שָׁלוֹם יְלָדִים!
יַעֲקֹב אָבִינוּ בּוֹרֵחַ מֵעֵשָׂו הַמְּבַקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, וּבְמִצְוַת הוֹרָיו הוּא יוֹצֵא לְחָרָן הָרְחוֹקָה. עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא יוֹצֵא מִתְּחוּמֵי הָאָרֶץ, הוּא מַגִּיעַ לְבֵית אֵל וְשׁוֹכֵב שָׁם לִישֹׁן. הַהַגָּעָה שֶׁל יַעֲקֹב לַמָּקוֹם מְתֹאֶרֶת בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם". הַבִּטּוּי "וַיִּפְגַּע" מַזְכִּיר לִי אֶת מִשְׂחַק הַקְּלִיעָה לַמַּטָּרָה. אַתָּה עוֹמֵד מִמֶּרְחָק וּבְיָדְךָ הַחֵץ, מִתְכּוֹנֵן וּמְכַוֵּן אֶת עַצְמְךָ הֵיטֵב, זוֹרֵק וּפוֹגֵעַ. בּוּל בַּמָּקוֹם.
מָה עוֹד מַזְכִּיר לִי הַבִּטּוּי? כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מַעֲלִיב אוֹתִי, אֲנִי נִפְגָּע. לֹא בָּטוּחַ שֶׁאוֹתוֹ אֶחָד בִּכְלָל שָׂם לֵב, אֲבָל הַנְּקֻדָּה שֶׁעָלֶיהָ הוּא לָחַץ אֶצְלִי בַּדִּבּוּר שֶׁלּוֹ הָיְתָה רְגִישָׁה בְּיוֹתֵר וְלָכֵן הִיא הִכְאִיבָה לִי מְאֹד. זֶה נִקְרָא לְהִפָּגַע. פְּגִיעַת הַחֵץ בַּמַּטָּרָה וְהַדִּבּוּר הַפּוֹגֵעַ מְלַמְּדִים אוֹתִי שֶׁפְּגִיעָה הִיא הַגָּעָה לְמָקוֹם מְאֹד מְדֻיָּק וּמְכֻוָּן.
לַחֲזַ"ל יֵשׁ פֵּרוּשׁ מְעַנְיֵן לַבִּטּוּי "וַיִּפְגַּע". הֵם מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ כִּי כָּל אֶחָד מֵהָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים תִּקֵּן עֲבוּרֵנוּ אַחַת מִשְּׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת הַקְּבוּעוֹת שֶׁלָּנוּ – שַׁחֲרִית, מִנְחָה וְעַרְבִית. אַבְרָהָם תִּקֵּן אֶת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, יִצְחָק אֶת תְּפִלַּת מִנְחָה וְיַעֲקֹב אֶת תְּפִלַּת עַרְבִית. מָתַי תִּקֵּן אוֹתָהּ יַעֲקֹב? אֶצְלֵנוּ – "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ". 'פְּגִיעָה' הִיא לֹא אַחֶרֶת מֵאֲשֶׁר תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁהִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְעֵת עֶרֶב.
מַהוּ הַקֶּשֶׁר בֵּין הַפְּגִיעָה בַּמָּקוֹם הַמְּדֻיָּק לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה?
חַיָּבִים לְהָבִין?
מָה יוֹתֵר כֵּיף לִי, שֶׁמַּכְרִיחִים אוֹתִי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ אוֹ שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר מֵרְצוֹנִי הַחָפְשִׁי? בָּרוּר, אֲנִי תָּמִיד מַעֲדִיף לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים מִתּוֹךְ רָצוֹן. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כְּכָל שֶׁאֲנִי מֵבִין אֶת הַסִּבָּה לַמַּעֲשֶׂה שֶׁאוֹתוֹ אֲנִי מִתְבַּקֵּשׁ לְבַצֵּעַ, הַחֵשֶׁק שֶׁלִּי גָּדֵל. הַאִם תָּמִיד הַדָּבָר נָכוֹן?
שָׁאוּלִי הוּא עוֹבֵד חָדָשׁ שֶׁנִּכְנַס הַשָּׁבוּעַ לַעֲבוֹדָה בְּמַעְבָּדָה מְשֻׁכְלֶלֶת לְיִצּוּר תְּרוּפוֹת. שָׁאוּלִי הוּא בָּחוּר פִּקֵּחַ שֶׁאוֹהֵב לְהָבִין דְּבָרִים לָעֹמֶק, וְלָכֵן יֵשׁ לוֹ תָּמִיד הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת לִשְׁאֹל. הוּא נִכְנָס בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַעֲבוֹדָה וּמְקַבֵּל מִידֵי הַמְּנַהֵל מְשִׂימָה – עָלָיו לְמַלֵּא בַּקְבּוּקוֹנִים בְּחֹמֶר מְסֻיָּם, אֲבָל רַק עַד חֲצִי תְּכוּלָתָם. אֶת הַחֵצִי הַשֵּׁנִי יְמַלֵּא עוֹבֵד אַחֵר. "אֲבָל לָמָּה?", מַקְשֶׁה הַפּוֹעֵל הַטָּרִי, "אֲנִי לֹא מֵבִין מַדּוּעַ שֶׁלֹּא אֲמַלֵּא אֶת כָּל הַבַּקְבּוּק בְּעַצְמִי? לָמָּה לְהַעֲבִיר לְמִישֶׁהוּ אַחֵר אֶת הֶמְשֵׁךְ הָעֲבוֹדָה?" כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁזֶּה לֹא שַׁיָּךְ. בָּרוּר שֶׁאִם יַמְשִׁיךְ שָׁאוּלִי לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת מִסּוּג זֶה, יְסַיֵּם אֶת דַּרְכּוֹ בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה. הִתְבַּקַּשְׁתָּ? בַּצַּע! הַמְּנַהֵל הוּא זֶה שֶׁקָּבַע אֶת סִדְרֵי הָעֲבוֹדָה בַּמִּפְעָל כִּי יֵשׁ לוֹ תְּמוּנָה מְלֵאָה שֶׁל כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה בּוֹ. הוּא מַכִּיר אֶת הַמֶּחְקָרִים וְאֶת הֶחֳמָרִים שֶׁמֵּהֶם מְיַצְּרִים אֶת הַתְּרוּפוֹת, יֵשׁ לוֹ גַּם הַרְבֵּה נִסָּיוֹן מֻצְלָח בְּיִצּוּר, כָּךְ שֶׁהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁשּׁוֹאֵל הָעוֹבֵד הַצָּעִיר רַק מַפְרִיעוֹת. עָלָיו לְבַצֵּעַ אֶת הַמְּשִׂימָה מִתּוֹךְ קַבָּלַת עֹל, גַּם בְּלִי לְהָבִין הַכֹּל.
הַאִם ה' מְעֻנְיָן שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ שֶׁמַּצִּיעַ שָׁאוּלִי? לֹא. הַשֵּׂכֶל שֶׁל ה' גָּדוֹל עַל שֶׁלִּי בְּכַמָּה מִסְפָּרִים. רַק בְּכַמָּה?! בְּאֵין סוֹף! אָז אִם אֲנִי עוֹשֶׂה רַק מָה שֶׁאֲנִי מֵבִין וּמִזְדַּהֶה אִתּוֹ, זֶה סִימָן לְכָךְ שֶׁאֲנִי בְּעֶצֶם… עוֹבֵד אֶת עַצְמִי, אֶת מָה שֶׁמַּצְלִיחַ לְהִכָּנֵס אֶל הַשֵּׂכֶל הַקָּטָן שֶׁלִּי. לִפְעֹל מִתּוֹךְ קַבָּלַת עֹל, גַּם בְּלִי שֶׁאֲנִי מֵבִין אֶת הַסִּבָּה בַּשֵּׂכֶל שֶׁלִּי, פֵּרוּשׁוֹ לִהְיוֹת מְחֻבָּר אֶל הַשֵּׂכֶל וְהָרָצוֹן שֶׁל ה'.
הִזְדַּהוּת וְהִתְלַהֲבוּת
כַּנִּרְאֶה שָׁאוּלִי קָלַט אֶת הָעִנְיָן וְהֶחֱלִיט לְשַׁנּוֹת גִּישָׁה. הוּא הִפְסִיק עִם הַשְּׁאֵלוֹת, הִפְשִׁיל שַׁרְווּלִים וְהִתְחִיל לַעֲבֹד כְּפִי שֶׁנִּדְרָשׁ. כָּךְ עוֹבֵר שָׁבוּעַ וְעוֹד אֶחָד, חֹדֶשׁ וְעוֹד אֶחָד, וְשָׁאוּלִי מַתְחִיל לְהִתְעַיֵּף. זוּ לֹא עֲיֵפוּת שֶׁל מַאֲמָץ. בְּסַךְ הַכֹּל מְדֻבָּר בַּעֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ מַאֲמָץ מְיֻחָד. אֲבָל הַשִּׁגְרָה, לַעֲשׂוֹת כָּל יוֹם אֶת אוֹתָן פְּעֻלּוֹת שׁוּב וָשׁוּב, גּוֹרֶמֶת לוֹ שְׁחִיקָה. הוּא כְּבָר לֹא מִתְלַהֵב כְּמוֹ בַּהַתְחָלָה, לִפְעָמִים הוּא אֲפִלּוּ חוֹשֵׁב עַל עֲזִיבָה. הַמְּנַהֵל הַמָּסוּר שָׂם לֵב לְכָךְ. חֲבָל, שָׁאוּלִי הוּא עוֹבֵד מֻצְלָח, לֹא כְּדַאי שֶׁיַּעֲזֹב אֶת הַמִּפְעָל. הַמְּנַהֵל מַחֲלִיט לְהַעֲבִיר אֶת שָׁאוּלִי לְמַחְלֶקֶת הַיִּצּוּר. שָׁם כְּבָר צָרִיךְ לְהַפְעִיל אֶת הָרֹאשׁ, לֹא רַק לְמַלֵּא בַּקְבּוּקִים בְּחֹמֶר אֶלָּא גַּם לְהָכִין אוֹתוֹ. עֲבוֹדָה כָּזוֹ תִּתֵּן לוֹ חֵשֶׁק וּמֶרֶץ בַּעֲבוֹדָתוֹ.
אָז נָכוֹן, שָׁאוּלִי הֵבִין שֶׁקַּבָּלַת עֹל וּמִשְׁמַעַת הֵן הַבָּסִיס לָעֲבוֹדָה. בִּלְעֲדֵיהֶן אִי אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל, אֲבָל כָּעֵת, עַל גַּבֵּי אוֹתוֹ בָּסִיס, יָכוֹל שָׁאוּלִי לִבְנוֹת אֶת הַקּוֹמָה הַבָּאָה. עֲבוֹדָה מִתּוֹךְ הֲבָנָה וְהִזְדַּהוּת תִּגְרֹם לוֹ לְהוֹצִיא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אֶת הַכִּשְׁרוֹנוֹת הַבְּרוּכִים שֶׁלּוֹ, וְהַמְּנַהֵל יוּכַל לְהָפִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַמֵּיטָב. אַגַּב, גַּם בְּמַחְלֶקֶת הַיִּצּוּר יֵשׁ כְּלָלִים שֶׁיֵּשׁ לְצַיֵּת לָהֶם, כָּךְ שֶׁהַבָּסִיס הָיָה וְנִשְׁאַר לְעוֹלָם, גַּם לַהֶמְשֵׁךְ.
תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת
גַּם בַּעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ אֶת ה' הַיַּחַס דּוֹמֶה: הַבָּסִיס לָעֲבוֹדָה נִשְׁעָן תָּמִיד עַל צִיּוּת וְקַבָּלַת עֹל, גַּם כַּאֲשֶׁר לֹא מְבִינִים. חֲזַ"ל קוֹבְעִים כִּי "גָּדוֹל הַמְּצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה". מִי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה רַק כִּי כָּךְ נִרְאֶה וּמַתְאִים לוֹ, אֵינוֹ מַגִּיעַ לְמַעֲלַת מִי שֶׁמְּקַיֵּם אוֹתָהּ מִתּוֹךְ מִשְׁמַעַת. זֶהוּ הַבָּסִיס.
וּמָה הִיא הַקּוֹמָה שֶׁנִּבְנֵית מֵעָלָיו? הַאִם בַּעַל הַמִּפְעָל הַגָּדוֹל, ה' יִתְבָּרֵךְ, מְעֻנְיָן רַק בַּצִּיּוּת שֶׁלָּנוּ אוֹ שֶׁהוּא מְצַפֶּה גַּם לַהֲבָנָה וְלַהִזְדַּהוּת שֶׁלָּנוּ? וַדַּאי, ה' רוֹצֶה שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתוֹ מִתּוֹךְ חֵשֶׁק וְהִתְלַהֲבוּת, וְהַרְבֵּה מֵהַחֵשֶׁק מִתְוַסֵּף כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְבִינִים וּמִזְדַּהִים. לֹא רַק כִּי אָמְרוּ לִי, אֶלָּא גַּם כִּי אֲנִי רוֹצֶה!
אָז רֶגַע, גָּדוֹל "מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה" אוֹ גָּדוֹל מִי שֶׁ"אֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה"? מָה עָדִיף? בְּכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ יִתְרוֹן, אָז נְנַסֶּה לְהַרְכִּיב אֶת הַשְּׁנַיִם יַחַד: אָמְנָם "גָּדוֹל הַמְּצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה" כִּי הַחוֹבָה הִיא הַבָּסִיס לָעֲבוֹדָה, וְלָכֵן הוּא אָכֵן עוֹשֶׂה. אֲבָל אֵיךְ עוֹשֶׂה אוֹתוֹ "מְצֻוֶּה" אֶת מָה שֶׁעוֹשֶׂה? בְּחַיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְמִי שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, שֶׁ"אֵינוֹ מְצֻוֶּה" וּבְכָל זֹאת "עוֹשֶׂה"!
נַחֲזֹר לְיַעֲקֹב אָבִינוּ וְלִתְפִלַּת עַרְבִית. נִפְסַק לַהֲלָכָה כִּי שְׁתֵּי הַתְּפִלּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, שַׁחֲרִית וּמִנְחָה, הֵן בְּגֶדֶר חוֹבָה, וְהֵן מְבַטְּאוֹת אֶת הַבָּסִיס לַעֲבוֹדַת ה'. לְעֻמָּתָן, תְּפִלַּת עַרְבִית הִיא בְּגֶדֶר "רְשׁוּת", וּמִשּׁוּם כָּךְ הִיא מְבַטֵּאת אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה. ה' צִוָּה וְכָךְ אָנוּ פּוֹעֲלִים, אֲבָל הַחַיּוּת שֶׁלָּנוּ כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה עַד שֶׁכְּלָל אֵינֶנּוּ שָׂמִים לֵב שֶׁזּוֹ מִצְוָה, שֶׁמִּישֶׁהוּ הִכְרִיחַ אוֹתָנוּ. הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ. הַפְּגִיעָה שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ הִיא בַּנְּקֻדָּה הַפְּנִימִית שֶׁבְּתוֹךְ לֵב הַיְּהוּדִי, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָרָצוֹן שֶׁלִּי וְשֶׁל ה' נִפְגָּשִׁים!
שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוֹת בְּכֵּיף וּבְחַיּוּת!
שַׁבָּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ!
רָזִי
רָזִי רְמַזִי:
מֵהַתְּנַאי אוֹ מֵהַנֶּדֶר,
תָּלוּי בְּאֵיזֶה סֵפֶר.
אַרְבַּע הַמִּלִּים יְרַמְּזוּ לְסַבָּא,
הַשָּׁלֹשׁ לְאַבָּא וְהַשְּׁתַּיִם לַנֶּכֶד,
וְהָאַחֲרוֹנָה לְזֶה הַחֹדֶשׁ!
[פִּתְרוֹן הַחִידָה מֵהַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר: בִּשְׁנֵי פְּסוּקֵי הַבְּרָכוֹת יֵשׁ בְּדִיּוּק פֶּלֶא (111) אוֹתִיּוֹת!]