אֵין מַצָּב אָבוּד

שָׁלוֹם יְלָדִים!

בְּיוֹם שִׁשִּׁי הָאַחֲרוֹן, י״ד בְּאִיָּר, חָל פֶּסַח שֵׁנִי. בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מְשַׁמֵּשׁ יוֹם זֶה תַּחֲנָה נוֹסֶפֶת לְהַקְרָבַת קָרְבַּן הַפֶּסַח עֲבוּר אֵלּוּ שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהַקְרִיב אוֹתוֹ בְּחַג הַפֶּסַח, כָּךְ שֶׁבְּלֵיל שַׁבָּת זוֹ אֲמוּרִים לְהָסֵב מְבִיאֵי הַקָּרְבָּן וּלְאָכְלוֹ עִם מַצּוֹת וּמְרוֹרִים. כַּיּוֹם, עַד שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה הַמִּקְדָּשׁ, אָנוּ מְצַיְּנִים אֶת הַיּוֹם רַק בַּאֲכִילַת מַצּוֹת, זֵכֶר לְפֶסַח שֵׁנִי.

לָמָּה נִגָּרַע?

הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים עוֹד חַג כָּזֶה? הַאִם נִתְקַלְתֶּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נוֹסָף אוֹ בְּ'סֻכּוֹת שֵׁנִי'? הַהִזְדַּמְּנוּת הַנּוֹסֶפֶת שְׁמוּרָה לְחַג הַפֶּסַח. לֵיל הַסֵּדֶר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה בְּעֶצֶם עֲבוֹדַת ה' הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל. צְלִיַּת הַפֶּסַח וַאֲכִילָתוֹ בְּלֵיל ט״ןו נִיסָן הָיוּ הַמִּצְווֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהִצְטַוִּינוּ. וְהִנֵּה, שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן אָנוּ מוֹצְאִים יְהוּדִים שֶׁלֹּא הִקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּן הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ וּפִסְפְסוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת. לָמָּה? כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁכֻּלָּם הִקְרִיבוּ הֵם הָיוּ טְמֵאִים. עֲבוּרָם נִתְּנָה הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה בְּפֶסַח שֵׁנִי.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָעִקָּרוֹן בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת הוּא "עָבַר זְמַנּוֹ – בָּטֵל קָרְבָּנוֹ". זֶהוּ, פִסְפַסְתָּ? עָלֶיךָ לְהַמְתִּין לַשָּׁנָה הַבָּאָה. אֲבָל אוֹתָם אֲנָשִׁים טְמֵאִים הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְלֹא וִתְּרוּ. "לָמָּה נִגָּרַע?!", הֵם תָּבְעוּ בְּלַהַט. הֲיִתָּכֵן? אֲנַחְנוּ לֹא יְהוּדִים? לֹא מַגִּיעַ לָנוּ?

מָה אֲנִי לוֹמֵד מִכָּךְ? שֶׁאֵין דָּבָר כָּזֶה אָבוּד. מִי שֶׁלֹּא מְוַתֵּר, שֶׁמִּתְעַקֵּשׁ וְלֹא מִתְיָאֵשׁ – מְקַבֵּל! ה' מְשַׁנֶּה עֲבוּרוֹ אֶת הַכְּלָלִים וּמוֹסִיף בִּזְכוּתוֹ מִצְוָה מְיֻחֶדֶת בַּתּוֹרָה! אָז נָכוֹן שֶׁעַקְשָׁנוּת הִיא לֹא תָּמִיד מִדָּה טוֹבָה, אֲבָל כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּעִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה – הִיא הוֹפֶכֶת לִמְבֹרֶכֶת!

אַרְבַּע נְפִילוֹת שֶׁל חֵטְא

אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ בִּתְבִיעָה לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ הָיוּ טְמֵאִים. הֵם עָסְקוּ בִּקְבוּרַת מֵת מִצְוָה וְנִטְמְאוּ בְּטֻמְאַת הַמֵּת, וְלָכֵן נֶאֶסְרוּ בְּהַקְרָבַת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מְבַשֵּׂר לָהֶם עַל הָאֶפְשָׁרוּת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם הוּא מוֹסִיף לָרְשִׁימָה עוֹד נִמְעָנִים, וְכָךְ הוּא אוֹמֵר: "אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם". מִי שֶׁמְּדַיֵּק בַּפָּסוּק מְזַהֶה בּוֹ לֹא פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה מִקְרִים שׁוֹנִים: "טָמֵא לָנֶפֶשׁ", "בְדֶרֶךְ רְחֹקָה", "לָכֶם", "לְדֹרֹתֵיכֶם".

הַמִּקְרֶה הָרִאשׁוֹן הוּא שֶׁל מְבַקְּשֵׁי הַבַּקָּשָׁה: מִי שֶׁנִּטְמָא. מָה זֶה אוֹמֵר לִי הַיּוֹם? טֻמְאָה הִיא מַצָּב שֶׁל אֲטִימוּת. הַלֵּב שֶׁלָּנוּ חַי וּפוֹעֵם וְגַם הַמֹּחַ עוֹבֵד לְלֹא הַפְסָקָה, אֲבָל יֵשׁ מַצָּב שֶׁהַפְּעִילוּת שֶׁל שְׁנֵיהֶם אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת. מָתַי? כַּאֲשֶׁר הֵם מִתְכַּסִּים בְּמַעֲטֶה הַמַּסְתִּיר וְאוֹטֵם אוֹתָם. לְדֻגְמָה, כְּשֶׁאֲנִי נִזְכָּר בְּשָׁעָה תֵּשַׁע בָּעֶרֶב שֶׁלֹּא לָמַדְתִּי כְּלוּם לַמִּבְחָן מָחָר וְרַק אָז פּוֹתֵחַ אֶת הַמַּחְבֶּרֶת כְּדֵי לִלְמֹד וּלְהִתְכּוֹנֵן אֵלָיו – אֲנִי כְּבָר לֹא קוֹלֵט כְּלוּם. הָעֲיֵפוּת מַכְרִיעָה אוֹתִי וְהַמֹּחַ נַעֲשֶׂה מַמָּשׁ אָטוּם, כָּךְ שֶׁשּׁוּם חֹמֶר לֹא נִקְלַט בּוֹ. זֶהוּ סוּג שֶׁל "טִמְטוּם הַמֹּחַ". וּמַהוּ "טִמְטוּם הַלֵּב"? אֲנִי מֵבִין הֵיטֵב אֶת מָה שֶׁמֻּסְבָּר לִי אֲבָל לֹא מַצְלִיחַ לְהַרְגִּישׁ אוֹתוֹ וּלְהִתְחַבֵּר אֵלָיו. אֲנִי מְסֻגָּל לִשְׁמֹעַ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה וּמְשַׂמַּחַת, אֲבָל הַלֵּב שֶׁלִּי לֹא מַרְגִּישׁ כְּלוּם. אֲנִי רוֹצֶה מְאוֹד לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, אוֹמֵר כָּל מִלָּה וּמִלָּה מֵהַסִּדּוּר, אֲבָל הַלֵּב נִמְצָא בְּמָקוֹם אַחֵר. לֹא נִפְתַּח, קָשֶׁה כְּמוֹ בְּלוֹק…

נִשְׁמָע מְאַתְגֵּר? יֵשׁ מִקְרִים קָשִׁים מֵאֵלּוּ… כִּי גַּם בְּמַצָּב אָטוּם שֶׁל טִשְׁטוּשׁ, לְפָחוֹת אֲנִי עֲדַיִן נִמְצָא עַל הַמַּסְלוּל, לֹא יָרַדְתִּי מֵהַדֶּרֶךְ. אֲבָל מִי שֶׁנִּמְצָא בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה כְּבָר נִמְצָא בְּמַצָּב קָשֶׁה יוֹתֵר. הוּא אֵינוֹ אָטוּם, אֶלָּא אָבוּד. מַכְשִׁיר הַנִּוּוּט שֶׁלּוֹ אִבֵּד אֶת הַקְּלִיטָה וְהַסַּמָּן שֶׁבַּמַּכְשִׁיר מִסְתּוֹבֵב סְבִיב עַצְמוֹ… אוֹתוֹ 'רָחוֹק' כְּבָר שׁוֹכֵחַ שֶׁיֵּשׁ תּוֹרָה וְשֶׁיֵּשׁ מִצְווֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת גַּם הוּא אֵינוֹ אָבוּד, גַּם לוֹ נִתֶּנֶת הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה.

מַצָּבוֹ שֶׁל מִי יוֹתֵר חָמוּר מִמֶּנּוּ? מִי שֶׁטּוֹעֵן שֶׁהוּא כְּלָל אֵינוֹ מְעֻנְיָן לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ. לֹא שֶׁהוּא אִבֵּד אוֹתָהּ, הוּא פָּשׁוּט בּוֹחֵר שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בָּהּ. זֶה נִקְרָא מֵזִיד, מִי שֶׁעוֹבֵר עַל רְצוֹן ה' מִתּוֹךְ יְדִיעָה וְחֹסֶר אִכְפַּתִּיּוּת. יֵשׁ מִקְרִים חֲמוּרִים בָּהֶם נַעֲשׂוֹת אוֹתָן עֲבֵרוֹת בְּדַוְקָא, בְּמַטָּרָה לְהַכְעִיס וּלְהַרְגִּיז. הוּא לֹא סְתָם "בְּדֶרֶךְ רְחֹקָה", אֶלָּא הוּא יוֹדֵעַ מַהוּ "לָכֶם", אֲבָל טוֹעֵן שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לְכָךְ, אַף שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אֶת חֻמְרַת הָאִסּוּר. הַאִם אָדָם כָּזֶה אָבוּד? לֹא! פֶּסַח שֵׁנִי נוֹתֵן גַּם לוֹ הִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת.

וּבְכָל זֹאת יֵשׁ רִחוּק גָּדוֹל יוֹתֵר וּמְסֻכָּן מִכָּךְ. שִׂיא הָרִחוּק הוּא כַּאֲשֶׁר הַחֵטְא מִשְׁתָּרֵשׁ אֵצֶל הָאָדָם וְהוֹפֵךְ אֶצְלוֹ לִרְגִילוּת. הוּא לֹא מִתְוַכֵּחַ אִתְּךָ, הוּא לֹא חוֹשֵׁב שֶׁהוּא צוֹדֵק יוֹתֵר מִמְּךָ – הוּא פָּשׁוּט הִתְרַגֵּל. מֵרֶגַע זֶה וָאֵילָךְ הוּא מְשֻׁכְנָע שֶׁלֹּא רַק הוּא הַשּׁוֹנֶה, הַיּוֹצֵא מִן הַכְּלָל, אֶלָּא שֶׁכָּךְ הִיא הַהִתְנַהֲגוּת הָרְגִילָה וְהָרְצוּיָה. בְּדִמְיוֹנוֹ מְשֻׁכְנָע כִּי כָּךְ הָיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם וְכִי עַל כֻּלָּם לְסַגֵּל אֶת אוֹתָהּ הִתְנַהֲגוּת רָעָה. זֶה כְּבָר מַצָּב בּוֹ הַדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה הָפְכָה לִהְיוֹת "לְדֹרֹתֵיכֶם". אֲבָל… גַּם לְמִי שֶׁנָּפַל לְשִׁבּוּשׁ זֶה יֵשׁ סִכּוּי בְּפֶסַח שֵׁנִי!

 בֵּין כָּךְ קְרוּיִים בָּנִים

בְּיוֹם שִׁשִּׁי יָחוּל עוֹד אֵרוּעַ חָשׁוּב: לְפִי הַמָּסֹרֶת י״ד אִיָּר הוּא גַּם יוֹם הִלּוּלָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס. כָּל אֵרוּעַ שֶׁמִּתְרַחֵשׁ הוּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, כָּל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּאֵרוּעַ כְּמוֹ הִסְתַּלְּקוּת שֶׁל צַדִּיק, וְלָכֵן יֵשׁ קֶשֶׁר בֵּין "אֵין מַצָּב אָבוּד" שֶׁל פֶּסַח שֵׁנִי עִם דְּמוּתוֹ הַפִּלְאִית.

לָמָּה אֲנִי מְכַנֶּה אֶת רַבִּי מֵאִיר 'דְּמוּת פִּלְאִית'? הָאֱמֶת, לֹא אֲנִי הִתְחַלְתִּי עִם זֶה… הַכִּנּוּי הָרוֹוֵחַ בְּעַם יִשְׂרָאֵל לְרַבִּי מֵאִיר הוּא "בַּעַל הַנֵּס". גַּם לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וּלְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵרְעוּ נִסִּים, אֲבָל מִבֵּין כֻּלָּם דַּוְקָא רַבִּי מֵאִיר זוֹכֶה לְהִקָּרֵא בְּשֵׁם זֶה. הַנֵּס עָלָיו מְסֻפָּר בַּגְּמָרָא נִקְשַׁר עִם עוֹד מִשְׁפָּט מֻכָּר, הַנֶּאֱמָר בְּעִתּוֹת צָרָה. בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ מִתְקַשִּׁים לְזַהוֹת תִּקְוָה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְאָנוּ נִזְקָקִים לִישׁוּעָה שְׁמֵימִית הַמִּשְׁפָּט הַמֻּמְלָץ הוּא: "אֱלָקָא דְּרַבִּי מֵאִיר עֲנֵנִי". אָז הִנֵּה לָנוּ דְּמוּת שֶׁל "אֵין מַצָּב אָבוּד!". אַגַּב, עוֹד עֻבְדָּה מְעַנְיֶנֶת: מָעוֹת הַצְּדָקָה שֶׁנֶּאֶסְפוּ בְּרַחֲבֵי הַגּוֹלָה בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים עֲבוּר עֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ "קֻפַּת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס", וְגַם צְדָקָה זוֹ נִקְשֶׁרֶת עִם סְגֻלּוֹת לִישׁוּעָה מִצָּרָה.

וּמַהִי הַקְּבִיעָה הֲכִי מֻפְרֶסֶמֶת שֶׁשָּׁמַעְנוּ מֵרַבִּי מֵאִיר? שֶׁכָּל יְהוּדִי, גַּם מִי שֶׁנָּפַל לַחֵטְא הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, נִקְרָא בְּנוֹ חֲבִיבוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ! "׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳ – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ קְרוּיִים בָּנִים"!

שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת בְּכָל יְהוּדִי בֵּן יָחִיד שֶׁל ה'!

שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!

רָזִי