדרוש שעצב לשון עיצוב, היינו שצריך ללדת עם כוונה לעצב בצורה הכי יפה ומשוכללת את הולד, ולשם כך צריך ריכוז וכוונה, שגם זה נקרא עצב. יש ג' עצב ב'קללה' – "הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים". רש"י מפרש על פי פשט שעצב היינו צער, סתם "עצבונך" הוא מפרש כ"צער גידול בנים" (מתחיל מהסוף), שצער זה אינו כאב פיזי אלא תחושה נפשית, ופשיטא ש"צער גידול בנים" מתבטל ברוב נחת יהודי-חסידי מהילדים… אח"כ "הרנך" היינו צער ההריון, שבו העיקר להיות בשמחה וצפיה, כבר להרגיש אם הבנים שמחה כנודע. ואז "בעצב תלדי בנים", צער הלידה, ששוב מתפרש כצער הבטל ברוב שמחה, וצער פנימי שעדיין לא זכינו ל"הרה וילדת יחדו" כנ"ל.
-
שאלה
ברוך ה' הרחבנו את הפעילות שלנו, התייעלנו והוספנו ערוצי פעילות ואפילו הגענו לסוג של איזון כלכלי שתקוותנו שיאפשר בע"ה לפרוץ עוד קדימה. מאידך אנחנו קצת מודאגים, נראה שהפירות של הפעילות שלנו לא מספיק ניכרים וכן ההיענות להצטרף לפעילות בשנה החדשה נמוכה ממה שחשבנו [מה שמתסכל מצד עצמו וגם מעמיד בשאלה את הפן הכלכלי בעתיד]. איך מתקדמים מכאן הלאה?
תשובה
שמחתי מאד לקרוא את דו"ח הפעילות שלכם, הכל טוב ובדרך העולה בית אל. ואם טוב זה טוב שיהיה עוד יותר ויותר טוב, ושיתקיים בנו "יפוצו מעינותיך חוצה" שאז קאתי מר דא מלכא משיחא בחסד וברחמים!
בנוגע לדאגה שלכם,
בפסוק "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" יש שתי אותיות גדולות, ה-ע של שמע וה-ד של אחד. הן רומזות לנו שצריך להיות (כאשר יהודי בא לדבוק באחדות הוי' ולקדש שם שמים ברבים) קודם כל עשיה גדולה, אבל יחד עם זה דאגה גדולה (עליה נאמר "אין מוסרים רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו". דאגה = אחד, כל התבה שבה ה-ד רבתי). תפקיד הדאגה הגדולה הוא להגביר את העשיה הגדולה, וכידוע בענין המניעות והעיכובים העומדים בפני מי שבא 'להפוך את העולם היום', שהם בעצם מה שהצד האחר 'פוחד' מאד מהצלחת הקדושה, והשי"ת מזכה את העוסק במצוה רמה ונשאה להעמיד אותו בנסיון כדי שיזכה לגילוי כחות מאֹדיים, שזה עיקר תאות הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים.
הכלל הגדול בזה: "עבדו את ה' בשמחה… ועד דֹר ודֹר [של תלמידים ותלמידות] אמונתו".
מחכה לשמוע מכם עוד ועוד בשורות טובות ומשמחות!
-
שאלה
מענה לתכנית-פעילות של אחד השליחים לשבועות הבעל"ט:
תשובה
ברכת קבלת התורה בשמחה ובפנימיות – לקבל ומיד להשפיע, ואז, בזכות זה לקבל עוד, עד בלי די, וגם את זה מיד להשפיע! בהצלחה רבה ומופלגה!
-
שאלה
בנוגע לעבודה עברית, האם עבודות ״משפילות״ כמו נקיון רחובות, איסוף אשפה וכד׳ הן עבודות שראויות ליהודי לעבוד בהם? האם לא נכון יותר שעבודות מסוג זה יתבצעו ע"י עובדים זרים? בנוסף, קשה לתאר שהיחס של משפחתו וילדיו של העובד בעבודות הנ"ל יהיה חיובי ויעורר רגשות טובים. כמובן שבארץ ישנו השיקול הבטחוני שבהעסקת גויים וכן ישנו שיקול של התבוללות ח"ו, אבל לו יצוייר שאין את הסיכונים הללו, האם אז לכתחילה היינו מעסיקים גוים בעבודות מהסוג הנ״ל?
תשובה
מענה:
מי שזקוק לפרנסה כשרה, שום מלאכה מותרת אינה בזויה לו, כמו שאמרו חז"ל "פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות". הדוגמה הפשוטה הכי טובה זה אינסטלטור המטפל ומתקן את הביוב, ודאי שצריך להעסיק יהודי ולעודד בזה עבודה עברית.
אין להשוות בין חו"ל לארץ ישראל, כאן יש איסור של "לא תחנם" אלא אם כן הגוי הוא גר תושב (לדעת הרמב"ם, וגם לפי הראב"ד וכו' אין להניח אויבים בינינו), דבר שלא קיים בימינו.
-
שאלה
נטיית הלב – בבחירת עבודה בשנים האחרונות אני עובדת בתפקידי חינוך והדרכה. אני שואפת מאוד למצוא משרה אחרת, שתתאים יותר לנטיית הלב שלי ולתחום שאני מרגישה שיש לי יותר מה לתת בו, אך המשכורת שם נמוכה יותר. אודה לעצת הרב.
תשובה
כלל גדול קיבלתי מהרבי מליובאוויטש: צריך ללכת על "מה שרוצה באמת". בהצלחה רבה מתוך בריאות איתנה, נחת מכל בני המשפחה ופרנסה ברווח!
-
שאלה
במה כדאי לעבוד? | למדתי כשנה בישיבה אך לא מצאתי את מקומי בין יושבי בית המדרש ולכן עזבתי. כעת אני עובד בעבודה טכנית כלשהי ככלי לברכת ה'. האם עליי להמשיך בכך או שכדאי שאחפש עבודה דווקא בתחומי הקודש?
תשובה
אם ה' חנן אותך בכשרונות בתחום החינוך והפצת המעינות, אזי כדאי לחפש דבר המתאים לך בתחומים אלו.
ברכה להצלחה בכל.
-
שאלה
בשנים האחרונות אני משמש בתפקיד משמעותי בישוב בו אני גר, שמסייע לטפח את הישוב בהיבטים שונים (מהכלכלי עד הציבורי, בהיקפים הכי רחבים). אני מאד אוהב את המקום ואת התפקיד ושמח בהצלחות ב"ה. כעת, עם הקמת הממשלה החדשה, הוצע לי לעבור לתפקיד בהיקף רחב הרבה יותר. יש בכך הזדמנות ושליחות גדולה, אך איני בטוח שהדבר נכון עבורי ועבור הישוב. אודה לעצת וברכת הרב.
תשובה
כמובן שלא צריך שהתפקיד החדש יבוא על חשבון הדאגה לישוב שלך בפרט, אלא עליו לכלול גם את הישוב וצרכיו בתוך הכלל של שלמות הארץ וכו'. אם אפשר לעשות זאת, בהחלט ראוי לקבל את ההצעה ולפעול עם כל המרץ למען העם התורה והארץ וקידוש שם שמים ברבים.
בהצלחה רבה!